ביאור פסוקים מקראיים
טימותיאוס ב׳. א׳:7 — ”אלוהים לא נתן לנו רוח של פחדנות”
”הן אלוהים לא נתן לנו רוח של פחדנות, אלא רוח של גבורה ושל אהבה ושל שיקול דעת” (טימותיאוס ב׳. א׳:7, תרגום עולם חדש).
”הן האלוהים לא נתן לנו רוח של פחד, אלא רוח של גבורה ואהבה ויישוב הדעת” (טימותיאוס ב׳. א׳:7, החברה לכתבי הקודש).
כוונת הפסוק
אלוהים יכול לתת לנו את האומץ לעשות את הדבר הנכון. הוא לא רוצה שאף אחד ייכנע ל”פחדנות” — תכונה לא־רצויה העלולה למנוע מהאדם למלא אחר רצון אלוהים.
בפסוק מוזכרות שלוש תכונות שאלוהים יכול לעזור לנו לפתח כדי שנצליח להתגבר על הפחד:
”גבורה”. חרף סכנות רבות ואויבים אימתניים, המשיחיים במאה הראשונה לא נכנעו לפחד, אלא הצליחו לשרת את אלוהים באומץ (קורינתים ב׳. י״א:23–27). במה היה טמון סוד הצלחתם? השליח פאולוס אמר: ”בכול אני יכול לעמוד בעזרתו של הנותן לי כוח” (פיליפים ד׳:13). אלוהים יכול להפיח במשרתיו ”כוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל” כדי שיוכלו לגבור על כל מכשול (קורינתים ב׳. ד׳:7).
”אהבה”. אהבה עמוקה לאלוהים יכולה להעניק למשיחי את האומץ לפעול כרצוי בעיני אלוהים, ואהבה לזולת יכולה להניע אותו לתת עדיפות לצורכי אחרים, גם לנוכח התנגדות או סכנה (יוחנן י״ג:34; ט״ו:13).
”שיקול דעת”. על־פי המקרא, שיקול דעת הוא ביסודו של דבר היכולת לקבל החלטות נבונות על בסיס המקרא. אדם בעל שיקול דעת מסוגל להמשיך לחשוב בהיגיון ובצורה שקולה גם כשהוא נקלע למצבים קשים. החלטותיו משקפות את חשיבתו של אלוהים, משום שהקשר שלו עם הבורא חשוב לו יותר מאשר דעותיהם של הסובבים אותו.
הקשר הפסוק
השליח פאולוס כתב את האיגרת הזו לטימותיאוס, חברו האהוב ועמיתו לשירות. באיגרת זו, פאולוס עודד את טימותיאוס הצעיר להמשיך להשקיע מאמצים בשירות יהוה (טימותיאוס ב׳. א׳:1, 2). נראה כי טימותיאוס היה ביישן וחסר ביטחון, ולכן אולי נמנע מלעשות את כל מה שהוטל עליו בקהילה (טימותיאוס א׳. ד׳:12). אבל פאולוס הזכיר לו שניתנה לו מתנה — תפקיד מיוחד בקהילה. הוא עודד אותו לא להסס להפעיל את סמכותו כמשגיח בקהילה, לא לחשוש לבשר את הבשורה הטובה ולהיות מוכן לסבול קשיים למען אמונתו (טימותיאוס ב׳. א׳:6–8).
אומנם המילים האלה הופנו במקור לטימותיאוס, אך הן תקפות גם לגבינו היום. נוכל להיות בטוחים לחלוטין שאלוהים יעזור לכל משרתיו להצליח לעשות את רצונו, חרף כל קושי.