עתיד מזהיר לילדים
בוועידת־הפיסגה העולמית למען הילד, דיברו רבים ממנהיגי־העולם על העתיד בנימה של ביטחון. הם חזו ”עידן חדש” לילד, ”התמסרות חדשה לצרכי הילד”. הם דיברו על ”’סולידריות חדשה’ המפיחה ’רוח־חיים בקואליציה עולמית מאוחדת ונחושה’” לסייע לילד.
אלה הן מלים נאצלות. אך, עדיין נותר לראות באיזו מידה ישיגו הן את יעדיהן. ראוי לציין, שלא עברו חמישה חודשים מאז ועידת־הפיסגה, והאומות השתתפו במלחמת המפרץ, שהיתה אחת היקרות ביותר — 61 מיליארד דולר — והרסנית מאי־פעם לאיכות־הסביבה. בעקבותיה נעקרו מבתיהם אלפים מתושבי עירק וכווית. אלפים ניספו — בשלב מסוים מאות אנשים מדי יום — מרעב, מחשיפה לקשיי אקלים, מתת־תזונה וממחלות. כ־8 מתוך 10 היו נשים וילדים.
אסונות שנובאו מראש
אנשים שחקרו את כתבי־הקודש מודעים לכך, שהבעיות המציקות לילדי העולם נחזו לפני קרוב לאלפיים שנה. הכתוב ניבא על תקופת ”אחרית הימים”, שבה אנו חיים:
◻ ”יהיו... מגֵפות”. — לוקס כ״א:11, ע״ח.
◻ ”יהיה חוסר־מזון”. — מתי כ״ד:7, ע״ח.
◻ ”[אנשים יהיו] משחיתי הארץ”. — ההתגלות י״א:18.
◻ ”גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה”. — מרקוס י״ג:8.
◻ ”באחרית הימים יבואו זמנים קשים, כי יהיו האנשים אוהבי עצמם, ... קשוחי־לב”. — טימותיוס ב׳. ג׳:1–3.
כן ניבאו כתבי־הקודש, שקרוב היום בו יחשבו האומות כי השיגו התקדמות נאה בפתרון בעיות האנושות, ויכריזו על ”שלום וביטחון!” — תסלוניקים א׳. ה׳:3.
עתיד מזהיר
אך, הכרזה זו תציין בעצם את העת להתערבותו של אלהים בענייני האנושות. באמצעות מלכותו השמימית, יסלק אלהים את סדר־הדברים הנוכחי ויכונן עולם חדש שישררו בו שלום־אמת וביטחון־קבע, לילדים ולמבוגרים כאחד. — משלי ב׳:21, 22; דניאל ב׳:44; ז׳:9, 10.
כשתפרוש מלכות אלהים את כנפיה, לא תסבול האנושות ממחלות, ככתוב: ”ובַל יאמר שָכֵן, ’חליתי!’” (ישעיהו ל״ג:24) תת־התזונה תהיה נחלת העבר: ”יהי פיסת [שפע] בר בארץ; בראש הרים ירעש”. (תהלים ע״ב:16) אפילו מלחמות לא יהיו עוד, שכן המקרא מבטיח: ”לכו חזו מִפעֲלות יהוה. ... משבית מלחמות עד קצה הארץ”. — תהלים מ״ו:9, 10.
אולם, מה באשר לכל הילדים — ולאחרים — שכבר מתו מתת־תזונה, ממחלות, או מגורמים אחרים? המקרא, שנכתב בהשראת אלהים, מצהיר: ”ורבים מישֵנֵי אדמת־עפר יקיצו”. — דניאל י״ב:2.
הנביאים אליהו ואלישע הדגימו את יכולתו של אלהים להחיות מתים, כשכל אחד מהם הקים ילד לתחייה. (מלכים א׳. י״ז:17–24; מלכים ב׳. ד׳:32–37) כמו־כן, הראה המשיח שתחיית־המתים כאן עלי־אדמות, תכלול ילדים. למשל, כשילדה כבת 12 מתה, ”הכל בכו וקוננו עליה”. אך, ישוע אחז בידה ואמר לה: ”ילדה, קומי!” המיסמך ההיסטורי מספר: ”היא קמה מיד. ציווה ישוע: ’תנו לה לאכול!’” באשר לתגובת הוריה, נאמר: ”הוריה הנדהמים נמלאו אושר ושמחה”. (תרגום הדרך) — לוקס ח׳:40–42, 49–56.
בנסיבות אחרות נתקל ישוע בהלוויה של מת, שהיה בן יחיד לאמו האלמנה. ישוע ”ניגש, נגע במיטה ונושאי המיטה נעמדו. אז אמר: ’בחור, הריני אומר לך, קום!’ המת ישב והחל לדבר, וישוע נתן אותו לאמו”. האנשים שהיו עדים לכך ”היללו את אלהים”. — לוקס ז׳:11–16.
תחת שלטון הצדק של מלכות אלהים, יהיה לילדים — כולל המוקמים לתחייה — עתיד מזהיר. יתאפשר להם לגדול בעולם שישכנו בו צדק ושלום כה בטוחים, כה משגשגים, ש”גן־עדן” ייכון שוב עלי־אדמות.
[תמונה בעמודים 9, 10]
בעולם החדש שיכונן אלהים, יהיו הילדים בטוחים מכל רע, בריאים ומאושרים