הימנע מהרגלים פסולים

מבטה של ילדה קטנה נפל על ערימת תפוזים מרהיבי־עין בסופרמרקט באמריקה הצפונית.‏ ’‏אמא,‏ קני לי תפוזים,‏’‏ אמרה.‏ אמה,‏ הענייה־למראה,‏ הגיבה ברוך ושאלה את הזבנית:‏ ’‏מה מחיר התפוזים?‏’‏ לתשובת הזבנית,‏ פנתה האם אל בתה ואמרה:‏ ’‏הם יקרים מדי.‏’‏ הילדה הרכינה את ראשה באכזבה.‏ אזי,‏ לאחר היסוס קל בלבד,‏ אמרה האם לזבנית:‏ ’‏חפיסת סיגריות,‏ בבקשה.‏’‏

מחזות דומים הם עניין של יום ביומו.‏ יש שגברים ונשים קונים סיגריות,‏ משקאות חריפים,‏ כרטיסי הגרלה,‏ וכיוצא באלה,‏ אך אינם מספקים לילדיהם ארוחות ראויות־לשמן.‏ הם עלולים לבזבז סכומים גדולים על אירועים שונים,‏ הגובלים לעתים בהתהוללות פרועה.‏ אחרים חיים בייסורים,‏ עקב התמכרותם לסמים.‏

בעיות רציניות אלה ניתן למנוע על־ידי יישום עקרונות כתבי־הקודש.‏ הם ממליצים:‏ ”‏נטהר עצמנו מכל טומאת גוף ורוח.‏”‏ (‏קורינתיים ב׳.‏ ז׳:‏1‏)‏ ”‏אל תהי בסובאי יין,‏ .‏.‏.‏ כי סובא וזולל ייוורש,‏”‏ כלומר,‏ ייעשה רש ואביון.‏ (‏משלי כ״ג:‏20,‏ 21‏)‏ ”‏ואתם עוזבי יהוה,‏ .‏.‏.‏ העורכים לגד [‏אל המזל]‏ שולחן.‏”‏ (‏ישעיהו ס״ה:‏11‏)‏ ”‏עובד אדמתו,‏ ישבע לחם.‏”‏ (‏משלי י״ב:‏11‏)‏ ”‏נתנהג נא כייאות,‏ לא בהוללות ובשיכרות.‏”‏ – רומיים י״ג:‏13‏.‏

תן דעתך לאזהרות המקראיות מפני שיכרות והוללות.‏ אמת,‏ אין הכתוב מזכיר במפורש עישון וצריכת סמים משכרים.‏ אך,‏ האין הניסיון מלמד,‏ שהעישון מזהם ומטמא את הגוף?‏ האין צריכת סמים מזהמת ומזיקה אף היא?‏ האין השפעתם על האדם דומה להשפעת השיכרות?‏ בדומה לכך,‏ גם הימורים ומשחקי־מזל אינם נזכרים במקרא.‏ אך,‏ האין הם מעודדים תאוות־בצע וסותרים את עצת המקרא,‏ שעל האדם לעבוד למחייתו ולא לפנות ל”‏גד”‏,‏ אל המזל?‏

העישון

אפשר שתשאל,‏ באיזו מידה תעזור לאדם העובדה שהוא מתנהג בהתאם למקרא בנושאים אלה,‏ להניח לחם על שולחנו?‏ קח,‏ למשל,‏ את נושא העישון.‏ בשבדיה,‏ אדם המעשן 20 עד 25 סיגריות ליום,‏ מוציא 600 דולאר לשנה.‏ מאחר שמנכים כ־50 אחוז מהכנסתו לתשלום מסים,‏ פירוש הדבר שעליו להרוויח 200,‏1 דולאר לשנה רק כדי לממן את הרגלי העישון שלו.‏ סכום זה גבוה מן השכר החודשי של עובד ממוצע.‏ ואם גם האשה והילדים בני־העשרה מעשנים,‏ הרי שהם מוציאים למעלה מ־20 אחוז מהכנסת המפרנס על טבק.‏ תדירות נאל־צת המשפחה להוריד מן הרמה התזונתית שלה,‏ על־מנת לעמוד בהוצאות העישון.‏

