טרגדיה רחבת היקף

אריקa בן שישה חודשים.‏ אבל גובהו ומשקלו הם בקושי כשל תינוק בן חודש או חודשיים.‏ למרות משקלו הנמוך,‏ רגליו ובטנו נפוחות ופניו תפוחים ועגולים.‏ הוא חיוור,‏ שיערו דליל וחסר ברק ועורו מכוסה פצעים.‏ הוא נראה עצבני מאוד.‏ בכל פעם שהרופא בודק את עיניו עליו לנהוג במשנה זהירות משום שרקמת העין עלולה להיקרע בנקל.‏ סביר להניח שהתפתחותו השכלית של אריק נפגעה.‏ למרבה הצער,‏ אין זה מקרה נדיר.‏

‏”‏היא קשורה ליותר ממחצית מקרי המוות של ילדים בעולם כולו ‏—‏ שיעור שאין שני לו בכל המחלות המידבקות מאז המגפה השחורה.‏ למרות זאת,‏ אין זו מחלה מידבקת.‏ תוצאותיה ההרסניות נותנות את אותותיהן במיליוני הניצולים הנותרים נכים,‏ פגיעים כרונית למחלות ‏—‏ ומוגבלים מבחינה שכלית.‏ היא מסכנת נשים,‏ משפחות,‏ ובסופו של דבר,‏ את יכולת הקיום של קהילות שלמות”‏ (‏מצב ילדי העולם,‏ קרן החירום של האו״ם למען הילד)‏.‏

איזו מחלה מתוארת במילים הללו?‏ מדובר בתזונה לקויה ‏—‏ ובמיוחד ב”‏תזונה לקויה מחמת מחסור בחלבון ובאנרגיה”‏ (‏PEM)‏,‏ אשר כונתה בפי ארגון הבריאות העולמי (‏WHO)‏ ”‏המשבר השקט”‏.‏ מה הם ממדי הטרגדיה?‏ WHO מכריז כי תופעה זו ”‏אחראית לפחות למחצית מתוך 4.‏10 מיליון מקרי מוות של ילדים מדי שנה בשנה”‏.‏

תזונה לקויה מקפלת בתוכה מגוון רחב של תחלואים,‏ החל מתת־תזונה עקב מחסור בחומרים מזינים ‏—‏ כגון ויטמינים ומינרלים ‏—‏ ועד שְמֵנוּת ומחלות כרוניות אחרות הקשורות לתזונה.‏ עם זאת,‏ ”‏תזונה לקויה מחמת מחסור בחלבון ובאנרגיה”‏ (‏PEM)‏ היא ”‏מסוג התזונה הלקויה הקטלנית ביותר”‏,‏ קובע WHO.‏ עיקר קורבנותיה הם ילדים מתחת לגיל חמש.‏

חשוב לרגע על אריק שהוזכר בפתיח,‏ אחד ממיליוני הילדים הסובלים מתזונה לקויה.‏ הם אינם אשמים במצבם,‏ ואין ביכולתם להימלט ממצב זה.‏ תזונאית הילדים חרוחינה טוסאינט אמרה לכתב עורו!‏:‏ ”‏מי שסובלים ומשלמים את המחיר אשמים פחות מכולם אבל פגיעים יותר מכולם”‏.‏

יש אומרים שהבעיה בלתי נמנעת ‏—‏ שאין מספיק מזון לכול.‏ אלא שלפי WHO,‏ הפרדוקס הוא ש”‏אנו חיים בעולם של שפע”‏.‏ יש די והותר מזון לכל בני האדם על פני האדמה.‏ יתרה מכך,‏ תזונה לקויה היא המחלה הקלה ביותר למניעה והזולה ביותר לריפוי.‏ נכון שזה מרגיז ומתסכל?‏

מי הנפגעים?‏

לא רק ילדים סובלים מתזונה לקויה.‏ על־פי דו״ח של WHO מיולי 2001,‏ ”‏לתזונה לקויה זרועות ארוכות.‏ היא משפיעה על קרוב ל־800 מיליון בני אדם ‏—‏ 20 אחוז מכלל אוכלוסיית הארצות המתפתחות”‏.‏ משמע הדבר ש־1 מכל 8 אנשים בעולם סובל מתזונה לקויה.‏

רוב הסובלים מתת־תזונה מצויים באסיה ‏—‏ בעיקר בדרום אסיה ובמרכזה ‏—‏ אולם באפריקה נפגעי התת־תזונה מהווים האחוז הגבוה ביותר מכלל האוכלוסייה.‏ בהמשך הרשימה מצויות מספר מדינות מתפתחות באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים.‏

האם הארצות המפותחות פטורות מתזונה לקויה?‏ לא.‏ לפי הדו״ח מצב האי־ודאות התזונתית בעולם 2001,‏ 27 מיליון איש הסובלים מתת־תזונה חיים בארצות המצויות בשלבי מעבר ממדינות מתפתחות למדינות מתועשות ‏—‏ כמו מדינות במזרח אירופה ובברית המועצות לשעבר ‏—‏ ו־11 מיליון חיים במדינות המתועשות.‏

כיצד הפכה התזונה הלקויה לבעיה חמורה כל כך?‏ האם ניתן לשפר כבר עכשיו את מצבם של הסובלים?‏ האם כוכב הלכת שלנו ישוחרר אי פעם מכבלי התזונה הלקויה?‏ בשאלות אלו יעסקו המאמרים הבאים.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏טבלה/‏מפה בעמוד 4]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

מדינות בעלות אוכלוסיות בסיכון של תזונה בלתי מספקת

סיכון נמוך

סיכון בינוני

סיכון גבוה

ללא סיכון או נתונים חלקיים

‏[‏תמונה בעמוד 3]‏

מחכים לאספקות סיוע בסודאן

‏[‏שלמי תודה]‏

UN/DPI Photo by Eskinder Debebe