עדי־יהוה — ’‏מפלסי דרך’‏ בניתוחים ללא דם

בשנים האחרונות עלו לעתים קרובות עדי־יהוה לכותרות,‏ כיון שהם אינם מקבלים עירויי־דם.‏ אף־על־פי שהטעמים לסירובם הם מקראיים,‏ הרי שטיפול זה טומן בחובו סכנות ידועות לבריאות.‏ (‏בראשית ט׳:‏3,‏ 4;‏ ויקרא י״ז:‏10–12;‏ מעשי־השליחים ט״ו:‏28,‏ 29‏)‏ עמדתם הובילה תדירוֹת לעימות עם רופאים,‏ בתי־חולים ובתי־דין.‏ עקב סירובם לקבל דם,‏ עדים בוגרים לא נוּתחו;‏ ילדיהם אולצו לקבל עירוי־דם בצוו בית־משפט.‏

עתה מתחולל שינוי עמדות בנושא עירויי־הדם.‏ תדירוֹת הדם המעוּרה מזוהם.‏ מחלות,‏ שחלקן קטלניות,‏ מועברות באמצעות עירויי־הדם.‏ בארצות רבות הפכה תאוות־הבצע לגורם לא־מבוטל,‏ שכן הדם היה לעסק נרחב ומעודדים את השימוש בו כבדרך־שיגרה — דבר המוסיף סיכון מיותר בניתוחים.‏ מסיבות אלה ואחרות,‏ רבים מלבד עדי־יהוה שוקלים מחדש אם לקבל עירויי־דם שיגרתיים.‏

לעדי־יהוה היה חלק מהותי בכל זה.‏ אלפי עדים עברו ניתוחים,‏ ובמקרים רבים החלימו אפילו מהר יותר מחולים שקיבלו דם.‏ ניסיונם של עדי־יהוה מוכיח,‏ שמנתחים מסוגלים לבצע ניתוחים עם הרבה פחות אובדן־דם,‏ וכי במספר מקרים ספירת־הדם יכולה להיות נמוכה בהרבה ממה שנחשב בעבר לנחוץ.‏ יתרה מזאת,‏ הטיפול בחולים אלה המחיש,‏ שקיימות כיום שיטות טיפול חלופיות רבות,‏ דבר המקצץ בהוצאות ומסלק את הסיכונים הכרוכים בעירויי־דם.‏ כמו־כן,‏ נצחונותיהם המשפטיים החזירו לחולים את הזכות לקבל או לדחות שיטות רפואיות מסוימות.‏

חלק ניכר מהישגים אלה ניתן לזקוף לזכות העובדה,‏ שעדי־יהוה פעלו תוך שיתוף־פעולה עם רופאים ובתי־חולים.‏ בשנים האחרונות הקימו,‏ במרכז העולמי שלהם,‏ מחלקה בשם ”‏שירותי מידע לבתי־חולים”‏ (‏שמ”‏ב)‏.‏ נציגי המחלקה הזאת ביקרו במספר מדינות באיזורים רבים בעולם,‏ וערכו קורסים בכמה ממשרדי־הסניפים של חברת המצפה,‏ בהקימם בתוך כך ועדי קשר עם בתי־חולים.‏ מטרת הוועדים הללו ליצור קשר עם רופאים ובתי־חולים,‏ בהתעורר הצורך בכך.‏ בבקרם בסניפים גדולים יותר,‏ הנציגים מקימים גם בהם מחלקה לשירותי מידע לבתי־חולים,‏ כדי שזו תמשיך במלאכה עם עזיבתם.‏

הקורסים מדריכים את הוועדים כיצד לערוך פגישות עם רופאים ועם סגל בתי־החולים,‏ להביא לתשומת־לבם שיטות טיפול חלופיות לעירויי־דם,‏ ולהסביר להם שביצוע ניתוחים במיומנות ובקפדנות יכול להפחית באורח ניכר את אובדן הדם.‏ ולבסוף,‏ חברי השמ”‏ב מספקים לוועדי־הקשר החדשים הדרכה מעשית בפגישות־עבודה עם רופאים ומנהלי בתי־חולים.‏