בארצות בהן ההכנסה לנפש קטנה בהרבה מאשר בשבדיה,‏ מוציאים אנשים רבים אותו אחוז,‏ ואפילו יותר,‏ מן השכר הזעום שלהם על מוצרי טבק.‏ כך היה הדבר לגבי קיפי,‏ איש־משפחה החי בהודו.‏ הוא אומר:‏ ”‏כדי לפרנס את משפחתי,‏ פתחתי חנות קטנה למכירת ’‏פאן’‏,‏a והירווחתי 35 רופיות (‏כ־22 שקל)‏ לשבוע.‏ עשרה אחוז מן הסכום ביזבזתי על עישון.‏”‏

אך,‏ כאשר החל קיפי לקבל שיעורי־תנ״ך מעדי־יהוה ב־1972,‏ הבין שהעישון סותר את העצה המקראית להיות ’‏טהורים מכל טומאת גוף ורוח’‏.‏ יתרה מזאת,‏ כיון שרצה לעזור לאחרים להיגמל מטומאה זו,‏ הגיע לכלל מסקנה,‏ ששוב לא יוכל למכור ’‏פאן’‏.‏ מה עשה?‏ הוא מספר:‏ ”‏עזבתי את חנות ה’‏פאן’‏ שלי,‏ כדי להתאים את חיי לעקרונות המקרא.‏ אני שם את מלוא מיבטחי ביהוה אלהים.‏”‏

אולם,‏ ממה יתקיים?‏ האם שמירתו את עקרונות המקרא עזרה לו להניח לחם על שולחנו?‏ כן,‏ והדבר אף שיפר את מצבו.‏ הוא השיג עבודה כזבן בחנות ירקות.‏ הוא השתכר 50 רופיות (‏כ־30 שקל)‏ לשבוע,‏ 15 רופיות (‏כ־8 שקלים)‏ יותר משהרוויח בחנות ה’‏פאן’‏ שלו.‏ יתר על כן:‏ הואיל וחדל לעשן,‏ גדלו הכספים שברשותו ב־10 אחוזים נוספים.‏ אך,‏ אין זה הכל.‏

קיפי מוסיף:‏ ”‏המעביד שלי בחן את נאמנותי בדרכים שונות,‏ עד שזכיתי לאימונו המלא.‏ כעת הוא מפקיד בידי את הכספים ואת החנות כולה.‏ הוא מעולם לא נהג כך עם עובדים קודמים.‏ בזכות נאמנותי,‏ הוא מעניק לי ירקות חינם עבור משפחתי.‏ מאז שנעשיתי עד־יהוה,‏ עלה בידי לבנות לעצמי בית ולשפר את רמת־החיים שלי.‏ כיום אנו נהנים מחיי־משפחה מאושרים ומסיפוק אמיתי.‏”‏

התמכרות לסמים

בדומה לכך,‏ אנשים הנגמלים מהתמכרות לסמים יכולים לשפר את מצבם,‏ כיון ששוב אינם צריכים לממן הרגל יקר זה.‏ איון ואנג׳ליקה למדו זאת מנסיונם.‏

בשנת 1966,‏ החל איון להשתמש בסמים.‏ כעבור שנתיים הפסיק לעבוד והיה מבזבז 25 עד 30 לירות סטרלינג (‏כ־330 עד 400 שקל)‏ מדי שבוע על צריכת השיש ול.‏ס.‏ד.‏ באינפלציה של ימינו מתקרב הסכום ל־70 סטרלינג.‏ הדבר היווה 75 אחוז מרווחיו מעיסקות סמים וגניבות.‏ בנוסף לכך,‏ עישן 40 עד 50 סיגריות ליום.‏

לאיון היה באותם ימים מעט כסף מזומן,‏ שעזר לו להתקיים.‏ לעתים קרובות ישן על רציף הרכבת התחתית.‏ לפעמים נשאר ללון בבתיהם של אחרים הקשורים ל”‏עולם הסמים”‏.‏ ”‏אתה חי,‏”‏ הוא מספר,‏ ”‏מעין חיי הונאה.‏ אתה מצטרף לקבוצה אחת של צורכי־סמים עד שנמאס להם ממך,‏ ואז אתה עובר לקבוצה אחרת.‏”‏ ל”‏עולם”‏ זה,‏ שבלונדון,‏ הגיעה אנג׳ליקה בת ה־17 מ”‏עולם”‏ דומה בגרמניה.‏ מאחר שהיתה מכורה לסמים וגם עישנה ’‏בשרשרת’‏,‏ נקלעה אף היא,‏ בדומה לאיון,‏ לקשיים כספיים.‏ אך,‏ היא הצליחה איכשהו להתקיים על־ידי שהשכירה את דירתה שבלונדון כמרכז למוכרי וקוני סמים.‏

