גורמים עמוקים,‏ השלכות ארוכות טווח

‏”‏הייתי רעב ואתה הקמת ועדה שתחקור את הרעב שלי.‏ הייתי חסר בית ואתה מילאת דו״ח על מצוקת הדיור שלי.‏ הייתי חולה ואתה ערכת סמינר על מצבם של מיעוטי היכולת.‏ חקרת את סבלותיי על כל צדדיהם ולמרות זאת אני עדיין רעב,‏ חסר בית וחולה”‏ (‏מחבר אנונימי)‏.‏

חרף מאמצים רבים מצד גופים עולמיים לשים קץ לתזונה הלקויה,‏ ההישגים לא עמדו בציפיות.‏ למשל,‏ פסגת המזון העולמית של ארגון המזון והחקלאות של האו״ם (‏FAO)‏ שמה לה ב־1996 למטרה להפחית בחצי עד שנת 2015 את מספר הסובלים מתת־תזונה ‏—‏ בערך 400 מיליון איש.‏a

יש להודות שנרשמה מידה מסוימת של התקדמות.‏ ואולם,‏ למרבה הצער,‏ הדו״ח האחרון מטעם ה־FAO,‏ מצב האי־ודאות התזונתית בעולם 2001,‏ מודה:‏ ”‏חלה האטה ניכרת בצמצום נפגעי התת־תזונה בעולם”‏.‏ דומה שמטרת הפסגה היא עדיין בגדר חלום בהקיץ.‏ לאמיתו של דבר,‏ הדו״ח מודה כי ”‏מספר הסובלים מתת־תזונה עלה באופן משמעותי במרבית הארצות המתפתחות”‏.‏

מדוע קשה כל כך להביס את האויב הזה?‏ כדי להשיב על השאלה,‏ כדאי שנגדיר תחילה מהי תזונה לקויה ואחרי כן נבחן את השלכותיה ארוכות הטווח ואת גורמיה העמוקים.‏

מה גורם לתזונה לקויה

תזונה לקויה נגרמת בשל מחסור בקליטת חומרים מזינים בתאי הגוף,‏ והיא פועל יוצא של שני גורמים משולבים:‏ (‏1)‏ צריכה בלתי מספקת של חלבונים,‏ קלוריות,‏ ויטמינים ומינרלים (‏2)‏ זיהומים תכופים.‏

מחלות כגון שלשול,‏ חצבת,‏ מלריה ומחלות בדרכי הנשימה מתישות את הגוף ומביאות לידי אובדן של חומרים מזינים.‏ הן מורידות את התיאבון ואת קליטת המזון,‏ ובדרך זו תורמות לתזונה לקויה.‏ מצד שני,‏ ילד הסובל מתת־תזונה רגיש יותר לזיהומים.‏ כך נוצר מעגל קסמים המגביר את שיעור התמותה מתזונה לקויה מחמת מחסור בחלבון ובאנרגיה (‏PEM)‏.‏

מדוע ילדים נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר?‏ משום שהם מצויים בתקופה של צמיחה מהירה המגבירה את הצורך בקלוריות ובחלבונים.‏ מטעמים דומים,‏ נשים הרות ומניקות פגיעות לתזונה לקויה.‏

לעתים קרובות,‏ הבעיה מתחילה עוד לפני הלידה.‏ אם האם סובלת מתת־תזונה או מתזונה לקויה לפני ובמהלך ההיריון,‏ התינוק ייוולד במשקל נמוך.‏ בעקבות זאת,‏ גמילה מוקדמת,‏ הרגלי אכילה לקויים וחוסר היגיינה עלולים לגרור תזונה לקויה.‏

היעדר חומרי מזון חיוניים מעכב את גדילתו והתפתחותו התקינה של הילד.‏ הוא מרבה לבכות וגופו נעשה רגיש למחלות.‏ ככל שהמצב מחמיר,‏ אובדן המשקל נעשה בולט יותר,‏ העיניים והמַרְפֵּס (‏הרווח הרך בין עצמות הגולגולת של תינוק)‏ נעשים שקועים,‏ העור והרקמות מאבדים את גמישותם והיכולת לשמור על חום הגוף פוחתת.‏

