הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו
2–8 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים
”אל תירא”
נבואת נחמה הנוגעת לך
10 יהוה צופה מה יקרה כעבור מאתיים שנה בזירה העולמית. צבאות חזקים בפיקודו של כורש נעים במהירות ומכניעים את כל אויביהם. עמים, לרבות יושבי האיים או אנשים הנמצאים במקומות מרוחקים ביותר, חרדים מפני התקדמותו של כורש. מתוך פחד, הם עושים יד אחת כדי להילחם באיש שיהוה קרא לו ממזרח כדי לעשות את משפטו. הם מנסים לעודד איש את אחיו בקריאה ”חזק”.
ישעיהו מ״א:10 — ”אל תירא, כי עימך אני”
”עימך אני”. במילים אלה יהוה מסביר למשרתיו מדוע אין להם סיבה לפחד — כי הם לא לבד. אלוהים רואה מה הם עוברים ושומע את תפילותיהם, ולכן הוא כביכול נמצא ממש לידם (תהלים ל״ד:15; פטרוס א׳. ג׳:12).
”אני אלוהיך”. כדי לחזק את משרתיו, יהוה מזכיר להם שהוא מחשיב את עצמו לאלוהיהם ומקבל אותם בתור עובדיו. הם יכולים להיות בטוחים ששום דבר בעולם לא יוכל למנוע ממנו לפעול למענם (תהלים קי״ח:6; רומים ח׳:32; עברים י״ג:6).
”אחזקך, כן, אעזור לך, אכן אחזיק בך בימין צדקי”. יהוה משתמש בשלושה פעלים על מנת להדגיש רעיון אחד: הוא ללא ספק יתמוך במשרתיו. הוא מתאר בלשון ציורית כיצד הוא עוזר למשרתיו בשעת צרה. אם אחד מהם נופל, הוא מושיט לו את יד ימינו כדי להקימו (ישעיהו מ״א:13).
אחד האמצעים העיקריים שדרכם אלוהים מחזק את משרתיו ועוזר להם הוא דברו — המקרא (יהושע א׳:8; עברים ד׳:12). לדוגמה, בדבר־אלוהים יש עצות חכמות שיכולות לעזור למי שמתמודדים עם קשיים כמו עוני, מחלה או אובדן אדם יקר (משלי ב׳:6, 7). אלוהים גם משתמש ברוח קודשו, או כוחו הפעיל, על מנת לתת להם את החוסן הרגשי והנפשי הנחוץ להם כדי להחזיק מעמד (ישעיהו מ׳:29; לוקס י״א:13).
”אל תירא. אני עזרתיך”
האין אלו מילים מחזקות? נסה לדמיין את עצמך בתמונה שצייר עבורנו יהוה. בתמונה זו אינך הולך יד ביד עם יהוה, אם כי גם זו מחשבה נעימה. אילו הייתה מתוארת כאן הליכה יד ביד, ידו הימנית של יהוה הייתה מחזיקה בידך השמאלית. אך נאמר שהוא מושיט לך את ’ימין צדקו’ ו”מחזיק [ביד] ימינך”, כביכול כדי לחלץ אותך ממצב קשה. בעשותו כן הוא מחזק את ביטחונך ואומר לך: ”אל תירא. אני עזרתיך”.
האם אתה רואה ביהוה אב אוהב וחבר דואג המוכן לבוא לעזרתך בעת צרה? ליהוה אכפת ממך, טובתך חשובה לו והוא רוצה לעזור לך. כשאתה מתמודד עם קשיים, יהוה רוצה שתחוש ביטחון מפני שהוא אוהב אותך מאוד. אין ספק שהמילים הבאות נכונות לגביו: ”עזרה בצרות נמצא מאוד” (תהל׳ מ״ו:2).
פנינים רוחניות
מה משמע הדבר להיות חסיד?
אל אברהם ידידו אמר יהוה: ”אנוכי מגן לך” (בראשית ט״ו:1; ישעיהו מ״א:8). אלו לא היו מילים ריקות מתוכן. יהוה הגן על אברהם והציל אותו ואת ביתו מידי פרעה ואבימלך. הוא עזר לאברהם לחלץ את לוט מציפורניהם של ארבעה מלכים. הוא שיקם את כוח הפרייה והרבייה של אברהם בן ה־100 ושל שרה בת ה־90 כדי שמהם יבוא הזרע המובטח. הוא תיקשר עם אברהם באופן קבוע בחזונות, בחלומות ובאמצעות מלאכים. יהוה היה נאמן לאברהם לא רק בחייו אלא גם זמן רב לאחר מותו של אברהם. במרוצת הדורות קיים יהוה את הבטחותיו לצאצאי אברהם, כלומר לעם ישראל, למרות היותם עם קשה עורף. יחסיו של יהוה עם אברהם היו ביטוי לחסידות אמת — אהבה המתבטאת במעשים (בראשית, פרקים י״ב עד כ״ה).
9–15 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים
נבואה שנובאה 200 שנה מראש
הד 123–124 §16–17
נבואות שהתגשמו
16 בשנת 539 לפה״ס הגיעה לסיומה תקופת שלטונה של בבל כמעצמת העולם השלטת. זה קרה כשהשליט הפרסי כורש, יחד עם צבא מדי, תקפו את העיר. אך כשכורש הגיע אל העיר הוא ניצב בפני אתגר — בבל הייתה מוקפת חומות ענקיות, ונראה היה שהיא בלתי חדירה. גם נהר הפרת הגדול שחצה את העיר תרם מאוד להגנתה.
