שגשוג אמיתי בעולמו החדש של אלוהים
דיוויד,a בעל ואב משיחי, עבר להתגורר בארצות־הברית מתוך שכנוע שהוא עושה את הדבר הנכון. למרות שלא רצה להותיר את אשתו וילדיו מאחור, הוא היה בטוח שאם יהיה לו יותר כסף ישיג עבורם חיים טובים יותר. לכן נענה להזמנתם של קרובי משפחה מניו־יורק ועד מהרה מצא שם עבודה.
אולם, ככל שנקפו החודשים, החלו התחזיות האופטימיות של דיוויד להתפוגג. נותר לו זמן מועט לפעילויות רוחניות. בשלב מסוים הוא כמעט ואיבד את אמונתו באלוהים. אך רק אחרי שנכנע לפיתוי לא־מוסרי הבין סוף סוף לאיזה מצב נקלע. ההתמקדות בשגשוג החומרי סחפה אותו בהדרגה הרחק מכל מה שהיה באמת חשוב בעיניו. משהו היה חייב להשתנות.
בדומה לדיוויד, רבים מהגרים מדי שנה ממולדתם הענייה בתקווה לשפר את מצבם הכלכלי. אבל לעתים קרובות מדי המחיר הרוחני שהם משלמים גבוה. יש התוהים, ’האם משיחי יכול לרדוף אחר עושר ובמקביל לכך להעשיר למען אלוהים?’ סופרים ואנשי דת מפורסמים טוענים שזה אפשרי. אבל כפי שהתחוור לדיוויד ולאחרים, קשה להשיג את האחד מבלי לאבד את האחר (לוקס י״ח:24).
הכסף אינו רע כשלעצמו
הכסף הוא כמובן המצאה של האדם. בדומה להמצאות רבות אחרות, אין בו כשלעצמו כל פסול. הוא בסך הכול אמצעי תשלום. לכן, כאשר נעשָה בו שימוש ראוי, הוא יכול לשרת מטרה טובה. המקרא למשל מכיר בכך כי ”בצל הכסף [הכסף מספק הגנה]”, במיוחד כשמדובר בבעיות הקשורות בעוני (קהלת ז׳:12). יש הסבורים כנראה ש’הכסף הוא המענה לכל’ בעיה (קהלת י׳:19).
כתבי־הקודש מוקיעים עצלות ומעודדים חריצות. עלינו לפרנס את בני ביתנו ואם נותר לנו קצת עודף, יש לנו מה ”לתת למי ששרוי במחסור” (אפסים ד׳:28; טימותיאוס א׳. ה׳:8). יתר על כן, המקרא מעודד אותנו ליהנות מנכסינו ולא לחיות חיי סגפנות. נאמר לנו ליהנות מפרי עמלנו (קהלת ה׳:17–19). למעשה, ניתן למצוא במקרא מספר דוגמאות של גברים ונשים נאמנים שהיו אמידים.
אנשים נאמנים ואמידים
אברהם, משרת נאמן של אלוהים, היה כבד מאוד בצאן ובקר, בכסף ובזהב. משק ביתו הגדול מנה מאות משרתים (בראשית י״ב:5; י״ג:2, 6, 7). גם איוב הצדיק היה רב — במקנה, במשרתים, בזהב ובכסף (איוב א׳:3; מ״ב:11, 12). אנשים אלו היו עשירים אפילו במושגים של היום, אבל הם גם העשירו למען אלוהים.
השליח פאולוס כינה את אברהם ”אב לכל המאמינים”. אברהם לא היה קמצן ולא כרוך אחרי הונו (רומים ד׳:11; בראשית י״ג:9; י״ח:1–8). באופן דומה, אלוהים עצמו תיאר את איוב כ”איש תם וישר” (איוב א׳:8). הוא תמיד היה מוכן לבוא לעזרתם של העניים והנזקקים (איוב כ״ט:12–16). גם אברהם וגם איוב שמו את מבטחם באלוהים ולא בהונם (בראשית י״ד:22–24; איוב א׳:21, 22; רומים ד׳:9–12).
שלמה המלך הוא דוגמה נוספת. כמי שישב על כס מלכות האלוהים בירושלים, התברך לא רק בחוכמה אלוהית אלא גם בעושר מופלג ובכבוד (מלכים א׳. ג׳:4–14). רוב חייו היה נאמן. אולם, לעת זקנה ”לא היה לבבו שלם עם יהוה” (מלכים א׳. י״א:1–8). למעשה, נסיונו המר ממחיש חלק ממלכודות העושר החומרי הנפוצות. הבה נבחן כמה מהן.
מלכודות העושר
הסכנה החמורה מכול היא להתאהב בכסף ובמה שאפשר לרכוש בו. עושר יכול לעורר תאוות בצע שאינה יודעת שובע. בשנות שלטונו המוקדמות הבחין שלמה בנטייה זו אצל אחרים. הוא כתב: ”אוהב כסף לא ישבע כסף, ומי אוהב בהמון לא תבואה. גם זה הבל” (קהלת ה׳:9). מאוחר יותר, הן ישוע והן פאולוס הזהירו את המשיחיים מפני אהבה בוגדנית זו (מרקוס ד׳:18, 19; טימותיאוס ב׳. ג׳:2).
