תרמיות במדע — התרמית הגדולה מכולן

הדוגלים באבולוציה אומרים:‏ ’‏האבולוצה היא עובדה;‏ אלהים הוא מיתוס.‏’‏ אין להם הוכחה לגבי אף אחד מאלה,‏ אך דעות קדומות אינן זקוקות להוכחה.‏

שטח פרטי.‏ הכניסה אסורה.‏ הכוונה אליך,‏ אלהים!‏ הדוגלים באבולוציה מגַדְרים את תחום הביולוגיה ואוסרים על אלהים דריסת־רגל בו.‏ ’‏כל המדענים המוסמכים מאמינים באבולוציה,‏’‏ מכריזים הם.‏ מלים אלה אומרות בעצם:‏ ’‏מדענים שאינם מאמינים בכך,‏ אינם מוסמכים;‏ חסרה להם המומחיות שלנו‏.‏’‏ אשר לאלהים,‏ טוענים הם,‏ אין לו מקום בחשיבה המדעית.‏ בנוסף לכך,‏ אפילו לא ניתן להוכיח את קיומו.‏

ביטול קיומו של אלהים,‏ באורח חלקלק זה,‏ היא התרמית הגדולה מכולן.‏

הספר The New Biology (‏הביולוגיה החדשה)‏,‏ מאת רוברט אוגרוס וג׳ורג׳ סטַנציו,‏ מגיש בעמוד 188 מספר הצהרות מפי מדענים ידועי־שם,‏ הדוחקים את אלהים לקרן־זווית:‏ ”‏הדעה הרווחת היא,‏ שדארווין פטר אחת ולתמיד את הביולוגיה מכל צורך באלהים.‏ אֶלדרֶג’‏ אומר,‏ שדארווין ’‏לימד אותנו שאנו יכולים להבין את תולדות החיים במונחים טבעיים טהורים,‏ מבלי להיזקק לתחום העל־טבעי,‏ או האלוהי.‏’‏ ג׳וליאן הַקסליי אמר:‏ ’‏הדארוויניזם הוציא לחלוטין את המושג של אלהים,‏ כבורא היצורים החיים,‏ מתחום הדיון הרציונאלי.‏’‏ ג׳ייקוב כותב:‏ ’‏הרעיון שכל מין עוּצב בנפרד על־ידי בורא,‏ הופרך על־ידי דארווין.‏’‏ וסימפּסון כותב לגבי מקור האורגאניזם הראשון:‏ ’‏בכל אופן,‏ אין שום סיבה להניח שהתחולל נס.‏ כמו־כן,‏ אין כל צורך לחשוב שמקור התהליכים החדשים של הפרייה והרבייה והמוטאציות,‏ לא היה גשמי.‏’‏”‏

‏’‏אך,‏ האין זה מותיר את החיים עלי־אדמות בלא בורא־מעצב?‏’‏ אתה שואל.‏ ’‏אין צורך בכזה,‏’‏ עונים הדוגלים באבולוציה.‏ ’‏הכל יד המקרה.‏ המקרה העיוור,‏ הוא הוא המעצב.‏ אנו מכנים זאת בשם ”‏ברירה טבעית”‏.‏’‏

אולם,‏ ככל שאנו מרבים ללמוד,‏ אנו עדים ליותר ויותר תכנון.‏ התבונה והחכמה הטמונות בכך,‏ עולות על כל דמיון.‏ האין זה לא־הגיוני לייחס זאת ליד המקרה העיוור,‏ חסר־המחשבה,‏ חסר־השכל?‏ חשוֹב רק על אחדים ממאות פלאי הטבע,‏ המשקפים חכמה יצירתית — שבמקרים רבים חיקו אותם ממציאים בני־אנוש.‏

