לוקס א׳:‏37 — ”‏הרי לא ייבצר מאלוהים דבר”‏

‏”‏הרי לא ייבצר מאלוהים דבר”‏ (‏לוקס א׳:‏37‏,‏ תרגום עולם חדש‏)‏.‏

‏”‏כי לא ייפלא מאלוהים כל דבר”‏ (‏לוקס א׳:‏37,‏ תרגום החברה לכתבי הקודש‏)‏.‏

כוונת הפסוק

אלוהים מסוגל לעשות דברים שמנקודת מבט אנושית הם בלתי אפשריים.‏ דבר אינו יכול למנוע בעדו מלהגשים את מה שהוא מצהיר או מבטיח.‏

בשפת המקור,‏ המילה שתורגמה כ”‏דבר”‏ קשורה לדיבור ויכולה להתייחס למילה או אמירה — ובמקרה הזה,‏ לאמירה של אלוהים.‏ היא גם עשויה להתייחס לתוצאות או להשלכות שיש להצהרותיו של יהוהa אלוהים.‏ מאחר שדבר־אלוהים תמיד מתגשם,‏ ניתן להבין את הפסוק בלוקס א׳:‏37 גם בדרכים הבאות:‏ ”‏הרי הבטחותיו של אלוהים לעולם אינן מכזיבות”‏ או ”‏עבור אלוהים,‏ אין דבר כזה בלתי אפשרי”‏.‏ הניסוחים הללו מהטקסט המקורי ביוונית מעבירים את אותו המסר:‏ לא ייתכן שאלוהים יצהיר או יבטיח דבר כלשהו והוא לא יתגשם,‏ משום שבשבילו אין דבר שהוא בלתי אפשרי (‏ישעיהו נ״ה:‏10,‏ 11‏)‏.‏

ניתן למצוא ביטויים דומים בנוגע להבטחות אלוהים לכל אורך המקרא.‏ לדוגמה,‏ יהוה שלח מלאך להודיע לאברהם שאשתו העקרה שרה תהרה למרות גילה המופלג,‏ ואז הוסיף:‏ ”‏הייפלא מיהוה דבר?‏”‏ (‏בראשית י״ח:‏13,‏ 14‏)‏ כשאיוב הרהר בבריאתו של אלוהים,‏ הוא ביטא את מסקנתו במילים:‏ ”‏לא נבצר ממך כל אשר בדעתך לעשות”‏ (‏איוב מ״ב:‏2‏)‏.‏ וכשתלמידיו של ישוע חשבו שהם לא יוכלו לעמוד בסטנדרטים של אלוהים ולכן גם לא להיוושע,‏ ישוע הזכיר להם ש”‏לאלוהים הכול אפשר”‏ (‏מתי י״ט:‏25,‏ 26‏)‏.‏b

הקשר הפסוק

מלאך בשם גבריאל אמר את המילים שבלוקס א׳:‏37 לבתולה צעירה יהודייה ששמה מרים.‏ הוא אמר זאת ממש אחרי שסיפר לה שהיא תלד את ”‏בן האל העליון”‏ ושעליה ”‏לקרוא לו ישוע”‏.‏ אותו ישוע יוכתר כמלך במלכות אלוהים‏,‏ שתשלוט לנצח (‏לוקס א׳:‏26–33;‏ ההתגלות י״א:‏15‏)‏.‏

מרים שאלה את גבריאל איך דבר כזה ייתכן,‏ שהרי היא לא נשואה ו’‏לא ידעה איש’‏ (‏לוקס א׳:‏34,‏ 35‏)‏.‏ הוא ענה לה שאלוהים יעשה זאת באמצעות רוח הקודש,‏ או כוחו הפעיל.‏ כששיחה זו התקיימה ישוע היה יצור רוחני בשמיים.‏ יהוה השתמש ברוח קודשו כדי להעביר את חיי בנו מהתחום הרוחני אל רחמה של מרים,‏ והיא הרתה באורח פלאי.‏ (‏יוחנן א׳:‏14;‏ פיליפים ב׳:‏5–7‏)‏.‏ כדי לחזק את אמונתה בכוחו של אלוהים,‏ סיפר לה המלאך שקרובתה העקרה אלישבע,‏ אשר עד אז היא ובעלה זכריה היו חשוכי ילדים,‏ ”‏הרתה בן לעת זקנה”‏ (‏לוקס א׳:‏36‏)‏.‏ בנם נודע בהמשך בתור יוחנן המטביל,‏ אשר גם שירותו ליהוה הוצהר מראש (‏לוקס א׳:‏10–16;‏ ג׳:‏1–6‏)‏.‏

לאחר מכן אמר המלאך גבריאל את המילים שבלוקס א׳:‏37,‏ אולי בחשבו על מרים ועל אלישבע.‏ אותן מילים בדיוק מחזקות את ביטחונם של משרתי יהוה כיום שיהוה ימשיך לקיים את הבטחותיו.‏ הדבר כולל את ההבטחה להחליף את ממשלות האדם בשלטונו המושלם של בנו,‏ ישוע המשיח — המלך של מלכות אלוהים השמימית (‏דניאל ב׳:‏44;‏ ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏

צפה בסקירה קצרה של ספר לוקס.‏