האם הנך סולד מביקורת?
התוכל לזכור את הפעם האחרונה שמתחו עליך ביקורת? הדבר קורה מדי פעם לכל אדם מכמה וכמה סיבות.
אפשר שמישהו תיקן אותך כדי לרומם את עצמו. אך, על־פי־רוב הביקורת נובעת מאדם שטובתך עומדת לנגד עיניו: בעלך העיר לך על פגם בתבשיל שהכנת; אשתך ציינה שהעניבה אינה תואמת את החליפה שלבשת; ידיד הזהיר אותך שהנך מזלזל בבריאותך. כמו־כן, הביקורת עשויה להוות צעד מישמעתי, כמו ממעביד או מהורה (אם הנך קטין), כדי לתקן דבר־מה שאמרת או עשית.
יהיו הנסיבות אשר יהיו, האם קיבלת את דברי הביקורת בברכה? או שמא רגזת על כך, ואף אמרת למבקר שלא להתערב בענייניך?
לאנשים רבים מכאיב לשמוע דברי־ביקורת. הם כועסים ומתרעמים על כך. אחרים מאבדים את ביטחונם־העצמי, מסיקים שהם ’לא יוצלחים’ ושוקעים בדיכאון.
האם הנך נמנה בין אלה הסולדים מדברי־ביקורת? אינך יוצא־דופן; רבים חשים כך. האם תוכל ללמוד לקבל ביקורת בפחות כאב, בלא להגיב באורח מוגזם? מאמר זה ידון בשש דרכים להפיכת ביקורת לדבר נעים יותר. הן תוכלנה לסייע לך לסלק, או לפחות להקהות את העוקץ שבדברי־ביקורת.
1. קבל ביקורת בברכה
האם זה נשמע לך מוזר שיש אנשים המעוניינים בביקורת, ואף מבקשים אותה? כתב־העת Bits and Pieces (מכאן ומשם) מציין: ”מנהיגים שנונים... יודעים שהם עלולים לשגות פה ושם. משום כך הם מעוניינים לשמוע השקפות הסותרות את שלהם — כדי לצמצם את המישגים מבעוד מועד, ולתקן את מישגי העבר מוקדם ככל האפשר.”
ממש כשם שאחרים מסוגלים להבחין בפרטים מסוימים בהופעתנו שאין ביכולתנו להבחין בהם — צווארון הפוך, עניבה עקומה — כך יכולים הם להבחין טוב יותר מאיתנו בפרטים באופיינו. התייחס אל הערותיהם כמועילות, לא כמאיימות. קבל את הביקורת שלהם כהזדמנות ללמוד דבר־מה. הפוך זאת לחוויה מחכימה.
2. רסן את המבקר החריף ביותר שלך
האם הנך ביקורתי מדי כלפי עצמך? האם הנך ”דוגר” על חסרונותיך? ואם מישהו מעיר את תשומת־לבך לפגם כלשהו באישיותך, האם הנך מוסיף זאת לשורה ארוכה של חולשות שאינן קשורות לכך?
ד״ר הרולד בלוּמפילד מציין: ”אם אנו כבר סובלים מביקורת־עצמית, תטריד אותנו ביקורת מצד הזולת עוד יותר. אפילו אם מישהו ישבח אותנו, אך ימתח ביקורת על דבר פעוט אחד, נתמקד בדרך־כלל במיגרעת יותר מאשר בדברים החיוביים שעשינו.”
הייה הגיוני כשאתה עורך אומדן־עצמי. כיצד תוכל לקבוע מה סביר? תאר לעצמך שידיד טוב זכה לביקורת דומה. כיצד היית רוצה שיגיב? תוך רחמנות־עצמית? שיאבד את קור־רוחו? שידחה את העצה הנבונה מתוך גאווה? קרוב לוודאי שתקווה שיאזין לדברי־הביקורת בלא להיפגע מכך, שישקול זאת בכנות וינצל את הדברים כדי להשתפר.
אם כן, מדוע שלא תתייחס לעצמך באופן דומה?
3. בקש פרטים
”אינני אוהב את הגישה שלך!” האם היית רוצה שמישהו יאמר לך זאת? הערה מעין זו פוגעת, ללא ספק.
כשמדובר בהערה מסוג זה, הדרך הטובה ביותר היא לבקש פרטים נוספים. בספר Conversationally Speaking (דיבור שיחתי), אלן גארנר מסביר: ”דברי־ביקורת נאמרים בדרך־כלל במונחים כלליים. ... בקשת פרטים תאפשר לך לדעת מה בדיוק מעורר התנגדות אצל בן־שיחך. ... בדומה לעיתונאי, כל אשר עליך לעשות הוא להציג שאלות שמגמתן לדעת מי, מה, מתי, היכן, מדוע וכיצד.”
למשל, אתה יכול לומר לשמע ההערה שנזכרה לעיל: ’לאיזו גישה אתה מתכוון בדיוק?’ אם עדיין לא פירט מספיק, אתה יכול לשאול: ’מדוע זה מרגיז? התוכל להביא לי דוגמה מתי נהגתי כך?’ כשמה שמניע אותך הוא הרצון להידבר, ולא להתנגד, שאלות מן הסוג הזה עשויות לעזור הן למשמיע־הביקורת והן לך להתרכז בדברים מוגדרים. אפשר שיגלו אם אמנם יש אמת בביקורת, או שמא היא מוגזמת. כן יעניקו הן לך שהות להרהר בדברים ביסודיות.
