ביטחון חובק־עולם הכיצד?
תאר לעצמך — חיים על־פני כדור־ארץ נטול כל סכנה ומחסור! זוהי המשמעות של ביטחון חובק־עולם. האם זהו חלום בלבד?
כלל וכלל לא! חשוב על המצב ששרר בימי שלמה המלך. לגבי שלטונו הנבון, המקרא מציין: ”וישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו... כל ימי שלמה.” — מלכים א׳. ה׳:5.
לקח משלטון שלמה
הספקנים מתייחסים אל תיאורים מקראיים לא־שגרתיים, כמו זה המוזכר לעיל, כאל הגזמה. לפיכך, אתה עשוי לשאול: ’איך אוכל להיות בטוח שהתיאור שעל שלטון שלמה אינו אגדה?’ במאמר הבא נציג ראיות ארכיאולוגיות עקיפות. כמובן, ההוכחה המשכנעת ביותר לממשות שלטון שלמה היא העובדה שדיווח עליו מופיע בדברו הכתוב, שאינו שוגה, של יהוה, האל החי. — יוחנן י״ז:17; פטרוס א׳. א׳:24, 25.
סוד הביטחון, שממנו נהנו בני־ישראל תחת שלטון שלמה, טמון ביישום חוקי הצדק של יהוה. לפני שבני־ישראל נכנסו לארץ המובטחת, הבהיר להם אלהים: ”אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם... ונתנה הארץ יבולה... וישבתם לבטח בארצכם. ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד.” — ויקרא כ״ו:3–6.
למרבה הצער, אחרי מות שלמה, חדלו בני־ישראל לציית ליהוה; הם החלו לעסוק בעבודת־אלילים ובפולחן־מין מתועב. כתוצאה מכך, איבדו הם את הביטחון שהיה להם. פרעה שישק ממצרים פלש לארצם. (מלכים א׳. י״ד:21–26) באמצעות נביאו, הבהיר יהוה לשרים שהתכנסו בירושלים: ”אתם עזבתם אותי, ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק.” — דברי־הימים ב׳. י״ב:5.
אחד גדול משלמה
ישוע המשיח אישר את האמת ההיסטורית באשר לשלמה ו”כל הדרו”. (מתי ו׳:29) אך בדברו על עצמו, אמר ישוע: ”והנה גדול משלמה כאן.” (מתי י״ב:42) למה התכוון הוא? הביטחון ממנו נהנה העם תחת שלטון שלמה היה מוגבל. מלך בשר־ודם זה לא יכול היה לשחרר את נתיניו ממחלות, מחטא וממוות. לעומתו, לימד ישוע חוטאים כיצד יוכלו לזכות בחיי שלימות ובביטחון נצחי. — יוחנן י׳:10; י״ג:34, 35; י״ז:3.
הבסיס להשגת ביטחון שלם זה, הושתת במותו ותחייתו של ישוע. (יוחנן ג׳:16; קורינתים א׳. ט״ו:20) ממעמדו בשמים לימין אלהים, ישכין הוא בקרוב שלום חובק־עולם בקֶרֶב כל הנכנעים לשלטונו. בימי־קדם, כתב דוד המלך תחת השראת אלהים את מזמור תהלים ע״ב בנושא זה. לדבריו היתה התגשמות חלקית במהלך שלטונו של בן דוד, מכך שכתוב בפסוק הפתיחה: ”לשלמה”. אך, ההתגשמות העיקרית נגעה לשלטון המלכות של ”שלמה” הגדול יותר, ישוע המשיח.
לדברי תהלים ע״ב:7, 8, הביטחון שממנו ייהנו תושבי הארץ תחת שלטון המשיח יהיה כלל־עולמי ונצחי. ”יפרח בימיו צדיק, ורוב שלום עד בלי ירח. ויֵרְד מִיָם עד ים ומנהר עד אפסי ארץ.” — השווה זכריה ט׳:9, 10.
נתיני שלטון המשיח יהיו אף הם חופשיים מכל מחסור, כשם שתהלים ע״ב:16 מבטיח: ”יהי פיסת בר [שפע רב של תבואה] בארץ; בראש הרים ירעש.” יחד עם זאת, ישרור גם חופש מכל אפליה, דיכוי ואלימות. ”כי יציל אביון משווע, ועני ואין עוזר לו. מתוך [מעושק] ומחמס יגאל נפשם ויקר דמם בעיניו.” — תהלים ע״ב:12, 14.
כמו בימי שלמה המלך, הבסיס להשגת ביטחון חובק־עולם יהיה יישום נבון של חוקיו האוניברסליים של יהוה. כך ייעתר יהוה לבקשתו הנבואית של דוד: ”אלהים, משפטיך למלך תן... ישפוט עניי עם, יושיע לבני־אביון, וידכא עושק.” — תהלים ע״ב:1, 4.
מה באשר לצרכינו העכשוויים?
יש שיגיבו: ’כל זה טוב ויפה, אך אני זקוק לביטחון פיסי עתה.’ נכון, אמנם, שהמשיחיים עדיין חשופים למצוקות המטרידות את האנושות כולה — מעשי־פשע, מחלות, פגעי־טבע, זיקנה ומוות. ברם, הניסיון שלהם ברחבי־תבל הוכיח שבזכות הידע המקראי שרכשו, יכולים הם להתמודד טוב יותר עם קשיי החיים. (משלי ט״ו:1; כ״ב:3) בנוסף לכך, תקוותם המבוססת היטב מקנה להם תחושת שלווה. אדם שהחל זה מקרוב ללמוד את המקרא, והמתגורר באיזור נגוע־פשע, באחד הפרוורים של העיר יוהאנסבורג, בדרום־אפריקה, הצביע על אחת הדרכים בהן כתבי־הקודש עזרו לו אישית: ”כעת אני יודע שהפשע לא יימשך לתמיד; זהו מצב זמני.”
בעצם, קיימת תקווה אפילו לאלה שמתו בתור קרבנות של פשע אלים. ישוע הבטיח: ”אני התחייה והחיים,” והוסיף: ”המאמין בי יחיה גם אם ימות.” — יוחנן י״א:25.
על־מנת ליהנות מתחושת ביטחון כזו, אתה זקוק לאמונה איתנה הנובעת מלימוד דבר יהוה. אם תקדיש זמן קבוע מדי יום ביומו ללימוד המקרא, תזכה להגשמת ההבטחה הנפלאה הזאת: ”ושומע לי, ישכָן בטח ושאנן מפחד רעה.” — משלי א׳:33; ב׳:21, 22.
[תיבה בעמוד 4]
בימי שלטון שלמה, התקדמה תרבותם החומרית של בני־ישראל יותר במשך שלושים שנה מאשר במאתיים השנים שקדמו לו. אנו מוצאים בשכבות מתקופת שלמה שרידי מיבנים ענקיים, ערים גדולות מכותרות בחומות עבות, את השיגשוג הפתאומי של רובעי־מגורים שבתוכם גושי־בניינים, בנויים לתלפיות, של מגורי האמידים, והתקדמות ניכרת מבחינת המיומנות הטכנית של הקדר ושל תהליכי הייצור שלו. בנוסף לכך, אנו מוצאים שרידי חפצים המשקפים מלאכת־מחשבת, כשביניהם תוצרות ממקומות מרוחקים, עדות למסחר בין־לאומי נמרץ.” — The House of David (בית דוד), מאת ג׳רי מ. לאנדי.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]
NASA photo