17 ההיסטוריון היווני הֶרוֹדוֹטוֹס תיאר כיצד כורש התמודד עם הקושי הזה: ”הוא הציב חלק מצבאו בנקודה שבה הנהר נכנס אל העיר, וחלק אחר במקום שממנו הנהר החל לזרום. הוא ציווה לצעוד אל העיר דרך הנהר כאשר הם יראו שמפלס המים נמוך מספיק. ... בעזרת תעלה הוא היטה את נהר הפרת אל תוך אגם [אגם מלאכותי שנחפר על־ידי שליט קודם של בבל], שבאותו זמן היה אזור ביצתי. כתוצאה מכך, מפלס המים של הנהר ירד והיה ניתן לצעוד בתוכו. לאחר מכן הפרסים שחיכו בבבל לצד הנהר יכלו להיכנס אליו כי מימיו הגיעו כעת בערך לגובה מותניים, וכך התאפשר להם לחדור אל העיר”.
בנ ”כורש” §7
כורש
כובש בבל. כורש עומד לתקוף את בבל העצומה, ובמיוחד מהשלב הזה והלאה הוא משחק תפקיד בהתגשמות נבואה מקראית. בנבואה שכתב ישעיהו בהשראת אלוהים לגבי שיקום ירושלים והמקדש, הכובש הפרסי הזה מוזכר בשמו כמי שנבחר על־ידי יהוה אלוהים לכבוש את בבל ולשחרר את היהודים מהשבי (ישע מ״ד:26 עד מ״ה:7). למרות שנבואה זו נכתבה יותר ממאה וחמישים שנה לפני שכורש עלה לשלטון ולמרות שיהודה החלה להיות שוממה עוד לפני שכורש בכלל נולד, בכל זאת יהוה הכריז שכורש יפעל בתור הרועה של אלוהים למען הגולים היהודים (ישע מ״ד:28; השווה רומ ד׳:17.) יהוה מכנה את כורש ”משיחו” (ישע מ״ה:1). העובדה שיהוה ’קרא לו בשמו’ (ישע מ״ה:4) בשלב כל כך מוקדם לא מראה שיהוה העניק לכורש את שמו בלידה, אלא שיהוה חזה מראש שייוולד אדם בשם הזה ושיהוה יקרא לו בצורה ישירה בשמו.
בנ ”כורש” §17
כורש
שיתוף הפעולה בין כורש לבין היהודים היה בניגוד גמור ליחס שהם קיבלו משליטים פגאניים קודמים. הוא השיב את כלי המקדש שנבוכדנאצר ה־2 לקח לבבל, העניק ליהודים היתר מלכותי לייבא עצי ארזים מלבנון וציווה לכסות את הוצאות הבנייה מבית המלך (עזר א׳:7–11; ג׳:7; ו׳:3–5). לפי הכתוב ב”גליל כורש”, השליט הפרסי נהג בסובלנות בעמים ששכנו באזורים שכבש. הכתובת מצטטת את דבריו: ”הערים... [שמעב]ר לחידקל, אשר מקדשיהם היו חרבים מלפני־כן, (לכל אלה) החזרתי את (צלמי) האלים (שהיו) יושבים בתוכם, ... כינסתי את כל תושביהם והשבתי (להם) את מקום מגוריהם” (כתובות עתיקות מן המזרח הקרוב, עמ׳ 316).
פנינים רוחניות
שאלות של קוראים
הדוגמה השנייה היא הנבואה על המצביא כורש, שנועד לשחרר את היהודים מהשבי ולהוציא צו לבנות מחדש את היכל יהוה (יש׳ מ״ד:26 עד מ״ה:4). כורש הפרסי הגשים את הנבואה הזו (עז׳ א׳:1–4). הוא אומנם לא שירת את האל האמיתי, אבל יהוה השתמש בו כדי להגשים את דברו מבלי לקחת ממנו את הזכות לבחור את מי הוא יעבוד (מש׳ כ״א:1).
16–22 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים
”אני אלוהים, ואין עוד כמוני”
”יתקדש שמך”
14 השטן עשה כל שביכולתו כדי למנוע מיהוה להגשים את מטרתו, אך נכשל שוב ושוב. המקרא מראה כיצד פעל יהוה, ומוכיח שאף אחד אינו משתווה ליהוה אלוהים. אמת, מרדם של השטן ושל כל המצדדים בו הסב כאב רב ליהוה (תהל׳ ע״ח:40). אולם הוא פעל לנוכח קושי זה בחוכמה, בסבלנות ובצדק. כמו כן, הוא הפגין את כוחו העצום באינספור דרכים. מעל לכול, אהבתו משתקפת בכל מעשיו (יוח״א ד׳:8). יהוה פעל ללא הרף כדי לקדש את שמו.
”יהוה... גדול כוח”
14 כפי שנראה, אלוהים מפעיל כוח כדי לברוא, להשמיד, להגן ולשקם — בקיצור, כדי לעשות כל דבר העולה בקנה אחד עם מטרותיו המושלמות (ישעיהו מ״ו:10). במקרים מסוימים יהוה מנצל את כוחו כדי לגלות היבטים חשובים של אישיותו ושל אמות המידה שלו. מעל לכול, הוא מכוון את כוחו לביצוע רצונו — להצדקת ריבונותו ולקידוש שמו באמצעות מלכות משיחו. מאומה לא יוכל לסכל מטרה זו.
