התמודדות עם גיל המעבר
גיל המעבר הוא ”חוויה הייחודית לכל אשה” ו”תחילתו של פרק חדש ומשחרר בחייך”, אומרות מחברות הספר The Complete Guide to a Woman’s Most Misunderstood Passage—Natural Menopause (גיל המעבר הטבעי — המדריך השלם על תקופת המעבר שמובנת לנשים בצורה המוטעית ביותר). ממחקרים עולה, שככל שתחושי טוב יותר לגבי עצמך ולגבי חייך — הערך העצמי שלך וזהותך — יהיה לך קל יותר בגיל המעבר.
אמת, למספר נשים, תקופה זו בחיים קשה יותר מלאחרות. אם את נתקלת בקשיים, אין משמע הדבר שיש לך בעיות של ערך עצמי, או שאת יוצאת מדעתך, מאבדת את נשיותך, את חוכמתך או את התעניינותך במין. לאמיתו של דבר, הבעיה היא בדרך־כלל ביולוגית.
על־פי דיווחו של הניוזוויק, ”אפילו נשים שסבלו סימפטומים נוראים בגיל המעבר סיפרו שלאחר מכן היתה להן תחושה מחודשת של תכלית ומרץ”. אשה בת 42 אמרה: ”אני מצפה בכליון־עיניים לשלווה, ליום שבו גופי יחדל להתל בי”.
כאשר נשים מתמודדות טוב יותר
היחס שלו זוכות נשים מבוגרות מהווה גורם חשוב בהצלחתן להתמודד עם גיל המעבר. במקומות שבהם בגרותן, חוכמתן ונסיונן זוכים להוקרה, גיל המעבר מלוּוה בתחלואים פיסיים ורגשיים פחותים בהרבה.
לדוגמה, The Woman’s Encyclopedia of Health and Natural Healing (האנציקלופדיה לבריאות האשה ולריפוי טבעי) מדווחת, שבשבטים אפריקנים, ”אשר בהם גיל המעבר מתקבל כתקופת מעבר מבורכת בחיים, ואלו שגיל המעבר כבר מאחוריהן זוכות לכבוד בשל נסיונן וחוכמתן, הנשים מתלוננות לעתים נדירות על סימפטומים של גיל המעבר”. בדומה לכך, הספר גיל המעבר של האשה מציין: ”נשים הודיות ממעמד הרג׳פּוּט אינן מתלוננות על דיכאון או על סימפטומים פסיכולוגיים” במשך גיל המעבר.
גם ביפן, היכן שנשים מבוגרות זוכות לכבוד רב, טיפול הורמונלי לגיל המעבר כמעט שאינו ידוע. כמו־כן, נראה שבקרב נשים אסייתיות הסימפטומים של גיל המעבר מעטים יותר ופחות קשים מאשר אלו של בנות התרבות המערבית. דומה שאחד הגורמים לכך הוא תזונתן.
על־פי מחקריה של אנתרופולוגית אחת, נשים משבט המאיה ציפו למעשה בכליון־עיניים לגיל המעבר. עבורן, גיל המעבר היווה שחרור מלידות בלתי פוסקות. ללא ספק, הדבר הביא לכך שהן היו חופשיות לעסוק בעניינים אחרים בחיים.
על כל פנים, אין להתייחס בביטול לחששות הנלווים לגיל המעבר. בתרבויות שבהן מושם דגש בערכם של הנעורים ושל המראה הצעיר, נשים שטרם הגיעו לגיל המעבר בדרך־כלל חוששות מפניו. מה ניתן לעשות למענן על־מנת להקל על קשיי המעבר?
מה הנשים צריכות
ז׳נין אולירי קובּ, מחברת וחלוצה בחינוך בנושא גיל־המעבר מסבירה: ”מה שנשים רבות צריכות הוא מעין תוקף חוקי לתחושותיהן — שהן אינן לבד”.
הבנה והשקפה עליזה חיוניות. אֵם בת 51 הנמצאת בתהליך המעבר אמרה: ”אני מאמינה בכנות שהשקפתך הכללית על החיים תקבע כיצד יהיה גיל המעבר שלך... אני יודעת שאנו מתבגרות. אם נרצה או לא, הדבר עומד לקרות... החלטתי שאין זה [גיל המעבר] מחלה. זה חלק מחיי”.
