צעירים שואלים...
שגעונות חולפים — מהו קסמם?
אברי הצעיר הוא אחד מאלפי — אולי ממיליוני — בני־הנוער שהשיגעון הפופולרי של חולצות־טי עם הדפסים שבה את לבם. כמובן, חולצות עם הדפסים קיימות זה זמן רב; ייתכן שאף הוריך לבשו אותן בנעוריהם. אולם, לדברי כתב־העת ניוזוויק ישנו פן חדש לשיגעון. עתה, צעירים אחדים ”מתהדרים בחולצות־טי שסיסמאותיהן שאובות היישר מן הביבים”.
על החולצות החדשות מתנוססות סיסמאות שמרביתן פשוט אינן ראויות להדפסה. החל מהשמצות גזעניות וכלה בהערות גסות על נשים. נדמה כי לחסידי השיגעון לא איכפת כיצד אחרים — לרבות הוריהם — חשים בנוגע להדפסים נבזים אלו. כאשר אנדריה בת ה־18 שאלה נער אחד מדוע הוא לובש חולצה כה גסה, ”הוא לא ידע מה לומר, הוא רק המציא תירוצים כגון, ’זה גזעי’. ו’כולם לובשים חולצה כזאת’”.
במרוצת עשרות השנים שחלפו, מאות שגעונות שבו את לבם של בני־הנוער. אחד השגעונות הפופולריים והרווחיים ביותר בכל הזמנים היה שיגעון ההולה־הופ ששטף את ארצות־הברית בשנות ה־50’. שנים מספר לפני־כן, היה נהוג לבלוע דגי־זהב ולראות כמה אנשים יכולים להידחס אל תוך תא־טלפון. בשנים האחרונות ריקודי ברייק־דנס, מכנסי ג׳ינס משופשפים, סקייטבורד ו”סטריקינג” (לרוץ ערום ברחובות), זכו כל אחד מהם לרגעי תהילה. אחד ממחברי המקרא ציין: ”פני העולם הזה משתנים” (קורינתים א׳. ז׳:31, ע״ח). כיום, עשרות שגעונות — חלקם אוויליים ומסוכנים — רווחים עתה בקרב בני־הנוער.
בני־הנוער ושגעונות הלבוש
לדוגמה, תן דעתך ללבוש. על־פי כתב־העת טיים, מוסיקת ה’ראפ’ (המכונה תדירות ’היפ־הופ’) ”היא ככל הנראה היבוא האמריקני המוצלח ביותר מאז השבב הזעיר, החודרת לתרבות הנוער בכל רחבי העולם ולמעשה שולטת בה”. אולם, כפי שהיטב ידוע לך, ה’ראפ’ הוא הרבה יותר מאשר מוסיקה. כתב־העת טיים מוסיף: ”ה’ראפ’ הנו נכס אופנתי כלל־עולמי. גרסאות מקומיות של הלבוש הבסיסי הנראה ברחובות הערים באמריקה — מכנסי־באגי, נעלי־ספורט יקרות, מיזעים עם ברדסים (קאפושונים), תכשיטים נוצצים — צצות מכל עבר”. קידום־מכירות מופרז הנעשה על־ידי להקות מפורסמות — ובאמצעות סירטוני וידיאו — העלה את הביקוש ההולך וגובר לסגנונות ה’היפ־הופ’.
מראה הבאגי אינו זול כלל ועיקר — נעלי־ספורט גבוהות הן לרוב יקרות מאוד! אך, צעירים רבים סבורים כי הדבר משתלם. נער בשם מרקוס אמר: ”אם אינך לובש באגי, אינך ’היפ־הופ’”.
הדבר מתאים דווקא לבני־הנוער שטעמם נוטה אל מראה ה”גראנג’” הפופולרי. מכנסי הג׳ינס הקרועים והחולצות המשובצות המאפיינות שיגעון זה התפרסמו על־ידי מספר להקות־רוק מחתרתיות. סופרת אחת כינתה את מדי ה”גראנג’” כ”עוני מדומה”. והוא אכן מדומה. בלאים אלו אינם כה זולים. כמו־כן, קיים ה”רטרו־שִיק”. על־פי כתב־העת הקנדי מקלינס, הללו ”אופנות המשיבות לחיים שגעונות חולפים משלהי שנות ה־60’ ומשנות ה־70’ המוקדמות”. עיני המבוגרים קרועות לרווחה בתדהמה משועשעת למראה צעירים המשלמים הון־עתק עבור מוצרים — כגון נעלי פלטפורמה ומכנסי־פעמון — שנדמה כי לפני זמן רב היתה אחריתם כאחריתה של מוסיקת הדיסקו.
טכנולוגיה מתקדמת — האופנה האחרונה
מכשיר האיתורית או הביפּר הנם דוגמה נוספת ליכולתם של בני־נוער בעלי דמיון פורה להפוך, למעשה, כל דבר לאופנתי. האיתורית, שבתחילה נוצלה לשירותם של רופאים ושל בעלי־מקצוע אחרים שעליהם להיות בכוננות 24 שעות ביממה, הפכה עד מהרה לפופולרית בקרב סוחרי הסמים. האיתורית הקלה על מוכרי הסמים לארגן פגישות עם לקוחות אפשריים. לדברי טיימס, ”השימוש בה [באיתורית] היה כה נרחב, עד כי הפכה לסמל של תרבות הסמים”. אין תימה אפוא, שמועצות חינוך ברחבי האומה החלו לאסור על החזקת איתורית בשטח בית־הספר!