בנ ”שיבת גולי בבל” §1
שיבת גולי בבל
בשנת 607 לפה״ס ערי יהודה, שבעבר היו משגשגות, הפכו ל”שוממות, מבלי יושב” משום שהיהודים נלקחו בשבי לגלות בבל וקבוצה קטנה ברחה למצרים (ירמ ט׳:11). אך כמובן שאלוהי האהבה והחסד לא יניח למשרתיו להישאר בגלות לנצח. הוא ניבא שהם ”ייאלצו לשרת את מלך בבל שבעים שנה”, ולאחר מכן הוא יוציא לחופשי את הנאמנים שנותרו בשבי (ירמ כ״ה:11, 12; כ״ט:10–14). ואפילו בבל, מעצמה עולמית שהיה נראה שלא ניתן להביס, לא הייתה יכולה למנוע מיהוה להגשים את מטרתו. שיבתם של הגולים היהודים ממחישה שכל נבואותיו של יהוה מתגשמות בצורה מדויקת.
שמחים שיהוה מראה לנו את דרכו
18 גם כיום, כדי ללכת בדרכו של יהוה, יש להיות נאמנים לו ולהיות נחושים לשרת אותו לבדו. דרוש גם ביטחון — אמונה שלימה במהימנות הבטחותיו ובהתגשמותן. הרוצה ללכת בדרכו של יהוה חייב גם להיות צייתן — למלא אחר חוקיו עד תום ולעמוד בסטנדרטים הגבוהים שלו. ”צדיק יהוה; צְדָקוֹת אָהֵב” (תהלים י״א:7).
19 אחז חשב שאלילי ארם יקנו לו ביטחון. בני ישראל שירדו מצריימה קיוו ש”מְלֶכֶת השמים”, אלילה קדומה שפולחנה רווח במזרח התיכון הקדום, תעניק להם שפע חומרי. אלים רבים היום אינם אלילים של ממש. ישוע הזהיר מפני הסכנה לעבוד את ה”ממון” במקום את יהוה (מתי ו׳:24). השליח פאולוס אמר ש’החמדנות אינה אלא עבודת אלילים’ (קולוסים ג׳:5). הוא דיבר גם על אנשים ”אשר הכרס היא אלוהיהם” (פיליפים ג׳:19). כן, כסף ונכסים חומריים הם בין האלים הראשיים של היום. למעשה, הרוב — כולל רבים בעלי זיקה לדת — ’בוטחים בעושר שאין בו ביטחון’ (טימותיאוס א׳. ו׳:17). רבים עובדים קשה בשירותם של אלים אלו, וחלקם רואים פרי בעמלם — בתים גדולים, רכוש יקר וארוחות כיד המלך. השפע אומנם אינו נחלת הכל, אך גם מי שמתעשרים נוכחים לבסוף שכל זה אינו מעניק סיפוק אמיתי. הרכוש אינו דבר אמין, הוא זמני ואין הוא עונה על הצרכים הרוחניים (מתי ה׳:3).
פנינים רוחניות
האם אלוהים ידע מראש שאדם וחוה יחטאו?
כתבי־הקודש גם מראים שליהוה ”לבדו החוכמה” (רומים ט״ז:27). המלאכים בשמיים היו עדים למקרים רבים שבהם גילה יהוה חוכמה אינסופית זו. למשל, כאשר יהוה ברא את כדור־הארץ ’הריעו’ המלאכים (איוב ל״ח:4–7). יצורים רוחניים תבוניים אלה עקבו ללא ספק בעניין רב אחר השתלשלות האירועים בגן עדן. האם מתקבל על הדעת אפוא שאל חכם — שברא יקום כה מעורר יראה ומגוון כה רחב של יצירות מרהיבות עלי אדמות — יברא לעיני בניו השמימיים שני יצורים מיוחדים במינם אשר הוא יודע כי הם עתידים להיכשל? אין כל היגיון שאלוהים יתכנן מהלך הרסני שכזה.
אך יש שעדיין יקשו וישאלו, ’כיצד ייתכן שהאל החכם מכול לא ידע זאת מראש?’ אמת, אחד ההיבטים של חוכמתו העצומה של יהוה הוא יכולתו לדעת ”מראשית אחרית”, כלומר לחזות את העתיד (ישעיהו מ״ו:9, 10). אולם הוא אינו חייב להשתמש ביכולת זו, בדיוק כשם שהוא אינו חייב תמיד לנצל את כוחו העצום במלואו. יהוה בוחר בחוכמה מתי להשתמש ביכולתו לחזות את העתיד. הוא עושה כן כאשר יש לו סיבה טובה לעשות זאת ובהתאם לנסיבות.
23–29 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים
הפק תועלת ממה שיהוה מלמד אותך
בנ ”מורה, הוראה” §2
מורה, הוראה
יהוה אלוהים, הבורא, הוא המורה האדיר של משרתיו (מלא ח׳:36; תה כ״ז:11; פ״ו:11; קי״ט:102; ישע ל׳:20; נ״ד:13). יצירות הבריאה כשלעצמן מלמדות אותנו על קיומו של מתכנן תבוני. בני האדם מתעמקים בחקר הטבע, אך הם רק מגרדים את פני השטח (איו י״ב:7–9). בנוסף, יהוה אלוהים התגלה בפני בני אדם וחשף את שמו, מטרתו וחוקיו. (השווה שמ ד׳:12, 15; כ״ד:12; ל״ד:5–7.) ההתגלויות האלה מופיעות במקרא, והן מדריכות אותנו ועוזרות לנו להבין מהו רצון יהוה (רומ ט״ו:4; טמב ג׳:14–17). יהוה אלוהים גם מלמד אותנו באמצעות רוח קודשו (יוח י״ד:26).