תת־תזונה לובשת צורות נוספות העלולות אף הן לעכב את גדילת הילד.‏ למשל,‏ צריכה בלתי מספקת של מינרלים ‏—‏ ובעיקר ברזל,‏ יוד ואבץ ‏—‏ ושל ויטמינים ‏—‏ בייחוד ויטמין A ‏—‏ מביאה לתולדה זו.‏ קרן החירום של האו״ם למען הילד (‏יוניצֶ”‏ף)‏ מציינת כי בערך 100 מיליון ילדים סובלים ממחסור בוויטמין A,‏ דבר העלול לגרום לעיוורון.‏ מחסור בוויטמין A גם מחליש את מערכת החיסון ומתוך כך את עמידותו של הילד בפני זיהומים.‏

השלכות ארוכות טווח

תזונה לקויה פוגעת בגוף,‏ בייחוד בגופו של ילד.‏ כל איבר וכל מערכת — כולל הלב,‏ הכליות,‏ הקיבה,‏ המעיים,‏ הריאות והמוח — עלולים להינזק.‏

ממחקרים שונים עולה כי צמיחה איטית של ילד קשורה לעיכוב ההתפתחות השכלית,‏ להישגים נמוכים בלימודים ולפגיעה ביכולת האינטלקטואלית.‏ בדו״ח מטעם האומות המאוחדות נאמר שאלו ”‏ההשלכות ארוכות הטווח החמורות ביותר של תזונה לקויה”‏.‏

ילדים שאינם מתים מתזונה לקויה צפויים לסבול מהשפעותיה בגיל מבוגר.‏ על כך אמר יוניצ”‏ף בצער:‏ ”‏שחיקת האינטליגנציה האנושית בקנה מידה כה נרחב ‏—‏ מסיבות שאת רובן ככולן ניתן למנוע ‏—‏ היא בזבוז משווע ואפילו פלילי”‏.‏ אם כן,‏ התוצאות ארוכות הטווח של תזונה לקויה אינן עניין של מה בכך.‏ מחקר שנערך לאחרונה מצביע על הקשר בין תת־תזונה בינקוּת לבין הנטייה למחלות כרוניות בבגרות כגון מחלות לב,‏ סוכרת ויתר לחץ דם.‏

עם זאת,‏ תזונה לקויה חמורה אינה הבעיה הנפוצה ביותר.‏ ביוניצ”‏ף מודים:‏ ”‏יותר משלושה רבעים של מקרי מוות עקב תזונה לקויה אינם קשורים לתזונה לקויה חמורה אלא לצורות בינוניות או קלות יותר של הבעיה”‏.‏ (‏ההדגשה באותיות נטויות שלנו.‏)‏ ילדים הסובלים מתזונה לקויה בינונית או קלה עלולים לחוש על בשרם השלכות בריאותיות ארוכות טווח.‏ מן ההכרח אפוא לזהות בילדים תסמינים של תת־תזונה לשם מתן טיפול הולם.‏ (‏ראה מסגרת בעמוד 7.‏)‏

גורמים עמוקים

כאמור,‏ הגורם הישיר של תזונה לקויה הוא מחסור במזון.‏ אך מתחת לפני השטח קיימים גורמים חברתיים,‏ כלכליים,‏ תרבותיים וסביבתיים.‏ עוני הוא מן הגורמים העיקריים.‏ מיליוני בני אדם חיים בעוני,‏ בייחוד בארצות המתפתחות.‏ מלבד היותו גורם,‏ העוני הוא גם פועל יוצא של תזונה לקויה,‏ שהרי התת־תזונה מפחיתה את פריון העבודה ומחריפה את העוני.‏

