איידס — היש תקווה?
העדר תרופה או חיסון לאיידס אינו הבעיה היחידה במיגור המחלה. אחת הבעיות הנוספות היא שאנשים אינם מוכנים לשנות את אורח חייהם ומסתכנים בהידבקות. בארצות־הברית, למשל, שיעור ההידבקות בנגיף נשאר יציב, על אף הירידה במספר התפרצויות המחלה. הבעיה, לדברי אֶסוֹשיאֶטד פּרֶס, היא ש”רבים מזלזלים באזהרות לגבי מניעת המחלה”.
במדינות המתפתחות, שבהן חיים, לפי דיווחים, 93 אחוז מהנשאים, יש מכשלות נוספות במאבק באיידס. רבות ממדינות אלה עניות מכדי לספק את שירותי הבריאות הבסיסיים. אפילו היו התרופות החדשות מצויות בארצות אלה — ולרוב אין הן מצויות — העלות השנתית לקנייתן היתה גבוהה בהרבה מהשכר שרבים שם מרוויחים בכל ימיהם!
אך נניח שתרופה חדשה וזולה תפותח לריפוי מוחלט מהמחלה. האם תימצא לכל דורש? סביר להניח שלא. מדי שנה, מוסרת קרן החירום של האו״ם למען הילד, מתים כארבעה מיליון ילדים מחמש מחלות שניתן למנוע בעזרת החיסונים הזולים שפותחו.
מה יעשו מי שנדבקו בנגיף במדינות שבהן אי־אפשר להשיג תרופות? רות מוטה מתוכנית הבריאות הבינלאומית שבסנטה קרוז, קליפורניה, השתתפה בארגון תוכניות למניעת איידס ולטיפול בחולים בעשרות מהמדינות המתפתחות. היא אומרת: ”מניסיוני, גישה חיובית חשובה לא פחות מתרופות. אני מכירה אנשים שנשאו את הנגיף 10 עד 15 שנה ולא נטלו שום תרופה. התרופות מועילות, אבל הריפוי דורש הרבה יותר מהכנסת כימיקלים לגוף. זה גם עניין של גישה, תמיכה חברתית, רוחניות ותזונה”.
יש פתרון
היש סיבה להאמין שהאיידס ינוצח ביום מן הימים? יש ויש. התקווה הטובה ביותר טמונה במילות התפילה המכונה בפי רבים תפילת האדון או תפילת אבינו. בתפילה זו, הכתובה בכתבי־הקודש בספר מתי, אנו מבקשים שרצון אלוהים ייעשה כבשמים כן בארץ (מתי ו׳:9, 10). אין זה רצון אלוהים שבני האדם יסבלו חולי לעד. אלוהים ייעתר לתפילה. הוא ישים סוף לא רק לאיידס, אלא גם ליתר המחלות המכות באנושות. ביום ההוא, ”בל יאמר שכן: ’חליתי’” (ישעיהו ל״ג:24).
השיטה הטובה ביותר, לפי שעה, היא מניעה. לגבי מחלות רבות יש שתי ברירות: למנוע או לנסות להירפא. כשמדובר בנגיף הכשל החיסוני, הברירה היא אחת ויחידה. ניתן למונעו, אבל לעת עתה אי־אפשר לרפאו. מדוע תסכן את חייך? טובה מניעה מאי ריפוי.
[קטע מוגדל בעמוד 9]
”הריפוי דורש הרבה יותר מהכנסת כימיקלים לגוף. זה גם עניין של גישה, תמיכה חברתית, רוחניות ותזונה” (רות מוטה).
[תיבה/תמונה בעמוד 9]
”הקהילה היתה נפלאה”
השליח פאולוס יעץ לעמיתיו המשיחיים: ”נגמול טוב לכל אדם, ובייחוד לבני אמונתנו” (גלטים ו׳:10). אמה של קארן, שהוזכרה במאמר הראשון, סיפרה כיצד הגיבה הקהילה המקומית של עדי־יהוה לשמע הידיעה שקארן וביל נושאים בגופם את הנגיף. וכך אמרה: ”הקהילה היתה נפלאה. כשחלה ביל בדלקת ריאות, קארן גם היתה חולה ועשתה מאמץ עליון לטפל בו ובילדים. האחים ניקו להם את הבית, תיקנו את המכונית וכיבסו את בגדיהם. הם עזרו להם בטיפול בעניינים משפטיים ובהעתקת מקום מגוריהם. הם קנו מזון ובישלו עבורם. זה היה זרם אדיר של עזרה רגשית, רוחנית וחומרית נדיבה”.
[תמונה בעמוד 8]
נאמנות בנישואין עשויה למנוע הידבקות בנגיף האיידס