פרק ג׳
מה נאמר בספר בראשית?
1. (א) מה מטרת דיוננו בבראשית ומה יש לזכור? (ב) כיצד נסקרים המאורעות בפרק הראשון של בראשית?
בדומה לדברים אחרים שהוצגו באור לא נכון, או שלא הובנו כיאות, הפרק הראשון של המקרא ראוי לפחות להזדמנות להסביר את עמדתו. יש לבחון אותו, ובהתאם לכך לקבוע אם הוא עולה בקנה אחד עם עובדות ידועות, ולא לעצבו כך שיתאים לאי־אלו מסגרות תיאורטיות. כמו־כן, יש לזכור כי התיאור בבראשית לא נכתב במגמה להראות ”כיצד” אירעה הבריאה. הוא סוקר בזה אחר זה את המאורעות העיקריים, בתארו אילו דברים נוצרו, מה היה סדר היווצרותם ובאיזה פרק זמן, או ”יום”, הופיע כל אחד מהם לראשונה.
2. (א) מנקודת־מבטם של מי מתוארים המאורעות בבראשית? (ב) כיצד מצביע על כך תיאור המאורות?
2 כשבוחנים את התיאור שבבראשית, יהא זה למועיל לזכור כי הדברים הוצגו מנקודת־מבטם של אנשים החיים על כדור־הארץ. לכן, הוא מתאר מאורעות כפי שהיו נראים אילו עמדו וצפו בהם בני־אדם. בזאת ניתן להיווכח מתיאור המאורעות ב”יום” הבריאה הרביעי. השמש והירח מוצגים בו כמאורות גדולים בהשוואה לכוכבים. זאת, על אף העובדה שכוכבים רבים גדולים בהרבה מהשמש שלנו, והירח אפסי בהשוואה אליהם. לא כן לגבי מי שצופה בהם מכדור־הארץ. השמש נראית מכאן כ”מאור הגדול לממשלת היום”, והירח כ”מאור הקטון לממשלת הלילה” (בראשית א׳:14–18).
3. כיצד מתואר כדור־הארץ לפני ה”יום” הראשון?
3 הפסוקים הראשונים בבראשית מצביעים על האפשרות שכדור־הארץ היה קיים מיליארדי שנים לפני ”יום” הבריאה הראשון, אם כי אין הם מגדירים את משך הזמן. עם זאת, הם מתארים את מצב כדור־הארץ זמן קצר בטרם החל ה”יום” הראשון: ”והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על־פני תהום, ורוח אלוהים מרחפת על־פני המים” (בראשית א׳:2).
מהו אורכו של ”יום” בבראשית?
4. איזו ראיה בסיפור הבריאה עצמו מצביעה על כך, שהמלה ”יום” אין משמעה תקופה בת 24 שעות גרידא?
4 רבים סבורים, כי הוראת המלה ”יום”, המופיעה בבראשית פרק א׳, היא 24 שעות. אולם בבראשית א׳:5 נאמר, כי אלוהים עצמו חילק את היום לשני פרקי זמן קצרים יותר, בקוראו ”יום” רק לפרק הזמן שבו היה אור. בבראשית ב׳:4, כל תקופות הבריאה מכונות ”יום” אחד: ”אלה תולדות השמים והארץ בהיבראם, ביום [כל ששת ימי הבריאה] עשות יהוה אלוהים ארץ ושמים”.
5. מהו אחד המובנים למלה ”יום”, שלפיו ניתן להסיק כי מדובר בתקופות זמן ארוכות יותר?
5 משמעות המלה ”יום” עשויה להתייחס לפרקי זמן שונים. בין המובנים האפשריים, ויליאם וילסון כולל בספרו Old Testament Word Studies (חקר המלים בתנ״ך) את אלה: ”יום; מתייחס על־פי־רוב לזמן באופן כללי או לזמן ממושך; תקופה שלימה הנתונה לדיון. ... יום מתייחס גם לעונה או לפרק־זמן מסוימים, שבמהלכם התרחש מאורע בולט במיוחד”.1 נראה כי המשפט האחרון מתאים ל”ימי” הבריאה, שהיו ללא ספק תקופות שבמהלכן אירעו מאורעות בולטים, כמתואר בבראשית. הוא גם מותיר מקום לתקופות זמן ארוכות בהרבה מ־24 שעות.
