מה יעזור לנו להשתמש נכונה בדבר האמת?‏

מבקר הצגות תיאטרון צפה פעם בהצגה ולא ממש נהנה מהחוויה.‏ מאוחר יותר הוא כתב בעיתון:‏ ”‏אם מה שאתה מחפש זה הצגה טפלה,‏ אני ממליץ מכל הלב ללכת ולראות את ההצגה”‏.‏ מפיקי ההצגה פרסמו לאחר מכן מודעה שהופיע בה ציטוט מדברי המבקר.‏ הציטוט היה:‏ ”‏אני ממליץ מכל הלב ללכת ולראות את ההצגה”‏!‏ דבריו של המבקר אומנם צוטטו במודעה במדויק,‏ אך הם הוצאו מהקשרם והציגו את עמדתו בצורה מוטעית לחלוטין.‏

דוגמה זו ממחישה עד כמה חשוב ההקשר של אמירה מסוימת.‏ כאשר מוציאים מילים מהקשרן עלולים לסלף את משמעותן,‏ כפי שהשטן סילף את משמעותם של פסוקים כאשר ניסה להתעות את ישוע (‏מתי ד׳:‏​1–11‏)‏.‏ מצד שני,‏ התחשבות בהקשר הדברים עוזרת לנו להבין ביתר דיוק את משמעותם.‏ לכן כאשר בוחנים פסוק מסוים מן המקרא,‏ תמיד חשוב להסתכל על ההקשר על מנת להבין טוב יותר את כוונת הכותב.‏

נקוט זהירות

אחד המילונים מגדיר את המילה הקשר כ”‏רצף הדברים הסמוכים למילה,‏ למשפט וכדומה והקובעים את משמעותם המדויקת”‏.‏ ההקשר יכול גם להיות ”‏מכלול התנאים והנסיבות שבהם משובצים עובדה מסוימת,‏ אירוע מסוים וכדומה”‏.‏ לפי ההגדרה האחרונה,‏ אפשר לומר שמילה נרדפת ל”‏הקשר”‏ יכולה להיות ”‏רקע”‏.‏ בחינת ההקשר של פסוק מסוים חשובה במיוחד על רקע הדברים שכתב פאולוס לטימותיאוס:‏ ”‏הייה שקוד להתייצב נאמן לפני אלוהים — פועל לא יבוש,‏ המחלק נכונה את דבר האמת [‏”‏המשתמש נכונה בדבר האמת”‏,‏ ע״ח‏]‏”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ב׳:‏15‏)‏.‏ על מנת להשתמש נכונה בדבר־אלוהים עלינו להבין אותו היטב ולהסביר אותו לזולת בכנות ובצורה מדויקת.‏ הכבוד ליהוה,‏ מחבר המקרא,‏ יניע אותנו לעשות זאת,‏ ובחינת הקשר הדברים תעזור לנו מאוד בכך.‏

הרקע של האיגרת השנייה אל טימותיאוס

נעיין לדוגמה באחד מספרי המקרא — האיגרת השנייה אל טימותיאוס.‏a לשם התחלה נשאל את עצמנו מה הרקע של אותה איגרת.‏ מי כתב אותה?‏ מתי?‏ באילו נסיבות?‏ ואז נשאל,‏ מה היה מצבו של אותו טימותיאוס שהאיגרת נושאת את שמו?‏ מדוע הוא היה זקוק למידע הכלול בה?‏ התשובות לשאלות אלה יעמיקו את מידת הערכתנו לספר מקראי זה ויעזרו לנו לראות כיצד נוכל להפיק ממנו כיום תועלת.‏

הפסוקים הראשונים באיגרת השנייה אל טימותיאוס מציינים שהיא נכתבה אל טימותיאוס בידי השליח פאולוס.‏ פסוקים אחרים מראים שכאשר פאולוס כתב אותה,‏ הוא היה אסור בכבלים למען הבשורה.‏ רבים עזבו אותו והוא הרגיש שיום מותו קרוב מאוד (‏טימותיאוס ב׳.‏ א׳:‏​15,‏ 16;‏ ב׳:‏​8–10;‏ ד׳:‏​6–8‏)‏.‏ לפיכך,‏ הוא ככל הנראה כתב את האיגרת כשהיה כלוא בפעם השנייה ברומא — בערך בשנת 65 לספירה.‏ זמן קצר לאחר מכן ציווה נירון להוציאו להורג.‏