לכן, כשפרק חדש זה בחייך קרב ובא, הקדישי זמן למחשבות עמוקות על תחומי התעניינות חדשים המציבים אתגר. אין להתעלם מההשפעות הפיסיות שיש לגיל המעבר על הגוף. רופאים ובני־סמכא אחרים ממליצים לנהוג על־פי עקרונות כלליים של בריאות תקינה כהכנה לקראת גיל המעבר — מזון בריא, מנוחה מספקת ופעילות גופנית מתונה.
תזונה ופעילות גופנית
עם התבגרות האשה, הצורך באבות־המזון (חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים, מינרלים) אינו קטן, אך הצורך שלה בקלוריות פוחת. חשוב אם כן לאכול מזונות בעלי ריכוז גבוה של אבות־המזון ולהימנע ממזונות שומניים וסוכריים שהם בבחינת ”קלוריות ריקות”.
פעילות גופנית סדירה מחזקת את היכולת להתמודד עם מתחים ועם דיכאון. היא מגבירה את האנרגיה ושומרת על יציבות במשקל. שיעור חילוף־החומרים הבסיסי קטן עם הגיל בהדרגה, ואם הוא לא יגדל באמצעות פעילות גופנית, הנטייה תהא לעלות אט־אט במשקל.
חשוב ביותר שהנשים תדענה כי פעילות גופנית המלוּוה בתוספות סידן עשויה להאיט את קצב ההתפתחות של אוסטיופורוזיס, מצב בעצם היוצר נקבוביוּת ושבירוּת. הספר Women Coming of Age (נשים המגיעות לבגרות) מציין, כי ”התעמלות אירובית נכונה, הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים ופעילויות אירוביות אחרות יחד עם התאמנות בעזרת משקולות”, נחשבות לטובות במיוחד. מעניין לציין, שאוסטיופורוזיס אינו קיים בקהילות נידחות שבהן האנשים ממשיכים לעסוק בפעילות גופנית עד לזקנה. במקומות אלו, הנשים בדרך־כלל מגיעות לגיל 80 או 90. אולם, בטרם תתחילי בתוכנית אימונים מן התבונה יהא להיוועץ עם הרופא.
התמודדות עם גלי חום
עבור מרבית הנשים, גלי החום מהווים מטרד. אך, לגבי אחדות הללו הופכים לבעיה של ממש כיוון שהם מופיעים בתדירות גבוהה או לעתים קרובות מדירים שינה מעיניהן. מה ניתן לעשות?
ראשית, אל תאבדי את עשתונותייך. הוספת דאגה למצב רק תחמירו. חיוני לעסוק בפעילות גופנית נמרצת, מפני שהיא מסייעת לגוף ללמוד להתמודד עם עודפי חום ולהתקרר מהר יותר. כמו־כן, נסי את השיטה הפשוטה של שתיית כוס מים קרים או טבילת הידיים במים קרים.
יתרה מזו, עשי לך הרגל ללבוש בגדים לא הדוקים בשכבות כך שניתן להסירם או ללובשם בקלות. בדי כותנה ופשתן מאפשרים לזיעה להתנדף טוב יותר מאשר בדים סינתטיים. נסי בלילה את שיטת השכבות עם מספר שמיכות שניתן להסיר או להוסיף כל אחת מהן לפי הצורך. החזיקי בהישג־יד כותונת לילה נוספת להחלפה.
נסי לזהות מה כנראה מגביר אצלך את גלי החום. אלכוהול, קפאין, סוכרים ומזונות חריפים ומתובלים עלולים לעוררם וכמו־כן עישון. ייתכן שאם תצייני ביומנך מתי והיכן הופיעו גלי החום יסייע לך הדבר לזהות את המזונות והפעילויות שעוררו אותם. אזי הימנעי מהם.
רופאים המתמחים בתרופות תזונתיות ממליצים על תרופות שונות להפחתת גלי החום, כגון ויטמין E, שמן רקפות והצמחים גִ’ינְסֶנְג, הדונג קוויי וסימיסיפוגה. לדעת מספר רופאים, התרופות בֶּלֶרגַל וקלונידין מקלות, אך גלולות או מדבקות אסטרוגן נחשבות ליעילות ביותר.a
יובש בנרתיק ניתן לרפא באמצעות שימוש בשמני פירות או ירקות, בשמן של ויטמין E ובמשחות סיכה. אם מסתבר שאין די בכך, משחת אסטרוגן תסייע לעיבוי דפנות הנרתיק ולסיכתו. בטרם תתחילי במשטר בריאות, מן התבונה להיוועץ תחילה עם רופא.
מה באשר למתחים?
