צעירים שואלים...
כיצד אתמודד עם ביקורת מצד הורי?
”הורים רבים מאמינים, כי השיטה הטובה ביותר לעזור לילדיהם להשתפר, היא למתוח ביקורת על מישגיהם”. כך כתב קלייטון ברבּו בספרו How to Raise Parents (כיצד לגדל הורים).
אם הנך צעיר, קרוב לוודאי שהוריך מעירים לך באותה תדירות שהם מגישים לך אוכל. ככל שזה מרגיז לעתים, ביקורת מעין זו אינה בהכרח רעה. כולנו זקוקים מדי פעם לתיקון; ביקורת בונה יכולה להיות בריאה ומועילה.
מצד שני, יש הורים היוצאים מכליהם ומציקים לילדיהם עד כדי ייאוש. לעתים הם מרשים לרגשותיהם להשתלט עליהם, והם נוזפים בילדיהם ומשפילים אותם על טעויות פעוטות־ערך. אך, לא משנה באיזו צורה הביקורת מוטלת, ניתן להפיק ממנה תועלת. אחרי הכל, סביר שטובתך עומדת לנגד עיניהם. וכשם שנאמר זה מכבר במקרא: ”נאמנים פצעי אוהב”. (משלי כ״ז:6) מאחר שהוריך כה קרובים אליך, הביקורת שלהם עשויה לגרום כאב עמוק. אך, אם תלמד להגיב לה בצורה נבונה, תוכל להפחית את הכאב ולהגדיל את התועלת.
הדרך השגוּיה
קח, למשל, את סיפורה של סטפני: ”כשאמא חזרה הביתה מהעבודה”, מספרת סטפני, ”היא התחילה לנדנד לי על שעדיין לא ניקיתי את הבית ולא הורדתי את האשפה. היא אמרה, ’כשזה נוגע לבית, אינך מצליחה בשום דבר, אבל כשאת מתכוננת לצאת, את מצליחה בכך מאוד’. אמרתי לה, ’כשמדובר בנידנוד, גם את מצליחה בכך מאוד’. היא החלה לצרוח עלי, ואני הסתלקתי לי לחדר וסגרתי את הדלת כדי שלא לשמוע את קולה. היא התפרצה אל החדר בפראות, וצעקה שאיענש על כך”. — My Parents Are Driving Me Crazy (הורי משגעים אותי) מאת ד״ר ג׳ויס ל. ודראל.
זה נשמע מוכר? אם כן, אתה יודע עד כמה מכאיב לשמוע ש’אינך מצליח בשום דבר’. בכל זאת, מה השיגה סטפני בכך שהתפרצה על אמה? תלונות בכייניות, צעקות ומרד עלולים לעורר תגובות שליליות אצל ההורה. מעט הסיפוק שיהיה לך מכך שתתן פורקן לזעמך, יהיה כאיין וכאפס לעומת העונש שתקבל. יתרה מזו, צעיר ירא־אלהים המתחצף להורהוּ סובל מנזק רוחני, ומסתכן בכך שיעורר את מורת־רוחו של אלהים. — משלי ל׳:17; שמות כ׳:12.
אמת, אמה של סטפני לא הגיבה אולי בצורה הטובה ביותר. אך, שמא יתכן שהיה יותר מאשר גרעין של אמת בטענותיה כלפי סטפני? בכך שדחתה את דברי הביקורת שלה, לא זו בלבד שסטפני החריפה את המצב, אלא החמיצה הזדמנות להשתפר.
חשיבותה של הקשבה
המקרא מייעץ: ”שמע עצה וקבל מוסר, למען תחכַּם באחריתך”. (משלי י״ט:20) לכן, דכא את הדחף להצדיק את עצמך, לרטון, או להטיח דברי ביקורת משלך; התרכז בתוכן הדברים שנאמרו. כתב־העת Teen (שנות־העשרֵה) מנסח זאת כך: ”הקשב לדברי ביקורת דרך שכלך, לא דרך רגשותיך”.
בעשותך כן, יעזור לך הדבר שלא ’לנפח’ את מה שאמרו הוריך. האם הם באמת רואים בך לא־יוצלח, כישלון, או שמא אביך או אמך פשוט אומרים שהתרשלת בהשקיית הצמחים שבמרפסת, או בניקוי הכיריים? אם זה כך, למה שתצא מגדרך? ”כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא”, נאמר במקרא. (קהלת ז׳:20) ואפילו אם נכשלת בביצוע מטלה מסוימת, אין משמע הדבר שנכשלת בכל תחום בחיים. הזכר לעצמך שיש לך איכויות וסגולות אחרות.
שמור על שלוותך בתנאי לחץ
”בכל פעם שהוא עושה משהו טפשי”, התוודה אב אחד, ”אני קורא לו ’מטומטם’”. מה אם גם אביך מכנה אותך בשמות־גנאי, או פולט מלים משפילות אחרות? ראשית, משול ברוחך! ”חושך אמרָיו יודע דעת, וקר רוח איש תבונה”. — משלי י״ז:27.
