יחס־כבוד לנשים בקרב יראי־אלהים

על־פי עקרון הראשות המוּתווה במקרא,‏ יהוה אלהים הוא הסמכות העליונה.‏ כתבי־הקודש המשיחיים מפרטים עיקרון זה,‏ באמרם:‏ ”‏ראש כל איש הוא המשיח,‏ וראש האשה הוא האיש,‏ וראש המשיח הוא אלהים”‏.‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״א:‏3‏)‏ ברם,‏ ראשות זו אין משמעה רודנות.‏ לעולם אל לראשות במשפחה להיות מופעלת באלימות — פיסית,‏ נפשית או מילולית.‏ יתרה מזו,‏ ראשות הבעל היא ראשות יחסית,‏ ואל לו לנהוג כרודן הסבור שלעולם איננו שוגה.‏ הידיעה כיצד ומתי לומר ”‏סליחה,‏ הצדק איתך”‏,‏ יש בה כדי להעניק לנישואים רבים יציבות ונופך של ריענון הדדי.‏ אך,‏ ביטויי התנצלות,‏ המשקפים ענווה והמוגדרים במקרא כ”‏מענה רך”‏ וכ”‏לשון רכה”‏,‏ עלולים בנקל לחנוק את הגרון ולא לבוא לידי ביטוי!‏ — משלי ט״ו:‏1;‏ כ״ה:‏15‏.‏

התיאור של ”‏אשת חיל”‏ במקרא,‏ המופיע במשלי ל״א‏,‏ אומר בין השאר:‏ ”‏קמו בניה ויאשרוּהָ;‏ בעלה ויהללה”‏.‏ (‏פסוק 28)‏ היא זוכה לתהילה מפי בעלה בגין חריצותה,‏ בעוד שבעלה זוכה ליחס־כבוד מצידה בזכות העובדה שהוא מפעיל את ראשותו תוך אהבה והתחשבות.‏

עצה נוספת לבעלים היא:‏ ”‏וכן אתם,‏ הבעלים,‏ חֲיו יחד עימהן [‏עם נשיכם]‏ בידיעה שהאשה היא כלי חלש יותר”‏.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏7‏)‏ תרגום הדרך מנסח פסוק זה כך:‏ ”‏אתם,‏ הבעלים,‏ השתדלו להבין את נשותיכם.‏ כבדו אותן כבנות המין החלש”‏.‏ ביטויים אלה כוללים גורמים רבים,‏ לרבות רגישות בחיי האישות.‏ אל לבעל להתייחס אל אשתו כאמצעי לסיפוק מיני.‏ אשה שהיתה קרבן להתעללות מינית בילדותה,‏ כתבה:‏ ”‏אני פונה אליכם בבקשה,‏ שתבהירו לבעלים את התמיכה שביכולתם להעניק לאשה שסבלה מכך.‏ מרביתנו צריכות לחוש שהבעל אכן אוהב אותנו ודואג לנו,‏ ושאיננו קיימות רק כדי לספק את תאוותיו או לשמש לו עקרת־בית,‏ בלא כל התקשרות רגשית”‏.‏ אלהים יסד את מוסד־הנישואין כדי שבעלים ונשים יחיו תוך יחסי־רֵעות.‏ משמע הדבר שיתוף־פעולה והוקרה הדדיים.‏ — בראשית ב׳:‏18‏.‏

‏”‏כלי חלש יותר”‏ — באיזה מובן?‏

הכתוב מייעץ,‏ כמו־כן,‏ לבעלים לתת לנשיהם כבוד כ”‏כלי חלש יותר”‏,‏ נשי.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏7‏)‏ למה כוונת הביטוי ”‏כלי חלש יותר”‏ או ”‏בנות המין החלש”‏ (‏הדרך‏)‏?‏ על־פי־רוב,‏ נשים חלשות יותר מגברים מבחינה פיסית.‏ יש לתלות זאת במיבנה השונה של השלד והשרירים.‏ אך,‏ מבחינת הכוח הנפשי,‏ אין האשה חלשה מן הגבר כלל ועיקר.‏ נשים סובלות,‏ משך שנים רבות,‏ מצבים שמרבית הגברים אינם מסוגלים לעמוד בהם אפילו תקופה קצרה — ובכלל זה התעללות מצד בן־זוג אלים,‏ או שתיין.‏ כמו־כן,‏ אל נשכח את הסבל הכרוך בהבאת ילדים לעולם,‏ כולל צירי־לידה ממושכים!‏ כל בעל רגיש,‏ שהיה עֵד לפלא שבלידה,‏ צריך לרחוש עקב כך כבוד רב יותר לאשתו ולחוֹסנה הפנימי.‏

באשר לאותו כוח נפשי פנימי,‏ כתבה ב־1944 חנה לוי־האס,‏ אסירה יהודיה במחנה־הריכוז הנאצי רוונסברוּק,‏ ביומנה:‏ ”‏דבר אחד כאן מצער אותי מאוד,‏ והוא,‏ להיווכח שהגברים חלשים בהרבה מן הנשים ומסוגלים הרבה פחות מהן לעמוד בקשיים — מבחינה פיסית ותדירוֹת גם מבחינה נפשית.‏ מאין יכולת לשלוט בעצמם,‏ הם מגלים חוסר עמידוּת נפשית במידה כזאת,‏ שאין אלא לרחם עליהם”‏.‏ — Mothers in the Fatherland (‏נשים במולדת)‏,‏ מאת קלודיה קוּנץ.‏