לבסוף,‏ לא נותר לאיון דבר מלבד הבגדים שלעורו.‏ לאנג׳ליקה נותר חלוק־בית.‏ את שאר רכושה שמרה במזוודה קטנה.‏

אולם,‏ שבועיים בלבד לאחר שהחלו ללמוד את עקרונות המקרא,‏ חדלו שני הצעירים לעשן ולצרוך סמים.‏ תוך שלושה שבועות החל איון לעבוד באתר־בנייה.‏ במרוצת הזמן,‏ חסכו איון ואנג׳ליקה די כסף כדי לשלם דמי־קדימה עבור דירה,‏ ונישאו.‏ מאז שהחלו להתאים את חייהם לעקרונות המקרא,‏ בשנת 1973,‏ עלה בידם לרכוש דירה נאה ומסודרת,‏ כשכל החפצים שבה שייכים להם.‏ המקרא עזר להם,‏ ללא ספק,‏ להניח לחם על שולחנם.‏

שתייה מופרזת

השיכרות אף היא מהווה הרגל הגורם לאנשים רבים לחיות בדוחק.‏ בשנת 1974,‏ למשל,‏ הוציאו אנשים בגרמניה המערבית ובמערב ברלין 7.‏30 מארק (‏כ־80 מיליארד שקל)‏ על משקאות חריפים.‏ נמסר,‏ כי למעלה משני מיליון גברים ונשים ביפן קרובים לאלכוהוליזם.‏ מספר האלכוהוליסטים בארה״ב מגיע לכעשרה מיליון,‏ ובאיטליה לכארבעה מיליון.‏ למעלה ממיליון אוסטרלים מוציאים מדי שבוע 30 דולאר על משקאות חריפים.‏ סכום זה מהווה כ־20 אחוז מן השכר השבועי נטו של העובד הממוצע.‏ בעצם,‏ המשפחה הממוצעת מוציאה על משקאות חריפים יותר מאשר על בשר,‏ פירות וירקות.‏ שתיינים מועדים רבים באוסטרליה מבזבזים יותר ממחצית השכר השבועי הממוצע על אלכוהול.‏ בשבדיה,‏ מוציא השתיין הממוצע כעשרה אחוזים מהכנסתו על משקאות חריפים.‏ עצת המקרא,‏ שלא להפריז בשתייה,‏ עשויה לעזור למיליוני אנשים להניח מזון משובח יותר על שולחנם.‏

הדבר מצער במיוחד,‏ כאשר אדם מבזבז את רוב משכורתו על משקאות חריפים,‏ בשעה שמשפחתו סובלת ממחסור.‏ מיד לאחר קבלת משכורתם,‏ ניגשים מיליונים ברחבי העולם אל המסבאה.‏ בצאתם משם,‏ הם עלולים להיות שיכורים וללא פרוטה בכיסם.‏ כיון שכך,‏ נאלצת לעתים האשה ללוות כספים כדי לפרוע חובות ולקנות מצרכי מזון למשפחה.‏ בארצות בהן נפוץ לשתות לשוכרה,‏ קיים עוני מחפיר בקרב אנשים בעלי הכנסה נמוכה.‏

כזה היה מצבה של משפחה במקסיקו.‏ הם היו עניים מרודים וחיו בתוך לכלוך וזוהמה.‏ לבני המשפחה לא היה אפילו שולחן להניח עליו אה מזונם.‏ אך,‏ משהחלו ללמוד את עקרונות המקרא,‏ השתנו פני־הדברים לטובה.‏ מאחר שהבעל נגמל מן השתייה,‏ עלה בידם לקנות שולחן וכמה כסאות.‏ לאחר־מכן,‏ רכשו תנור גז במקום פתיליית הנפט שהיתה להם.‏ מראה הבית כולו השתפר,‏ משום שעשו מאמצים לשמור על נקיונו.‏