אל תתרכז במה שנראה כאי־צדק בדברים שנאמרו; זה רק יגביר את כעסך. במקום זאת, התרכז בתחומים שעליך להשתפר בהם. הזכר לעצמך שהוריך אוהבים אותך ושקרוב לוודאי שלא אמרו את הדברים בזדון. (האב שצוטט לעיל הודה: ”אסור לי לקרוא לו כל העת מטומטם. הוא עוד עלול להאמין בכך”.) תן להוריך ליהנות מן הספק, אם נראה לך שהם תשושים או לחוצים מן העבודה. ”שֵכֶל אדם האריך אפו, ותפארתו עבוֹר על פשע”. — משלי י״ט:11.a
בשעה שאין זה מומלץ לצאת בהתקפת־נגד, נסה לרכך מעט את ההתקפה. למשל, נסה לנסח מחדש את דברי אביך או אמך, לייחס אותם לעצם הבעיה. אם אביך קרא לך ’מטומטם’, משום שלא היה מרוצה מן האופן שבו ניקית את הרכב, נסה להגיב: ”אתה בטח כועס מפני שלא ניקיתי טוב את הרכב”. או שתוכל פשוט להסכים עם דברי הביקורת. (”אתה צודק, אבא. הייתי צריך לבצע עבודה טובה יותר”.) או נסה לשאול במה בדיוק תוכל להשתפר. במשלי ט״ו:1 נאמר: ”מענֶה רך ישיב חימה, ודבר עֶצֶב יעלה אף”.
האם אתה זוכר את השופט גדעון? המקרא מתאר כיצד הוביל את עם־ישראל לניצחון מכריע על אויביו המדיינים. בעקבות זה שלח גדעון אנשים לשבט אפרים, שהיה מן השבטים הבולטים, וביקש ממנו לחסום את מנוסתם של המדיינים המובסים. אנשי אפרים נענו, ולכדו שניים משרי מדיין. אך, אז אנשי־השבט הגאים ’רבו בחוזקה’ עם גדעון! הם נפגעו על שלא קרא להם להשתתף בקרב קודם־לכן. — שופטים ח׳:1.
התקפה מילולית זו לא היתה מוצדקת כלל. אילו היה גדעון מסוג האנשים הנגררים לריב, יתכן שהיה משיב להם מנה אחת אפיים — דבר שהיה מעורר מלחמת־אחים. תחת זאת, השיב: ”מה עשיתי עתה כָּכֶם? הלא טוב עוללות אפרים מבציר אביעזר”. (שופטים ח׳:2) גדעון התכוון לומר בכך, שבלכדם את שרי מדיין, ביצעו אנשי אפרים יותר משביצע הוא עצמו. תשובתו המתונה והענווה נטלה את עוקצה של הביקורת הלא־מוצדקת שהופנתה נגדו, ושמרה על השלום.
מהו הלקח? הימנע מתגובה חריפה כשהוריך מותחים עליך ביקורת. שמירה על קור־רוח עשויה למנוע ממך לומר או לעשות דברים שתצטער עליהם אחר־כך. — השווה קהלת י׳:4.
נקיטת פעולה
אך, אין די במלים יפות. יש צורך בפעולה! זכור כי ”החכמה אשר ממעל... נוחה לציית”. (יעקב ג׳:17, ע״ח) התחל לנקות את חדרך, לרחוץ היטב את המכונית, להסתפר, לשנות את אופי לבושך, או לערוך שינויים אחרים שהוריך מעוניינים שתעשה. זאת הדרך הטובה ביותר לעצור את הנטייה לחפש בך פגמים.
מאידך גיסא, אפשר שאינך מסכים כלל עם דברי הביקורת שהוטחו נגדך. ככלות הכל, הרי גם ההורים הטובים ביותר מסוגלים לטעות. אך, במקום לנסות להעמיד דברים על דיוקם תוך התפרצות בצעקות, המתן לעת המתאימה, ורק אז שוחח על כך עם הוריך. (משלי ט״ו:23) ”את נועָצים חכמה”, נאמר במשלי י״ג:10. הצג את תלונותיך בצורה רגועה, מבוגרת, והגדר בבירור את הסיבות לאי־הסכמתך עימם. אפשר שתוכל לשכנעם לראות את הדברים כפי שאתה רואה אותם. אם לא, יתכן שתצטרך להיכנע פשוט לסמכותם כהורים. — משלי ו׳:20.
בסופו־של־דבר, העובדה שתסור למישמעתם של הוריך יכולה להועיל לך. כך תוכל להפיק הרבה לקחים מועילים. שהרי כבר עתה עליך להתמודד עם ביקורת מצד מוריך. ובעתיד, אפשר שתצטרך להתמודד עם מעבידיך. למד כבר עתה להתמודד עם דברי ביקורת.
עם הזמן, יתכן שאף תלמד להבין את נקודת־מבטם של הוריך. צעיר בשם רוני אומר על הוריו: ”הם היו תקיפים בתחומים כמו בית־הספר, הקהילה ושליחויות שהטילו עלי. לפעמים בקושי הספקתי ’לנשום’! אך, כשהתבגרתי, למדתי לדעת שיש צורך בעמל רב כדי להצטיין”. האם לא היה זה לקח כדאי? תוכל להפיק לקחים מועילים רבים, אם תלמד לקבל ביקורת.
[הערת שוליים]
a לא מדובר כאן בהתעללות מילולית, או פיסית, מצד הורים הסובלים באופן ברור מבעיות רגשיות, או מבעיות הקשורות באלכוהול או בסמים. יתכן שהורים כאלה זקוקים לטיפול מקצועי.
[תמונה בעמוד 13]
בבקשך מהוריך להסביר במה בדיוק תוכל להשתפר, עשוי הדבר ליטול את עוקצה של הביקורת
[תמונה בעמוד 13]
צעקות, תרעומת והצדקה־עצמית מעוררות, בדרך־כלל, תגובות שליליות אצל ההורה