מה יש למקרא לומר על בחירה חופשית? האם אלוהים שולט בגורלך?
● אלוהים ברא את האדם בצלמו (בראשית א׳:26). להבדיל מבעלי החיים, הפועלים בעיקר לפי אינסטינקטים, אנו דומים לבוראנו ביכולת שיש לנו להפגין תכונות כמו אהבה וצדק. כמו כן, גם לנו יש בחירה חופשית כמוהו.
● במידה רבה עתידנו נתון בידינו. המקרא מעודד אותנו ’לשמוע בקול’ אלוהים, כלומר לציית למצוותיו, וכך ’לבחור בחיים’ (דברים ל׳:19, 20). קריאה זו הייתה חסרת משמעות ואף אכזרית אילולא הייתה לנו בחירה חופשית. אלוהים אינו כופה עלינו את רצונו אלא קורא לנו בחום: ”לוּא הקשבת למצוותיי, ויהי כנהר שלומך” (ישעיהו מ״ח:18).
”היבנו באמונתכם הנעלה מאוד בקדושתה”
8 יהוה מזכיר לנו כאן שכאשר אנו שומעים בקולו, צומחת לנו תועלת. הוא מבטיח לנו שאם נעשה כן, נתברך בשתי ברכות. ראשית, שלומנו יהיה כנהר — שקט, שופע ובלתי פוסק. שנית, צדקתנו תהיה כגלי הים. כאשר אתה עומד על החוף ומביט בגלים הבאים בזה אחר זה, אתה ודאי חש תחושת אינסופיות. אתה יודע שהגלים יבואו ויישברו אל החוף לאינספור עידנים. יהוה אומר שכך יכולה להיות צדקתך, כלומר הליכתך בדרך הישר. כל עוד תעשה את המאמץ להיות נאמן לו, הוא לעולם לא ייתן לך להיכשל! (תהלים נ״ה:23) האין זה נכון שהבטחות מרגשות אלה בונות את אמונתך ביהוה ובדרישותיו הצודקות?
פנינים רוחניות
”עת רצון”
16 מתי חלה עת רצון זו? במקור, הוזכר ביטוי זה בנבואת השיקום וחזה את שיבת ציון. בני העם זכו לעת רצון, עת בה יכלו ”להקים ארץ” ולהתיישב מחדש ב”נחלות שוממות” (ישעיהו מ״ט:8). לא עוד היו הם ”אסורים” בבבל. יהוה דאג לכך שבמסעם הביתה ”לא ירעבו, ולא יצמאו, ולא יכם שרב ושמש”. פזורי ישראל התקבצו שוב אל ארצם ”מרחוק... מצפון ומיָם” (ישעיהו מ״ט:9–12). על אף התגשמותה הראשונית והדרמטית של הנבואה, המקרא מראה כי היא התגשמה פעמים נוספות גם בקנה מידה רחב יותר.
17 ראשית, כאשר נולד ישוע הכריזו המלאכים שלום על אנשי רצונו של אלוהים (לוקס ב׳:13, 14, דל׳). הרצון שהפיק כאן אלוהים לא היה מבני אדם ככלל, אלא רק מן המאמינים בישוע. כעבור שנים, קרא ישוע בציבור את נבואת ישעיהו ס״א:1, 2 ויִיחס אותה לעצמו, כמי שקורא ”שנת רצון ליהוה” (לוקס ד׳:17–21). השליח פאולוס אמר כי המשיח זכה להגנתו המיוחדת של יהוה בימי היותו בגוף בשר־ודם (עברים ה׳:7–9). מכאן שעֵת הרצון אינה אלא חסד אלוהים על ישוע בימיו כאדם.
18 אלא שנבואה זו התגשמה פעם נוספת. לאחר שציטט את דברי ישעיהו לגבי עת הרצון, המשיך השליח פאולוס ואמר: ”הנה עתה עת רצון, הנה עתה יום ישועה” (קורינתים ב׳. ו׳:2). פאולוס כתב מילים אלה 22 שנה אחרי מות ישוע. מתברר שעם הולדת הקהילה המשיחית בחג השבועות שנת 33 לספירה הרחיב יהוה את שנת הרצון שלו כדי שתכלול גם את תלמידיו המשוחים של המשיח.
19 ומה באשר לתלמידי ישוע שאינם משוחים ואינם יורשי מלכותו השמימית של אלוהים? האם יכולים בעלי התקווה הארצית להפיק תועלת מעת רצון זו? כן. ספר ההתגלות מראה כי אנו חיים בעת בה אנשי רצונו של יהוה הם ההמון הרב ”הבאים מן הצרה הגדולה” כדי לחיות בגן־עדן עלי אדמות (ההתגלות ז׳:13–17). מכאן שכל המשיחיים יכולים לנצל תקופה מוגבלת זו בה בוחר יהוה בבני אדם לא־מושלמים כאנשי רצונו.