האווירו־דינמיקה של כנפי הציפורים,‏ הקדימה באלפי שנים את הדגם הנחות של כנפי המטוסים.‏ דגים,‏ כמו הנַוָט מרובה־התאים ודיוּנון־הרוקחים,‏ משתמשים במיכלי־ציפה כדי לשמור על יציבותם בכל עומק בו הם שוחים,‏ בצורה יעילה בהרבה מאשר הצוללות המודרניות.‏ התמנוּן והדיוּנון הם רבי־אומנים בשימוש במדחפי־סילון.‏ העטלפים והדולפינים הם מומחים לסונאר.‏ למספר זוחלים וציפורי־ים יש ”‏מיפעלי התפלת־מים”‏ משלהם,‏ המאפשרים להם לשתות מי־ים.‏ מספר חיידקים מיקרוסקופיים מצוידים במנועים־סיבוביים,‏ שבעזרתם הם יכולים לנוע קדימה ואחורה.‏

בזכות בנייה מתוחכמת,‏ ושימוש במים,‏ מפעילים הטרמיטים (‏נמלים לבנות)‏ מעין ’‏מזגני־אוויר’‏ בקיניהם.‏ חרקים,‏ צמחים מיקרוסקופיים,‏ דגים ועצים,‏ משתמשים ב”‏מונעי־קפיאה”‏ האופייניים להם.‏ מספר נחשים,‏ יתושים,‏ ציפורי ’‏מאלי’‏ ותרנגולי־הודו,‏ חשים בשינויים הקלים ביותר בטמפרטורה,‏ בזכות מדי־חום הטמונים בהם.‏ סוגים שונים של צרעות יוצרות נייר.‏ ספוגים,‏ פטריות,‏ חיידקים,‏ גחליליות ודגים — כל אלה מייצרים אור קר,‏ תדירות בצבע.‏ נראה שבראשיהן של ציפורים נודדות רבות טמונים מצפן,‏ מפות ושעון ביולוגי.‏ חיפושיות־מים ועכבישים משתמשים בציוד צלילה ובפעמוני־צלילה.‏a — ראה איורים בעמוד 14.‏

כל העיצוב והחכמה האינסטינקטיבית הזאת,‏ דורשים תבונה נעלה בהרבה מזו של האדם.‏ (‏משלי ל׳:‏24‏)‏ אך,‏ כמה מן הדוגמאות המדהימות ביותר נמצאות דווקא בעולמם של הזעירים מכל — בתחום בו קיוו הדוגלים באבולוציה למצוא את ראשיתם הפשוטה של החיים,‏ שם לדעתם התחיל התהליך האבולוציוני,‏ בטפסו כלפי מעלה אל הדגמים המורכבים ביותר הסובבים אותנו — כולל אנו עצמנו.‏ האם מצאו הם התחלות פשוטות?‏ כלל וכלל לא!‏ קח,‏ למשל,‏ את המורכבוּת — המעידה על תיכנון רב־תבונה — שבתאים הזעירים ביותר.‏

הספר הביולוגיה החדשה מציין בעמוד 30:‏ ”‏התא הממוצע מבצע מאות תגובות כימיות בכל שניה,‏ ומסוגל להכפיל עצמו בכל עשרים דקות בערך.‏ אלא שכל זה קורה בקנה־מידה כה זעיר:‏ יותר מ־500 חיידקים יכולים להסתופף בשטח של הנקודה שבסוף המשפט הזה.‏ הביולוג פרנסווה ג׳ייקוב מתמלא פליאה על המעבדה הזעירה שבחיידק החד־תאי,‏ ’‏המבצע כאלפיים תגובות שונות במיומנות שאין דומה לה,‏ בשטח הקטן ביותר שאפשר להעלותו על הדעת.‏ אלפיים תגובות אלה מסתעפות ומתחברות בשיא המהירות,‏ בלא להסתבך זו בזו.‏’‏”‏

בספר The Center of Life—A Natural History of the Cell (‏מרכז החיים — תורת התא)‏,‏ מציין ל.‏ ל.‏ לאריסון קאדמור,‏ בעמודים 13,‏ 14:‏ ”‏תא יחיד בלבד יכול לייצר נשק,‏ ללכוד מזון ולעכלו,‏ להיפטר מן הפסולת,‏ לנוע אנה ואנה,‏ לבנות בתים,‏ לבצע פעילות מינית רגילה או מוזרה.‏ יצורים אלה עדיין נמצאים בסביבה.‏ ל’‏פרוטיסטים’‏ — שהם אורגאניזמים שלמים,‏ המורכבים מתא יחיד בעל כישורים רבים,‏ אך חסרי רקמות,‏ חסרי איברים,‏ חסרי לבבות וחסרי מוחות — יש בעצם כל מה שיש לנו.‏”‏