זהו אפוא הרקע של האיגרת השנייה אל טימותיאוס.‏ ואולם,‏ מעניין לציין שפאולוס כתב לטימותיאוס לא כדי להתלונן על הבעיות שלו.‏ במקום זאת,‏ הוא הזהיר את טימותיאוס מפני זמנים קשים שיבואו ועודד את ידידו להימנע ממסיחי דעת שונים,‏ ’‏להתחזק’‏ ולהעביר את הוראותיו לאחרים.‏ אותם אנשים יהיו כתוצאה מכך מוכשרים לעזור גם לאחרים (‏טימותיאוס ב׳.‏ ב׳:‏1–7‏)‏.‏ איזו דוגמה יוצאת מן הכלל לחוסר אנוכיות ולדאגה לזולת גם בזמנים קשים!‏ עצות נהדרות אלה יכולות לשמש גם אותנו כיום.‏

פאולוס קורא לטימותיאוס ”‏בני האהוב”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ א׳:‏2‏)‏.‏ אותו בחור צעיר מוזכר לא אחת בכתבי־הקודש המשיחיים כשותף נאמן של פאולוס (‏מעשי השליחים ט״ז:‏​1–5;‏ רומים ט״ז:‏21;‏ קורינתים א׳.‏ ד׳:‏17‏)‏.‏ כאשר כתב לו פאולוס את האיגרת,‏ נראה שטימותיאוס היה בשנות ה־30 לחייו ועדיין נחשב צעיר (‏טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏12‏)‏.‏ עם זאת,‏ עד אותה עת כבר עמדו מאחוריו בערך 14 שנות שירות נאמן ועמל לצד פאולוס (‏פיליפים ב׳:‏​19–22‏)‏.‏ חרף צעירותו היחסית של טימותיאוס,‏ הפקיד בידיו פאולוס סמכות להורות לזקני־קהילה אחרים ’‏לא להתווכח על דברים שאין בהם מועיל’‏ אלא להתמקד בעניינים חשובים כגון אמונה וכוח סבל (‏טימותיאוס ב׳.‏ ב׳:‏14‏)‏.‏ טימותיאוס היה גם מוסמך לדאוג למינוי משגיחי קהילה ומשרתים עוזרים (‏טימותיאוסא’‏.‏ ה׳:‏22‏)‏.‏ ברם,‏ נראה שהוא קצת היסס להפעיל את סמכותו (‏טימותיאוס ב׳.‏ א׳:‏​6,‏ 7‏)‏.‏

אותו זקן־קהילה צעיר התמודד עם קשיים רציניים.‏ למשל,‏ שני חברי קהילה — הימנאוס ופיליטוס — היו ”‏ממוטטים אמונת כמה אנשים”‏ ומלמדים ש”‏תחיית המתים כבר היתה”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ב׳:‏​17,‏ 18‏)‏.‏ הם ככל הנראה האמינו שהתחייה היחידה היא רוחנית ושהיא כבר התקיימה במשיחיים.‏ אפשר שהם הוציאו מהקשרן את הצהרותיו של פאולוס באשר לכך שהמשיחיים היו מתים בחטאיהם אבל הוקמו לחיים על־ידי רוח אלוהים (‏אפסים ב׳:‏​1–6‏)‏.‏ פאולוס הזהיר שהשפעתה של כפירה כזו תלך ותגבר.‏ הוא כתב:‏ ”‏יבוא הזמן שלא יסבלו את הלקח הבריא.‏.‏.‏ ומן האמת יטו אוזניהם לפנות אל האגדות”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ד׳:‏​3,‏ 4‏)‏.‏ אזהרה מוקדמת זו מפי פאולוס הראתה עד כמה חשוב שטימותיאוס יפעל בדחיפות על־פי הוראותיו.‏