6. מדוע אין השימוש במונחים ”ערב” ו”בוקר” מגביל בהכרח את אורך ה”יום” ל־24 שעות?
6 בבראשית פרק א׳ מופיעים הביטויים ”ערב” ו”בוקר” בנוגע לתקופות הבריאה. האין בכך כדי ללמד, שהיו אלה ימים בני 24 שעות? לא בהכרח. במקומות מסוימים אנשים מתייחסים בדרך־כלל למשך חייו של אדם כאל ”ימיו”. הם אומרים ”בימי אבי” או ”בימי שקספיר”. הם אף מחלקים ’ימים’ אלה, המתייחסים למשך החיים, באומרם ”בשחר ימיו” או ”בערוב ימיו”. לפיכך, אין המונחים ’ערב ובוקר’ בבראשית פרק א׳ מגבילים את המשמעות למובן המילולי של 24 שעות.
7. אילו שימושים אחרים במלה ”יום” מראים, שניתן להבינה כפרק־זמן ארוך מ־24 שעות?
7 ”יום” על־פי המקרא עשוי לכלול קיץ וחורף, כלומר, את חילופי העונות (זכריה י״ד:8). ”יום הקציר” מתייחס לימים רבים. (השווה משלי כ״ה:13 עם בראשית ל׳:14.) אלף שנים משולות ליום אחד (תהלים צ׳:4; פטרוס ב׳. ג׳:8, 10). ”יום הדין” נמשך שנים רבות (מתי י׳:15; י״א:22–24). סביר אפוא ש”ימי” בראשית השתרעו גם הם על־פני תקופות ממושכות — על־פני אלפי שנים. אם כן, מה אירע במהלך עידני בריאה אלה? האם תיאורם המקראי מדעי? להלן סקירת ”ימים” אלה על־סמך הכתוב בבראשית.
ה”יום” הראשון
8, 9. מה התהווה ב”יום” הראשון, והאם הכתוב בבראשית מציין שהשמש והירח נבראו אותה עת?
8 ”ויאמר אלוהים: ’יהי אור’. ויהי אור. ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה. ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד” (בראשית א׳:3, 5).
9 כמובן, השמש והירח היו בחלל החיצון זמן רב לפני ה”יום” הראשון, אלא שאורם לא הגיע אל פני כדור־הארץ באופן שייראה על־ידי מישהו המשקיף ממנו. ככל הנראה, האור החל להיראות על־פני כדור־הארץ באותו ”יום” ראשון, ובכדור־הארץ המסתובב החלו להתקיים ימים ולילות לסירוגין.
10. באיזו דרך יכול היה אור זה להגיע אל פני כדור־הארץ, ומהו סוג האור שעליו מדובר?
10 נראה שהאור חדר בתהליך הדרגתי, שהשתרע על־פני תקופת זמן ארוכה, ולא באורח מיידי כבהדלקת נורת חשמל. תרגום ספר בראשית מאת ג׳. ו. וואטס, משקף זאת באומרו: ”ובהדרגה בא האור לידי קיום” )A Distinctive Translation of Genesis [תרגום ייחודי של בראשית](. אור זה נבע מן השמש, אלא שלא ניתן לראות את השמש מבעד למעטה העננים. מכאן שהאור שהגיע אל פני כדור־הארץ היה ”אור מפוזר”, כפי שמציינת הערה לפסוק 3 בתרגומו של רותרהאם Emphasised Bible (ראה הערת שוליים ב׳ לפסוק 14.)
ה”יום” השני
11, 12. (א) מה מתואר שאירע ב”יום” השני? (ב) כיצד המלה העברית להתפתחות זו מתורגמת לעתים באורח לא נכון, ומה משמעותה האמיתית?
11 ”ויאמר אלוהים: ’יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים’. ויעש אלוהים את הרקיע, ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע, ויהי כן. ויקרא אלוהים לרקיע שמים” (בראשית א׳:6–8).
12 מספר תרגומים משתמשים במלה ”כיפת” השמים במקום במלה ”רקיע”. מכאן צמחה הטענה, שהכתוב בבראשית שאוב מאגדות בריאה, המציגות ”כיפה” זו כמשטח מתכתי. אך, אפילו בנוסח המלך ג׳יימס, המשתמש במלה ”כיפה”, נזכרת בהערת־שוליים המלה ”רקיע”. זאת משום שמשמעות המלה ”רקיע” בלשון העברית היא השתרעות, התפרסות או התפשטות במרחב.