כאשר הכסף הופך למושא אהבתנו במקום להיות רק אמצעי לביצוע דברים, אנו חושפים את עצמנו לכל מיני פיתויים מוסריים ובכללם שקר, גניבה ובגידה. יהודה איש קריות, אחד משליחיו של ישוע, הסגיר את אדונו תמורת 30 שקלי כסף (מרקוס י״ד:11; יוחנן י״ב:6). במקרים קיצוניים יש שאף סוגדים לכסף במקום לאלוהים (טימותיאוס א׳. ו׳:10). לכן על המשיחיים תמיד להיות כנים עם עצמם באשר למניע האמיתי שלהם להרוויח עוד כסף (עברים י״ג:5).
השאיפה להתעשר טומנת בחובה גם סכנות נסתרות יותר. קודם כול, עושר מופלג עלול להוליד תחושת שאננות. ישוע התייחס לכך כאשר דיבר על ”מדוחי [תעתועי] העושר” (מתי י״ג:22). יעקב, מכותבי המקרא, התרה במשיחיים שלא לשכוח את אלוהים בתוכניותיהם העסקיות (יעקב ד׳:13–16). מאחר שנראה כי הכסף מעניק לנו מידה מסוימת של עצמאות, למי שאינם סובלים מחסרון כיס אורבת סכנה תמידית — לשים מבטחם בכספם במקום באלוהים (משלי ל׳:7–9; מעשי השליחים ח׳:18–24).
שנית, כפי שהתחוור לדיוויד שהוזכר קודם לכן, הרדיפה אחר ממון גוזלת לעתים קרובות הרבה מאוד מזמנו וממרצו של האדם ובהדרגה מרחיקה אותו מפעילויות רוחניות (לוקס י״ב:13–21). העשירים גם מתפתים להוציא את כספם בעיקר על בילויים והנאות אישיות.
הייתכן שההידרדרות הרוחנית של שלמה נבעה בחלקה מכך שהרשה לחיי המותרות להקהות את חושיו? (לוקס כ״א:34) הוא ידע שאלוהים אסר מפורשות קשרי נישואין עם עמים זרים. ובכל זאת, אסף בסופו של דבר להרמונו כאלף נשים (דברים ז׳:3). מתוך רצון לרצות את נשותיו הנוכריות, ניסה להנהיג למענן פולחן בין־דתי. כאמור, לבו של שלמה נטה בהדרגה מעִם יהוה.
דוגמאות אלו מאמתות את עצתו של ישוע: ”אינכם יכולים לעבוד את האלוהים ואת הממון” (מתי ו׳:24). אם כן, כיצד יכול משיחי להתמודד בהצלחה עם הקשיים הכלכליים שעומדים כיום בפני רבים? וחשוב מכך, האם נוכל לייחל לחיים טובים יותר בעתיד?
שגשוג אמיתי באופק
בשונה מאברהם ואיוב ועם ישראל, על תלמידיו של ישוע מוטל התפקיד ’לעשות תלמידים מאנשי כל העמים’ (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). ביצוע המשימה דורש זמן ומאמצים העלולים להיות מתועלים במקום זאת לעיסוקים לא־רוחניים. אם כן, המפתח להצלחה טמון במה שישוע הורה לנו לעשות: ”בקשו תחילה את מלכותו [של אלוהים] ואת צדקתו, וכל אלה [כל הדברים האחרים] ייווספו לכם” (מתי ו׳:33).
לאחר שעמד לאבד את משפחתו ואת רוחניותו, הצליח דיוויד להשיב את חייו למסלולם. בדיוק כפי שהבטיח ישוע, כאשר דיוויד שב והציב את לימוד המקרא, את התפילות ואת השירות במקום הראשון בחייו, שאר הדברים הסתדרו מאליהם. הוא שיקם בהדרגה את יחסיו עם אשתו וילדיו, והשמחה ותחושת הסיפוק שוב היו מנת חלקו. הוא עדיין עובד קשה. אומנם אין הוא מבין אלה שעלו מן האשפתות למרומי ההצלחה. אך למרות זאת, הוא הפיק לקחים חשובים מנסיונו המר.
דיוויד חשב שוב על המעבר לארצות־הברית. האם זאת הייתה החלטה נבונה? הוא גמר אומר שלא להרשות עוד לכסף להכתיב את החלטותיו. עכשיו הוא מבין שאת הדברים החשובים ביותר בחיים — משפחה אוהבת, חברים טובים וקשר עם אלוהים — לא ניתן לקנות בכסף (משלי י״ז:17; כ״ד:27; ישעיהו נ״ה:1, 2). יושר מוסרי יקר לאין ערוך מעושר חומרי (משלי י״ט:1; כ״ב:1). דיוויד ומשפחתו נחושים בדעתם להתמקד בדברים החשובים יותר בחיים (פיליפים א׳:10).
מאמצי האדם לבנות חברה עשירה ומבוססת ועם זאת ערכית, נחלו שוב ושוב כישלון חרוץ. אולם, אלוהים הבטיח שמלכותו תספק שפע רוחני וגשמי שיאפשר לנו לחיות חיים מאושרים (תהלים ע״ב:16; ישעיהו ס״ה:21–23). ישוע לימד ששגשוג אמיתי מתחיל ברוחניות (מתי ה׳:3). לכן, בין אם אנו עשירים או עניים, הדרך הטובה ביותר להתכונן לעולם החדש העומד בפתח היא להציב כעת את העניינים הרוחניים במקום הראשון (טימותיאוס א׳. ו׳:17–19). בעולם זה ייהנו האנשים משגשוג חומרי ומשגשוג רוחני גם יחד.
[הערת שוליים]
a שם בדוי.
[תמונות בעמוד 5]
איוב בטח באלוהים ולא בהונו
[תמונות בעמוד 7]
את הדברים החשובים ביותר בחיים לא ניתן לקנות בכסף