ביטחון אמיתי מעתה ועד עולם
אין ספק שיהוה אלוהים מסוגל להעניק ביטחון למשרתיו. הוא אל ”שדי”, האל הכל־יכול (תהלים ס״ח:15). משמעות שמו הייחודי היא ”גורם להתהוות”. הדבר מזהה אותו כיחיד ביקום המסוגל להתגבר על כל מכשול כדי לקיים את הבטחותיו ולהגשים את רצונו. אלוהים עצמו מציין: ”כן יהיה דברי אשר יצא מפי. לא ישוב אלי ריקם, כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו” (ישעיהו נ״ה:11).
אלוהים מעניק ביטחון לאלה השמים בו מבטחם. דברו ערב לכך. ”מגדל עוז שם יהוה”, מצהיר בהשראת אלוהים שלמה המלך החכם. ”בו ירוץ צדיק ונשגב”. הוא מוסיף ואומר: ”בוטח ביהוה ישוגב” (משלי י״ח:10; כ״ט:25).
ביטחון למשרתי אלוהים
מאז ומעולם, יהוה העניק ביטחון לסומכים עליו. למשל, הנביא ירמיהו נהנה מהגנת אלוהים. כאשר צבאות בבל הטילו מצור על ירושלים הכופרת, מכורח הנסיבות האנשים ”אכלו לחם במשקל ובדאגה” (יחזקאל ד׳:16). המצב נעשה כה חמור, עד כי היו נשים שבישלו ואכלו את ילדיהן (איכה ב׳:20; ד׳:10). אף שירמיהו הוחזק אותה עת תחת משמר בשל הכרזתו האמיצה, יהוה דאג לכך ש’יינתן לו כיכר לחם ליום מחוץ האופים, עד תום כל הלחם מן העיר’ (ירמיהו ל״ז:21).
כאשר ירושלים נפלה בידי הבבלים, ירמיהו לא נהרג ולא נלקח בשבי לבבל. תחת זאת, ”ויתן לו רב־טבחים [בבלי] ארוחה ומשאת וישלחהו” (ירמיהו מ׳:5).
כעבור מאות שנים, ישוע המשיח הרגיע את משרתי אלוהים: ”אל תדאגו לאמור: מה נאכל? מה נשתה? ומה נלבש? הן את כל אלה מבקשים הגויים, והרי אביכם שבשמים יודע שצריכים אתם לכל אלה. אתם בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו, וכל אלה ייווספו לכם” (מתי ו׳:31–33).
האם משמע הדבר שמשרתי יהוה יזכו בימינו להגנת אלוהים מפני כל פגע? לא, אין זו הכוונה. הנאמנים אינם מחוסנים מפני כל רע. משיחיים אמיתיים לוקים במחלות, נרדפים, נופלים קורבן לפשע, מתים בתאונות וסובלים בדרכים אחרות.
אף שיהוה טרם סיפק לנו ביטחון והגנה מוחלטים מפני כל פגע, דיווחים מעידים כי הוא משתמש בכוחו כדי לדאוג למשרתיו ולהגן עליהם. משיחיים גם מוגנים מפני בעיות רבות, משום שהם מיישמים בחייהם את עקרונות המקרא (משלי כ״ב:3). יתר על כן, הם נהנים מן הביטחון שבאגודה החובקת עולם של אחים ואחיות רוחניים אוהבים, העוזרים איש לרעהו בעת הצורך (יוחנן י״ג:34, 35; רומים ח׳:28). למשל, בתגובה למצוקתם הנואשת של אחיהם ברואנדה שסועת המלחמה, עדי־יהוה באירופה תרמו ושלחו להם לאלתר 65 טונות של בגדים, וכן תרופות, מזון ואספקות אחרות בשווי 000,600,1 דולר. (השווה מעשי־השליחים י״א:28, 29.)
אף שיהוה מתיר למשיחיים האמיתיים לחוות ניסיונות, יש להם הביטחון שהוא יעניק להם את הכוח, הסיוע והחוכמה כדי לעמוד בהם. בכותבו לאחיו לאמונה, אמר השליח פאולוס: ”שום ניסיון לא בא עליכם מלבד ניסיון אנושי רגיל. נאמן הוא האלוהים ולא יניח לכם להתנסות למעלה מיכולתכם, אלא עם הניסיון יכין גם את דרך המוצא כדי שתוכלו לעמוד בו” (קורינתים א׳. י׳:13).
הדברים שאלוהים עושה למען משרתיו
כיום, מיליונים נהנים לעשות את רצון אלוהים. אין הם משרתים את אלוהים מתוך כורח; הם עושים כן כיוון שהם מכירים ואוהבים אותו. מאידך, מאחר שיהוה אוהב את משרתיו הנאמנים, הוא הציב לו מטרה להפוך את כדור־הארץ לגן־עדן, שבו בני־אדם צייתנים ייהנו לעד מחופש, מבריאות ומביטחון (לוקס כ״ג:43).
אלוהים יעשה כן באמצעות ממשלתו השמימית, כאשר המלך שמינה, ישוע המשיח, יהיה שליטה (דניאל ז׳:13, 14). המקרא מכנה ממשלה זו ”מלכות האלוהים” וכן ”מלכות השמים” (קורינתים א׳. ט״ו:50; מתי י״ג:44). מלכות אלוהים תחליף את כל ממשלות אנוש. במקום ממשלות רבות עלי־אדמות, תהיה ממשלה אחת בלבד. היא תשלוט בצדק על כדור־הארץ כולו (תהלים ע״ב:7, 8; דניאל ב׳:44).