הספר The Blind Watchmaker (‏השֶען העיוור)‏,‏ מאת ריצ׳רד דאוקינס,‏ מתייחס בעמוד 116 לכמות המידע האצורה בתא בודד:‏ ”‏בדנ”‏א של זרע בודד של פרח השושן,‏ או בתא־זרע אחד של הסלמנדרה,‏ יש כדי לאחסן פי 60 מן המידע שבאנציקלופדיה בריטניקה‏.‏ בדנ״א של מספר זנים של האַמֶבָּה,‏ המכונה שלא־בצדק ’‏פרימיטיבית’‏,‏ יש כמות מידע כמו ב־000,‏1 אנציקלופדיות בריטניקה‏.‏”‏

מיכאל דנטון,‏ מומחה לביולוגיה מולֵקולרית,‏ כתב בספרו Evolution: A Theory in Crisis (‏אבולוציה:‏ תיאוריה במשבר)‏,‏ בעמוד 250:‏ ”‏הביולוגיה המולֵקולרית הראתה,‏ שאפילו צורת החיים הפשוטה ביותר שעל כדור־הארץ כיום,‏ החיידק החד־תאי,‏ הינו גוף מורכב ביותר.‏ אף־על־פי שהחיידק החד־תאי הזעיר ביותר קטן באופן לא־יאומן,‏ ומשקלו פחות מטריליונית הגרם,‏ כל אחד ואחד מהווה בעצם מיפעל מיזערי שלם,‏ שבו אלפי מיתקנים מולֵקולריים מורכבים ומעוצבים להפליא,‏ שמספר האטומים בכולם הוא מאה מיליארד.‏ מיתקנים אלה מסובכים בהרבה מכל מכונה שבנה האדם,‏ ואין דומה להם בעולם הדומם כולו.‏

‏”‏הביולוגיה המולקולרית גם הראתה,‏ שהתכנון הכללי של מערכת התא זהֶה ביסודו בכל צורות־החיים שעל־פני כדור־הארץ,‏ מן החיידקים ועד ליונקים.‏ בכל עולם החי והצומח,‏ זהים תפקידיהם של הדנ״א,‏ הרנ”‏א והחלבונים.‏ משמעות הצופן הגנטי זהָה גם היא בכל התאים.‏ הגודל,‏ המיבנה והעיצוב היסודיים של המנגנון החלבוני הסינטטי,‏ הם כמעט זהים בכל התאים.‏ לכן,‏ מבחינת העיצוב הביוכימי היסודי,‏ אין להתייחס לצורת־חיים כלשהי כפרימיטיבית,‏ או כמי שקדמה לצורת־חיים אחרת.‏ כמו־כן,‏ אין בכל הניסויים שנערכו רמז,‏ ולו הקל שבקלים,‏ לרצף אבולוציוני בין כל התאים המגוונים להדהים שעל־פני כדור־הארץ.‏”‏

ג׳ורג׳ גרינשטיין מכיר בכל התבונה המשתקפת במיבנה כדור־הארץ.‏ בספרו The Symbiotic Universe (‏היקום הסימביוטי)‏,‏ הוא מדבר על הסדרות המסתוריות של התפתחויות מקריות שאין להן הסבר,‏ שבלעדיהן לא היו החיים אפשריים עלי־אדמות.‏ ההצהרות הבאות,‏ המופיעות בעמודים 21–28 של הספר,‏ משקפות את ייסוריו לנוכח מצבים המחייבים קיום של אל בר־תבונה ובעל־מטרה:‏