כאשר מפריזים בשתייה ובעישון גם יחד,‏ נעשות הבעיות הכלכליות כפולות ומכופלות.‏ ”‏בעצם,‏”‏ מסביר ג׳ים,‏ גבר צעיר שחום־שיער המתגורר בקנדה,‏ ”‏היינו מבזבזים בקלות רבע ממשכורתי על אלכוהול וטבק.‏ יכולנו לאכול טוב יותר ולהתלבש באופן מתקבל־על־הדעת,‏ אילו רק חסכנו את הכסף הזה!‏”‏ אשתו,‏ קרול,‏ מתערבת בשיחה ואומרת:‏ ”‏לפעמים היינו נחים לעת ערב,‏ ולפתע הייתי מגלה,‏ לדאבוני הרב,‏ שהסיגריות שלנו אזלו.‏ החילותי להאיץ בג׳ים שיילך לקנות חפיסה.‏ הוא היה מתלונן שאין לו כסף.‏ ’‏יתכן שביזבז אותו על בירה!‏’‏ הייתי אומרת לעצמי.‏ רוגזי היה עולה,‏ עד שלבסוף הייתי מאלצת אותו לאסוף את כל בקבוקי החלב הריקים,‏ לגשת לחנות ולהחליפם בסיגריות.‏ תמיד היה הדבר גורם לג׳ים מבוכה.‏ אך,‏ גרוע מזה,‏ כתוצאה מכך לא היה לעתים לילדינו חלב נחוץ לשתייה,‏ עו שהישגנו כסף.‏”‏

משחקי־מזל

משחקי־מזל מהווים רעה־חולה אחרת,‏ שמנעה מרבים את לחמם היומי.‏ זוהי בעיה נפוצה למדי,‏ האוסטרלים מבזבזים,‏ לפי האומדן,‏ עשרה אחוזים משכרם נטו על משחקי־מזל.‏ בגרמניה המערבית מוציאים מדי שנה,‏ מיליארדי מארקים על הרגל שלילי זה.‏ יש שאנשים מסכנים את שכרם השבועי,‏ או החודשי,‏ ולעתים אף יותר.‏ לפי המשוער,‏ מוציאים בארה״ב 20 מיליארד דולאר על הימורים ומשחקי־מזל.‏ בספרד,‏ כרטיסי ההגרלה של חג־המולד בלבד הכניסו 000,‏000,‏500,‏32 פזטות (‏כ־25.‏2 מיליארד שקל)‏.‏ 70 אחוז מן הסכום הזה חולק כפרסים,‏ והשאר נכנס לאוצר המדינה.‏ מחירו של כרטיס שלם עלה 000,‏20 פזטות (‏כ־400,‏1 שקל)‏,‏ שכר של חודש לעובדים מן השורה.‏ אך,‏ כרטיסים נמכרו גם בחלקים.‏

הפסדים כתוצאה מהימורים עולים,‏ לעתים,‏ על כל דמיון.‏ יורשת אירנית הפסידה קרוב לששה מיליון דולאר בבתי־הימורים בלונדון ובאירופה.‏ יוגוסלבי,‏ שהיגר לאוסטרליה,‏ הפסיד בשלושה ימים של משחק־פוקר את כל הכסף שחסך במשך שש שנים.‏ הדבר היכה אותו בהלם,‏ והוא מת כעבור ארבעה ימים.‏ צעיר ספרדי,‏ בשם פדרו,‏ ביזבז מדי חודש כספים כה רבים על משחקי־מזל,‏ שדי היה בהם כדי לפרנס ולשלם שכר־דירה עבור משפחה נוספת בת ארבע נפשות.‏ לעומת זאת,‏ בתום מספר חודשים נאלץ אפילו ללוות כסף לקניית מזון.‏

המהמרים המקצועיים,‏ החיים מהפסדיהם של אחרים,‏ אדישים לחלוטין למראה אנשים המאבדים את הונם,‏ אחרים המאבדים עצמם לדעת עקב הפסדים במשחק,‏ או נשים העוסקות בזנות כדי לפרוע את חובותיהן.‏ רונלד,‏ שפעם עבד בבתי־הימורים באמסטרדם,‏ אומר:‏ ”‏לא מצאתי שום רע בכך שישבתי עם אמי ליד שולחן הקלפים,‏ עד שפשטתי את עורה.‏”‏