בשלב הראשון,‏ התקיימו 18 קורסים בארצות־הברית.‏ אחר־כך,‏ התנהלו ארבעה קורסים באיזור האוקיינוס השקט — באוסטרליה,‏ ביפן,‏ בפיליפינים ובהוואי,‏ בשרתם שמונה מסניפי חברת המצפה באיזורים אלה.‏ בנובמבר ובדצמבר 1990,‏ שלושה מחברי השמ”‏ב ניהלו עשרה קורסים נוספים באירופה,‏ באמריקה הלטינית ובאיזור הים הקריבי.‏ להלן מספר פרטים על תוצאות הקורסים הללו.‏

חמישה התקיימו באירופה — באנגליה,‏ שבדיה,‏ צרפת,‏ גרמניה וספרד.‏ חמישה קורסים אלה שירתו עשרים מסניפי חברת המצפה,‏ והדריכו יותר מ־700,‏1 זקני־קהילה לשמש בוועדי קשר עם בתי־חולים.‏

מנתח צרפתי הודה בכך שכתוצאה מעמדתם האיתנה בנושא הדם,‏ סייעו עדי־יהוה למקצוע הרפואה להתקדם בשטח הניתוחים ללא־דם.‏ הוא אמר,‏ שאף דת אחרת לא טרחה עד־כדי־כך לסייע לחבריה להתמודד עם בעיות קשות.‏

בית־החולים המתקדם ביותר במדריד,‏ ספרד,‏ נהג בעוינות רבה כלפי העדים בנושא זה.‏ הוא סירב לנתח עדה שנזקקה לניתוח בעמוד־השידרה,‏ עקב סירובה לקבל דם.‏ כאשר מיאנה לעזוב את בית־החולים,‏ הם אילצו אותה לעשות כן בכך שמנעו ממנה מזון ומשקה.‏ אך,‏ חברי השמ”‏ב ביקשו ראיון עם המנהל הרפואי והמנתח הראשי,‏ ושוחחו עימם כשעתיים.‏ התוצאה היתה,‏ שהם הסכימו לבצע את הניתוח ופנו טלפונית אל החולה כדי שתחזור לניתוח.‏

עדים באיטליה חזרו מן הקורס ומיד נתקלו בניסיון לכפות עירוי־דם על פָּג.‏ הם אמרו:‏ ”‏המידע שרכשנו בקורס איפשר לנו לרכך את עמדת הרופאים,‏ והתינוק טופל בהצלחה בלא דם”‏.‏

הלאה לאמריקה הלטינית ולאיזור הקריבי

חמשת הקורסים הבאים התקיימו במקסיקו,‏ בארגנטינה,‏ בברזיל,‏ באקואדור ובפורטו־ריקו.‏ קורסים אלה שירתו שלושים־ושניים סניפים של חברת המצפה.‏

מנהל בנק־הדם של מקסיקו־סיטי אמר,‏ שעדי־יהוה היו אלה שפילסו את הדרך לביצוע ניתוחים ללא־דם,‏ ושעתה הושגה בשטח זה מומחיות מספקת כדי שאחרים יוכלו להפיק תועלת מפעולה חלוצית זו.‏ הוא עיין בגיליון השמ”‏ב,‏ בו רשומות שיטות חלופיות לטיפול בדימום.‏a אחר־כך אמר:‏ ’‏ברצוני להכין העתקים מהגיליון הזה עבור ידיעון מועצת־המנהלים של כל אחד מבתי־החולים במקסיקו־סיטי.‏ אבקש מן הרופאים להעתיק זאת לידיעתם האישית.‏ אזי,‏ כאשר יפנו אל בנק־הדם הזה בעתיד,‏ נבקש מהם להוציא את הגיליון ונשאל אותם:‏ ”‏האם השתמשתם בזה?‏ האם ניסיתם את זאת?‏”‏ אם לא ניסו תחילה שיטות חלופיות אלה,‏ הם לא יקבלו מאיתנו דם עד שיעשו כן!‏’‏

