ילדים במצוקה
ילד בן 12 עמֵל אחת־עשרה שעות ביום בביקוע סלעים במחצבה בהודו. הוא מרוויח 85 סנט (ארה״ב) ליום.
ילדה בת 10 מוכרת את גופה בבית־בושת בבנגקוק. היא אינה נמצאת שם מרצונה. אביה מכר אותה תמורת 400 דולר.
חייל צעיר בן 10 ניצב במחסום־דרכים בארץ אפריקנית. על כתפו תלוי מקלע; הוא מעביר את זמנו בעישון מריחואנה.
מצבים מעין אלה נפוצים למדי בארצות המתפתחות. ילדים הנתונים במצוקה, מונים מיליונים. שבעה מיליון מתנוונים במחנות פליטים; 30 מיליון משוטטים ברחובות, חסרי בית; 80 מיליון, בגילאים 10 עד 14, מועסקים בעבודות הפוגעות בהתפתחותם התקינה; ל־100 מיליון ויותר נשקפת בעשור הנוכחי סכנת־מוות, עקב חוסר מזון, מים טהורים וטיפול רפואי.
להלן רק קומץ מן הבעיות הניצבות בפני ילדים ברחבי העולם.
מחלות
כ־000,8 ילדים מתים מדי יום, משום שלא חוסנו נגד מחלות כמו חצבת ושעלת. 000,7 נוספים מתים כל יום, כיון שהוריהם אינם יודעים כיצד לטפל באיבוד נוזלים כתוצאה משילשול. ועוד 000,7 מתים מדי יום, משום שלא קיבלו תרופות אנטיביוטיות, שעלוּתן שווה דולר אחד, נגד זיהומים בדרכי־הנשימה.
זה שנים קיימות תרופות ודרכי־טיפול למניעתן וריפויין של מחלות רבות, המייסרות זה דורות את האנושות. אך, הן אינן בהישג־ידם של מיליונים הזקוקים להן. עקב כך, ניספו בעשרים השנים האחרונות מאה מיליון ילדים ממחלות מעיים ודרכי־הנשימה בלבד. ”הרי זה כאילו נמצאה סוף־סוף תרופה למחלת־הסרטן, אך לא הירבו להשתמש בה במשך עשרים שנה”, קונן הדו״ח מצב ילדי העולם ב־1990 על־פי יוניצ״ף.
על אף המצב העגום, הושגה התקדמות. למשל, יוניצ״ף ואירגון הבריאות העולמי קיימו מיבצע חיסונים רחב־היקף. ב־1991 נמסר, כי 80 אחוזים מכלל ילדי העולם חוסנו נגד שש מחלות — חצבת, צפֶּדת (טטאנוס), אסכָּרה (דיפתריה), שיתוק־ילדים, שחפת ושעלת. יחד עם מאמץ מקביל להשתלט על מחלות־מעיים, הציל הדבר כמה מיליוני ילדים מדי שנה.
אך, בשנים האחרונות פרצה מחלה נוספת — האיידס — המאיימת, ואולי אף מבטלת, את כל ההתקדמות שהושגה בעשור האחרון בהצלת ילדים באפריקה. במהלך שנות התשעים, עלולים למות ממחלת האיידס באפריקה לבדה, 7.2 מיליון צעירים. עד לשנת 2000, שלושה עד חמישה מיליון ילדים נוספים במרכז אפריקה ובמזרחה, עלולים להתייתם כתוצאה ממות הוריהם מאיידס.
תת־תזונה
כולנו מכירים את התמונות קורעות־הלב של ילדים מזי־רעב, המתהלכים כשלדים, כשבטנם נפוחה ועיניהם בוהות. אותם ילדים מעוררי־חמלה, אינם אלא קצה־הקרחון של בעיית התת־תזונה. בכל המדינות המתפתחות, כ־177 מיליון ילדים — 1 מכל 3 — הולכים לישון רעבים. ומספרם הולך וגדל.
תת־תזונה מתמדת, מונעת ילדים מלהגיע למלוא התפתחותם הגופנית והשכלית. רוב הילדים הסובלים מתזונה לקויה הם חלושים, חסרי־מרץ, בעלי מבט קודר ואדיש. הם משחקים פחות ולומדים לאט יותר מילדים שניזונו היטב. כמו־כן, הם רגישים יותר לזיהום, המהווה גורם לא־מבוטל לכשליש מ־14 מיליון מקרי־המוות המתחוללים מדי שנה בקרב ילדים בארצות המתפתחות.