התועלת הטמונה באיגרת עבורנו

מן האמור לעיל ניתן להבין שהשליח כתב את האיגרת השנייה אל טימותיאוס מן הסיבות הבאות:‏ (‏1)‏ הוא ידע שסופו קרוב ורצה להכין את טימותיאוס לקראת הזמן שהוא כבר לא יוכל להיות איתו ולתמוך בו.‏ (‏2)‏ הוא רצה להכשיר את טימותיאוס לשמור על הקהילות שבאחריותו מפני כפירה והשפעות מזיקות אחרות.‏ (‏3)‏ הוא רצה לעודד את טימותיאוס להיות עסוק בשירות יהוה ולהסתמך על ידע מדויק מתוך כתבי־הקודש כדי להתייצב נגד תורות כזב.‏

אין ספק שידיעת הרקע הופכת את האיגרת השנייה אל טימותיאוס לבעלת משמעות עמוקה יותר בשבילנו.‏ גם כיום ישנם כופרים כמו הימנאוס ופיליטוס אשר מפיצים את תפיסותיהם האישיות ובכוונתם למוטט את אמונתנו.‏ בנוסף לכך,‏ אנחנו חיים ב’‏זמנים הקשים’‏ שעליהם ניבא פאולוס ורבים חשים על בשרם את אזהרתו:‏ ”‏כל הרוצים לחיות חיי חסידות במשיח ישוע,‏ יירדפו”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏​1,‏ 12‏)‏.‏ כיצד נוכל לעמוד איתן?‏ עלינו לפעול כמו טימותיאוס וליישם את העצות של מי שמשרתים את יהוה זה שנים רבות.‏ גם הלימוד האישי,‏ התפילות וההתרועעות המשיחית יסייעו לנו להוסיף ו’‏להתחזק’‏ תודות לחסד יהוה.‏ יתרה מזו,‏ תוך ביטחון בכוח הטמון בידע המדויק באפשרותנו להישמע לדברי פאולוס:‏ ”‏החזק במתכונת הדברים הבריאים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ א׳:‏13‏)‏.‏

‏”‏מתכונת הדברים הבריאים”‏

מה הם ”‏הדברים הבריאים”‏ שאותם הזכיר פאולוס?‏ הוא משתמש בביטוי זה כדי להתייחס לתורה המשיחית האמיתית.‏ באיגרתו הראשונה אל טימותיאוס הסביר פאולוס שעקרונית,‏ ’‏הדברים הבריאים’‏ הם הדברים ”‏של אדוננו ישוע המשיח”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏3‏)‏.‏ אדם המיישם את מתכונת הדברים הבריאים נעשה מפוכח,‏ אוהב ומתחשב ביחסיו עם הזולת.‏ ומכיוון שתורתו של ישוע עולה בקנה אחד עם יתר הכתוב במקרא,‏ ”‏הדברים הבריאים”‏ מתייחסים בהרחבה למכלול עיקרי האמונה המקראיים.‏

מתכונת הדברים הבריאים היא ’‏פיקדון טוב’‏ שהיה על טימותיאוס לשמור עליו,‏ וזה גם מה שמוטל על זקני־הקהילה בימינו לעשות (‏טימותיאוס ב׳.‏ א׳:‏​13,‏ 14‏)‏.‏ טימותיאוס היה צריך ’‏להכריז את הדבר,‏ להתמיד בעיתו ושלא בעיתו,‏ להוכיח,‏ לגעור,‏ להפציר,‏ וזאת בכל אורך רוח ועל־ידי ההוראה’‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ד׳:‏2‏)‏.‏ הידיעה שבזמנו של טימותיאוס היו כופרים שהפיצו תורות כזב עוזרת לנו להבין מדוע פאולוס הדגיש שדחוף ללמד דברים בריאים.‏ מתברר לנו גם שמאחריותו של טימותיאוס היה להגן על הצאן על־ידי כך ש’‏יוכיח,‏ יגער ויפציר’‏ באורך רוח ויפגין כושר הוראה טוב.‏