13. מה נראה שאירע, כאשר התהווה הרקיע?
13 הכתוב בבראשית מציין כי הרקיע הוא מעשה ידיו של אלוהים, מבלי לומר כיצד עשהו. אך, תהא אשר תהא הדרך שבה אירעה ההפרדה המתוארת, נראה כי ”המים אשר מעל לרקיע” נהדפו מעלה מכדור־הארץ. כך נתאפשר אחר־כך לעופות לעופף ”על־פני רקיע השמים”, ככתוב בבראשית א׳:20.
ה”יום” השלישי
14. כיצד מתואר ה”יום” השלישי?
14 ”ויאמר אלוהים: ’ייקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, ותיראה היבשה’. ויהי כן. ויקרא אלוהים ליבשה ארץ, ולמקווה המים קרא ימים” (בראשית א׳:9, 10). גם כאן אין הכתוב מתאר כיצד נעשה הדבר. אין ספק, שתזוזות אדמה אדירות היו מעורבות בהתהוותם של שטחי היבשה. גיאולוגים היו מסבירים תהפוכות עצומות אלה כאסון־טבע אדיר. אולם, ספר בראשית מורה על הכוונתו ושליטתו של בורא.
15, 16. (א) אילו נקודות הועלו בפני איוב בנוגע לכדור־הארץ? (ב) לאיזה עומק חודרים שורשי היבשות וההרים, ומה משוּל ל”אבן־הפינה” של כדור־הארץ?
15 בתיאור המקראי שבו אלוהים בוחן את ידיעותיו של איוב באשר לכדור־הארץ, מתוארות התפתחויות שונות הקשורות לתולדותיה: ממדיה, העננים שמעליה, הימים וכיצד נתחמו גליהם על־ידי שטחי היבשה — פרטים כלליים רבים על הבריאה, המקיפים תקופות זמן ארוכות. בין אלה, המקרא מציין כי אלוהים שאל את איוב, בהשוותו את הארץ לבניין: ”על מה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ, או מי ירה אבן פינתה?” (איוב ל״ח:6).
16 מעניין כי בדומה ל’אדָנים’, המשמשים בסיס לעמודים, קרום כדור־הארץ עבה בהרבה מתחת ליבשות, ועבה אף יותר מתחת לרכסי ההרים, כאילו הושקע עמוק מתחת לשכבות־המעטפת שלו, בדומה לשורשי עץ המעמיקים חדוֹר לקרקע. ”הרעיון כי להרים וליבשות יש שורשים, נבחן שוב ושוב, והוכח כנכון”, נאמר בספר Putnam’s Geology (הגיאולוגיה על־פי פּוּטנאם).2 בעוד שעובי הקרום מתחת לאוקיינוסים הוא כ־8 קילומטרים בלבד, הרי ששורשי היבשה מגיעים לעומק של כ־32 קילומטר ושורשי ההרים חודרים לעומק כפול מזה. כל שכבות כדור־הארץ לוחצות מכל עבר פנימה על הגלעין, בהופכן אותו למעין ”אבן־פינה” אדירה תומכת.
17. מה חשוב בנוגע להופעת היבשה?
17 יהיו אשר יהיו האמצעים שננקטו כדי ששטחי־היבשה יתרוממו, החשוב הוא, שהן המקרא והן המדע מכירים בכך שהיה זה אחד השלבים בהתהוות כדור־הארץ.
צמחי יבשה ביום השלישי
18, 19. (א) מה הופיע ב”יום” השלישי, נוסף ליבשה? (ב) מה אין הכתוב בבראשית מזכיר?
18 הכתוב מוסיף: ”ויאמר אלוהים: ’תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, עץ פרי עושה פרי למינו, אשר זרעו בו, על הארץ’. ויהי כן” (בראשית א׳:11).
19 כְּתום תקופת הבריאה השלישית, נבראו שלוש מחלקות עניפות של צמחי יבשה. בשלב זה, האור המפוזר שחדר היה חזק דייו לאפשר את קיומו של תהליך הפוטוסינתזה, שהוא כה חיוני לצמחים הירוקים. אגב, אין הכתוב מזכיר כל ”מין” של צמח שהופיע. אורגאניזמים מיקרוסקופיים, צמחי מים ואחרים אינם נזכרים מפורשות, אך נראה שהם נבראו ב”יום” זה.