בד־בבד עם שינויים הורמונליים ופיסיים המתחוללים בגיל המעבר, על האשה להתמודד תדירות גם עם מצבי לחץ שחלקם צויינו במאמר הקודם. מאידך, דברים חיוביים כגון לידת נכד או התעסקות בפעילויות אחרות לאחר שהילדים עזבו את הבית עשויים להוות משקל־נגד למתח שלילי.
בספרן Natural Menopause (גיל המעבר הטבעי), סוזן פרי וד”ר קתרין א. אוֹהָנְלַן מעלות מספר הצעות מעשיות כיצד להתמודד טוב יותר עם מתחים. הן מצביעות על הצורך לזהות את מקורות המתח ואז מדי פעם לעשות הפסקה. ייתכן שמשמע הדבר יהיה לקבל עזרה בטיפול בקרוב משפחה החולה במחלה כרונית. ”קבעי לעצמך קצב מתון”, הן מציעות. ”השתדלי לא להעמיס על עצמך יתר על המידה... הקשיבי לגופך”. הן מוסיפות: ”מתן עזרה לאחרים... עשוי להפיג מתחים... התעמלי בקביעות... פני לעזרה מקצועית אם המתח בחייך יוצא מכלל שליטה”.
בני משפחה יכולים לעזור
אשה הנמצאת בגיל המעבר זקוקה להבנה רגשית ולתמיכה מעשית. בתארה מה נהגה לעשות כאשר נתקפה חרדה, סיפרה אשה אחת: ”הייתי משוחחת על כך עם בעלי, ולאחר שגילה הבנה נוכחתי לדעת שהבעיות אינן כה גדולות כפי שהצטייר במוחי המודאג”.
בעל רגיש גם מכיר בכך שאשתו לא תוכל לשמור תמיד על אותו קצב בגיל המעבר. לכן הוא יהיה ער ליטול את היוזמה כדי לסייע בעבודות הבית, אולי בכביסה, בקניות וכדומה. בגלותו חמלה, הוא ידאג לצורכי אשתו לפני צרכיו האישיים (פיליפים ב׳:4). הוא יכול להציע מדי פעם לצאת למסעדה או לעשות הפוגה מרעננת בשגרה היומיומית בדרכים אחרות. עד כמה שאפשר, הוא יימנע מוויכוחים, ויתמוך במאמציה לשמור על הרגלי אכילה בריאים.
מעל לכל, הבעל ימלא את הצורך של אשתו לדעת שהיא תמיד נאהבת. עליו לגלות חוש־הבחנה ולהבין שאין זה הזמן להקניט את אשתו בגין דברים אישיים. בעל הנוהג באשתו באהבה שועה לעצה המקראית ’לחיות יחד עמה בידיעה, ולתת לה כבוד’ (פטרוס א׳. ג׳:7).
בדומה לכך, על הילדים להשקיע מאמצים כנים להבין את הסיבה למצבי־הרוח המתחלפים של אמם. עליהם להכיר בצורך שלה להיות לבד לזמן־מה. גילוי רגישות למצבי־הרוח של אמם ישדר מסר מרגיע שהם אכן דואגים לה. מאידך, התבדחות על אופיה הבלתי צפוי רק תחמיר את המצב. שאל שאלות הולמות במגמה להבין טוב יותר מה קורה, ועזור בעבודות הבית מבלי שתתבקש לעשות כן. אלו הן רק כמה מן הדרכים לתמוך באם בשלב זה בחייה.
החיים לאחר גיל המעבר
כאשר פרק זה בחיי האשה תם, תדירות עדיין נכונות לה שנות חיים רבות. היא רכשה חוכמה וניסיון יקרים לאין ערוך. מחקרים שערכה הסופרת גייל שיהי על ”שישים אלף אמריקנים בוגרים, לימדו שנשים בשנות החמישים לחייהן, על־פי עדות עצמן, נהנות מתחושה רבה יותר של שגשוג כללי מאשר בכל שלב קודם בחייהן”.
כן, נשים רבות לאחר שנות מעבר אלו מצאו נקודת־ראות מחודשת. יצירתיותן שבה לחיים. הן ממשיכות לנהל חיים פעילים ועוסקות בפעילויות יצרניות. ”אני ממשיכה להעסיק את מחשבותיי. אני ממשיכה לבחון וללמוד דברים חדשים”, אמרה אשה אחת שגיל המעבר כבר מאחוריה. היא מוסיפה: ”אני אולי אטית יותר, אך איני חשה שחיי תמו. אני מצפה לחיות עוד שנים רבות מאוד”.