‏”‏לדעתי,‏ אנו ניצבים בפני תעלומה — תעלומה גדולה ועמוקה,‏ בעלת משמעות אדירה:‏ התעלומה הכרוכה ביכולתו של היקום לכלכל חיים,‏ ובקיומה של סביבה המתאימה לכך.‏”‏ הוא ממשיך ומפרט ”‏את מה שיכול רק להיראות כרציפות מדהימה של התפתחויות מקריות מפתיעות ומפוקפקות,‏ אשר סללו את הדרך להופעת החיים.‏b קיימת רשימה של התפתחויות מעין אלה,‏ וכולן חיוניות לקיומנו.‏”‏ אך,‏ ”‏הרשימה הלכה וגדלה.‏ .‏.‏.‏ היו כל־כך הרבה התפתחויות מקריות!‏ ככל שהרביתי לקרוא,‏ כן גברה השתכנעותי שזה לא מתקבל על הדעת ש’‏צירופי מקרים’‏ כגון אלה יכולים היו להתרחש במקרה.‏”‏ אכן,‏ התפכחות מזעזעת לדוגל באבולוציה,‏ כפי שהוא מודה להלן:‏

‏”‏אך,‏ בד בבד עם השתכנעות זו,‏ צמח בי משהו אחר.‏ אפילו עתה קשה להגדיר אותו ’‏משהו’‏ במלים.‏ הדבר גרם אצלי לתגובת־סלידה עזה,‏ לעתים כמעט פיסית בטבעה.‏ חשתי מבוכה פנימית והרגשת אי־נוחות.‏ עצם המחשבה,‏ שהתאמת היקום לחיים מהווה תעלומה הדורשת פתרון,‏ נראתה לי מגוחכת.‏ נוכחתי שקשה לי אפילו להרהר בכך,‏ מבלי להעווֹת את פני בתחושת סלידה.‏.‏.‏ ותגובה זו לא נחלשה במשך השנים:‏ נאלצתי להיאבק בה ללא־הרף במרוצת כתיבת הספר הזה.‏ בטוחני שאותה תגובה עוברת על כל מדען,‏ ובגללה קיימת אדישות נרחבת כלפי הרעיון הזה כיום.‏ זאת ועוד:‏ אני סבור עתה שמה שנראה כאדישות,‏ מחפה בעצם על התנגדות עזה.‏”‏

התנגדות למה?‏ התנגדות לעצם המחשבה,‏ שההסבר עשוי להיות כרוך בקיומו של בורא בעל־מטרה.‏ כפי שגרינשטיין נתן לכך ביטוי:‏ ”‏כשאנו סוקרים את כל הראיות,‏ מתעוררת שוב ושוב המחשבה שגורם על־טבעי — בעצם,‏ הגורם העל־טבעי בהא־הידיעה — חייב להיות מעורב בכך.‏ האם יתכן שלפתע,‏ בלי כוונה תחילה,‏ נתקלנו בהוכחה מדעית לקיומה של יֵשות עליונה?‏ האם היה זה אלהים שהתערב ותיכנן את היקום לטובתנו?‏”‏ אולם,‏ גרינשטיין חוזר בו מקו־מחשבה ”‏כופר”‏ זה ומאשר מחדש את דבקותו בדת האבולוציה,‏ בצטטו את אחד מעיקרי־האמונה שלהם:‏ ”‏אלהים — זה לא ההסבר.‏”‏

פרד הויל,‏ האסטרו־פיסיקאי הנודע,‏ מתייחס בספרו The Intelligent Universe (‏היקום רב־התבונה)‏,‏ לאנשים כדוגמת גרינשטיין,‏ החוששים מכך שאלהים ייכנס לתמונה.‏ בעמוד 9 הוא אומר:‏ ”‏מדענים שמרניים דואגים יותר למנוע חזרה אל ההגזמות הדתיות של העבר,‏ מאשר לצְפות קדימה אל האמת,‏ [‏ודאגה זו]‏ שלטה בחשיבה המדעית במרוצת מאה השנים האחרונות.‏”‏

