מנקודת־המבט המקראית

האם השלים אלהים בכל ’‏יום בריאה’‏ את מה שהחל בו?‏

יש המפנים מעת לעת לעדי־יהוה שאלות ביחס לסדר הבריאה,‏ כפי שהוא מתואר בספרות של חברת המצפה,‏ כמו בספר ?Life—How Did It Get Here? By Evolution or by Creation (‏החיים — כיצד נוצרו?‏ על־ידי אבולוציה או על־ידי בריאה?‏)‏ שיצא במספר שפות זרות.‏ יש המצביעים על הבדלים בין הסדר המופיע שם,‏ לבין סדר ההתרחשויות שנקבע על־פי מרבית הגיאולוגים.‏

למשל,‏ ברשימות הגיאולוגים מופיעים על־פי־רוב הציפורים אחרי היונקים,‏ בעוד שהספר הנ”‏ל מציין,‏ בעמוד 37,‏ שהציפורים הופיעו לפני היונקים.‏

מעניין לציין שבנקודה זו קיימים חילוקי־דיעות בקרב הגיאולוגים.‏ ניתן למצוא דוגמה לכך בספר Evolution (‏אבולוציה)‏,‏ מאת קולין פטרסון,‏ עמוד 132.‏ הדבר מראה שעדות המאובנים אינה חד־משמעית.‏

אך,‏ השאלה היא:‏ האם הושלם בכל אחד מ’‏ימי־הבריאה’‏,‏ המתועדים בבראשית פרק א׳‏‏,‏ מה שהוחל באותו ”‏יום”‏,‏ או שמא נמשכו שלבי הבריאה מעבר למסגרת ה”‏יום”‏ בו החלו?‏ בהתבסס על התיאור המקראי,‏ הספר הבריאה מציין,‏ כי העופות החלו להיברא לפני היונקים.‏ בבראשית א׳:‏20‏,‏ יכולה המלה ”‏עוף‏”‏ להתייחס גם לחרקים בעלי־כנף ולזוחלים מעופפים,‏ כמו הפטֶרוֹסַאורים.‏ יתכן שבריאת החרקים קדמה לבריאת יצורים כמו הפטרוסאורים,‏ ושאותם זוחלים מעופפים,‏ בעלי הכנפיים הקרומיות,‏ הופיעו לפני הציפורים והיונקים.‏

התיאור המקראי אינו מתעד בפרוטרוט את כל פעלי הבריאה של יהוה אלהים.‏ אין הוא אלא מונה בזו אחר זו את ההתפתחויות העיקריות להכשרת כדור־הארץ למישכן אורגניזמים חיים,‏ ומוסר על סדר הופעתם של המינים העיקריים של עולם החי והצומח.‏ מכאן שהתיאור בבראשית אינו מונה בנפרד חרקים בעלי־כנף,‏ זוחלים מעופפים וציפורים,‏ אלא מסווג אותם יחד במונח הכללי ”‏עופות”‏.‏

במקרא,‏ זמן הפועל הקרוי ”‏לא נשלם”‏ מציין פעולה שחזרה והתרחשה,‏ כמעשה חוזר ונישנה,‏ ולא פעולה שלֵמה חד־פעמית,‏ שאירעה במועד מסוים.‏ (‏ראה העברית שלנו והעברית הקדומה‏,‏ מאת אליעזר רובינשטין,‏ בסידרה ”‏אוניברסיטה משודרת”‏,‏ 1980,‏ עמודים 16,‏ 17)‏ בבראשית פרק א׳‏‏,‏ הפעלים המתארים את מלאכת הבריאה מופיעים בזמן הלא־נשלם,‏ דבר המציין שתהליך הבריאה לא היווה סידרה של מעשים חד־פעמִיים,‏ אלא בוצע באורח הדרגתי.‏ ’‏ימי הבריאה’‏ בבראשית פרק א׳‏ לא ארכו 24 שעות,‏ אלא השתרעו על־פני אלפי שנים.‏ — ראה המצפה לאוגוסט 1970,‏ עמודים 115–117.‏

כדוגמה לכך,‏ בראשית א׳:‏3 מתאר את בריאת האור ב”‏יום”‏ הראשון,‏ בזה הלשון:‏ ”‏ויאמר אלהים:‏ ’‏יהי אור.‏’‏ ויהי אור.‏”‏ הפועל ”‏יהי”‏ הוא בזמן הלא־נשלם;‏ משמע הדבר,‏ שהאור שחדר אל פני כדור־הארץ הלך והתחזק בהדרגה,‏ ושהתהליך נמשך הלאה אל תוך העתיד,‏ עד שלבסוף הושלם.‏

ב”‏יום”‏ הראשון לא הושלמה ’‏בריאת’‏ האור מבחינת כדור־הארץ.‏ מקורות האור היו קיימים,‏ כמובן,‏ עוד לפני אותו ”‏יום”‏,‏ אך לא נראו מעל־פני הארץ.‏ (‏בראשית א׳:‏1‏)‏ ב”‏יום”‏ הראשון חדר רק אור מעורפל אל פני כדור־הארץ,‏ עקב דילדול שכבות האטמוספירה המעובות שעטפו את הארץ כ’‏חיתולים’‏.‏ (‏איוב ל״ח:‏9‏)‏ האור שעל־פני כדור־הארץ הלך והתחזק,‏ ככל שהשכבות נעשו שקופות יותר.‏

