הרדיפה אחר שפע חומרי

מאת כתב עורו!‏ בטייוון

‏’‏כסף אינו יכול לקנות אושר!‏’‏ אף־על־פי שמרבית האנשים נוטים להסכים עם הצהרה זו,‏ רבים מהם עדיין רודפים ללא הרף אחר שפע חומרי כאמצעי להשגת חיים מאושרים יותר.‏ ומדוע לא?‏ ככלות הכל,‏ נדמה כי הפתרון לרבות מבעיות האנושות נעוץ בהצלחה ובשפע חומריים.‏

שווה בנפשך כיצד היה משתנה עולמנו לו כל איש,‏ אשה וילד היו נהנים משגשוג חומרי!‏ לא עוד השפלות וייסורים למיליונים החיים במשכנות העוני בעולם.‏ לא עוד בעיית חסרי־הבית המכה כעת כל מדינה,‏ עשירה וענייה כאחת.‏

ומה באשר לבריאות תקינה החיונית כל־כך להשגת אושר?‏ אף שמדע הרפואה מתקדם בצעדי ענק,‏ יותר ויותר אנשים מגלים כי אין ידם משגת לנצל את שירותיו.‏ מאידך,‏ מיליונים עדיין סובלים מדי יום מרעב ומתת־תזונה.‏ אילו שרר שפע בעולם כולו,‏ לכל אחד היתה ניתנת הזדמנות ליהנות מחיים בריאים יותר ולפיכך,‏ מאושרים יותר — לא כן?‏

אפילו כדור־הארץ עצמו היה מפיק תועלת מכך.‏ הכיצד?‏ הסביבה הטבעית של כדור־הארץ נשחתת עתה על־ידי חומרים מזהמים קטלניים,‏ הנוצרים בחלקם משריפת דלק מאובנים.‏ ברם,‏ אחת הסיבות המובאות לכך,‏ שלא מחפשים אחר הטכנולוגיה הנחוצה לניצול מקורות־אנרגיה נקיים יותר היא,‏ שהטכנולוגיה יקרה מדי.‏ חלק ניכר מן האחריות להכחדת יערות־הגשם,‏ איום אקולוגי רציני נוסף,‏ מוטל על גורמים כלכליים.‏

מאחר ששפע חומרי יכול לכאורה לפתור כה רבות מבעיותינו ולהקל על סבל כה רב,‏ אין פלא כי בני־האדם זה זמן רב תולים את האושר בעושר.‏ לדוגמה,‏ בעוד שבמערב האנשים נוהגים לברך איש את רעהו בברכת ”‏שנה טובה”‏!‏,‏ הסינים,‏ בזמן ראש שנת הלבנה שלהם נוהגים לאחל זה לזה ‏”‏קונג שִׁי פא צאי”‏,‏ שפירושו ’‏זכה בעושר’‏.‏ אכן,‏ אין ספק כי אנו חיים בעולם,‏ שבו הרדיפה אחר שפע חומרי תופסת מקום מרכזי,‏ או אף ראשון בחיי האנשים.‏ הצלחה או כישלון נמדדים תדירות על־פי קנה־מידה חומרי.‏

בעוד שרכישת נכסים והפקת הנאה מהם אינן שליליות בהכרח,‏ היש בהן כדי להבטיח אושר?‏ מה מידת החשיבות שיש לייחס להם?‏ האם שפע חומרי הוא אכן המפתח לעולם טוב יותר?‏