הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו
© 2023 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
8–14 ביולי
אוצרות מדבר־אלוהים | תהלים ס׳ עד ס״ב
יהוה מעניק לנו ביטחון, הגנה ויציבות
בנ–2–א 1118 §7
מגדל
שימוש סמלי. אנשים שמאמינים ביהוה בכל ליבם ומצייתים לו מרגישים בטוחים ומוגנים. דוד המחיש זאת כאשר שר ליהוה: ”אתה מחסי, מגדל איתן המגן עליי מפני אויב” (תה ס״א:3). למי שמבינים לעומק את משמעות שם יהוה, בוטחים בו ומייצגים אותו בנאמנות אין סיבה לחשוש, שהרי ”שם יהוה הוא מגדל עוז. לתוכו רץ צדיק וזוכה להגנה” (משל י״ח:10; השווה שמא י״ז:45–47).
בנ–2–א 1084 §8
אוהל
במקרים שונים המילה ”אוהל” עוטה משמעות סמלית. אוהלו של האדם שימש כמקום מנוחה וסיפק הגנה מפני איתני הטבע (בר י״ח:1). בהתבסס על מנהג הכנסת האורחים, לעוברים ושבים הייתה סיבה טובה להאמין שאם מישהו יזמין אותם לאוהלו, הוא ינהג בהם בכבוד וידאג לצורכיהם. לכן כאשר נאמר על ההמון הרב שאלוהים ”יפרוש עליהם את אוהלו”, עולה מכך שהם יזכו להגנה ויהיו בטוחים (התג ז׳:15; תה ס״א:3, 4). ישעיהו מדבר על ההכנות שציון, אשת אלוהים, צריכה לעשות לקראת בניה העתידיים. נאמר לה: ”הרחיבי את מקום אוהלך” (ישע נ״ד:2). בעשותה כן היא מרחיבה למעשה את המקום המוגן עבור ילדיה.
29 ביולי עד 4 באוגוסט
אוצרות מדבר־אלוהים | תהלים ס״ט
פרטים על חייו של ישוע נחזו מראש בתהלים ס״ט
ע95–א 10/22 31 §4
האם אפשר למות משיברון לב?
יש הסבורים ששיברון לב היה אחד הגורמים למותו של ישוע, בהתאם לנבואה: ”חרפה שברה את ליבי, והפצע אנוש” (תהלים ס״ט:20). האם אפשר להבין את המילים האלו פשוטן כמשמען? יכול להיות שכן. השעות שלפני מותו של ישוע היו מייסרות — לא רק מבחינה פיזית, אלא גם מבחינה רגשית (מתי כ״ז:46; לוקס כ״ב:44; עברים ה׳:7). כמו כן, שיברון לב יכול להסביר את הסיבה לכך שלאחר שאחד החיילים דקר את צידו של ישוע ברומח, מייד יצאו ”דם ומים”. קרע בלב או בכלי דם ראשי עלול להוביל לשחרור דם לחלל בית החזה או לקרום הלב — קרום המכיל נוזל אשר עוטף את הלב ומגן עליו. בשני המצבים דקירה עלולה להוביל לזרימה של מה שנראה כ”דם ומים” (יוחנן י״ט:34).
בנ–2–א 650
צמח רעיל
באשר למשיח נובא שיינתן לו ”צמח רעיל” כמזון (תה ס״ט:21, הערת שוליים). הנבואה התגשמה כאשר הגישו לישוע המשיח יין מהול במרורה לפני הוקעתו. לאחר שטעם אותו, סירב ישוע לשתות את המשקה המטשטש שהיה אמור ככל הנראה לשכך את כאבו. כאשר תיעד את התגשמות הנבואה, השליח מתי (כ״ז:34) השתמש באותה מילה יוונית (בעברית ”מרורה”) המופיעה בתהלים ס״ט:21 בתרגום השבעים ליוונית. לעומת זאת, ספר הבשורה על־פי מרקוס משתמש במילה ”מור” (מר ט״ו:23). מכאן עלתה האפשרות שבמקרה הזה הצמח הרעיל (או ”מרורה”) היה ”מור”. אפשרות אחרת היא שהמשקה נמהל גם במרורה וגם במור.
5–11 באוגוסט
אוצרות מדבר־אלוהים | תהלים ע׳ עד ע״ב
לספר ”לדור הבא” על כוחו של אלוהים
פנינים רוחניות
בנ–1–א 768
נהר פרת
גבולות שטחה של ישראל. אלוהים כרת ברית עם אברהם והבטיח להעניק לזרעו את הארץ ”מנהר מצרים עד הנהר הגדול, נהר פרת” (בר ט״ו:18). אלוהים חזר על הבטחתו באוזני עם ישראל (שמ כ״ג:31; דב א׳:7, 8; י״א:24; יהו א׳:4). בדברי הימים א׳. ה׳:9 נאמר שבתקופה שלפני שלטונו של דוד חלק מצאצאי ראובן הרחיבו את מקום מושבם ”עד תחילת המדבר בנהר פרת”. אך מאחר שנהר הפרת היה במרחק של כ־800 ק״מ, יכול להיות שכאשר נאמר שבני שבט ראובן התיישבו ”מזרחית לגלעד” (דהא ה׳:10) הכוונה שהם הרחיבו את שטחם ממזרח לגלעד עד לגבול המדבר הסורי — מדבר שנמתח עד נהר הפרת. לפיכך נראה כי הבטחתו של יהוה התממשה במלואה לראשונה בתקופת מלכותם של דוד ושלמה, כאשר גבולות ישראל התרחבו וכללו את ממלכת ארם צובה שהתפרשה עד גדות הפרת, ככל הנראה לאורך הקטע החוצה את צפון ארם (שמב ח׳:3; מלא ד׳:21; דהא י״ח:3–8; דהב ט׳:26). בגלל חשיבותו, לעיתים קרובות הוא נקרא פשוט ”הנהר” (יהו כ״ד:2, 15; תה ע״ב:8).
12–18 באוגוסט
אוצרות מדבר־אלוהים | תהלים ע״ג, ע״ד
האם אתה מקנא במי שאינם משרתים את אלוהים?
פנינים רוחניות
בנ–2–א 240
לווייתן
תהלים ע״ד מתאר איך אלוהים הציל את עמו בכמה מקרים. פסוקים 13 ו־14 מתייחסים באופן סמלי להושעת עם ישראל מידי המצרים. המונח ”מפלצות הים” (או ”תנינים” בנוסח המסורה) הוא מונח מקביל ל”לווייתן”, וייתכן שריצוץ ראשי הלווייתן מסמל את הבסתם המוחצת של פרעה וצבאו ביציאת מצרים. בתרגומים הארמיים ”ראשי לווייתן” תורגם ל”גיבורי פרעה” (השווה יחז כ״ט:3–5, שם פרעה מושווה ל’תנין גדול’ [’מפלצת ים גדולה’, הערת שוליים] הרובץ בתוך נחלי היאור; ראה גם יחז ל״ב:2).