ה”יום” הרביעי
20. איזו חלוקת זמן נתאפשרה עקב הופעת המאורות ברקיע?
20 ”ויאמר אלוהים: ’יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה, והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים. והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ’. ויהי כן. ויעש אלוהים את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטון לממשלת הלילה ואת הכוכבים” (בראשית א׳:14–16; תהלים קל״ו:7–9).
21. במה נבדל אורו של ה”יום” הרביעי מזה של ה”יום” הראשון?
21 קודם לכן, בתיאור ה”יום” הראשון הוזכר הביטוי ”יהי אור”. מובן המלה ”אור” כאן הוא כללי. אולם, בתיאור ה”יום” הרביעי מופיעה המלה ”מאור”, שמשמעה מקור האור. בהערת שוליים למלה ”מאורות”, מציין תרגום רותרהאם Emphasised Bible: ”בפסוק 3, אור משמעו אור מפוזר”. אחרי כן, הוא מראה שכוונת המלה מאור בפסוק 14 הינה ”ספָּק האור”. ב”יום” הראשון חדר, ככל הנראה, אור מפוזר מבעד לשכבות העננים שעדיין עטפו את כדור־הארץ כחיתולים, ולא איפשרו למי שהשקיף מעל־פניו לראות את מקורות האור עצמם. אלא שב”יום” הרביעי השתנו כנראה פני הדברים.
22. איזו התפתחות שחלה ב”יום” הרביעי, יכלה לתרום להופעתם של בעלי־חיים?
22 אפשר שהאטמוספירה, שהיתה בתחילה עשירה בפחמן דו־חמצני, גרמה אקלים חם על־פני כדור־הארץ כולו. אך, הצמחייה שגדלה בשפע בתקופות הבריאה השלישית והרביעית, ספגה חלק ממעטה אוגר־חום זה של הפחמן הדו־חמצני. הצמחייה, מצִדה, פלטה חמצן — החיוני לקיומם של בעלי־חיים.
23. אילו שינויים מהותיים מתוארים לגבי אותה עת?
23 אילו נכח בעת ההיא משקיף מכדור־הארץ, כי אז יכול היה להבחין בשמש, בירח ובכוכבים, אשר ”היו לאותות ולמועדים ולימים ושנים” (בראשית א׳:14). הירח נועד לציין את חלוף החודשים הירחיים, והשמש את חלוף שנות החמה. העונות, או ה”מועדים”, שהחלו להתקיים ב”יום” הרביעי היו, ללא ספק, מתונות בהרבה מכפי שנעשו מאוחר יותר (בראשית א׳:15; ח׳:20–22).
ה”יום” החמישי
24. אילו מיני יצורים הופיעו, על־פי הכתוב, ב”יום” החמישי, ומה היו מִגבלות התרבותם?
24 ”ויאמר אלוהים: ’ישרצו המים שרץ נפש חיה, ועוף יעופף על הארץ על־פני רקיע השמים’. ויברא אלוהים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החיה הרומשת, אשר שרצו המים למיניהם, ואת כל עוף כנף למינהו” (בראשית א׳:20, 21).
25. כיצד כונו היצורים שהופיעו ב”יום” החמישי?
25 מעניין לציין, כי היצורים הלא־אנושיים אשר שרצו במים, מכונים ”נפש חיה”. מונח זה חל גם על כל ’עוף מעופף על הארץ על־פני רקיע השמים’. הוא כולל גם את צורות החיים בים ובאוויר, כגון התנינים הגדולים, שאת שרידי מאובניהם מצאו המדענים לאחרונה.
ה”יום” השישי
26–28. מה אירע ב”יום” השישי, ומה היה מיוחד במעשה הבריאה האחרון?
26 ”ויאמר אלוהים: ’תוצֵא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיְתוֹ־ארץ למינה’. ויהי כן” (בראשית א׳:24).
27 כך הופיעו ב”יום” השישי בעלי־חיים יבשתיים, המוגדרים כחיות־בר ובהמות. אך, ”יום” אחרון זה לא נשלם. עוד ”מין” אחד, מיוחד במינו, עתיד היה להיברא:
28 ”ויאמר אלוהים: ’נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, ויִרדוּ בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ’. ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו. זכר ונקבה ברא אותם” (בראשית א׳:26, 27).