4. הרגע את המבקר
מה אם המבקר במצב־רוח נרגז? ד״ר דיוויד ברנס ממליץ: ”בין אם המבקר צודק או לא, ראשית מצא דרך להסכים איתו (או איתה).” כיצד יפעל הדבר לטובתך? זה עשוי להרגיע את משמיע־הביקורת, להפיג את כעסו, לעשותו יותר פתוח להידברות.
מאידך גיסא, אם תמהר להתגונן — כפי שעלול לקרות אם אין צדק בהאשמה — תתן, קרוב לוודאי, נשק בידי המבקר. כשם שמציין ד״ר ברנס: ”תיווכח כי עוצמת התקפתו של יריבך גוברת!” המהלך הטוב ביותר הוא, איפוא, למצוא נקודת־הסכמה כלשהי בטרם תיגש לעניינים הנתונים לוויכוח.
5. התרכז בתוכן, לא בסגנון
אֵם אחת שמעה תלונות על התנהגותו של בנה בשכונה. התלונות היו בנימה בוטָה, תחרותית. האֵם יכולה היתה לדחות בנקל את הערותיה של השכנה כלא־מוצדקות ולא־כנוֹת, והתפתתה ללא ספק לעשות כן.
ברם, לאחר שמצאה שיש אמת מסוימת בביקורת, אמרה לבנה: ”לא תמיד האנשים החביבים עלינו הם שמעירים על חסרונותינו, על אף התועלת שאנו עשויים להפיק מכך. כדאי שנראה בזה הזדמנות להשתפר.”
האם נזף בך מישהו בצורה בוטה? אפשר שלאותו אדם יש בעיה של חוסר־רגישות, ואפילו קינאה. יתכן שיזדמן לך, או לאדם אחר, לעזור לו בנקודה זו במועד מתאים. אך, אל תדחה את הערותיו רק משום שנאמרו בחריפות. התרכז בתוכן הדברים. היש בהם אמת? אם אמנם כן, אל תמנע מעצמך הזדמנות להתקדם.
6. הפחת את חומרת הדברים
זה עשוי להפתיעך, אך יש בידך שליטה מסוימת על התדירוּת ועל חוּמרת הביקורת שתקבל. עיקרון זה נכון במיוחד כשמדובר בביקורת מישמעתית מאנשים בעלי־סמכות. הכיצד?
בימי־קדם, היה הקֶצַח צמח נפוץ בישראל. אך, שלא כצמחים אחרים, לא היו דשים אותו בכלי־דייש כבדים, כאופני עגלה, אלא היו חובטים אותו במטֶה או במקל. מדוע טיפלו בו בצורה מיוחדת, עדינה יותר? כיון שזרעיו הקטנים, הרכים, לא היו זקוקים לדייש כבד. הם היו ניזוקים על־ידיו.
ספר ישעיהו מביא את הקֶצַח כדוגמה לדרגות שונות של מישמעת, או מוסר. כאשר אדם מגיב להערה מתונה, הוא לא יזדקק לביקורת קשה יותר באותו עניין. — ישעיהו כ״ח:26, 27.
אתה יכול להימנע, איפוא, מביקורת חמורה על־ידי שתיענה מהר לביקורת קלה יותר. למשל, האם הנך מוּדע לכך שאתה מאחר לעתים קרובות לעבודה? תקֵן הרגל זה עתה, בטרם ידבר עימך על כך מעבידך. האם כבר העיר לך ביחס לכך? הגב מיד והגע בזמן, לפני שירגיש חובה לנקוט צעדים חריפים יותר.
אתה יכול לשאתה
דברי־ביקורת עלולים להיות מכאיבים. יתכן שהיית רוצה שאנשים יעזבוך לנפשך, יחדלו לשפוט אותך, יפסיקו להציע ’הצעות מועילות’.
אך, מישאלות והתנגדויות לא ישימו קץ לביקורת. הביקורתיות היא חלק מהטבע האנושי עתה. יתרה מזאת, אין לך שליטה על מידת הטקט של אדם הנותן לך עצה שלא ביקשת.
במקום להתרגז, נצל את מה שנתון לשליטתך: תגובתך. ישם כמה מן ההצעות שהובאו לעיל, כדי להתמודד עם הביקורת ולהקהות את עוקצה. תשמח על שעשית כן.
מתיחת ביקורת
אם הנך רגיש לדברי־ביקורת, אפשר שייקשה עליך להשמיעם. להלן מספר קווים־מנחים שמומלץ שתזכרם כשתמתח ביקורת על הזולת:
אל תרבה במלים: מאמצים מוטעים להימנע מלפגוע ברגשות האדם שאתה מותח עליו ביקורת, נובעים תדירוֹת ממֶלֶל רב, העלול לערפל את המסר.
הימנע מלהציק לאדם על כל פגם קטן שאתה מבחין אצלו. יש בכך כדי להרגיז, ואנשים ידחו לבסוף את דעותיך כחסרי־חשיבות. הם עלולים אפילו להתחיל להימנע מחברתך. אנשים אינם מושלמים ולכל אדם חסרונות. אין הם מסוגלים להתגבר עליהם בבת־אחת. אם הפגם אינו רציני, עבור עליו בשתיקה. זאת, ככתוב: ”על כל פשעים תכסה אהבה.” — משלי י׳:12.