הדבר מלמד,‏ שאין כל יסוד מוצדק להפְלות נשים לרעה,‏ רק משום שהן אולי חלשות יותר מבחינה פיסית.‏ אדווין רישאוור כתב:‏ ”‏בימינו,‏ המסקנה המקובלת על דעת הרוב היא,‏ שלנשים יש יותר כוח־רצון ועוצמה פסיכולוגית מאשר לגברים”‏.‏ (‏The Japanese [‏היפנים]‏)‏ נשים בעלות בגרות רוחנית יכולות לנצל כוח זה כדי לסייע לנשים אחרות,‏ הסובלות ממצוקה נפשית.‏ אין ספק שבנסיבות מסוימות,‏ קל יותר לאשה שהתעללו בה לפנות לאשה בוגרת מבחינה רוחנית למציאת הקלה מיידית,‏ מאשר לגבר.‏

נשים רבות רוגזות על כך שמתייחסים למיכלול תגובותיהן כרגשניות,‏ בשל ”‏המחזור החודשי”‏.‏ בטי,‏ שהיא אשה מאמינה,‏ אומרת:‏ ”‏אנו יודעות שבמובנים מסוימים אנחנו ’‏כלי חלש יותר’‏,‏ נשי,‏ בעלות מיבנה ביולוגי עדין יותר.‏ אך,‏ אין משמע הדבר שמנהל־עבודה או משגיח צריך לנהוג בנו באדיבות מתנשאת או באופן אהבי,‏ ולייחס כל תגובה נשית למחזור החודשי שלנו.‏ ניחַנּו בכושר שכלי,‏ ואנו רוצות שיקשיבו לנו בכבוד”‏.‏

לא כל הנשים רגשניות,‏ כשם שלא כל הגברים קשוחים.‏ יש להתייחס לכל אדם כפרט.‏ בטי,‏ שצוטטה לעיל,‏ סיפרה לכתב עורו!‏:‏ ”‏אינני אוהבת שמסווגים אותי על־פי מיני.‏ ראיתי גברים בוכים ונתונים למצבי־רוח,‏ ויש נשים היכולות להיות נוקשות.‏ לכן,‏ כדאי שגברים יקשיבו לנו באופן אובייקטיבי,‏ בלא לחשוב על מיננו”‏.‏

מה דרוש כדי לחולל שינוי?‏

יש הטוענים,‏ שכדי שיחול שינוי לטובה,‏ אין די בכך שנשים תיאבקנה למען זכויותיהן ולמען הצדק;‏ כמו־כן,‏ אין די בכך שגברים יעשו מחווה סמלית של יחס־כבוד לנשים.‏ על גברים,‏ מכל רקע תרבותי,‏ לבחון את חלקם במצב ולשאול עצמם מה יוכלו לעשות כדי להנעים יותר לנשים את החיים.‏ — מתי י״א:‏28,‏ 29‏.‏

הסופרת והמשוררת קתה פוליט כתבה בעיתון טיים:‏ ”‏כמובן,‏ רוב הגברים אינם אונסים,‏ מכים או הורגים את נשיהם.‏ אך,‏ שלא כפי שרבים מהם סבורים,‏ אין משמע הדבר שאין להם כל חלק באלימות נגד נשים.‏ כל אחד מאיתנו תורם את חלקו,‏ בחיים היומיומיים,‏ לעיצוב התפישה התרבותית המתווָה את גבולות המוּתר.‏ .‏.‏.‏ אני מתכוונת לכך שגברים יערכו חשבון־נפש אמיתי בכל הנוגע לדעותיהם הקדומות ולזכויות־היתר שלהם,‏ כדי לשאת באחריותם למצב הביש שאנו נתונות בו”‏.‏

אך,‏ אפילו אם גברים בכל רחבי העולם יחוללו שינוי קיצוני ביחסם כלפי נשים,‏ לא יהא בכך משום פתרון מוחלט לכל אי־הצדק המייסר את האנושות.‏ זאת,‏ משום שאנשים גורמים אי־צדק ומעשים אכזריים לא רק לנשים,‏ אלא גם לרעיהם בני־האדם.‏ מלחמות,‏ אלימות,‏ רצח,‏ חוליות מוות וטרור,‏ עדיין עומדים על סדר היום בארצות רבות.‏ מה שדרוש הוא מערכת־שלטון חדשה לחלוטין לעולם כולו.‏ כמו־כן,‏ נחוץ חינוך בעל אופי חדש לכל האנושות.‏ את זאת הבטיח אלהים להביא באמצעות מלכותו,‏ שתשלוט ממרום.‏ רק אז ישררו עלי־אדמות צדק והגינות אמיתיים לכול — לגברים,‏ נשים וילדים.‏ רק אז יתקיים כבוד־אמת הדדי בין גברים לנשים.‏ המקרא מתאר זאת בישעיהו נ״ד:‏13‏,‏ בזה הלשון:‏ ”‏וכל בנייך [‏ובנותייך]‏ לימודי יהוה,‏ ורַב שלום בנייך [‏ובנותייך]‏”‏.‏ אכן,‏ חינוך לאור עקרונות־הצדק של יהוה,‏ יתרום את חלקו לעולם חדש של כבוד הדדי.‏

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

אשה בוגרת מבחינה רוחנית יכולה להשיא עצה נבונה

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

בעל יכול לגלות יחס־כבוד לאשתו גם בכך שייטול חלק במטָלות־הבית