למי היה על טימותיאוס להכריז את הדבר?‏ ההקשר מצביע על כך שתפקידו של טימותיאוס,‏ בתור זקן־קהילה,‏ היה להכריז את הדבר בתוך הקהילה המשיחית.‏ בהתחשב בלחצים שהפעילו המתנגדים,‏ היה על טימותיאוס לשמור על איזון רוחני אישי ולהכריז בעוז את דברו של אלוהים ולא פילוסופיות של בני אדם,‏ תפיסות אישיות או השערות בלתי מועילות.‏ ייתכן אומנם שקו פעולה זה גרר התנגדות מצד בעלי כוונות שליליות (‏טימותיאוס ב׳.‏ א׳:‏​6–8;‏ ב׳:‏​1–3,‏ 23–26;‏ ג׳:‏​14,‏ 15‏)‏.‏ אך יישום הוראותיו של פאולוס סייע לטימותיאוס לעמוד כחומה נגד הכפירה,‏ כפי שעשה פאולוס בעצמו (‏מעשי השליחים כ׳:‏​25–32‏)‏.‏

האם מה שאמר פאולוס בנוגע להכרזת הדבר נוגע גם להטפה מחוץ לקהילה?‏ כן,‏ לפי ההקשר.‏ פאולוס מוסיף:‏ ”‏אבל אתה עמוד על המשמר בכל דבר,‏ סבול הרעות,‏ עשה את מלאכת המבשר,‏ ומלא את שירותך”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ד׳:‏5‏)‏.‏ ההטפה — הכרזת בשורת הישועה ללא־מאמינים — היא היבט חיוני בשירות המשיחי (‏מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏​19,‏ 20‏)‏.‏ ובדיוק כשם שדבר אלוהים מוכרז ”‏שלא בעיתו”‏,‏ כלומר בעת מצוקה,‏ בתוך הקהילה,‏ אנו מתמידים גם בנסיבות קשות להכריז את הדבר גם לאלה שמחוץ לקהילה (‏תסלוניקים א׳.‏ א׳:‏6‏)‏.‏

היסוד לפעילות ההטפה וההוראה שלנו הוא דבר־אלוהים,‏ שנכתב בהשראה.‏ יש לנו ביטחון מלא במקרא.‏ פאולוס אמר לטימותיאוס:‏ ”‏כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים,‏ ומועיל הוא להוראה,‏ לתוכחה,‏ לתיקון,‏ לחינוך במעגלי צדק”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ בדרך כלל נוהגים לצטט את הפסוק הזה במטרה להראות שהמקרא נכתב בהשראת אלוהים,‏ ואכן אין בכך שום פסול.‏ אך לאיזו מטרה כתב פאולוס את הדברים?‏

פאולוס דיבר אל זקן־קהילה אשר מתוקף תפקידו היה עליו ’‏להוכיח,‏ לתקן ולחנך במעגלי צדק’‏ במסגרת הקהילה.‏ לפיכך,‏ הוא הזכיר לטימותיאוס לבטוח בחוכמה הטמונה בדבר־אלוהים שאותו למד עוד מינקותו.‏ בדומה לטימותיאוס,‏ זקני־הקהילה צריכים לעתים להוכיח חוטאים.‏ בעשותם כן עליהם תמיד לבטוח במקרא.‏ יתרה מזו,‏ הואיל וכתבי־הקודש נכתבו בהשראת אלוהים,‏ כל תוכחה המבוססת עליהם היא למעשה תוכחה מאת אלוהים.‏ מי שדוחים תוכחה מקראית אינם דוחים רעיונות של בני אדם,‏ אלא בעצם מתנגדים לעצות שמקורן ביהוה עצמו ושנכתבו בהשראתו.‏

אכן,‏ שפע של חוכמה טמון באיגרת השנייה אל טימותיאוס!‏ ועד כמה שהיא לובשת משמעות עמוקה יותר עבורנו כשאנו בוחנים את הכתוב בה לאור ההקשר!‏ במאמר הזה רק גירדנו את פני השטח של המידע הנפלא הכלול באיגרת זו שנכתבה בהשראה,‏ אך די בכך כדי להמחיש שכדאי מאוד לבחון את ההקשר של מה שאנו קוראים במקרא.‏ כך נבטיח שאנו אכן ’‏משתמשים נכונה בדבר האמת’‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 27]‏

פאולוס רצה להכשיר את טימותיאוס להגן על הקהילה

‏[‏תמונה בעמוד 30]‏

פאולוס הזכיר לטימותיאוס לבטוח בחוכמה הטמונה בדבר־אלוהים