צעירים שואלים...
מדוע מרשה אלוהים שיקרו דברים רעים?
לידיה היתה רק נערה כאשר פרצה מלחמה במולדתה — יוגוסלביה לשעבר. ”ביליתי ימים ולילות רבים במקלט חשוך”, היא נזכרת. ”פעמים רבות התפתיתי לרוץ החוצה, אפילו אם זה היה עולה לי בחיי! לפני כן היה לך כל מה שרצית, אבל במלחמה שמחת שרק נותרת בחיים”.
כעבור זמן קצר, החלו הלחצים והמתחים שנתלוו למלחמה לכרסם ברוחניותה של לידיה. היא אומרת: ”במשך שבועות לא יכולנו לצאת לבשר או ללכת לאסיפות. למען האמת, חשבתי שיהוה זנח אותנו. הייתי שואלת את עצמי, ’מדוע אין הוא עוזר לנו עכשיו?’”
מלחמות, פשע, אלימות, מחלות, אסונות, תאונות — דברים רעים מעין אלה אינם פוסחים על צעירים. וכאשר טרגדיה מכה בך אישית, אולי אתה תוהה, ’מדוע מרשה אלוהים שיקרו דברים רעים?’
יראי־אלוהים מימי־קדם שאלו שאלות דומות. למשל, כאשר ראה הנביא חבקוק את המצב המתועב ששרר בקרב עם אלוהים, הוא קונן: ”עד אנה, יהוה, שיוועתי ולא תשמע? אזעק אליך חמס, ולא תושיע? למה תַראֵני אָווֶן ועמל תביט?” (חבקוק א׳:2, 3). כיום יש בני־נוער משיחיים הסובלים מצוקה רגשית דומה.
תן דעתך לרגשות שנתעוררו בנערה משיחית, לאחר מותו הפתאומי של אביה. היא מספרת: ”השתוללתי כמו מטורפת. צרחתי מהחלון וצעקתי אל יהוה אלוהים. ... האשמתי אותו בכל. איך זה יכול לקרות? אבא היה אב נהדר ובעל אוהב, ועכשיו הוא איננו — האם ליהוה לא איכפת?” במצב כזה, טבעי לחוש בלבול, כאב ואפילו כעס. זכור, גם הנביא הנאמן חבקוק היה מוטרד מהרשאת הרֶשע. אולם, אם אדם ממשיך לטפח מרירות, אורבת לו סכנה. הוא עלול ’לזעוף על יהוה’ (משלי י״ט:3).
אם כן, כיצד תוכל להימנע מרגשות זעם ומרירות? ראשית, עליך להבין מהו מקור הרֶשע.
אלוהים אינו מקור הדברים הרעים
המקרא מבהיר שאלוהים מעולם לא התכוון שנסבול כך. הוא הניח את הזוג הראשון בבית גן־עדני, ללא כאב וסבל (בראשית א׳:28). אתה בוודאי יודע כיצד השתבשו העניינים: יצור רוחני סמוי מן העין, שלימים התברר ששמו השטן, הסית את אדם וחוה להמרות את פי אלוהים (בראשית, פרק ג׳; ההתגלות י״ב:9). בכך דן אדם את כל צאצאיו לחטא ולתוצאותיו ההרסניות (רומים ה׳:12).
ברור אפוא, שלא אלוהים המיט צרות על האנושות, אלא האדם עצמו (דברים ל״ב:5; קהלת ז׳:29). למעשה, כל הדברים הרעים הפוקדים היום את האדם — חולי, מוות, מלחמות ועוולות — הם פועל יוצא של אי־צייתנות זדונית מצד האדם הראשון. יתרה מכך, כולנו כפופים לְמה שמכונה בלשון המקרא ”עת ופֶגַע” (קהלת ט׳:11). הרשעים והצדיקים כאחד מתנסים בתאונות ובטרגדיות חריגות.
אלוהים מרשה את הרשע
אף שיש נחמה בידיעה שאלוהים אינו מקור הרשע, ייתכן שעדיין מנקרת במוחך השאלה, ’מדוע הוא מרשה לרשע להמשיך להתקיים?’ זה מחזיר אותנו שוב למחלוקות שהתעוררו בגן־עדן. אלוהים אמר לאדם שאם לא ישמע בקולו, מות ימות (בראשית ב׳:17). לעומת זאת, השטן אמר לחוה שאם תאכל מן הפרי האסור, לא תמות! (בראשית ג׳:1–5) בעצם, השטן כינה את אלוהים שקרן. נוסף על כך, השטן רמז שייטב לאדם אם יחליט החלטות על דעת עצמו, מבלי שאלוהים יקבע לו מה לעשות!
אלוהים לא יכול היה להתעלם מן ההאשמות הללו. האם ראית פעם תלמיד בכיתה מערער על סמכות המורה? אם המורה יעבור על כך בשתיקה, גם תלמידים אחרים יתחילו לפרוק כל עול. בדומה לכך, אילולא נענה יהוה לאתגר שהעמיד בפניו השטן, היה פורץ תוהו ובוהו אוניברסלי. יהוה נענה לקריאת התיגר בכך שהִרשה לבני־אדם לנהוג על־פי דרכי פעולתו של השטן. האם נעשה האדם עצמאי כאלוהים, כפי שהבטיח לו השטן? לא. שלטון השטן זרע הרס ואומללות, והתברר שהשטן שקרן זדוני!