בספרו,‏ הוא דן לאחר־מכן באותם צדדים מיסתוריים המדאיגים את גרינשטיין.‏ ”‏נראה שמאפיינים כגון אלה,‏”‏ הוא מציין,‏ ”‏עוברים דרך מארג עולם הטבע,‏ כשרשרת התפתחויות מקריות חיוביות.‏ אך,‏ כדי ליצור חיים,‏ נחוצים כל־כך הרבה מקרים כאלה,‏ עד כי נדרש הסבר כלשהו.‏”‏ הן הויל והן גרינשטיין אומרים,‏ שאין יד־המקרה יכולה להסביר ”‏התפתחויות מקריות”‏ רבות אלה.‏ בהמשך אומר הויל,‏ שעל־מנת להסבירן,‏ ’‏מוצא היקום דורש שתהיה יֵשות בעלת תבונה’‏,‏ ’‏תבונה במישור נעלה’‏,‏ ’‏יֵשות בעלת תבונה שקדמה לקיומנו,‏ ושנקטה פעולה יזומה כדי לברוא סביבה מתאימה לחיים.‏’‏

אל לנו להסיק מכך,‏ שהויל חושב על אלהי המקרא.‏ אך,‏ הוא מבין שמאחורי קיום היקום וכדור־הארץ,‏ והחיים שעל פניו,‏ חייבת להיות ישות על־טבעית,‏ בעלת תבונה אדירה.‏ אף־על־פי שהוא אומר ש”‏’‏אלהים’‏ היא מלה אסורה במדע,‏”‏ הוא סבור שניתן ”‏להגדיר יֵשות נעלה ובעלת תבונה זאת,‏ בתור אל.‏”‏ הוא משער ש”‏לאור העובדה שמוחנו מתוּכנת,‏”‏ יתכן ש”‏קיימת שרשרת של תבונה המשתלשלת מלמעלה.‏.‏.‏ אל בני־האדם עלי־אדמות.‏”‏

‏”‏קיימות ראיות למכביר,‏”‏ הוא אומר,‏ ”‏שכך הדבר.‏ חוסר־המנוחה המקנן בנו מהווה רמז אחד לכך.‏ קיימת בתוכנו מעין תפישה אינסטינקטיבית,‏ שיש משהו חשוב שעלינו לבצע.‏ אותו חוסר־מנוחה נובע מכך שטרם גילינו בדיוק מהי מהותו.‏”‏ במקום אחר הוא מציין:‏ ”‏נראה שהיֵצר הדתי מיוחד לבני־האדם.‏ .‏.‏.‏ ללא כל הקישוטים המסורתיים המוזרים שבהם עוטרים את הדת,‏ האין היא מסתכמת בהוראה פנימית האומרת,‏ במלים פשוטות:‏ ’‏מוצאך ממשהו אי־שם בשמים.‏ חפש אותו,‏ ותמצא דברים מעבר למה שציפית להם.‏’‏”‏

האדם מגשש באפֵלה.‏ האמת שהוא מגשש אחריה בלא שהוא מודע לכך,‏ היא האמת המקראית,‏ שנבראנו בצלם אלהים ובדמותו.‏ משמע הדבר,‏ שבמידה מסוימת יש לנו תכונות שיש לאלהים,‏ כמו חכמה,‏ אהבה,‏ כוח,‏ צדק,‏ מטרה וסגולות אחרות המסבירות את הפער העצום שבין בני־האדם לבין בעלי־החיים.‏ מוחנו תוּכנת מראש שתהיינה לנו תכונות אלוהיות כאלה,‏ ושנעבוד את אלהים עבודת־אמת.‏ כל עוד לא נשקף תכונות אלה בצורה מאוזנת ולא ניצור קשר עם אלהים,‏ באמצעות תפילה ועבודת־אמת,‏ יישאר בנו אותו חוסר־מנוחה.‏ כאשר צרכים רוחניים אלה שבהם נבראנו,‏ יתמלאו,‏ יתפוס את מקום חוסר־המנוחה ”‏שלום אלהים הנשגב מכל שכל”‏.‏ — פיליפים ד׳:‏7;‏ בראשית א׳:‏26–28‏.‏