20 השליח פאולוס הוסיף להכרזה על עת הרצון של יהוה גם אזהרה. הוא הפציר במשיחיים: ”אל נא תקבלו לריק את חסד אלוהים” (קורינתים ב׳. ו׳:1). מכאן שעל המשיחיים לנצל כל הזדמנות לשאת חן בעיני אלוהים ולעשות את רצונו (אפסים ה׳:15, 16). הם ייטיבו לעשות אם יישמעו לאזהרת פאולוס: ”הישמרו, אחיי, שלא יהיה באיש מכם לב מרושע וחסר אמונה, הסוטה מאלוהים חיים. עודדו איש את רעהו יום יום, כל עוד הזמן מכונה ’היום’, למען לא יקשה לב איש מכם בנכלי החטא” (עברים ג׳:12, 13).
6–12 באפריל
אוצרות מדבר־אלוהים
הקשב לאחד שאלוהים לימד
הכשרת נתיני המלכות
5 בבוא המועד לימד יהוה את בנו על השירות שיהיה עליו לבצע בכדור הארץ. תן דעתך לנבואה המתארת את היחסים בין המורה האדיר לבין בנו בכורו. (קרא ישעיהו נ׳:4, 5.) יהוה העיר את בנו ”בבוקר בבוקר”, אומרת הנבואה. בתיאור ציורי זה גלום הרעיון של מורה המעיר את תלמידו השכם בבוקר כדי ללמדו. בספר עיון מקראי אחד נאמר: ”יהוה... לוקח אותו כביכול אל בית־הספר כמו היה הוא תלמיד, ומלמדו מה עליו לבשר וכיצד עליו לעשות כן”. ב”בית־ספר” שמימי זה לימד יהוה את בנו ”מה לומר ומה לדבר” (יוח׳ י״ב:49). האב גם לימד את בנו כיצד ללמד. בהיותו עלי אדמות ניצל ישוע היטב את ההכשרה שקיבל לא רק על־ידי ביצוע שירותו שלו אלא גם על־ידי הכשרת תלמידיו כדי שהם עצמם ימלאו את שירותם שלהם.
בל 133 §13
”אני אוהב את האב”
13 בקיומו הקדם אנושי, הבן היה להוט ללמוד מאביו. הנבואה המתועדת בישעיהו נ׳:4–6 חושפת שיהוה העניק לבנו הכשרה מיוחדת הקשורה לתפקידו כמשיח. בן אלוהים היה נחוש להמשיך ללמוד בלהיטות על אף שהיה עליו ללמוד על חלק מהקשיים שהיו צפויים לו. גם אחרי שישוע היה על הארץ והגיע לגיל בגרות, הוא עדיין שמח ללכת לבית אביו כדי ללמוד ולקחת חלק בעבודת יהוה. המקרא מציין שישוע התמיד לנכוח במקדש ובבית הכנסת (לוקס ד׳:16; י״ט:47). אם אנו רוצים לשמור על אהבתנו ליהוה ולחזק אותה, עלינו להתמיד לנכוח באסיפות הקהילה, מפני שזה המקום שאנו עובדים את יהוה, מעמיקים את הידע שלנו עליו ומחזקים את הערכתנו כלפיו.
פנינים רוחניות
נחמה לעם אלוהים
2 ליושבי יהודה שלבבם עם יהוה, אומר יהוה: ”שימעו אלי, רודפי צדק, מבקשי יהוה” (ישעיהו נ״א:1). ’רדיפת צדק’ כרוכה מטבעה בעשייה. ”רודפי צדק” לא רק יתיימרו להיות עובדי אלוהים, אלא ישתדלו עד מאוד לפעול בצדק ולנהל את חייהם כרצון אלוהים (תהלים ל״ד:16; משלי כ״א:21). הם ישאו את עיניהם אל יהוה כאל המקור האחד והיחיד לצדק, לכן הם ’יבקשו’ אותו (תהלים י״א:7; קמ״ה:17). אין בזה לומר שעדיין לא ידוע להם מיהו יהוה או כיצד יש להתפלל אליו, אלא שהם יעשו כל מאמץ לקרוב אליו, לעבוד אותו ולהתפלל אליו, ויבקשו את הדרכתו בכל אשר יפנו.
3 עם זאת, מעטים הם רודפי הצדק ביהודה, ויש בכך כדי להמיס את לבבם ולהפיל את רוחם. לכן יהוה מזכיר דוגמה של מחצבה כדי לעודדם: ”הביטו אל צוּר חֻצַּבְתֶּם, ואל מַקֶּבֶת בור נֻקַּרְתֶּם. הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תְּחוֹלֶלְכֶם. כי אחד קראתיו ואברכהו וְאַרְבֵּהוּ” (ישעיהו נ״א:1, 2). ה”צור” ממנו נחצבו היהודים הוא אברהם, דמות היסטורית בה עם ישראל גאה מאוד (מתי ג׳:9; יוחנן ח׳:33, 39). הוא אבי האומה, והם יוצאי חלציו. ’מקבת הבור’ היא שרה, שיצחק פרי בטנה היה מאבות ישראל.
13–19 באפריל
אוצרות מדבר־אלוהים
ישוע הוכיח את גודל אהבתו
צעירים — אל תיכנעו ללחץ חברתי!