האם ירשה אלוהים לרשע להימשך לעד? לא. כדי ליישב את המחלוקות שעורר השטן, ישים אלוהים בקרוב קץ לכל הרשע (תהלים ל״ז:10). אך כיצד נוכל בינתיים להתמודד?
מחלוקת שאתה מעורב בה
תחילה, עליך להבין, שאתה מעורב במחלוקת בין אלוהים לשטן! הכיצד? שים לב לאחד מספרי המקרא, הקרוי על שמו של איוב הצדיק. כאשר ציין אלוהים את איוב כדוגמה למשרת נאמן, השיב השטן: ”החינם ירא איוב אלוהים?” (איוב א׳:9) למעשה, השטן טען כי אם יוּתר לו להפעיל לחצים, יעלה בידו להניא כל איש מלשרת את אלוהים! (איוב ב׳:4, 5).
אם כן, השטן השמיץ את כל יראי־אלוהים. הוא השמיץ אותך. עם זאת, במשלי כ״ז:11 נאמר: ”חכם, בני, ושמח לבי, ואשיבה חורפי דבר”. אכן, כאשר אתה משרת את אלוהים למרות הקשיים הכואבים, אתה בעצם מחזק את ההוכחות שהשטן שקרן!
יש להודות כי לנוכח דברים רעים קשה לחשוב על המחלוקות הכרוכות בנידון. דיאן, שהיתה רק בת 10 במות אמהּ, אומרת: ”פחדתי שבגלל הקשיים שעברתי בחיי אהיה קשוחה וממורמרת”. אך, הבנת הסיבות שאלוהים מרשה את הסבל עזרה לה לאמץ השקפה נכונה על בעיותיה. היום היא אומרת: ”אף־על־פי שיש בחיי דברים שקשה להתמודד איתם, יד יהוה תמיד עימדי”.
דיאן מעלה בזיכרוננו עובדה חשובה מאוד: יהוה אינו מצפה מאיתנו להתמודד עם הלחצים בכוחות עצמנו. תהלים נ״ה:23 מבטיחנו: ”השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך. לא יתן לעולם מוֹט לצדיק”. קוטויוֹ הצעירה נוכחה באמיתוּת הפסוק. הוריה נהרגו ברעידת־האדמה שהיכתה את קוֹבּה, יפן, ב־1995. בשמה ובשם אחיה הצעירים היא אומרת: ”אנחנו מצליחים להחזיק מעמד כיוון שאמא שלי לימדה אותנו לסמוך על יהוה”.
מה באשר ללידיה, הנערה שהוזכרה בתחילת המאמר? עם הזמן, היא הבינה שאלוהים לא זנח אותה כלל. היום היא אומרת: ”יהוה תמיד עמד לצדנו. הוא הִנחה אותנו וכיוון את צעדינו”.
יהוה — אל אוהב ודואג
גם אתה יכול להיווכח בעזרה מאת אלוהים, כשקורים לך דברים רעים. מדוע? כי לאלוהים איכפת ממך! ואף שהוא מרשה שדברים רעים יקרו לאנשים טובים, הוא מעניק גם נחמה אוהבת (קורינתים ב׳. א׳:3, 4). הוא עושה זאת, בין היתר, באמצעות הקהילה המשיחית. שם תוכל למצוא ’אוהבים הדבֵקים מאח’, ובכוחם לחזקך בעת משבר (משלי י״ח:24). קוטויוֹ נזכרת: ”מהיום הראשון לאחר רעידת־האדמה, הלכנו למקום שבו התאספו האחים, וקיבלנו עידוד ודברים נחוצים אחרים. זה נסך בי ביטחון. כל עוד יהוה והאחים איתנו, נוכל, לדעתי, לעמוד בכל דבר”.
מאחר שיהוה מכיר אותך כפרט, יש ביכולתו גם לספק את צרכיך בעת צרה. דניאל חושב על ההתמודדות שלו עם מות אביו ואומר: ”יהוה נהיה לך לאב, ובארגונו יש גברים רוחניים המשמשים דוגמה ומופת. יהוה נותן לי תמיד תשובות לשאלות, שבדרך־כלל הייתי משוחח עליהן עם אבי”. גם דיאן מתנסה בדאגתו האוהבת של יהוה מאז מות אמה. היא אומרת: ”הוא הדריך אותי ועזר לי להתמודד עם הייאוש באמצעות אנשים בעלי בגרות רוחנית, אשר העניקו לי עידוד, הכוונה ועצות”.
כמובן, דברים רעים אינם תענוג כלל וכלל. עם זאת, התנחם בידיעת הסיבה שאלוהים מרשה זאת. היזכר תמיד שאלוהים יפתור עד מהרה את הבעיה. בסופו של דבר, לא ייוותר כל זכר מן הדברים הרעים שחווינו! (ישעיהו ס״ה:17; יוחנן א׳. ג׳:8). אם תנצל את כל האמצעים שאלוהים מעמיד לרשותנו להקלת ההתמודדות, תוכל לתרום את חלקך להוכחות שהשטן שקרן. בבוא הזמן, ’ימחה אלוהים כל דמעה מעיניך’ (ההתגלות כ״א:3, 4).
[תמונות בעמוד 21]
בקרוב ישים יהוה קץ לכל הדברים הרעים