בד בבד עם התרופות שייצר המדע המודרני למלחמה במחלות, איפשר הוא גם ייצור ומישלוח די והותר מזון לתיצרוכתה של כל נפש עלי־אדמות. אך, לבעיית התת־תזונה אין פתרונות מהירים. לא ניתן לחסלה על־ידי מישלוחי מזון וכמוסות־ויטמין. שורשיה נעוצים בדלות מחפירה, בבורות נרחבת, במים לא־טהורים, בתנאים לא־היגייניים, ובחוסר קרקע חקלאית באיזורים מוכי־עוני.
בעיות איכות־הסביבה
משברים בתחום איכות־הסביבה, ההולכים ומחריפים בעולם, פוגעים בראש ובראשונה בילדים. דוגמה אחת לכך מהווה זיהום האוויר. במצב של מנוחה, ילד מתחת לגיל שלוש שואף פנימה פי־שניים יותר אוויר ממבוגר באותו מצב, ויחד עימו כמות גדולה פי־שניים של זיהום. ומאחר שהכליות, הכבד ומערכת האנזימים אצל ילדים עדיין אינם מפותחים די־הצורך, אין הם מסוגלים לעבד חומרים מזהמים באותה יעילות של מבוגר.
כיון שכך, ילדים ניזוקים יותר מאשר מבוגרים מן העופרת שבבנזין ומגאזים כגון חד־תחמוצת הפחמן, תחמוצות חנקניות ודו־תחמוצת הגופרית. פגיעוּת זו גורמת במישרין למותם של יותר מ־2.4 מיליון ילדים מתחת לגיל חמש, המתים מדי שנה בארצות המתפתחות מזיהומים בדרכי־הנשימה. רבים מן הניצולים גדלים עם מחלות נשימתיות המלוות אותם לכל אורך חייהם.
מאחר שהם עדיין בתהליך התפתחות פיסית, ילדים סובלים יותר מהשפעותיה של תזונה לקויה, מאשר מבוגרים. בארצות רבות, הילדים הם המפסידים העיקריים כתוצאה מהידלדלות היערות, התפשטות המדבריות, וניצול־יתר של קרקע חקלאית, המתדלדלת ומפיקה פחות ופחות יבול. באפריקה בלבד נפגמה התפתחותם של כ־39 מיליון ילדים כתוצאה מתזונה לקויה.
המחסור החמור במי־שתייה טהורים, מוסיף לבעיה. בכל רחבי הארצות המתפתחות, רק למחצית מן הילדים גישה למים בטוחים לשתייה, ולמעטים עוד יותר גישה לאמצעים היגייניים לסילוק פסולת.
מלחמות
בימים עברו, רוב חללי המלחמה היו חיילים. לא כן כיום. מאז מלחמת־העולם השנייה, 80 אחוז מ־20 מיליון ההרוגים ו־60 מיליון הפצועים בסיכסוכים שונים, היו אזרחים — לרוב נשים וילדים. בשלב מסוים בשנות השמונים, 25 ילדים באפריקה ניספו מדי שעה כתוצאה מסיכסוכים אלה! ילדים רבים מספור נהרגו, נפצעו, ננטשו, נתייתמו ונחטפו כבני־ערובה.
מיליוני הילדים הגדלים כיום במחנות פליטים הם, לעתים קרובות, נטולי זהות־עצמית ולאומיות, וחסרים תזונה מספקת, טיפול רפואי וחינוך נאותים. רבים מהם נוכחים, שבלתי־אפשרי לרכוש מקצוע שיבטיח להם להשתלב בחברה.
אך, ילדים אינם רק קרבנות מלחמה; הם גם לוחמים בה. בשנים האחרונות, 000,200 נערים מתחת לגיל 15 גוּיסו, חומשו ואומנו להרוג. ביניהם היו שקיפחו את חייהם, או נעשו נכים, בצייתם לפקודות לפלס דרך בשדות־מוקשים.
ניצול ילדים
בכל רחבי המדינות המתפתחות, הורים נאלצים — מחמת העוני — למכור את ילדיהם בסכומים פעוטים, כדי לשבור את רעבונם, או לפרוע את חובותיהם. מה קורה לאותם ילדים? יש שאולצו לעסוק בזנות, או לעבוד בפרך במקומות־עבודה מטונפים, נצלניים. אחרים חוזרים ונמכרים עבור 000,10 דולר באמצעות מתווכים, או לישכות אימוץ מערביות.
יש ראיות, שהזנות בקרב ילדים היא בסימן עלייה, ועוסקים בה ילדים קטנים מאי־פעם, בנים ובנות כאחד. בברזיל בלבד, המספר המשוער של העוסקים בזנות בגיל־העשרה, הוא כ־000,500. פורנוגרפיה בקרב ילדים משגשגת אף היא, וזכתה לתנופה כתוצאה מציוד וידיאו קל־להשגה.
