מחדשות העולם
אוקיינוסים בסכנה
כתב העת למסחר (The Journal of Commerce) מוסר, שלמעלה מ־600,1 מדענים לחקר הים וביולוגים העוסקים בשימור הסביבה מ־65 מדינות חתומים על ”קריאה לפעולה” למניעת נזק נוסף לאוקיינוסים. ”הים בצרות צרורות, והמצב חמור בהרבה מכפי שחשבנו”, אומר האקולוג הימי אליוט נורס. מבין הדוגמאות שהוזכרו היה קטע אוקיינוס בן 000,18 קילומטר מרובע במפרץ מקסיקו. הקטע מכונה האיזור המת. וכשמו כן הוא — אין בו דגים, חסילונים ושאר צורות החיים כמעט נכחדו ממנו. לדברי המדענים שורש הבעיה הוא כמויות גדולות של אצות הניזונות ממי הנֶגר עתירי חומרי המזון, שנשפכים לים דרך נהר המיסיסיפי. כשהאצות מתות, הן שוקעות אל תחתית האוקיינוס. החיידקים מפרקים אותן, והחמצן בקרקעית האוקיינוס מידלדל. ד״ר ננסי רַבַּלֵי, מדענית לחקר הים, אומרת: ”כל דבר שאינו מסוגל לנטוש את האיזור, סופו למות”.
תרומת איברים
האם אתה מעוניין לתרום איברים לאחר מותך? ברזילאים רבים ניצבים בפני שאלה זו מאז נכנס לתוקפו חוק חדש ב־1 בינואר 1998. החוק קובע שכל תושבי ברזיל מעל גיל 18 ייחשבו אוטומטית לתורמי איברים, אלא אם כן יחתמו על מסמכים הפוטרים אותם מחובה זו. אך ”הראיות מלמדות שרוב הברזילאים מעדיפים שגופותיהם יישארו שלימות”, מוסר מיאמי הרלד. ”בששת החודשים האחרונים, שלושה מכל ארבעה שקיבלו רשיון נהיגה לא הסכימו לתרומת איברים”. מדוע? חלקם חששו שהרופאים ימהרו לקבוע מוות מוחי כדי להרוויח את איבריהם.
שנה קשה למגידי עתידות
מגידי העתידות בגרמניה הוכו ב”עיוורון” כמעט מוחלט ב־1997, מדווח הנסאוּישה נוֹיֵה פְּרֵסֵה מפרנקפורט. מתוך כ־70 התחזיות שניתחה האגודה למחקר מדעי על המדעים העל־טבעיים (GWUP), לא התגשמה אף תחזית אחת. האירועים המפתיעים של 1997 נעלמו מעיני אותם חוזי עתיד. איש מהם לא צפה, למשל, את מותה הפתאומי של הנסיכה דיאנה. רבים ממגידי העתידות נעשו כה זהירים, עד כי הם מעזים לנבא רק את התפתחותן של מגמות שונות, כגון בעיות כלכליות ופוליטיות. הם צופים דברים ש”כל קורא עיתונים מסוגל ממילא לנחש”, אומר אדגר ווּנדר, חבר באגודה האמורה.
יחסי מין מסוכנים
חוקרים מבתי־חולים ברוד איילנד ובבוסטון, ארצות הברית, פנו בין השנים 1994 ו־1996 בשאלות ל־203 נשאי איידס בעניין חיי המין שלהם. מה הם ממצאי הסקר? ”ארבעה מכל עשרה נשאי איידס קיימו יחסי מין מבלי לספר לשותפם למיטה שהם נשאים, וכמעט שני שלישים ממי שהסתירו זאת לא הקפידו להשתמש בקונדום”, מוסר ניו־יורק טיימס. הסתרת מידע זה אינה דבר נדיר, מציינים החוקרים. ”אין זה נובע מבורות”, אומר ד״ר מייקל סטיין מבית־הספר לרפואה באוניברסיטת בראון בפרובידנס, רוד איילנד. ”נשאי האיידס מודעים לסכנת ההדבקה. [הם] אינם בורים בנושאים אלה. זה עניין של אחריות אישית”.
השמנת יתר ומחלות לב
”השיטה היעילה ביותר למנוע מחלת עורק כלילי בבגרות היא אולי מניעת השמנת יתר בילדות”, מדווח כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקני. מומחים לרפואה יודעים זה כבר, שהשמנת יתר בגיל צעיר מגדילה את הסיכויים ליתר לחץ דם, סוכרת, היפרליפידימיה (יתר שומן בדם), מחלת עורק כלילי ומחלות כרוניות אחרות. אך למרות המלצות הרופאים להפחית את שיעור השומנים בתפריט ולהתעמל בקביעות, נמסר ששליש מתושבי צפון אמריקה סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר. ”כמה נתונים יידרשו עד שהחברה שלנו תנקוט צעדים למניעת השמנת יתר, תשפר את התפריט של ילדינו ותקנה להם הרגלי פעילות גופנית?” שואלת לינדה ואן הורן, מבית־הספר לרפואה באוניברסיטת נורת’ווסטרן שבשיקאגו. ”התועלת האפשרית יקרה לאין ערוך. אם הנושא לא יטופל, ההשלכות על מערכת הלב וכלי־הדם צפויות, מגבילות ויקרות”. אולם, מחקר חדש יותר, שפורסם בכתב העת הרפואי של ניו־אינגלנד, העלה שהשמנת יתר אינה מהווה סכנה בריאותית רצינית. נמצא שהיא ”מגדילה את הסיכוי למוות בטרם עת, אך במידה מועטה מכפי שחשבו מומחים רבים בענף הרפואה”, מוסר ניו־יורק טיימס.