קיימים גורמים נוספים.‏ חוסר ידע מוליד הרגלי אכילה גרועים.‏ כפי שראינו,‏ גם זיהומים תורמים את חלקם.‏ ישנם גם גורמים חברתיים ותרבותיים,‏ כמו חלוקת מזון לא־אחידה ואפליית נשים לרעה.‏ נשים בדרך כלל אוכלות ”‏אחרונות ופחות”‏ ‏—‏ כלומר,‏ אחרי הגברים ופחות מן הגברים.‏ בנוסף לכך,‏ נשים אינן מקבלות הזדמנויות לרכוש השכלה שתעזור להן לטפל טוב יותר בילדיהן.‏

יתרה מזו,‏ גורמים סביבתיים מפחיתים את ייצור המזון.‏ עימם נמנים אסונות טבע ומלחמות.‏ על־פי הדו״ח מצב האי־ודאות התזונתית בעולם 2001,‏ ”‏מאוקטובר 1999 ועד יוני 2001 הוכו 22 ארצות בבצורת,‏ 17 בסופות הוריקן או בשטפונות,‏ 14 במלחמת אזרחים ובסכסוכים פנימיים,‏ 3 בחורפים קרים בצורה קיצונית ו־2 ארצות הוכו ברעידות אדמה”‏.‏

טיפול ומניעה

כיצד אפשר לטפל בילד הסובל מתזונה לקויה?‏ סביר להניח שילד הסובל מתת־תזונה חמורה יאושפז בבית־חולים לקבלת הטיפול הראשוני.‏ על־פי ספר הדרכה לרופאים,‏ שיצא לאור מטעם ארגון הבריאות העולמי,‏ הרופאים צריכים לאבחן את מצב הילד ולטפל בזיהומים או בהתייבשות.‏ ההזנה תחל בהדרגה,‏ ועל־פי־רוב דרך צינורית.‏ שלב ראשוני זה עשוי להימשך שבוע ימים.‏

בשלב השני מתחיל השיקום.‏ הילד חוזר לקבל חלב אֵם ומעודדים אותו לאכול הרבה ככל האפשר.‏ הדרבון הרגשי והפיסי בשלב זה ממלא תפקיד חשוב.‏ הטיפול והחיבה יכולים לתרום תרומה נכבדה להתפתחות הילד.‏ באותו שלב יוסבר לאם על תזונה נכונה והיגיינה מתאימה למניעת הישנות המחלה.‏ אחר כך ישוחרר הילד מבית־החולים.‏ חשוב לקחת את הילד לבית־החולים או למרפאה להמשך הטיפולים הנדרשים.‏

בכל אופן,‏ ברור שמניעה היא הדרך הטובה ביותר.‏ משום כך,‏ ממשלות וארגונים פרטיים בארצות רבות הקימו תוכניות לתוספי מזון או תוכניות להעשרת המזון המיועד לציבור.‏ גם היישובים הקהילתיים תורמים למניעת התזונה הלקויה בדרכים רבות,‏ כגון מתן תוכניות חינוך בנושא התזונה,‏ הגנה על מקורות מי השתייה,‏ בניית בתי שימוש,‏ שמירה על נקיון הסביבה,‏ מימון מבצעי חיסון ומעקב אחר גדילתם והתפתחותם של הילדים.‏

אך מה ניתן לעשות ברמה האישית כדי למנוע תזונה לקויה?‏ במסגרת שבעמוד 8 יש מספר הצעות מעשיות.‏ בנוסף להן,‏ תזונאית הילדים חרוחינה טוסאינט ממליצה לאם לחזור לרופא הילדים או למרפאה שבוע ימים אחרי הלידה,‏ חודש אחרי הלידה וכל חודש לאחר מכן.‏ האם צריכה גם לפנות לטיפול רפואי מקצועי אם התינוק מגלה תסמינים של התייבשות,‏ שלשול בלתי פוסק או חום.‏

המלצות אלו אומנם תורמות לתזונת הילדים,‏ אך יש להודות שתזונה לקויה היא בעיה גדולה ‏—‏ גדולה עד כדי כך שהפתרון הוא מעל ומעבר ליכולתו של האדם.‏ האנציקלופדיה בריטניקה מודה:‏ ”‏אספקת מזון די הצורך וחינוך תזונתי לכל אדם הם,‏ למרות הכול,‏ בעיה קריטית”‏.‏ לפיכך,‏ היש תקווה ש”‏המשבר השקט”‏ הזה יחלוף מן העולם?‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 7]‏