כתבי־הקודש ממליצים על גישושים מעין אלה,‏ באמרם:‏ ”‏למען יחפשו את האלהים;‏ אולי יגששו אחריו וימצאו אותו,‏ אף שאינו רחוק מכל אחד מאיתנו.‏ הן בו אנו חיים ומתנועעים וקיימים.‏”‏ אין זה אלא בזכותו,‏ בזכות מי שברא את היקום,‏ כולל כדור־הארץ והיושבים עליו,‏ שאנו חיים ומתנועעים וקיימים.‏ אם נסיר מעלינו את הקישוט החיצוני ואת תורות־הכזב של הדתות המימסדיות — אותן דתות שגרמו לכך שמיליונים יפנו עורף לאלהים,‏ כולל מדענים רבים — ונעבוד את יהוה אלהים עבודת־אמת,‏ נזכה בחיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות.‏ זו היתה מטרת אלהים מלכתחילה,‏ בבראו את כדור־הארץ.‏ — בראשית ב׳:‏15;‏ ישעיהו מ״ה:‏18;‏ מעשי־השליחים י״ז:‏27,‏ 28‏.‏

דרושה מידה רבה של אמונה עיוורת,‏ כדי להאמין שתבונה כה עצומה מעוגנת ביד־המקרה העיוור,‏ חסר־השכל.‏ אמונה זו ניתן להשוות לאמונת עובדי־האלילים בימי הנביא ישעיהו,‏ להם נאמר:‏ ”‏ואתם עוזבי יהוה,‏ השכֵחים את הר קודשי,‏ העורכים לגַד [‏אל המזל]‏ שולחן והממלאים למְנִי [‏אל הגורל]‏ מימסך.‏”‏ (‏ישעיהו ס״ה:‏11‏)‏ הדוגלים באבולוציה רוצים לייחס למיליוני התפתחויות ”‏בנות מזל”‏ את יצירת האדם מן הסלע,‏ אך הם עוד לא עזבו את הקרקע כדי להגיע אל השלב הראשון של הסולם האבולוציוני שלהם.‏ ה”‏גד”‏ (‏אל המזל)‏ שלהם,‏ איננו אלא קנה רצוץ.‏

פרֵד הויל חושש מפני כל זה:‏ ”‏נקודה נוספת המטרידה אותי,‏ היא האמונה ש’‏צוהר־ההזדמנות’‏ למין האנושי ייסגר תוך זמן קצר.‏ יש צורך בטכנולוגיה מפותחת כדי לפתוח את הצוהר,‏ אך הטכנולוגיה המפותחת לבדה,‏ ללא הבנת הקשר בין מיננו לבין מה שקיים מחוץ לתחום כדור־הארץ,‏ עלולה להוות נתיב המוביל להכחדה־עצמית.‏ אם לעתים התנגדותי,‏ בספר זה,‏ לתיאוריה של דארווין נראית עזה מאוד,‏ אין זה אלא מפני שאני ער לסכנה הגדולה,‏ שחֶברָה שמדריכה אותה תיאוריה זו,‏ צועדת במסלול של הכחדה־עצמית.‏”‏

אליסה,‏ בסיפור Through the Looking-Glass (‏אליסה בארץ המראות)‏,‏ שלא נתנה אימון בהיגיון המוזר של המלכה הלבנה,‏ לא יכלה אלא לצחוק.‏ ”‏אין טעם אפילו לנסות,‏”‏ אמרה.‏ ”‏אין אדם יכול להאמין בדברים בלתי־אפשריים.‏”‏ אך,‏ המלכה הגיבה:‏ ”‏נראה שאין לך ניסיון בזה.‏ כשהייתי בגילך,‏ עשיתי זאת במשך חצי שעה מדי יום.‏ ולפעמים האמנתי בכחצי־תריסר דברים בלתי־אפשריים,‏ עוד לפני ארוחת־הבוקר.‏”‏

הדוגלים באבולוציה הם המלכּות הלבנות של ימינו.‏ יש להם ניסיון בלתי־נדלה באמונה בדברים בלתי־אפשריים.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 13]‏

תא של חיידק מורכב ממאה מיליארד אטומים

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 14]‏

‏’‏מוצא היקום דורש שתהיה ישות בעלת תבונה’‏

‏[‏תמונות בעמוד 14]‏

מדחף סילון

התפלת מים

ייצור נייר

סונאר