א
ירושלים מדומה לאלמנה
יושבת בדד, עזובה (1)
חטאיה הגדולים של ציון (8, 9)
אלוהים מאס בציון (12–15)
אין לציון מנחם (17)
ב
כעסו של יהוה על ירושלים
יהוה לא חמל על העיר (2)
יהוה היה לה כאויב (5)
דמעות על ציון (11–13)
עוברי אורח לועגים לעיר שהייתה יפה (15)
האויבים שמחים על מפלת ציון (17)
ג
ד
ה
תפילת העם לשיקום
’זכור מה קרה לנו’ (1)
’אוי לנו; חטאנו’ (16)
’השיבנו, יהוה’ (21)
”חַדֵש ימינו” (21)