2 האם יש לבני גילך השפעה גדולה עליך? אם כן, מדוע? אולי כי אתה רוצה להיות מקובל בעיניהם. הרצון הזה אינו פסול כשלעצמו. למעשה, גם מבוגרים רוצים להיות מקובלים בעיני בני גילם. אף אדם, בין אם הוא צעיר או מבוגר, אינו רוצה לחוש את טעמה המר של הדחייה. אולם יש להודות שאם נדבק בטוב, לא תמיד נזכה לשבחים מצד אחרים. אפילו ישוע התנסה בכך. בכל זאת, הוא תמיד עשה את הנכון והצודק. בעוד שהיו שהלכו אחריו והפכו לתלמידיו, אחרים בזו לבן אלוהים ולא ייחסו לו כל ’חשיבות’ (יש׳ נ״ג:3).
יהוה מרומם את עבדו — המשיח
25 האם היה המשיח מוכן לסבול ולמות? ישעיהו אומר: ”נִגַּשׂ והוא נַעֲנֶה [נכנע למעניו]; ולא יפתח פיו. כשה לטבח יובל; וכרחל [כבשה] לפני גוזזיה נאלמה, ולא יפתח פיו” (ישעיהו נ״ג:7). בלילה האחרון לחייו יכול היה ישוע לקרוא לעזרתו ”יותר משנים־עשר לגיונות מלאכים”. ”אבל כיצד יתקיימו דברי הכתובים שכך צריך להיות?”, שאל (מתי כ״ו:53, 54). לכן ”שה האלוהים” לא גילה כל התנגדות (יוחנן א׳:29). כאשר האשימוהו ראשי הכוהנים והזקנים לפני פילטוס באשמות שווא, ישוע ”לא ענה דבר” (מתי כ״ז:11–14). הוא לא רצה לומר דבר שעלול להפריע למימוש רצון אלוהים לגביו. ישוע היה מוכן למות כשה וכקורבן, בידיעה ברורה שמותו יגאל את עושי רצון אלוהים מן החטא, החולי והמוות.
פנינים רוחניות
בנ ”כלים” §2
כלים
לרוב מדובר בכלים שנעשה בהם שימוש במקדש. כלים אלה כללו צלחות, כדים, יעים, קערות, מזלגות, מַחְתוֹת, מזמרות, מלקחיים, כיורים וכוסות (שמ כ״ה:29, 30, 39; כ״ז:3, 19; ל״ז:16, 23; ל״ח:3; מלא ז׳:40–50; דהב ד׳:11–22). בגלל שהשתמשו בכלים האלה לעבודת אלוהים, הם מכונים ”כלי הקודש” (מלא ח׳:4). בהתאם לכך, משום שליהודים שעזבו את בבל בשנת 537 לפה״ס הייתה הזכות להביא עימם את כלי הקודש שהמלך נבוכדנאצר לקח מירושלים, היה עליהם להיות טהורים מבחינה דתית ומוסרית. הצו הנבואי חל עליהם: ”סורו, סורו, צאו [מבבל], בדבר טמא אל תיגעו! צאו מתוכה, היו טהורים, נושאי כלי יהוה” (ישע נ״ב:11). דרישה זו לא כללה רק ניקיון פיזי הנעשה באופן טקסי, אלא היא דרשה טוהר פנימי. כשהשליח פאולוס כתב למשיחיים בקורינתוס, הוא השתמש במילים שבישעיהו נ״ב:11 כדי להמחיש להם שגם המשיחיים צריכים להיות נקיים מכל טומאת בשר ורוח (ישע נ״ב:11; קוב ו׳:14–18; ז׳:1).
20–26 באפריל
אוצרות מדבר־אלוהים
כמה אתה מוכן לשלם?
ערכו הרב של החינוך האלוהי
3 ברוב טובו מוכן יהוה ללמד בני אדם לא־מושלמים. בהתייחסו למשיחיים המשוחים אומר ישעיהו נ״ד:13 בלשון נבואית: ”וכל בנייך לימודי יהוה, ורב שלום בנייך”. מילים אלו חלות גם על אנשי ’הצאן האחרות’ של המשיח (יוח׳ י׳:16). הדבר עולה בבירור מתוך נבואה המתגשמת בימינו. ישעיהו ראה בחזון אנשים מכל הגויים נוהרים אל עבודת האלוהים האמיתית. הוא מציג אותם כמי שאומרים זה לזה: ”לכו ונעלה אל הר יהוה, אל בית אלוהי יעקב; ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו” (יש׳ ב׳:1–3). מה גדולה היא הזכות ללמוד מפי אלוהים!
”אמת קנה ואל תמכור”
6 קרא ישעיהו נ״ה:1–3. דבריו של יהוה המתועדים על־ידי ישעיהו שופכים אור נוסף על הנושא ומבהירים מה משמע הדבר לקנות אמת. בפסוקים הללו מדמה יהוה את דברו למים, חלב ויין. בדומה לשתיית מים קרירים וצלולים, דברי האמת שמאת אלוהים מרעננים. בנוסף, כפי שחלב מחזק אותנו ומסייע לילדים לגדול, דבריו המזינים של יהוה מחזקים אותנו ומסייעים לנו לגדול מבחינה רוחנית. דבריו של יהוה מדומים גם ליין. באיזה מובן? המקרא קושר בין יין לשמחה (תהל׳ ק״ד:15). לכן כאשר אומר יהוה למשרתיו ’לשבור יין’, כלומר לקנות יין, הוא מבטיח לנו שאם נחיה על־פי דבריו, נשאב מכך שמחה (תהל׳ י״ט:9). איזו דרך יפה להמחיש את התועלת הצומחת מלימוד דברי האמת של אלוהים ומיישומם! נוכל להשוות מאמץ זה למחיר שאנו משלמים. אם כן, הבה נדון בחמישה דברים שאולי נצטרך לשלם כדי לקנות אמת.