29, 30. כיצד ניתן להבין את ההבדל בין פרק ב׳ לפרק א׳ בבראשית?
29 נראה כי פרק ב׳ בבראשית מוסיף כמה פרטים. ברם, שלא כפי שאנשים מסוימים מסיקים, אין מדובר בתיאור בריאה אחר הסותר את זה שבפרק א׳. הוא רק ממשיך מנקודה מסוימת ב”יום” השלישי, לאחר שהופיעה היבשה, אך בטרם נבראו צמחי היבשה, בהוסיפו פרטים הקשורים להופעתם של בני־אנוש — אדם כנפש חיה, משכנו הגן־עדני ואשתו חוה (בראשית ב׳:5–9, 15–18, 21, 22).
30 כל האמור לעיל הובא כדי לסייע לנו בהבנת הנאמר בבראשית. תיאור ריאליסטי למדי זה מראה, שתהליך הבריאה לא השתרע על־פני תקופה בת 144 שעות (24 x 6) גרידא, אלא על תקופה בת אלפי שנים.
מה מקור הידע שבבראשית?
31. (א) כיצד מציגים את תיאור הבריאה באור לא נכון? (ב) מה מוכיח שטענות אלה אינן מדויקות?
31 רבים מתקשים לקבל את תיאור הבריאה שבבראשית. הם טוענים, כי הוא שאוב ממיתוסי בריאה של עמים קדמונים, בעיקר מבבל הקדומה. אולם, כפי שציין אחד ממילוני המקרא החדשים: ”עד עצם היום הזה לא נמצא מיתוס המתייחס במפורש לבריאת היקום”, מה גם שהמיתוסים ”נודעים בפוליתיאיזם ובמאבקי־כוח בין האלים להשגת עליונות, בניגוד מוחלט למונותיאיזם העברי, המשתקף בפרקים א׳ ו־ב׳ [של בראשית]”.3 בהתייחסם לאגדות בריאה בבליות, ציינו נאמני המוזיאון הבריטי: ”התפיסות הבסיסיות המאפיינות את תיאור הבריאה הבבלי והעברי, שונות בעיקרן”.4
32. כיצד הוכח שתיאור הבריאה בבראשית מבוסס מבחינה מדעית?
32 מדיוננו עד כה, תיאור הבריאה בבראשית מתגלה כמסמך מבוסס מבחינה מדעית. הוא מונה את המחלקות העיקריות של הצמחים ושל בעלי־החיים, על רבגוניותם הרבה, כשכל מין מתרבה אך ורק ”למינהו”. אוסף המאובנים מאמת זאת. למעשה, הוא מצביע על כך שכל ”מין” הופיע פתאום, ללא כל צורות־מעבר אמיתיות המקשרות בינו לבין כל ”מין” אחר שקדם לו, כפי שמתחייב מתיאוריית האבולוציה.
33. מהו המקור היחידי שיכול לספק את כל המידע המצוי בבראשית?
33 כל הידע של חכמי מצרים לא היה יכול להקנות למשה, כותב בראשית, רמז כלשהו לתהליך הבריאה. למיתוסי הבריאה של עמי־קדם אין שמץ דמיון לאשר כתב משה בבראשית. מהיכן, אם כן, למד משה את כל הדברים הללו? כפי הנראה, מיֵשות שנמצאה שם.
34. אילו ראיות נוספות תומכות באמיתות התיאור הכללי של המאורעות בבראשית?
34 המדע העוסק בהסתברות מתמטית מביא הוכחה מרשימה לכך, שתיאור הבריאה בבראשית חייב היה לנבוע ממקור שידע על המאורעות. הכתוב כולל עשרה שלבים עיקריים, כדלהלן: (1) התחלה; (2) כדור־ארץ קדום וחשוך, עטוף כליל בגזים כבדים ובמים; (3) אור; (4) רקיע או אטמוספירה; (5) שטחי יבשה נרחבים; (6) צמחי יבשה; (7) שמש, ירח וכוכבים הנראים ברקיע, ותחילת העונות; (8) חיות־ים גדולות ויצורים מעופפים; (9) חיות־בר ובהמות, יונקים; (10) האדם. המדע מסכים, כי שלבים אלה הופיעו בסדר כללי זה. מה הסיכויים לכך, שמחברו של בראשית רק ניחש סדר זה? אותם הסיכויים שתבחר באקראי את המספרים 1 עד 10 מתוך קופסה ותוציאם בזה אחר זה בסדר רציף. הסיכויים לבצע זאת בניסיון הראשון הם 1 ל־800,628,3! לכן, אין זה מציאותי לומר, שהמחבר פשוט רשם באקראי את המאורעות שנזכרו לעיל לפי סדר התרחשותם, מבלי שקיבל את העובדות ממקור כלשהו.