יהוה מושיט לכל את ההזמנה לחיות תחת שלטון המלכות. אחת הדרכים שבהן הוא עושה כן היא תפוצתו הנרחבת של המקרא, ספר המסביר את אשר תעשה המלכות עבור האנושות. המקרא הוא הספר בעל התפוצה הנרחבת ביותר בעולם, וכיום ניתן להשיגו בחלקו או בשלימותו ביותר מ־000,2 שפות.
יהוה אלוהים עוזר באהבה לאנשים להבין את אשר המקרא מלמד בנושא המלכות. הוא עושה זאת בהדריכו אנשים ובשולחו אותם להסביר את כתבי־הקודש לזולת. יותר מחמישה מיליון עדי־יהוה מבשרים כיום את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים ביותר מ־230 ארצות.
ביטחון אמיתי — נחלת הכלל?
האם כל אדם יסכים להיענות להזמנה להיות נתין של מלכות אלוהים ולהיות כפוף לערכי הצדק של אלוהים? לא, מאחר שרבים אינם רוצים כלל לעשות את רצון אלוהים. הם דוחים את המאמצים לעזור להם לשפר את חייהם. למעשה, הם מוכיחים שהם דומים לאנשים שעליהם אמר ישוע: ”השמן לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע, פן יראה בעיניו ובאוזניו ישמע ולבבו יבין, ושב ו[אלוהים] רפא לו” (מתי י״ג:15).
הייתכן אי־פעם ביטחון אמיתי עלי־אדמות בקרב המסרבים לחיות בתואם עם דרכי הצדק של אלוהים? הדבר בלתי אפשרי. אנשים חסרי יראת אלוהים מסכנים את ביטחונם של אלה הרוצים לשרת את יהוה.
אלוהים אינו מאלץ אנשים להשתנות, אך הוא גם אינו מוכן לסבול רֶשע לעד. אף שבאורך־רוח יהוה ממשיך לשלוח את עדיו ללמד את האנשים על דרכיו ועל מטרותיו, הוא לא יעשה כן עוד זמן רב. ישוע המשיח ניבא: ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14).
מה תהא משמעות ”הקץ” עבור הדוחים את ערכי אלוהים? משמעות הדבר תהיה הרשעה והשמדה. המקרא מדבר על השבת ”נקם לאלה שאינם יודעים את האלוהים ולאלה שאינם נשמעים לבשורת אדוננו ישוע. הללו יוטל עליהם עונש של אבדון עולם” (תסלוניקים ב׳. א׳:6–9).
סוף־סוף — ביטחון אמיתי לעד!
לאחר השמדת אלה הדוחים את דרכי השלום של יהוה, מלכות אלוהים תביא בכנפיה תקופה נפלאה של ביטחון לתועלת הצדיקים עלי־אדמות (תהלים ל״ז:10, 11). איזה ניגוד גמור בין העולם החדש ובין העולם שאנו חיים בו כיום! (פטרוס ב׳. ג׳:13).
רעב ומחסור במזון יהיו נחלת העבר. יהיה שפע מזון לכל. המקרא אומר כי ’לכל העמים יהיה משתה שמנים’ (ישעיהו כ״ה:6). לא יהיה עוד מחסור במזון, היות ש”יהי פיסת בר [שפע תבואה] בארץ; בראש הרים ירעש” (תהלים ע״ב:16).
האנשים לא יוסיפו להתגורר בצריפים ובשכונות פחונים. תחת מלכות אלוהים, לכל יהיו בתים טובים והם יאכלו מפרי אדמתם. המקרא מבטיח: ”ובנו בתים וישבו, ונטעו כרמים ואכלו פריָם” (ישעיהו ס״ה:21).
את האבטלה הנפוצה תחליף עבודה יצרנית, ואנשים יראו פרי מעמלם. דבר־אלוהים אומר: ”מעשה ידיהם יבלו בחיריי. לא ייגעו לריק” (ישעיהו ס״ה:22, 23).
תחת שלטון המלכות, אנשים לא יסבלו מחלות ולא ימותו מהן. דבר־אלוהים מבטיחנו: ”ובל יאמר שכן: ’חליתי’” (ישעיהו ל״ג:24).
בגן־העדן הארצי שבעתיד הקרוב יהפוך למציאות, סבל וכאב, צער ומוות, יהיו נחלת העבר. כן, גם המוות! בני־האדם יחיו לנצח עלי־אדמות! המקרא מספר לנו כי אלוהים ”ימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו” (ההתגלות כ״א:4).
תחת הנהגתו של ישוע המשיח, ’שר השלום’, החיים עלי־אדמות יהיו סוף־סוף בטוחים באמת. למעשה, הביטחון הכלל־עולמי יתקיים במסגרת שלטון הצדק האוהב של ממשלה אחת — מלכות אלוהים (ישעיהו ט׳:5, 6; ההתגלות ז׳:9, 17).
[קטע מוגדל בעמוד 4]
”ביטחון האנושות הוא ביטחון במחר ... [ביטחון ב]יציבות המצב הפוליטי והכלכלי” (אשה המתגוררת באסיה).
[קטע מוגדל בעמוד 5]
”הסיבות העיקריות לתחושת חוסר ביטחון הן אלימות ועבריינות” (גבר המתגורר בדרום־אמריקה).
[קטע מוגדל בעמוד 6]
”לא חשתי ביטחון במהלך... הפלישה. אם ארץ נתונה במלחמה, כיצד אמורים תושביה לחוש ביטחון?” (תלמידת בית־ספר יסודי במזרח־התיכון).
[קטע מוגדל בעמוד 7]
”ארגיש ביטחון כשאדע שאני יכולה להתהלך בלילה ברחובות מבלי להיאנס” (תלמידת בית־ספר באפריקה).