עגורי הכתר המלכותי — רקדנים ססגוניים עטורי כתר
מאת כתב עורו! בקניה
עגור הכתר המלכותי נמנה עם בעלי הכנף היפים ביותר בעולם. זהו עוף מרשים, עטוי שלל צבעים ואציל מראה. גובהו יותר ממטר. מוטת כנפיו גדולה מאוד. צווארו מעודן וארוך, כאופייני למיני עגורים אחרים.
הזכר והנקבה דומים. הנוצות השחורות בגבו מקיפות את אברות הכנף הצחורות הנמתחות לאורך שני צדי הציפור. סמוך לזנב צבען הופך זהבהב. נוצות כנף אחרות מעוטרות בחום כהה, כצבע הערמון.
פניו של עגור הכתר המלכותי הן חגיגה לעיניים. לחייו שנהב וסביבן, בראשו ובגרונו, נוצות רכות שחורות. צבע עיניו כחול בהיר יפהפה. מנוצות גרונו השחורות ניבט דלדול אדום בוהק, המתנדנד כתליון כשצווארו מתוח היישר קדימה. מה שבעיקר בולט לעין היא ציצית ראשו המרשימה העשויה מנוצות זהב דקיקות ודומה לכתר סימטרי מרהיב ביופיו. נוצות דקות וזוהרות אלו מקרינות אור זהב בנפול עליהן קרני השמש. שלל צבעיו המהממים והמנוגדים משתלבים יחדיו מעל זוג רגליים שחורות ארוכות ודקיקות.
קריאותיו הרמות של עגור הכתר המלכותי הן מבין הקולות הבלתי נשכחים של אפריקה: אוֹ–וואנג! אוֹ–וואנג! אוֹ–וואנג! קריאותיו נשמעות למרחקים. לא פעם קורה שזוג עגורים פוצחים יחדיו בקריאות במעופם אל העצים למנוחה או הלאה מהם. בתקופות מסוימות בשנה מתאספים עגורי הכתר המלכותי בלהקות המונות עד 30 ציפורים, ויוצרים צירוף של צלילים ערבים לאוזן.
הטיפול בצאצאים
עגורי הכתר המלכותי חיים בזוגות, והקשר בין בני־הזוג נמשך כנראה עד מותם. הם נפוצים באזורים רבים במזרח אפריקה, בייחוד בביצות ובאדמות בוציות. שם הם בונים את קִנם ומגדלים את צאצאיהם. הקן דמוי החרוט עשוי מערימה גדולה של עשבים וקני סוף, והללו משמשים מצע שעליו מטילה הנקבה שתיים או שלוש ביצים גדולות בצבע כחול ירקרק. הזכר והנקבה מתחלקים בעול הדגירה, ובתוך שלושים יום בוקעים האפרוחים. ההורים עמלים יחדיו להאכיל את צאצאיהם מכוסי הפלומה ולטפל בהם. בעת סכנה ייחלצו ללא חת להגנת גוזליהם.
עגור הכתר המלכותי ניזון בעיקר מחרקים, צפרדעים, נחשים קטנים וזרעים. הוא רוקע באדמה ברגליו הגבוהות והדקיקות ובכפיו הגדולות וכך מתקין לעצמו ארוחה מהירה מיצורים קטנים הבורחים ממחבואם שבין העשבים.
ריקוד בלט
עגורי הכתר המלכותי הם רקדנים נלהבים ומשעשעים. הם מנפנפים בכנפיהם הגדולות והססגוניות, נישאים אל על ומרחפים בעדינות חזרה אל הקרקע כאילו צונחים במצנח. הם רצים בדילוגים מלאי חן, מנתרים לאוויר וחגים סביב בן־זוגם כשראשם מיטלטל במהירות מעלה ומטה בתנועות ליצן. הם נעמדים זקוף, פורשים כנפיים, ומפגינים את הצבעים היפהפיים של נוצות אברותיהם.
זוג עגורים יוצרים לעתים צורות ענוגות בצווארם ומביטים זה בעיני זה. בעומדם מקור אל מול מקור, בוקעים מגרונם צלילים נמוכים רועמים כשירת סרנדה. הם מזדקפים שוב ומתחילים מחדש את ריקוד הבלט המסוגנן.
מאבק ההישרדות
עגורי הכתר המלכותי נוחים לבריות וקל לאלפם. בשל צבעם וצורתם המרהיבים ובשל ריקודיהם המשעשעים, נפוצים העגורים הללו בגני חיות, ורבים מעוניינים להחזיק בהם כקישוט באחוזות ובגנים פרטיים. על רקע הביקוש הרב, לא פלא שאוכלוסייתם הולכת ומתמעטת. ייבוש אדמות בוציות ופיזור רעלים וחומרי הדברה פוגעים גם הם בעגורי הכתר המלכותי.
עצוב יהיה אם ביום מן הימים לא נראה ולא נשמע עוד את עגור הכתר המלכותי. אך המקרא מבטיח שבקרוב ילבש העולם כולו פנים חדשות. (השווה פטרוס ב׳. ג׳:13.) אותה עת, כל תושבי כדור־הארץ יתענגו לנצח מיצירות המופת של הבורא, יהוה אלוהים, ומן הרקדנים הססגוניים עטורי הכתר.