מבעד לעיניו של ילד
מרבית ההורים יסכימו לפחות בנקודה אחת: אחד האתגרים האדירים ביותר, הוא לגדל ילד בהצלחה. מלים רבות מספור נכתבו על האופן בו ניתן להצליח בכך. ברם, ישנה שיטה אחת שכל המבוגרים יכולים ליישמה, בין שהם הורים, סבים, סבתות, דודים, דודות, או פשוט ידידים. כשמדובר בהבנת ילדים ובחינוכם, האם ניסית להתבונן בדברים מבעד לעיניו של הילד? מה מתחולל במוחות קטנים אלה?
זכור, ילדים הם אנשים קטנים. השקפה זו עליהם תסייע לנו להבין מהי השקפתם עלינו. הם נולדים קטנים אל תוך עולם של אנשים הנראים גדולים יותר במידותיהם, בסמכותם ובכוחם. לגבי הפעוט, המבוגרים עשויים או לסמל הגנה, נוחם ועזרה, או להיות מטילי־אימה.
הם אינם מבוגרים קטנים
נקודת־אבחנה חשובה נוספת היא, להיזהר שלא לעשות מישגה ולהתייחס אליהם כאל מבוגרים קטנים. על הילדוּת להיות אחת התקופות המאושרות ביותר בחיים. אין לזרז אותה, או לגרום לילד להפסיד אותה כליל. תנו לו ליהנות ממנה. כהורה, תוכל לנצל את ההזדמנות לטפח בילד את עקרונות המוסר הנחוצים, כדי שבבוא העת יהיה בוגר מאוזן.
כשמדובר בתינוקות, ההתבוננות בדברים מבעד לעיניו של ילד איננה מאבדת מערכם. למשל, הבכי לעולם אינו צריך להוות הזמנה למכות מצד הורים מתוסכלים. בכיוֹ או יבבותיו של תינוק רך, הם האמצעי הטבעי שלו לבטא את צרכיו. אחרי שהתינוק יוצא מתחום ההגנה של רחם אמו, הוא מסוגל להביע את נקודת־מבטו בקולניות על־ידי בכי הגון!
עודד והדרך, במקום לדרוש
טוב לעודד את מאמציו של הילד להתבטא. הבעתו העצמית עשויה לחשוף בפנינו בעיות, וקל הרבה יותר לפתור בעיה שאנו מבינים אותה היטב. אך, הדרך בה אנו מגיבים לדבריו חשובה לא פחות מן המאמץ לעודדו להתבטא. וונדי שוּמאן, שותפה לעריכת כתב־העת Parents (הורים), מציעה כיצד יש לנסות לדבר עם ילדינו: ”דברינו צריכים לבטא הזדהות, ... וזהו הרעיון המרכזי המונח ביסודו של המחקר החדש בנושא ההידברות בין הורים־לילדים. אך, אין די בהזדהות כשלעצמה, אם אין היא מתורגמת לשפה המעידה על הזדהות. ודבר זה אינו יוצא בקלות משפתותיהם של רוב ההורים.”
במלים אחרות, אם הילד התנהג בחוסר נימוס, או שעשה מעשה מזעזע הדורש תוכחה, עלינו להשתדל מאוד שגישתנו או נימת קולנו לא ישקפו את הרוגז או התיסכול שלנו. כמובן, קל יותר לומר מאשר לעשות זאת. אך זכור, תגובות קשות, מזלזלות, כמו ”טיפש,” או ”אתה תמיד צריך לקלקל דברים?” לעולם לא ישפרו מצב שהוא קשה ממילא.
הורים רבים מצאו, שהשיגו תוצאות טובות יותר בכך שגילו התחשבות בילד ושיבחו אותו, במיוחד לפני שהוכיחו אותו על פניו. גם בכך יש הזדמנות להתבונן בדברים מבעד לעיניו של הילד. רוב הילדים מבחינים בנקל אם דברי־השבח ניתנים מתוך מניעים נסתרים, ומן השפה ולחוץ. לכן, כשאנו משבחים את ילדנו, עלינו להבטיח שהשבחים נכונים ושהילד ראוי להם.
הפסיכולוג לילדים, ד״ר חיים גינות, מדגיש בספרו בין הורים לילדים, שהורים צריכים לשבח את הישגיו של הילד, ולא את אישיותו. למשל, אחרי שבנך בונה כוננית ספרים ומראה לך אותה בגאווה, ההערה: ’כוננית זו אינה רק נאה, אלא גם מעשית’, תיטע בו הרגשת ביטחון. מדוע? כיון שאתה משבח את הישגיו. דברי־השבח שלך מציאותיים לגבי ילדך. לעומת זאת, הביטוי ’אתה נגר טוב’, אולי לא יהיה מציאותי, משום שאתה מתרכז באישיותו.
ד״ר גינות מעיר: ”רוב האנשים מאמינים, כי תשבחות מעודדות את הילד ונוטעות בו הרגשת ביטחון. למעשה, שבח עלול ליצור מתיחוּת ולגרום להתנהגות פרועה. ... אם ההורים משבחים אותו ואומרים: ’אתה ילד כל־כך טוב’, הוא לא יכול להסכים אתם, מפני שדמותו בעיני עצמו שונה לחלוטין. ... אין לשבח את הילד על אופיו ואישיותו, אלא על המאמצים וההישגים שלו. ... התשבחות מורכבות משני חלקים: מלים שלנו ומסקנות של הילד. המלים שלנו צריכות לקבוע בבירור כי אנו מעריכים את מאמצי הילד, את עבודתו, הישגיו, עזרתו, התחשבותו בזולת ויצירתו.” (עמוד 34)
עצה נבונה זו לשבח את הילד, עולה בקנה אחד עם העצה שמכוח־השכינה להיות נדיבים, ככתוב במשלי ג׳:27: ”אַל תמנע טוב מבעליו, בהיות לאל ידך לעשות.”
למען האמת, לא משנה איזו עצה טובה אנו קוראים, אין ”קיצורי דרך” בהשלמת מה שאנשים מספר תיארו כ’תכנית בת 20 שנה לגידול בן או בת’. זה דורש סבלנות, אהבה, הבנה והתחשבות. אך, עזרה לא מעטה להצליח בכך, היא ללמוד לראות ולהבין את התנהגות בנך (או בתך) ”מבעד לעיניו של ילד”.
”בן חכם ישמח אב,” כתב המלך שלמה החכם. (משלי י׳:1) הבה תסייע לך הבנה טובה יותר של נקודת־מבטו ומחשבותיו של ילדך להשיג תוצאה משמחת זו.