35. אילו שאלות מתעוררות והיכן יידונו התשובות להן?
35 אך, תיאוריית האבולוציה שוללת את קיומו של בורא שנכח שם, ידע את העובדות לאשורן וחשף אותן בפני בני־אנוש. תחת זאת, היא מייחסת את הופעת החיים עלי־אדמות להיווצרותם הספונטאנית של אורגאניזמים חיים מחומרים כימיים דוממים. אך, היש בכוחן של תגובות כימיות לא־מכוונות ליצור חיים באקראי? האם המדענים עצמם משוכנעים, שדבר מעין זה יכול היה לקרות? הואל נא לעיין בפרק הבא.
[קטע מוגדל בעמוד 25]
התיאור בבראשית ניתן מנקודת־מבטו של צופה מכדור־הארץ
[קטע מוגדל בעמוד 36]
אוסף המאובנים מאמת את התרבותו של כל מין ”למינהו”
[תיבה בעמוד 35]
מיתוס הבריאה הבבלי, שלטענת אחדים שימש בסיס לתיאור הבריאה שבבראשית:
האל אַפְּסוּ והאלה תִּאַמָת יצרו אלים אחרים.
מאוחר יותר, נוכחותם של אותם אלים הציקה לאפּסו והוא ניסה להורגם, אלא שהוא עצמו נהרג על־ידי האל אֶאָה.
תִּאַמָת ביקשה נקם וניסתה להרוג את אֶאה, אך היא עצמה נהרגה על־ידי בנו של אֶאה, מַרְדוּך.
מרדוך שיסע את גופתה לשניים. מן המחצית האחת עשה את השמים ומן השנייה את הארץ.
אחרי־כן עשה מרדוך, בסיועו של אֶאה, את האנושות מדמו של אל אחר בשם קִינְגוּ.א
היש, לדעתך, דמיון כלשהו בין אגדה קדומה זו ובין סיפור הבריאה שבבראשית?
[תיבה בעמוד 36]
דבריו של גיאולוג נודע על תיאור הבריאה שבבראשית:
”אם הייתי מתבקש, כגיאולוג, להסביר בקצרה את תפיסותינו החדשניות באשר למוצא כדור־הארץ ולהתפתחות החיים עלי־אדמות לאנשים פשוטים, שעסקו ברעייה, כדוגמת השבטים שאליהם הופנה ספר בראשית, לא יכולתי לעשות זאת טוב יותר מאשר לצטט באוזניהם את מרבית הכתוב בבראשית פרק א׳”.ב אותו גיאולוג, וולאס פְּרָאט, אף ציין כי סדר המאורעות — מראשית התהוות האוקיינוסים ועד להופעת היבשה, הדגה ואחר־כך העופות והיונקים — מקביל ביסודו־של־דבר לחלוקה העיקרית של לוח הזמנים הגיאולוגי.
[תמונה בעמוד 27]
היום הראשון: ”יהי אור”
[תמונה בעמוד 28]
היום השני: ”יהי רקיע”
[תמונה בעמוד 29]
היום השלישי: ”תיראה היבשה”
[תמונה בעמוד 30]
היום השלישי: ”תדשא הארץ דשא”
[תמונות בעמוד 31]
היום הרביעי: ’יהי מאורות ברקיע השמים; המאור הגדול לממשלת היום והמאור הקטֹן לממשלת הלילה’
[תמונה בעמוד 32]
היום החמישי: ”ישרצו המים שרץ נפש חיה, ועוף יעופף על הארץ”
[תמונה בעמוד 33]
היום השישי: ”בהמה ורמש וחַיְתוֹ־ארץ למינה”
[תמונה בעמוד 34]
היום השישי: ”זכר ונקבה ברא אותם”
[תמונה בעמוד 37]
הסיכויים לבצע זאת בניסיון הראשון הם 1 ל־800,628,3