קדימויות
קשה לתפוש את הכאב והחרדה שמאחורי הסטטיסטיקה. לטובתנו, אין ביכולתנו לעכל את גודל הסבל הפוקד מיליונים, או אלפים. אך, רבים מאיתנו יודעים עד כמה נורא לראות בסבלו או במותו של ילד אחד בלבד — ילד עם האישיות המיוחדת לו, נפש יקרה לאלהים, שיש לה אותה זכות לחיות ולהצליח ככל אדם אחר.
בלא להקדיש זמן רב לדיון בשאלה הכאובה, מדוע מצב הילדים הוא כפי שהוא, דיברו הנציגים שנכחו בוועידת־הפיסגה העולמית בביטחון על העתיד, והצהירו שלא עוד ישלימו עם המצב. ”תכנית הפעולה” שלהם קבעה, בין השאר, להשיג את היעדים הבאים עד לשנת 2000:
◻ להפחית בשליש את שיעור המוות של ילדים מתחת לגיל חמש, משהיה ב־1990.
◻ להפחית לכדי מחצית את שיעור תת־התזונה לסוגיה, בקרב ילדים מתחת לגיל חמש, לעומת 1990.
◻ לאפשר בכל העולם גישה למים בטוחים לשתייה ולדרכים היגייניות לסילוק צואה.
◻ להגן על ילדים בנסיבות קשות במיוחד, בפרט בסיכסוכים מזוינים.
עלוּתן הנוספת של התכניות למניעת מותם של 50 מיליון ילדים בשנות התשעים, נאמדת ב־5.2 מיליארד דולר לשנה.
במונחים עולמיים, אין זה מהווה סכום עתק. במשך שנה אחת בלבד מוציאות חברות אמריקניות 5.2 מיליארד דולר על פרסומת לסיגריות. ביום אחד מוציא העולם 5.2 מיליארד דולר על צרכי צבא.
כיום, ההוצאות הצבאיות — שעל־פי אומדן זהיר של האומות המאוחדות, מסתכמות בלמעלה מאלף מיליארד דולר לשנה — עולות על ההכנסות השנתיות המשותפות של מחצית האנושות הענייה ביותר. הקדשת 5 אחוזים בלבד מסכום אדיר זה, די יהא בה להחיש את ההתקדמות להשגת מטרות הוועידה. למשל, מחירו של מטוס־קרב יחיד מסוג אף־אי־18 (מעל 30 מיליון דולר), שווה לעלוּתם של תרכיבים שיחסנו 400 מיליון ילדים נגד מחלות קטלניות.
אין זה מעבר ליכולתן של האומות לעמוד ביעדים השאפתניים שהוצגו בוועידת־הפיסגה. לרשותן עומדים הידע, הטכנולוגיה והכספים לכך. השאלה היא, האם יעשו כן?
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
המאבק בתת־התזונה
שש עובדות שעל ההורים לדעת
1. הנקה בלבד היא ההזנה הטובה ביותר בארבעת עד ששת החודשים הראשונים של התינוק. היא מספקת תזונה מלאה ומחסנת את התינוק מפני זיהומים נפוצים.
2. בגיל ארבעה עד ששה חודשים, זקוק התינוק לתוספת מזון. אם נותנים לו מזון מוצק לפני־כן, מגביר הדבר את הסכנה שילקה בזיהום; אם מתחילים לתת לו מזון מוצק מאוחר יותר, עלול הוא לסבול מתת־תזונה.
3. ילד מתחת לגיל שלוש צריך לאכול לעתים קרובות פי־שניים ממבוגר, כמויות קטנות יותר של מזון עתיר־אנרגיה.
4. אין למנוע מזון ומשקה מפיו של ילד חולה, או משלשל.
5. ילד אחרי מחלה זקוק לארוחה נוספת ביום במהלך שבוע, כדי להדביק את קצב הגדילה.
6. חיוני להמתין שנתיים לפחות בין לֵידות, כדי שהאם והילד יהיו בריאים מבחינה תזונתית.
[שלמי תודה]
יוניצ״ף/ס/91/רוג׳ר למויין
המקור: קרן הילד של האו״ם
[תמונה בעמוד 5]
רק למחצית הילדים במדינות המתפתחות יש גישה למים בטוחים לשתייה
[שלמי תודה]
תצלום: מטעם יוניצ״ף/89/3893, מגי מארי־לי
[תמונה בעמוד 7]
כל ילד, עם האישיות המיוחדת לו, יקר לאלהים וראוי לחיות ככל אדם אחר
[שלמי תודה]
תצלום: כריסטינה סולֵי/גודו־פוטו