האם ילדך סובל מתזונה לקויה?‏

כיצד בודקים אנשי הרפואה את הבריאות התזונתית של ילד?‏ אפשרות אחת היא לנתח תסמינים שונים,‏ לשאול שאלות לגבי הרגלי אכילה ולהזמין בדיקה מעבדתית.‏ אולם,‏ ברוב המקרים הם מסתמכים על מדידות די פשוטות וברורות.‏ הם מודדים את גופו של הילד ומשווים את התוצאות לנתונים סטנדרטיים.‏ הדבר מאפשר להם לקבוע את סוג התזונה הלקויה ואת חומרתה.‏

המדידות החשובות מכול הן משקל,‏ גובה והיקף הזרוע.‏ השוואה בין המשקל לבין הגיל מעידה על רמת התת־תזונה;‏ אם המצב חמור,‏ הילד נראה רזה מאוד — כולו עור ועצמות.‏ ילד שמשקלו נמוך ב־40 אחוז מן המשקל הנורמלי מוגדר במצב קשה,‏ בין 25 עד 40 אחוז מתחת למשקל הנורמלי מצבו בינוני ובין 10 עד 25 אחוז מצבו קל.‏ יחס משקל/‏גיל גבוה עלול להצביע על תת־תזונה כרונית — התפתחותו של הילד נעצרה.‏

הצורות החמורות ביותר של ”‏תזונה לקויה מחמת מחסור בחלבון ובאנרגיה”‏ (‏PEM)‏ הן מָרַסְמוּס,‏ קְווַשְיוֹרְקוֹר ושילוב של שתיהן.‏ מרסמוס (‏דלדול חריף)‏ מופיעה בתינוקות בני 6 עד 18 חודשים שעדיין יונקים.‏ היא מתפתחת בהדרגה כמחסור כרוני בקלוריות ובחומרים מזינים והיא פועל נגזר של הנקה בלתי מספקת או שימוש בתחליפי חלב אֵם מדוללים מאוד.‏ הילד יורד במשקל במידה ניכרת,‏ השרירים נעשים דקיקים עד כדי כך שהעור נדבק לעצמות,‏ ומופיע עיכוב מובהק בגדילה.‏ הילד מקבל ”‏פנים של זקן”‏.‏ הוא עצבני ומרבה לבכות.‏

המונח קְווַשְיוֹרְקוֹר מקורו בניב אפריקני ומשמעו ”‏ילד מוּדח”‏.‏ הכוונה היא שהילד מוּדח משדיה של אמו על־ידי אחיו שזה עתה נולד.‏ מחלה זו מופיעה אחרי הגמילה,‏ ומתפתחת עקב מחסור חמור בחלבונים בליווי מחסור בקלוריות.‏ היא גורמת לגוף לשמור על נוזלים ועקב כך גפיו ובטנו של הילד מתנפחות.‏ לעתים היא משפיעה גם על מראה הפנים,‏ והילד מקבל פני ירח מלא.‏ הכבד מתרחב,‏ העור מתכסה פצעים ומרקם השיער וצבעו משתנים.‏ ילדים החולים במחלה זו נראים אדישים ועצובים.‏ כך היה מצבו של אריק,‏ שהוזכר קודם לכן.‏ אמו הניקה אותו רק בחודש הראשון לחייו;‏ אחר כך החלה להזין אותו בחלב פרה מדולל מאוד.‏ מגיל שלושה חודשים החל לקבל מרקי ירקות ומי סוכר והועבר להשגחתה של אחת השכנות.‏

הסוג השלישי של PEM כולל מאפיינים של מרסמוס וקוושיורקור גם יחד.‏ מחלות אלו מובילות למוות אם לא מטפלים בהן בזמן.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 8]‏

