אני מרגיש אשם — האם המקרא יכול לעזור לי למצוא הקלה?‏

תשובת המקרא

כן.‏ המקרא יכול לעזור לנו להתמודד בחוכמה עם רגשי אשמה (‏תהלים ל״ב:‏1–5‏)‏.‏ אם עשינו משהו רע ואנחנו באמת מצטערים,‏ אלוהים יסלח לנו ויעזור לנו להשתקם (‏תהלים פ״ו:‏5‏)‏.‏ המקרא מראה שרגשי אשמה יכולים להיות מועילים לפעמים — הם יכולים להניע אותנו לתקן את דרכנו.‏ הם יכולים גם לעזור לנו להתאמץ עוד יותר כדי לא לחזור על אותה טעות (‏תהלים נ״א:‏17;‏ משלי י״ד:‏9‏)‏.‏ אך יחד עם זאת,‏ המקרא מזהיר אותנו מפני רגשי אשמה מוגזמים — ממצב שבו אנחנו שופטים את עצמנו וחושבים שאין לנו תקווה או שאנחנו לא־ראויים בעיני אלוהים.‏ אם זאת ההשקפה שלנו על עצמנו,‏ זה עלול לגרום לנו ’‏להתמוטט מרוב עצב’‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ב׳:‏7‏)‏.‏

• מה עלול לגרום לרגשי אשמה?‏

• כיצד אוכל להתמודד עם רגשי אשמה?‏

• פסוקים בנושא האשמה והסלחנות

מה עלול לגרום לרגשי אשמה?‏

אנחנו עלולים להרגיש אשמים בגלל כל מיני סיבות.‏ אולי אנחנו מרגישים שפגענו במישהו שאנחנו אוהבים,‏ או שאנחנו לא חיים על־פי הסטנדרטים שקבענו לעצמנו.‏ לפעמים תחושת האשמה קיימת אפילו שאנחנו בכלל לא אשמים.‏ למשל,‏ אם קבענו לעצמנו סטנדרטים גבוהים ולא־הגיוניים,‏ רוב הסיכויים שנרגיש אשמים בכל פעם שלא נעמוד בהם.‏ מסיבה זו המקרא מעודד אותנו להציב לעצמנו ציפיות מציאותיות (‏קהלת ז׳:‏16‏)‏.‏

כיצד אוכל להתמודד עם רגשי אשמה?‏

במקום לתת לרגשי האשמה לשתק אותך,‏ עשה מה שאתה יכול כדי לתקן את המצב.‏ כיצד?‏

• הודה בטעויותיך.‏ בקש מיהוהa בתפילה שיסלח לך (‏תהלים ל״ח:‏18;‏ לוקס י״א:‏4‏)‏.‏ תוכל להיות בטוח שהוא ישמע אותך אם תגלה חרטה אמיתית ותתאמץ לא לחזור על אותה טעות (‏דברי הימים ב׳.‏ ל״ג:‏13;‏ תהלים ל״ד:‏18‏)‏.‏ רק אלוהים יכול לראות את האדם הפנימי שבך.‏ כשהוא שם לב שאנחנו מתאמצים להפסיק לעשות את הרע,‏ ’‏הוא סולח לנו על חטאינו שכן נאמן וצדיק הוא’‏ (‏יוחנן א׳.‏ א׳:‏9;‏ משלי כ״ח:‏13‏)‏.‏

  כמובן,‏ אם פגעת במישהו,‏ אתה צריך להודות בטעות שלך ולהתנצל מעומק הלב בפני אותו אדם.‏ זה לא יהיה פשוט!‏ כי זה דורש אומץ וענווה.‏ אבל התנצלות כנה משיגה שני דברים חשובים:‏ זה מוריד משקל כבד מהכתפיים שלך,‏ וזה תורם לשלום (‏מתי ג׳:‏8;‏ ה׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏

• חשוב על פסוקים שמדברים על רחמי אלוהים.‏ חשוב למשל על יוחנן א׳.‏ ג׳:‏19,‏ 20‏.‏ שם המקרא אומר לנו ש’‏הלב שלנו עלול להרשיע אותנו’‏,‏ ובגלל זה אנחנו אולי ביקורתיים מדי כלפי עצמנו וחושבים שאנחנו לא־ראויים לאהבתו של אלוהים.‏ אבל הפסוק הזה גם אומר ש”‏אלוהים גדול מליבנו”‏.‏ איך זה אפשרי?‏ הוא יודע עלינו הכול והוא מבין היטב את הרגשות והחולשות שלנו.‏ הוא גם יודע שאנחנו אנשים לא־מושלמים ונוטים לעשות את הרעb (‏תהלים נ״א:‏5‏)‏.‏ מסיבה זו הוא לא דוחה את מי שבאמת מצטערים על טעויותיהם (‏תהלים ל״ב:‏5‏)‏.‏

• אל תחיה בעבר.‏ במקרא יש הרבה דוגמאות של גברים ונשים שעשו דברים רעים,‏ אבל מאוחר יותר שינו את דרכם.‏ אחת מהן היא דוגמתו של שאול מטרסוס,‏ שלימים נודע כשליח פאולוס.‏ כפרוש,‏ הוא רדף באכזריות את תלמידי ישוע (‏מעשי השליחים ח׳:‏3;‏ ט׳:‏1,‏ 2,‏ 11‏)‏.‏ אבל כשהבין שהוא בעצם מתנגד לאלוהים ולמשיח — הוא התחרט,‏ שינה את דרכיו והפך להיות משיחי לדוגמה.‏ כמובן,‏ פאולוס התחרט מעומק ליבו על הדברים שעשה,‏ אבל הוא לא חי בעבר.‏ פאולוס היה מודע לרחמיו הרבים של אלוהים,‏ ובעקבות זאת הפך למבשר נלהב ומעולם לא שכח את תקוות חיי הנצח (‏פיליפים ג׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏

פסוקים בנושא האשמה והסלחנות

ירמיהו ל״א:‏34‏:‏ ”‏כי אסלח על עוונם,‏ ואת חטאם לא אזכור עוד”.‏

משמעות:‏ רחמיו של אלוהים אמיתיים.‏ כשהוא סולח,‏ הוא שוכח.‏