העובדה שהמקרא יכול לעזור לאדם להיגמל מן ההימורים,‏ נראית בבירור מסיפורו של פריידל,‏ הולנדי יליד־אינדונזיה.‏ בגיל 38 נעשה פריידל מנהלה ובעליה של חברת־יבוא בעלת הכנסה שנתית של 660,‏550 דולאר נטו.‏ הוא השתכר 000,‏6 רופיות (‏כ־700,‏4 שקל)‏ לחודש,‏ שהיה הון עתק באותם ימים שאחרי מלחמת־העולם השנייה.‏ אך,‏ פריידל נעשה מכור למשחקי־מזל.‏ כדי לממן הרגל זה,‏ הוא נאלץ למכור את מוצריו ברווח של 300 אחוזים.‏ כמו־כן,‏ הוא סיכן את נפשו על־ידי שמכר את הסחורה באיזורים שהיו בשליטת הטרוריסטים.‏

דומה היה,‏ שאין תקווה שייצא אי־פעם מן ה־”‏בוץ”‏.‏ אך,‏ המקרא בכל זאת עזר לפריידל להיגמל ממשחקי־המזל.‏ כתוצאה מלימוד המקרא,‏ הגיע למסקנות הבאות:‏ משחקי־המזל גורמים לרמאות והונאה,‏ לאי־התחשבות בזולת ופוגעים באושרה של המשפחה.‏

אילו היו אנשים נוספים מכירים בעובדות אלה,‏ יכולים היו לכלכל טוב יותר את משפחותיהם.‏ למשל,‏ אין זה יוצא־דופן לאדם בברזיל להוציא,‏ מדי שנה,‏ על כרטיסי־הגרלה סכום שהיה יכול לקנות בו מאה ליטר חלב.‏

חגיגות והילולות

בארצות אמריקה הלטינית,‏ למשל,‏ מבזבזים סכומים אדירים על חגים וקרנבלים.‏ מאחר שמנהיגי הדת מברכים עליהם,‏ סבורים האנשים שהם לרצון אלהים.‏ אך,‏ לאמיתו של דבר,‏ יש לאירועים אלה היבטים אליליים ומאפיינות אותם אכילה ושתייה בצורה מופרזת.‏ הם גובלים בהתהוללות,‏ דבר הסותר את עקרונות המקרא.‏ האמת המקראית משחררת אנשים מבזבוז סכומים מופרזים על אירועים כגון אלה,‏ המחמירים את מצבו הכלכלי של הפרט.‏

דוגמה לכספים המרובים שניתן לבזבז על חגיגות והילולות,‏ מהווה עשיר מקסיקני בשם אלדיו.‏ הוא הוציא על שתי חגיגות בלבד 000,‏180 פזות (‏כ־000,‏80 שקל)‏.‏ בנוסף לכך,‏ אירגן אלדיו מדי פעם נשפי שתייה,‏ שנמשכו שלושה עד ארבעה ימים.‏ לעתים היה מוציא באירוע כזה בין 000,‏5 ל־000,‏7 פזות (‏200,‏2 עד 000,‏3 שקל)‏ על משקאות חריפים.‏ מאז שהחל ללמוד את המקרא,‏ חדל אלדיו מן הבזבוז הזה והוא משתמש בהונו בתבונה,‏ להגשת סיוע רוחני לזולת.‏

תועלת ממשית

איש איננו יכול להכחיש,‏ שמיליוני אנשים היו יכולים לשפר את חלקם בחיים,‏ אילו חדלו לצרוך מוצרי־טבק,‏ צימצמו את קניית המשקאות החריפים,‏ נגמלו מן ההתמכרות לסמים,‏ חדלו לשחק במשחקי־מזל ונמנעו מהתהוללות ומחגיגות הסותרות את הוראות המקרא.‏ אין ספק,‏ שאם יימנע האדם מהרגלים פסולים כאלה,‏ יעזור לו הדבר להניח לחם על שולחנו.‏

‏[‏הערת שוליים]‏