ב”‏יום”‏ הבריאה השני,‏ הבדיל אלהים בין המים שעל־פני הארץ לבין אלה שמעליה,‏ ביצרו ”‏רקיע”‏,‏ או אטמוספירה,‏ בין שכבות המים.‏ בבראשית א׳:‏6,‏ 7‏,‏ נאמר:‏ ”‏ויאמר אלהים:‏ ’‏יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים.‏’‏ ויעש אלהים את הרקיע ויבדֵל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע.‏ ויהי כן.‏”‏ כשם שב”‏יום”‏ הראשון הופיע לראשונה האור על־פני כדור־הארץ,‏ אך התהליך לא הושלם,‏ כך גם ב”‏יום”‏ השני החלה היווצרות הרקיע.‏ הרקיע,‏ במצבו המוגמר,‏ לא נוצר מיד.‏

על ה”‏יום”‏ השלישי נאמר בבראשית א׳:‏9,‏ 11‏:‏ ”‏ויאמר אלהים:‏ ’‏יִקָוו המים מתחת השמים אל מקום אחד,‏ ותֵראה היבשה.‏’‏ ויהי כן.‏ ויאמר אלהים:‏ ’‏תדשא הארץ דשא,‏ עשב מזריע זרע,‏ עץ־פרי עושה פרי למינו,‏ אשר זרעו בו,‏ על הארץ.‏ ויהי כן.‏”‏ גם בפסוקים אלה השימוש בפעלים בזמן הלא־נשלם מציין תהליך בריאה הדרגתי,‏ ולא אירוע יחיד בנקודה מסוימת בזרם הזמן.‏

ב”‏יום”‏ הרביעי,‏ התחוללו מספר שינויים מרהיבים:‏ ”‏ויאמר אלהים:‏ ’‏יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה;‏ והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים.‏ והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ.‏’‏ ויהי כן.‏ ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים,‏ את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה,‏ ואת הכוכבים.‏”‏ — בראשית א׳:‏14–16‏.‏

עתה חדר לראשונה אור מרוכז יותר אל פני הארץ.‏ מקורות האור — השמש,‏ הירח והכוכבים — נראו מעל־פני האדמה.‏ בתיאור ה”‏יום”‏ הראשון נזכרה המלה ”‏אור”‏,‏ אך ב”‏יום”‏ הרביעי מופיע המונח ”‏מאור”‏,‏ שהוא מקור האור.‏

ב”‏יום”‏ החמישי נבראו צורות־חיים השוכנות במים,‏ כנראה כולל הזוחלים הימיים הענקים.‏ הכתוב אומר:‏ ”‏ויאמר אלהים:‏ ’‏ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ,‏ על־פני רקיע השמים.‏’‏ ויברא אלהים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החיה הרומשת,‏ אשר שרצו המים למינהם,‏ ואת כל עוף כנף למינהו.‏ וירא אלהים כי טוב.‏”‏ (‏בראשית א׳:‏20,‏ 21‏)‏ זו היתה גם התקופה בה נוצרו בעלי־הכנף.‏ בריאת ”‏כל עוף כנף למינהו”‏ נמשכה לאחר שהחלה תקופת הבריאה המכונה ”‏יום חמישי”‏.‏

הכתוב בבראשית ב׳:‏19 מצביע אף הוא על תהליך הדרגתי של בריאת העופות,‏ כיון שנאמר שם:‏ ”‏ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חיית־השדה ואת כל עוף־השמים,‏ ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו.‏”‏

מכאן שהתיעוד המקראי בבראשית פרק א׳‏ מתאר במונחים כלליים את המינים היסודיים של עולם החי והצומח,‏ שאלהים החל לברוא כשהתנאים עלי־אדמות הבשילו לקליטת מין זה או אחר.‏ השלמת בריאתן של צורות־החיים הרבות הכלולות בקבוצות נרחבות אלה,‏ כדוגמת ה”‏עופות”‏ (‏שכאמור,‏ כללו את כל בעלי־הכנף לסוגיהם)‏,‏ התחוללה באורח הדרגתי ככל שהתקדמה מלאכת הבריאה.‏ יתכן שתהליך בריאה מתמשך זה חרג מעבר לתום ה”‏יום”‏ בו החל.‏

עדות המאובנים אינה שלמה,‏ ופתוחה לפרשנויותיהם התיאורטיות של המדענים המנסים לפענח את צפונותיה.‏ לעומתה,‏ המקרא הוכח באורח עקבי כמהימן ומדויק,‏ גם בהתייחסו לנושאים מדעיים,‏ לרבות סדר פעלי הבריאה.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 20]‏

בריאת צורות־החיים השונות התחוללה באורח הדרגתי

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

האור הופיע לראשונה ביום הראשון,‏ אך הלך והתחזק במהלך הימים הבאים

היום הראשון

היום השני

היום השלישי

היום הרביעי

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 18]‏

The Beltmann Archive