מנהל בנק־הדם בצפון ארגנטינה היה גם הוא לעזר.‏ באיזור הזה קיימת מדיניות,‏ שכל מי שמתאשפז בבית־חולים ממשלתי חייב לדאוג לכך שקרובי־משפחה או חברים יתרמו מראש שתי מנות־דם לפחות,‏ וָלא — יסרבו לטפל בו.‏ העדים לא יכלו להיענות לכך,‏ ולכן סירבו בתי־חולים לנתחם.‏ לאחר שהסברנו את עמדתנו הכנה ביחס לשימוש בדם,‏ דאג המנהל לכך שיחול שינוי במדיניות זו כאשר תיכתב מחדש.‏ בינתיים,‏ עדים שיציגו את כרטיס־הדם שלהם בהתקבלם לבית־החולים,‏ יהיו פטורים מלתרום דם.‏

באקואדור ישנו מנתח ידוע ורב־השפעה,‏ אשר ביצע יותר מ–500,‏2 ניתוחים בעדים ובלא־עדים,‏ בלא שימוש בדם.‏ הוא אמר שהוא עומד לקיים בארץ זו מיבצע עידוד ניתוחים בלא־דם,‏ בגין הסכנות הרבות הנשקפות לחולים מאספקת הדם.‏

לאחר הקורס שהתקיים באקואדור,‏ אמר מנתח שנכח בישיבה ההסברתית שנערכה לאנשי־הרפואה:‏ ”‏אם אנשים אלה מסוגלים לרמה כזו של מחקרים רפואיים,‏ זה מלמד משהו על מחקרם בכתבי־הקודש,‏ והדבר גורם לי לחשוב שכדאי לבחון מקרוב את דתם”‏.‏

שינוי־עמדות מבורך נמצא בפורטו־ריקו.‏ בעבר,‏ נקשרו לעתים עדים בוגרים וניתן להם עירוי־דם בכפייה;‏ חלקם מתו לאחר־מכן.‏ נציגי השמ”‏ב נפגשו הן עם סגן־הנשיא והן עם עורך־הדין של אגודת בתי־החולים של פורטו־ריקו;‏ האחרון היה גם מנהל בית־חולים.‏ מיד לאחר גינוני ההיכרות הרשמיים,‏ ולפני שפתחו נציגי השמ”‏ב בהסבריהם,‏ אמר עורך־הדין שיש לו משהו לומר.‏ להפתעת העדים,‏ החל בתיאור תכנית לקידום זכויות החולים בבתי־החולים שבאי,‏ דבר שכיסה את הנקודות העיקריות של ההסבר!‏ הוא גם ביקש רשות להעתיק חלק מן המידע שהושאר עימו;‏ הוא רצה לכלול אותו במאמר שהיה בשלבי הכנה עבור כתב־העת של אגודת בתי־החולים.‏

תוצאות שהושגו בארצות־הברית

רופא בשם ג׳יימס ג׳.‏ ריילי,‏ יושב־ראש המחלקה הכירורגית בבית־החולים בו הוא עובד,‏ הצהיר הצהרה רבת־משמעות בפני ועד־הקשר המקומי:‏ ”‏לפי מיטב הבנתי,‏ מצוי בידכם המידע הרפואי והמשפטי המתקדם ביותר בנושא השימוש בדם”‏.‏

בבית־חולים גדול בעיר וושינגטון,‏ ארה״ב,‏ נפגש ועד־הקשר עם אנשי הסגל המינהלי והרפואי,‏ אשר הבטיחו את תמיכתם ובמיוחד הביעו את הערכתם ל”‏התחייבותה של חברת המצפה לעזור לאנשיה בשעת הצורך,‏ על־ידי עמידתם לצד החולה”‏.‏