על מה ויתרת כדי לקנות אמת?
7 זמן. זהו מחיר שכל אחד צריך לשלם כדי לקנות אמת. דרוש זמן כדי להקשיב למסר המלכות, לקרוא את המקרא ואת הפרסומים המקראיים, ללמוד את המקרא בעזרת עדי־יהוה, וכן כדי להתכונן לאסיפות הקהילה ולנכוח בהן. עלינו ’לקנות’, או לקחת, את הזמן ההוא מפעילויות אחרות חשובות פחות. (קרא אפסים ה׳:15, 16 והערת שוליים.) כמה זמן ייקח לנו לרכוש ידע מדויק על עיקרי אמונה מקראיים בסיסיים? הדבר תלוי בנסיבותינו. אין גבול למה שנוכל ללמוד על חוכמתו של יהוה, על דרכיו ועל פעליו (רומ׳ י״א:33). ההוצאה הראשונה של המצפה דימתה את האמת ל”פרח קטן וצנוע” וציינה: ”אל תסתפק בפרח אחד של האמת. לו היה די באחד, לא היו נבראים פרחים נוספים. קטוף רבים ככל האפשר והמשך לחפש נוספים”. נוכל לשאול את עצמנו: ’עד כמה גדול זר פרחי האמת שלי?’ גם אם יעמוד לרשותנו נצח, תמיד נוכל ללמוד דברים חדשים על יהוה. חשוב שנשתמש כעת בזמננו בתבונה על מנת שנוכל, בהתאם לנסיבותינו, לקנות אמת רבה ככל האפשר. תן דעתך לדוגמתה של צעירה שנכספה לאמת.
”שימו לבכם באיזה אופן אתם שומעים”
רבים המכשולים בדרך להאזנה קשובה. אולי אנו טרודים בדאגות. רעשים ותזוזות בקהל או מחוץ למקום ההתאספות עלולים להסיח את דעתנו. ייתכן שאי־נוחות פיזית מקשה עלינו להתרכז. הורים לילדים קטנים מוצאים לעתים קרובות שתשומת לבם מפולגת. מה יעזור לנו לשים לב לתוכנית ולהתרכז?
לעיניים נודעת השפעה חזקה על תשומת לבנו. היעזר בהן כדי להתרכז ומקד את מבטך בנואם. כשהוא מזכיר פסוק מהמקרא — אפילו פסוק מוכר — פתח אותו ועקוב אחר הקריאה. אל תיכנע לפיתוי להפנות את מבטך לעבר כל רעש או תזוזה. אם עיניך יציפו את שכלך במידע המסיח את הדעת, תחמיץ הרבה ממה שיוגש מעל הבמה.
אם ’שׂרעפים’ [מחשבות מטרידות] מקשים עליך להתרכז בתוכנית, התפלל ליהוה ובקש ממנו את הרוגע והשלווה הדרושים כדי לשים לב (תהל׳ צ״ד:19; פיל׳ ד׳:6, 7). עשה זאת שוב ושוב במקרה הצורך (מתי ז׳:7, 8). יהוה הוא זה שסיפק את אסיפות הקהילה. תוכל להיות בטוח שברצונו שתפיק מהן תועלת (יוח״א ה׳:14, 15).
פנינים רוחניות
אל תחשוש כי אני אלוהיך
14 ראשית, כתלמידיו של המשיח, אנו מצפים שישנאו אותנו (מתי י׳:22). ישוע ניבא שתלמידיו יסבלו רדיפות קשות במהלך תקופה זו של אחרית הימים (מתי כ״ד:9; יוח׳ ט״ו:20). שנית, נבואת ישעיהו מזהירה אותנו שאויבינו לא רק ישנאו אותנו, אלא גם ישתמשו בנשקים שונים נגדנו. עם נשקים אלה נמנים הטעיה ערמומית, שקרים בוטים ורדיפות אכזריות (מתי ה׳:11). יהוה לא יעצור בעד אויבינו מלהשתמש בנשקים הללו כדי להילחם בנו (אפ׳ ו׳:12; ההת׳ י״ב:17). אולם איננו צריכים לפחד. מדוע?
15 חשוב על העובדה השלישית שעלינו לזכור. יהוה אמר ש”כל כלי” המופנה נגדנו ”לא יצלח”. כפי שחומה מגנה עלינו מפני כוחה של סופת גשמים הרסנית, כך יהוה מגן עלינו מפני ”רוח עריצים”. (קרא ישעיהו כ״ה:4, 5.) אויבינו לעולם לא יצליחו לגרום לנו נזק תמידי (יש׳ ס״ה:17).
27 באפריל עד 3 במאי
אוצרות מדבר־אלוהים
אנו שמחים שיהוה הוא אלוהינו
יהוה מחיה רוח שפלים
14 עם זאת, סבלנותו של יהוה תגיע אל קִצה. יהוה צופה זאת ומכריז: ”אני אגיד צדקתך ואת מעשייך, ולא יועילוך. בְּזַעֲקֵךְ יצילוך קיבוצייך, ואת כולם ישא רוח, יקח הבל” (ישעיהו נ״ז:12, 13). יהוה יחשוף את צדקתה המעושה של יהודה. מעשיה הצבועים לא יועילו לה. ’קיבוציה’, אוסף אליליה, לא יוכלו להצילהּ. בבוא הרעה, תישא את האלילים בהם בטחה רוח קלילה כהבל־פה.