אולם, הדבר הועיל אך במעט. האיתורית הפכה לפופולרית במידה רבה בקרב בני־נוער עירוניים. אחדים משתמשים בה בהתאם לייעודה, כמכשיר תקשורתי המאפשר להוריהם להשגיח עליהם טוב יותר או ליצור עימם קשר במקרה חירום. אך עבור שאר הצעירים, המכשיר אינו אלא מוצר אופנתי גרידא. לדברי טיימס, ”בני־נוער תוחבים איתוריות לילקוטים, לכיסי מעילים ולחגורות. יש שעוני איתורית, עניבות איתורית, עטי איתורית, איתוריות כחולות, ורודות ואדומות, וכן איתוריות חומות ושחורות רגילות ופשוטות”. הגם שמבוגרים אחדים עדיין מקשרים מיידית בין איתוריות לשימוש בסמים, שוטר מן העיר ניו־יורק אומר: ”הדבר פשוט נחטף כלחמניות טריות. מעטים מן הילדים המחזיקים איתורית נוטלים סמים, הרוב אינם עושים זאת. זהו שיגעון חולף בלבד”.
שגעונות חולפים — משונים ומסוכנים
בעוד ששגעונות לבוש הם במקרה הטוב נסבלים ובמקרה הגרוע גסים, נדמה כי שגעונות פופולריים אחדים מפירים את כל כללי־ההיגיון. בשאיפתן להשיג את המראה הכחוש של מספר דוגמניות מפורסמות, נערות צעירות רבות עושות דיאטות שיגעוניות — מבלי להקדיש מחשבה מרובה לאופן שבו ישפיע הדבר על בריאותן וטובתן. ”הדיאטה הפכה לאובססיה לאומית”, כותב אלווין רוזנבאום. ”אם תבחן רשימה כלשהי של עשרה רבי־מכר, תמצא בה לרוב ספר דיאטה”. רוזנבאום מציין, כי מרביתם של ספרים פופולריים אלו מעודדים דיאטות שיעילותן מוטלת בספק. מומחים רבים מטילים את האחריות לגידול המדאיג בהפרעות אכילה — כגון אנורקסיה נרווזה — בקרב בני־הנוער, על שיגעון ההרזיה.a
שיטות שגעוניות אחרות ליפות את ההופעה החיצונית עלולות להיות מסוכנות באותה מידה — ומוזרות. על־פי מאמר בכתב־העת ניוזוויק, ”קעקוע, אומנותם של הפרימיטיבים ושל פורעי־החוק, הופך אט־אט לדבר שבאופנה”. כשדוגמתם של כוכבי־קולנוע ונגני רוק־כבד מדרבנת אותם, בני־נוער אחדים כמהים להזדמנות לחרות לצמיתות על גופם כתובת קעקע ססגונית. נראה, כי אזהרות הרופאים בדבר סכנות מפני דלקת־הכבד ותגובות אלרגיות לצבעי הקעקוע אינן מדאיגות אותם.
או מה באשר לשיגעון המוזר של ניקוב חורים בגוף? בשעה שחורים באוזניים עשויים להיות מקובלים בקרב נשים בתרבויות מסוימות, יש שעברו את כל גבולות ההיגיון וניקבו חורים בלשונם ובטבורם, ותלו בהם תכשיטים ראוותניים. עבור כל נער או נערה הנחושים בדעתם לפגוע בהוריהם, יהא קשה למצוא דבר מזעזע יותר מאשר נזם גדול באף.
שגעונות חולפים — מה עומד מאחוריהם
הספר Adolescents and Youth (מתבגרים ובני־נוער) מגדיר שיגעון חולף כ”אופנה בלתי־סדירה וקצרת־מועד הגובלת בפולחן. השגעונות הנם זמניים ובלתי־צפויים, והם שכיחים במיוחד בקרב בני־הנוער”. ברם, מה למעשה גורם למיליוני נערים ללבוש לפתע מכנסי־באגי או לשאת איתוריות? יצרנים ואנשי פרסום ישמחו לקבל תשובה מדעית לשאלה. מאמר בכתב־העת הבריטי אקונומיסט הודה: ”שגעונות חולפים ואופנות משוללים כל הסבר”.
מכל מקום, הספר מתבגרים ובני־נוער מציע הסבר, באומרו: ”גורמים שונים עשויים להסביר את פופולריותם של השגעונות: הרצון למשוך תשומת־לב; הדחף לפעול על־פי מה שהחברים מוקירים; הצורך בייחודיות כפרט וכקבוצות גיל; והקסם שבבלתי־שגרתי”. נער אחד ניסח זאת בפשטות: ”תקופת הלימודים בבית־ספר תיכון היא הזמן המתאים להשתגע ולאחר־מכן יוצאים מזה”.
המקרא אינו מגנה התנהגות צעירה. לאמיתו של דבר, הוא אומר: ”שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותך, והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך”. אולם הוא מוסיף את האזהרה הבאה: ”ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט” (קהלת י״א:9). אכן עצה מפכחת.
[הערת שוליים]
a לשם קבלת מידע על הפרעות אכילה, ראה עורו! מ־22 בדצמבר 1990 [אנג׳]. לקבלת מידע מאוזן על ירידה במשקל ראה גם המאמרים ”צעירים שואלים... ” מ־22 באפריל ומ־8 במאי 1994 [אנג׳].
[קטע מוגדל בעמוד 9]
”חולצות אלו... כולם לובשים אותן”. — אברי בן ה־17
[תמונה בעמוד 10]
ניקוב חורים בגוף וקעקוע נעשו מאוד פופולריים