מנהלת המחלקה לטיפול בחולה,‏ בבית־חולים במדינת ויסקונסין,‏ ציינה עד כמה הוטעתה בנוגע לעדי־יהוה.‏ היא עודדה את ועד הקשר עם בתי־החולים ”‏להמשיך בהעברת המסר הזה לכל אנשי־הרפואה”‏.‏

אחת מפעולות השמ”‏ב היא לשלוח פריטים רפואיים ומשפטיים לרופאים,‏ לבתי־חולים,‏ לאיגודי רופאים ובתי־חולים.‏ תגובת הממונה על ההגנה המשפטית בבית־חולים בבלטימור,‏ מרילנד,‏ היתה:‏ ”‏אני מודה לכם על החומר המקיף שהובא לתשומת־לבי בנוגע לעירויי־דם ועדי־יהוה.‏ מידע זה יסייע רבות לבית־החולים שלנו להעריך מחדש את מדיניותנו באשר לטיפול בעדי־יהוה”‏.‏

בארצות־הברית לבדה,‏ קרוב ל־000,‏10 שמות מופיעים ברשימת הרופאים המוכנים לבצע בעדי־יהוה ניתוחים ללא־דם.‏

עד עתה הוקמו,‏ באמצעות 32 הקורסים שנערכו עד כה,‏ ועדי־קשר ב־62 סניפים,‏ כדי לספק את צרכיהם של עדי־יהוה באיזורים שונים בעולם.‏ עתה הם מוכנים ומזומנים לסייע למיליוני עדי־יהוה.‏ התוצאות מראות שיהוה אכן מברך את מאמצי המחלקה לשירותי מידע לבתי־חולים.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 9]‏

דימום — מניעתו והשליטה בו ללא עירוי־דם

1.‏ מכשירים רפואיים:‏

א.‏ צריבה חשמלית

ב.‏ ניתוחים באמצעות קרני לייזר

ג.‏ הקרשה בקרני אַרגוֹן

ד.‏ רדיו־כירורגיה בסכין ’‏גאמא’‏

2.‏ שיטות ומכשירים לאיתור ועצירת דימום פנימי:‏

א.‏ אֶנדוֹסקוֹפיה לאיתור דימום פנימי

ב.‏ אלקטרודה גמישה השואבת ומקרישה (‏ג׳.‏ פּ.‏ פאפּ,‏ JAMA,‏ 1 בנובמבר,‏ 1976,‏ עמ׳ 2076–2079)‏

ג.‏ תיסחוף פנים־עורקי (‏JAMA,‏ 18 בנובמבר,‏ 1974,‏ עמ׳ 952,‏ 953)‏

ד.‏ הורדה מבוקרת של לחץ־הדם (‏עד שהדימום ייפסק)‏

ה.‏ דבקי רקמות (‏ד״ר ס.‏ א.‏ סילווַס,‏ MWN,‏ 5 בספטמבר,‏ 1977)‏

3.‏ שיטות ניתוח והרדמה:‏

א.‏ הרדמה תוך כדי הורדת לחץ־הדם

ב.‏ הורדת חום־הגוף

ג.‏ דילול הדם במהלך הניתוח

ד.‏ מיתקנים האוספים דם ניגר (‏כגון ”‏חוסך־תאים”‏)‏

ה.‏ שיטות כירורגיות קפדניות המונעות או עוצרות דימום

ו.‏ הרחבת הסגל הכירורגי לקיצור זמן הניתוח

4.‏ מיתקני מדידה:‏

א.‏ מכשיר למדידת־החמצן דרך העור

ב.‏ אוֹקסימטר

5.‏ מרחיבי נפח:‏

א.‏ תמיסות גבישיות

(‏1)‏ תמיסת רינגר (‏א.‏ ר.‏ אייכנר,‏ Surgery Annual [‏שנתון לכירורגיה]‏,‏ ינואר 1982,‏ עמ׳ 85–99)‏

(‏2)‏ תמיסת מלח

ב.‏ קולואידים

(‏1)‏ דקסטראן

(‏2)‏ גֶ’‏לַטין (‏פ.‏ ג׳.‏ הוואל,‏ Anaesthesia [‏הרדמה]‏,‏ ינואר 1987,‏ עמ׳ 44–48)‏