יערות נמחקים מן המפה
כמעט שני שלישים מהיערות שכיסו את כדור־הארץ לפני שהחלה הציוויליזציה לכרסם בשטחם נמחקו מן המפה, אומרת הקרן העולמית לטבע (WWF). חרף מאמציו החרוצים של האדם להביא את הבעיה למודעות הציבור, צבר הבירוא בעשור האחרון תאוצה, ומספר מדינות עלולות להימצא בקרוב ללא יערות טבעיים. כריתת יערות לצורך חומרי גלם ועל מנת להכשיר קרקעות לחקלאות מביאה שואה על מיני צמחים ובעלי־חיים. יתרה מזו, שריפת עצים משחררת פחמן דו־חמצני לאטמוספירה, מה שיחמיר, לחששם של רבים, את התחממות כדור־הארץ. הקרן קוראת להגן לפחות על 10 אחוז מכל סוגי היערות בעולם עד שנת 2000, מוסר העיתון הלונדוני גרדיאן.
התחזית: רעב כלל־עולמי
על־פי מחקר מטעם אוניברסיטת ג׳ונס הופקינס, ”אם לא יואט קצב ריבוי האוכלוסייה וכמות התוצרת החקלאית לא תגדל במידה משמעותית, עד שנת 2025 לא יהיה מספיק מזון ל־8 מיליארד הפיות הרעבים שיהיו אז, לפי האומדנים, בעולם”, מדווחת סוכנות ”אסוסיאטד פְּרֶס”. החוקרים חוזים ש”אם שיעור הילודה לא יצנח, בהערכה גסה, לשני ילדים לאשה”, יהיה צורך להכפיל את תנובת המזון עד 2025, כדי שהציבור יוכל ”להשיג מזון בריא ומזין די צורכו” ולשמור על בריאותו. המחסור במים, זיהום האדמה, צמצום מתמיד בשטחו של רובד האדמה העליון בגלל סחף וכן גם שינויי אקלים רק מחמירים את הבעיה. כבר כיום גוועים ברעב מדי שנה כ־18 מיליון איש, אף שיש מספיק מזון לכל תושבי כדור־הארץ, המונים כמעט 6 מיליארד נפשות.
התנינים באורינוקו נכחדים
התנינים בנהר אורינוקו שבוונצואלה בסכנה, מדווח כתב העת של קראקס, אסטַמפּס. משנת 1930 ניצודו התנינים בשל עורם. בתקופה ההיא, ”אוכלוסיית התנינים בוונצואלה היתה גדולה מזו של בני האדם שם”, מציין כתב העת. אך בין השנים 1931 ו־1934, יוצאו כמעט 5.1 מיליון קילוגרם עורות שהופשטו מלפחות 5.4 מיליון תנינים. ב־1950, ”לאחר שנים של ציד בלתי פוסק”, הידלדלה אוכלוסיית התנינים עד כדי כך שניתן היה לייצא ”רק” 000,30 קילוגרם. כיום, נותרו פחות מ־000,3 תנינים באורינוקו. לדברי מומחים, על מין זה ועל 312 מינים נוספים של בעלי־חיים בוונצואלה, מאיימת סכנת הכחדה בידי האדם.
כוכב בעל עוצמה מדהימה
גרם שמימי שנשקף לאחרונה מבעד לעדשות הטלסקופ האבל מהווה עדות נוספת לקיומו של כוכב נדיר בגלקסיה שלנו, ”כוכב משתנה בעל אור כחול”. לדברי אסטרונומים, לכוכב הבהיר ולערפילית שסביבו צורת אקדח, ומכאן שמו הלועזי — פּיסטוֹל. מעריכים שהפיסטול גדול לפחות פי 60 מהשמש שלנו ולוהט בעוצמה של כמעט פי 10 מיליון ממנה. ייתכן שזהו ”הכוכב הכי גדוש אנרגיה בשמים”, אומר כתב העת סיינס ניוּז. בגלל ענני האבק המסתירים אותו, ניתן לראות את הכוכב רק באמצעות מכשור רגיש לאור אינפרה־אדום. מסיבה זו התגלה הפיסטול, שמרחקו מכדור־הארץ 000,25 שנות אור, רק בתחילת שנות ה־90’. התגלו רק עוד שישה כוכבים מסוגו בגלקסיה שלנו.
נהיגה ודיבור בטלפון — שילוב מסוכן
נהגים המשוחחים בטלפון בשעת הנהיגה עלולים לעשות טעויות חמורות מבלי להיות אפילו מודעים לכך. זו היתה מסקנת ניסוי שנערך מטעם מועדון הרכב הכללי של גרמניה. הנהגים נתבקשו להשלים שלוש פעמים מסלול שנקבע לניסוי: בפעם הראשונה מבלי לשוחח בטלפון, ופעמיים נוספות — פעם כשהם משתמשים בדיבורית ובפעם בטלפון סלולארי שהחזיקו ביד. מה היו ביצועי הנהגים בניסוי? נהגים שלא שוחחו בטלפון ביצעו בממוצע 5.0 טעויות בבלימה ובהישארות בנתיב שלהם. מי שהשתמשו בדיבורית ביצעו 9.5 טעויות, ונהגים שאחזו בטלפון ביד — ביצעו 6.14 טעויות. לפיכך, סוּטדויצֶ’ה צַייטוּנג מוסר, שמסקנת מחקר זה היא שלהחזיק טלפון ביד בשעת הנהיגה ”זהו סיכון בטיחותי גדול”.