הגני על ילדך מתזונה לקויה!‏

◼ מן ההכרח לשפר את התזונה של האם.‏ נשים הרות ומניקות זקוקות לצריכה מוגברת של קלוריות וחלבונים.‏ החלבונים ממלאים תפקיד חשוב בייצור חלב אם.‏ לכן בהיעדר כמות מספקת של מזון,‏ יש לתת עדיפות לנשים בגיל הפוריות ולילדים קטנים.‏

◼ ברוב המקרים,‏ המזון הטוב ביותר לתינוק הוא חלב אם,‏ בייחוד בימים הראשונים אחרי הלידה,‏ שכן חלב האם מכיל נוגדנים המגינים על התינוק מפני זיהומים.‏ בארבעה החודשים הראשונים בערך,‏ מספק חלב האם את כל החומרים המזינים הנחוצים לגדילתו ולהתפתחותו התקינה של הילד.‏

◼ חלב אם אומנם נחשב למזון העיקרי,‏ אך בין החודש הרביעי לשישי התינוק כבר יכול לעכל סוגי מזון אחרים.‏ תני לו בהדרגה פירות וירקות מרוסקים.‏ כדאי שהתינוק יתנסה בכל פעם בסוג מזון חדש.‏ כעבור יומיים או שלושה,‏ אחרי שהתרגל למזון הזה,‏ תני לו לטעום משהו חדש.‏ כמובן,‏ יש צורך בסבלנות ובניסיונות חוזרים ונשנים עד שהתינוק יהיה מוכן לקבל מזון חדש.‏ בהכנת המזון,‏ זיכרי שהכול חייב להיות נקי היטב!‏ יש לשטוף היטב את המזון ואת כלי המטבח!‏

◼ בין החודש החמישי לתשיעי לחייו,‏ התינוק מתחיל להיזדקק לקלוריות ולחלבונים בכמות גדולה יותר ממה שיש בחלב.‏ האכילי אותו בסוגי מזון נוספים בהתמדה.‏ בתחילה אפשר לתת לו מזון לתינוקות עשוי דגנים וירקות ובהמשך בשר ומוצרי חלב.‏ את סוגי המזונות הראשונים מסננים,‏ אך מן החודש השישי והלאה מספיק לקצץ את האוכל לחתיכות קטנטנות.‏ אין צורך ולא מומלץ להוסיף מלח או סוכר.‏

◼ מקץ שמונה חודשים,‏ חלב האם חדל להיות המרכיב העיקרי בתפריט התינוק והופך למעין תוסף מזון.‏ התינוק מתחיל לאכול את האוכל שמוגש למשפחה כולה.‏ יש להקפיד היטב על נקיון המזון,‏ ויש לקצוץ אותו היטב כדי להקל את הלעיסה.‏ התפריט האידיאלי כולל פירות וירקות,‏ דגנים וקטניות ובשר ומוצרי חלב.‏b הילדים זקוקים במיוחד למזון עשיר בוויטמין A כגון חלב אם,‏ ירקות ירוקים,‏ ופירות וירקות כתומים או צהובים כמו מנגו,‏ גזר ופפאיה.‏ ילדים מתחת לגיל שלוש צריכים לאכול בין חמש לשש פעמים ביום.‏

◼ מגוון נרחב של סוגי מזון בשילובים שונים יספק חומרים מזינים שיגנו על תינוקך.‏ האם צריכה להשתדל לספק לילד מזון באיכות טובה,‏ לא לאלץ אותו לאכול כשהוא שבע ולא למנוע ממנו לאכול כשהוא רוצה עוד.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה]‏

המומחים תמימי דעים שחלב אם הוא ברוב המקרים המזון הטוב ביותר לרך הנולד

‏[‏שלמי תודה]‏

Caroline Penn/Panos Pictures ©

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

ילדים בבית־ספר בבְּהוּטַן אוכלים בּוּרגוּל וירקות

‏[‏שלמי תודה]‏

FAO photo/WFP Photo: F. Mattioli

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

יש צעדים שתוכלי לנקוט לשיפור התזונה של ילדך

‏[‏שלמי תודה]‏

FAO photo