(‏3)‏ תמיסת עמילן

6.‏ עוצרי־דימום כימיים:‏

”‏אַוויטין”‏

”‏ג’‏לפוֹם (‏גֶ׳ל קצפי)‏”‏

”‏אוקסיסֶל”‏

”‏סוּרג׳יסֶל”‏

רבים אחרים

7.‏ אמצעי ריפוי לרמת־המוגלובין נמוכה

א.‏ חמצן

ב.‏ תא־לחץ רווי חמצן (‏ג׳.‏ ב.‏ הַרט,‏ JAMA,‏ 20 במאי,‏ 1974,‏ עמ׳ 1028,‏ 1029)‏

ג.‏ דקסטראן ברזלי (‏ס.‏ ג׳.‏ דוּדריק,‏ Archives of Surgery [‏ארכיון הכירורגיה]‏,‏ יוני 1985,‏ עמ׳ 721–727)‏

ד.‏ חומצה פוֹלית

ה.‏ אריתרופואיטין — ממריץ את מֵיח־העצם ליצור דם

ו.‏ סטרואידים אנבוליים כגון:‏ דקאדוּרוֹבוֹלין או הורמון־גדילה סינתטי

ז.‏ ויטמין 12-B,‏ בזריקה תוך־שרירית

ח.‏ ויטמין C

ט.‏ ויטמין E (‏במיוחד לתינוק בן־יומו)‏

8.‏ אמצעים חיצוניים

א.‏ לדימום:‏

(‏1)‏ לחיצה ישירה על איזור הדימום

(‏2)‏ שקיות־קרח

(‏3)‏ שינוי תנוחת הגוף (‏למשל:‏ הרמת האיבר הפצוע להאטת הדימום)‏

ב.‏ להלם:‏

(‏1)‏ הרכבת שרווליות־לחץ לרגליים

(‏2)‏ מכנסיים נוגדי־הלם

(‏3)‏ הרמת שתי הרגליים לשמירה על לחץ־הדם

9.‏ תרופות לחולים הסובלים מסיבוכי דם

א.‏ דֶסמוֹפרֶסין,‏ DDAVP (‏נ.‏ ל.‏ קוברינסקי,‏ לַנסֶט,‏ 26 במאי,‏ 1984,‏ עמ׳ 1145–1148)‏

ב.‏ חומצה אמינוקפרואית־E (‏ס.‏ א.‏ שוורץ,‏ Contemporary Surgery [‏כירורגיה בת־זמננו]‏,‏ מאי 1977,‏ עמ׳ 37–40)‏

ג.‏ ויטמין K

ד.‏ פלבוֹנואידים ביולוגיים (‏Physician’s Desk Reference ]ספר־עזר לרופא]‏)‏

ה.‏ קרבָזוֹקרוֹם סליצילאט

ו.‏ חומצה טרַנאֶקסַמית (‏Transfusion Medicine Topic Update [‏עידכוּן נושאים לרפואת עירויים]‏,‏ מאי 1989)‏

ז.‏ דָנָזוֹל

10.‏ פרטים אחרים:‏

א.‏ ירידה בינונית בלחץ־הדם ל־90–100 מ”‏מ כספית עשויה לתרום לעצירת הדימום,‏ באפשרה קרישה טבעית של עורק פגוע

ב.‏ העיקרון שדרוש מינימום של 10 גרם המוגלובין לביצוע ניתוח,‏ אינו מבוסס על מימצאים מדעיים

ג.‏ חולים שרדו מניתוחים אף שרמת־ההמוגלובין שלהם ירדה ל־8.‏1 (‏Anaesthesia,‏ 1987,‏ כרך 42,‏ עמ׳ 44–48)‏

ד.‏ ירידה בכמות ההמוגלובין מפחיתה את סמיכות הדם,‏ דבר המקל על הלב ומשפר את חדירת הדם והחמצן לתאי־הרקמות