15 דברי יהוה מתקיימים ב־607 לפה״ס, כאשר נבוכדנאצר מלך בבל מחריב את ירושלים, מעלה את בית המקדש באש ושובה את רוב בני העם. הכתוב מציין: ”ויגל יהודה מעל אדמתו” (מלכים ב׳. כ״ה:1–21).
16 בדומה לכך, גם האוסף העצום של פסלי הנצרות לא יציל אותה ביום אף יהוה (ישעיהו ב׳:19–22; תסלוניקים ב׳. א׳:6–10). הנצרות תושמד עם כל יתר מרכיבי ”בבל הגדולה”, המערכת העולמית של דתות הכזב. החיה הסמלית האדומה כשני ועשר הקרניים שלה ”יעשוה [את בבל הגדולה] שוממה וערומה; גם יאכלו את בשרה ואותה ישרפו באש” (ההתגלות י״ז:3, 16, 17). מה שמחים אנו שצייתנו לצו: ”צאו ממנה, עמי, פן תשתתפו בחטאותיה ופן תקבלו ממכותיה” (ההתגלות י״ח:4, 5). מי יתן ולעולם לא נשוב אליה או אל דרכיה.
”מלכותי אינה חלק מן העולם הזה”
16 מה רבה חשיבותם של השינויים הללו! המקרא ממשיל את האנושות לים גועש ושוצף, ים שאינו יודע שלום (יש׳ י״ז:12; נ״ז:20, 21; ההת׳ י״ג:1). בעוד שסוגיות פוליטיות מסעירות את רוחם של אנשים, מפלגות ביניהם ומעוררות אלימות חסרת טעם, אנו שומרים על שלומנו ועל אחדותנו. בשעה שיהוה מתבונן בעולם המפולג של ימינו, אין ספק שמחמם את ליבו לראות את האחדות השוררת בקרב משרתיו (קרא צפניה ג׳:17).
בנ ”ארץ” §21
ארץ
משתמשים במילה ”ארץ” גם כדי לסמל את המאפיינים היציבים יותר של המין האנושי. המאפיינים הלא יציבים והסוערים של המין האנושי מסומלים על־ידי ים סוער (ישע נ״ז:20; יעק א׳:6; יהד 13; השווה התג י״ב:16; כ׳:11; כ״א:1).
בנ ”שלום” §3
שלום
השגת שלום. יהוה הוא אלוהי השלום (קוא י״ד:33; קוב י״ג:11; תסא ה׳:23; עב י״ג:20). הוא מקור השלום (במד ו׳:26; דהא כ״ב:9; תה ד׳:8; כ״ט:11; קמ״ז:14; ישע מ״ה:7; רומ ט״ו:33; ט״ז:20). השלום הוא חלק מפרי הרוח (גלט ה׳:22). מהסיבה הזו רק מי שנמצאים בשלום עם אלוהים יכולים ליהנות משלום אמיתי. כשאדם מבצע חטאים חמורים הוא פוגע ביחסיו עם אלוהים וכתוצאה מכך חווה דאגות. מחבר התהלים אמר: ”אין שלום בעצמותיי בשל חטאי” (תה ל״ח:3). לכן כל מי שרוצה לרדוף שלום צריך ’לסור מרע ולעשות את הטוב’ (תה ל״ד:14). בלי צדקה לא יכול להיות שלום (תה ע״ב:3; פ״ה:10; ישע ל״ב:17). זו הסיבה שהרשעים לא יכולים ליהנות משלום (ישע מ״ח:22; נ״ז:21; השווה ישע נ״ט:2–8.) לעומת זאת, השלום הוא חלקם של מי שמסורים לחלוטין ליהוה, אוהבים את תורתו (תה קי״ט:165) ושומרים את מצוותיו (ישע מ״ח:18).
פנינים רוחניות
נקודות בולטות מספר ישעיהו — חלק ב׳
נ״ו:6 — מי הם ”בני הנכר” ובאילו דרכים הם ’מחזיקים בבריתו’ של יהוה? ”בני הנכר” הם ה’צאן האחרות’ של ישוע (יוחנן י׳:16). הם מחזיקים בברית החדשה במובן זה שהם מקבלים עליהם את חוקיה, משתפים פעולה ללא סייג עם הסידורים המתאפשרים בזכותה, ניזונים מאותו מזון רוחני שממנו ניזונים המשיחיים המשוחים ותומכים בהם בפעילות הכרזת הבשורה ועשיית התלמידים.
כבד את התכנסויותינו הקדושות
יהוה מקבץ את משרתיו, הלוא הם המשיחיים המשוחים ובני לווייתם, כדי שיעבדוהו ב’הר קודשו’. הוא משמח אותם ב’בית תפילתו’, כלומר בהיכלו הרוחני, הנחשב ל’בית תפילה לכל העמים’ (ישעיהו נ״ו:7; מרקוס י״א:17). התפתחויות אלו מלמדות כי עבודת יהוה קדושה, טהורה ומרוּממת. כבוד הולם מצידנו כלפי התכנסויותינו לצורכי לימוד ועבודת אלוהים, יעיד על כך שמה שקדוש ליהוה קדוש גם לנו.