בראיינה נשים, גילתה שיהי כי באופן משמעותי אלה ”הנהנות מתוספת מעמד והערכה עצמית לאחר האל־וסת הן אלה המבצעות תפקידים שבהם נודע ערך ראשוני לאינטלקט, לשיפוט, ליצירתיות או לכוח רוחני”. רבות מנשים כאלו מתמסרות בשמחה להרחבת ידיעותיהן במקרא ולהבנתו טוב יותר והן מלמדות אחרים את ערכיו המועילים (תהלים ס״ח:12).
מלבד שמירה על השקפה חיובית על החיים וביצוע פעילות משמעותית, נשים בכל הגילאים נוהגות בחוכמה בהזכירן לעצמן שבוראנו האוהב יודע כיצד אנו חשים ודואג לנו באמת ובתמים (פטרוס א׳. ה׳:7). אכן, יהוה אלוהים מספק אמצעים לכל משרתיו כדי שבסופו־של־דבר ייהנו מחיים בעולם חדש רב־צדק שבו לא יהיו עוד מחלות, סבל ואפילו מוות (פטרוס ב׳. ג׳:13; ההתגלות כ״א:3, 4).
לפיכך, את הנמצאת בגיל המעבר, זכרי שזהו שלב בחיים. הוא יחלוף, בהותירו שנות חיים מהנות ביותר אם הן ינוצלו בצורה מועילה בשירות בוראנו האוהב.
[הערת שוליים]
a חוברת עורו! אינה ממליצה על טיפול רפואי מסוים זה או אחר.
[תיבה בעמוד 18]
מה באשר לטיפול תחליפי באסטרוגן?
האסטרוגן עשוי להקנות הגנה מפני מחלת לב ואוסטיופורוזיס, שני גורמי מחלות עיקריים אצל נשים שעברו את גיל המעבר. כאשר רמת האסטרוגן פוחתת, מחלות אלו מתחילות להתפתח וצצות בתוך חמש או עשר שנים. טיפול תחליפי באסטרוגן או טיפול הורמונלי (אסטרוגן ופרוגסטרון) תחליפי מומלצים למניעת המחלות הללו.
טיפול תחליפי באסטרוגן עשוי להקטין את שיעור בריחת הסידן ולמנוע את התפרצותה של מחלת לב. הוספת פרוגסטרון לטיפול ההורמונלי התחליפי מפחיתה את מקרי סרטן השד וסרטן הרחם, אך מבטלת את השפעתו המועילה של האסטרוגן על מחלות לב.
ההחלטה אם להשתמש בטיפול הורמונלי תחליפי או לא חייבת להיות מבוססת על נסיבותיה של האשה, בריאותה ותולדות משפחתה.b
[הערת שוליים]
b ראה עורו! מ־22 בספטמבר 1991, עמ׳ 14–16 [אנג׳].
[תיבה בעמוד 19]
מהי התזונה הטובה ביותר?
ההצעות הבאות לקוחות מהספר Natural Menopause—The Complete Guide to a Woman’s Most Misunderstood Passage (גיל המעבר הטבעי — המדריך השלם על תקופת המעבר שמובנת לנשים בצורה המוטעית ביותר), מאת סוזן פרי וד”ר קתרין א. אוהנלן.
חלבונים
• הקטיני את צריכת החלבונים לשיעור שלא יעלה על 15 אחוז מצריכת הקלוריות הכללית שלך.
• הפיקי יותר חלבונים מן הצומח ופחות מן החי.
פחמימות
• אכלי פחמימות מורכבות יותר, כגון דגנים מלאים, לחמים ופסטות, קטניות, אגוזים, אורז, ירקות ופירות.
• אכלי פחות סוכר ופחות מזונות עתירי סוכר.
• אכלי יותר מזון עשיר בסיבים.
שומנים
• הקטיני את צריכת השומנים הכללית לשיעור שלא יעלה על 25 עד 30 אחוז מצריכת הקלוריות הכוללת.
• עם הפחתתה של צריכת השומנים הכוללת, הגדילי את היחס בין ’שומנים טובים’ (שומן בלתי רווי) ל’שומנים רעים’ (שומן רווי).
מים
• שתי שש עד שמונה כוסות מים ביום.
ויטמינים ומינרלים
• אכלי מגוון ירקות ופירות מדי יום.
• חלב, מוצרי חלב, ברוקולי וירקות בעלי עלים ירוקים הם מקורות טובים של סידן.
[תמונות בעמוד 20]
מה שבני־המשפחה יכולים לעשות כדי לעזור: לגלות חיבה, לסייע בעבודות הבית, להיות מאזינים קשובים ולעתים לצאת מהשגרה.