ביאור פסוקים מקראיים
רומים ט״ו:13 — ”ואלוהים המעניק תקווה ימלא נא אתכם שפע שמחה ושלום”
”ואלוהים המעניק תקווה ימלא נא אתכם שפע שמחה ושלום בשל ביטחונכם בו, כדי שתגאה בכם התקווה בכוח רוח הקודש” (רומים ט״ו:13, תרגום עולם חדש).
”ואלוהי התקווה ימלא אתכם כל שמחה ושלום באמונתכם, כדי שתגאה בכם התקווה בכוח רוח הקודש” (רומים ט״ו:13, תרגום החברה לכתבי הקודש).
כוונת הפסוק
במילים אלה הביע השליח פאולוס את משאלתו שאלוהים ימלא את לב אחיו לאמונה ב”שמחה ושלום”. תכונות טובות אלה קשורות לתקווה שמאת אלוהים ולכוח שיש לרוח קודשו.
התקווה הזו מצויה במקרא, דברו הכתוב של אלוהים. לפי רומים ט״ו:4, ”כל מה שנכתב מקדם [במקרא] נכתב להדרכתנו, כדי שבזכות עמידתנו האיתנה ותודות לנחמה שמתוך הכתובים תהיה לנו תקווה”. המקרא חושף בפנינו שאלוהים מבטיח לפתור בעיות שנראות כיום בלתי פתירות, כמו עוני, אי־צדק, חולי ומוות (ההתגלות כ״א:4). והוא יעשה זאת באמצעות ישוע המשיח, בו נוכל לתלות את תקוותנו לעתיד הנפלא הזה (רומים ט״ו:12).
התקווה שמאת אלוהים יכולה ’לגאות’, או להתעצם, בנו רק אם נבטח בו. ככל שנלמד עליו, כך יגבר ביטחוננו בכך שהוא ראוי לחלוטין לאמוננו (ישעיהו מ״ו:10; טיטוס א׳:2). בזכות התקווה הוודאית הזו כל אחד מאיתנו יכול להיות מלא שמחה ושלום, גם בשעת קשיים (רומים י״ב:12).
שלום, שמחה ותקווה הן תכונות שקשורות גם לרוח הקודש, כוחו הפעיל של אלוהים.a יהוה משתמש ברוח הקודש כדי לקיים את הבטחותיו, ועובדה זו כשלעצמה מעניקה תקווה. רוח הקודש יכולה גם להניב בנו תכונות טובות, כמו שמחה ושלום (גלטים ה׳:22).
הקשר הפסוק
ספר רומים הוא למעשה איגרת שנשלחה למשיחיים בעיר רומא. חלק מאותם משיחיים הגיעו מרקע יהודי, וחלקם מרקעים אחרים. פאולוס עודד את כולם להיות מאוחדים במחשבה ובמעשים למרות הבדלי הרקע והתרבות שהיו ביניהם (רומים ט״ו:6).
פאולוס הזכיר למשיחיים ברומא שעוד לפני זמן רב ניבא אלוהים על תקופה שבה כל העמים יהללו אותו באחדות. כדי לבסס את העובדה הזו, הוא ציטט מהכתבים העברייםb ארבע פעמים (רומים ט״ו:9–12). כוונת דבריו הייתה שבנוסף ליהודים, אנשים מכל העמים יוכלו להפיק תועלת משירותו של המשיח. לשתי הקבוצות יש אותה תקווה מאת אלוהים. לכן כל האחים בקהילת רומא, ללא תלות ברקע שלהם, היו צריכים ’לקבל איש את רעהו’, כלומר לנהוג זה בזה באדיבות ולגלות הכנסת אורחים (רומים ט״ו:7).
a למידע נוסף, ראה המאמר ”מהי רוח הקודש?”
b הכתבים העבריים לעיתים מכונים ”הברית הישנה”.