זכויות אדם לכל — מציאות כלל־עולמית!‏

‏”‏מהו הגורם השורשי להפרות של זכויות האדם?‏”‏ נשאלה עורכת־דין מנוסה לזכויות האדם.‏ ”‏חמדנות”‏,‏ השיבה עורכת־הדין.‏ ”‏האדם חומד כוח פוליטי וכלכלי”‏.‏ החמדנות נובעת מחשיבתו של האדם,‏ ולכן הפרות של זכויות האדם משקפות בעצם את דרך חשיבתו.‏ גורם נוסף הוא הלאומנות.‏ הפילוסופיה של גאווה לאומית מלבה את הפרות זכויות האדם.‏ זכויות אלו יכובדו רק אם ’‏תעלה לשלטון ממשלה עולמית שבסמכותה לנקוט אמצעים כדי לאכוף אותן’‏,‏ אומר הפרופסור ההולנדי למשפטים וכלכלה,‏ יאן ברקאור.‏

ובלשון אחר,‏ כדי להפוך את כיבוד זכויות האדם למציאות כלל־עולמית,‏ צריכים לקרות שני דברים לפחות:‏ שינוי בדרך החשיבה ושינוי השלטון.‏ האם שינויים אלה מציאותיים?‏

סיבה כפולה לשינוי

העשור לחינוך לזכויות האדם שעליו הכריז האו״ם עומד להיכנס לשנתו החמישית.‏ בה בשעה,‏ תוכנית חינוך בינלאומית ואָפוליטית קוצרת הצלחה זה עשרות שנים ומשנה את דרך חשיבתם של מיליונים.‏ עתה,‏ אנשים אלה נוהגים כבוד בזולת.‏ תוכנית זו שמבצעים עדי־יהוה פועלת ביותר מ־230 ארצות.‏ מהו סוד הצלחתה?‏

קודם כל,‏ תוכנית חינוכית מקראית וחובקת עולם זו מעמיקה את הבנת האנשים לגבי מקור זכויות האדם.‏ ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם מציינת שזכויותיו של האדם נובעות מתוקף היותו יצור תבוני ומוסרי.‏

מובן שמקור נעלה הוא שחנן את האדם בתבונה ובמצפון.‏ (‏ראה מסגרת ”‏מקור זכויות האדם”‏ בעמוד 13.‏)‏ הכרה בקיומו של מקור נעלה,‏ אלוהי,‏ יש בה סיבה מוצקה לכבד את הזולת.‏ אתה נוהג כבוד ברעך לא רק משום שמצפונך מניעך לעשות זאת,‏ אלא מסיבה חשובה יותר.‏ הכבוד והאהבה שאתה רוחש לבורא מניעים אותך לנהוג בבריאתו בכבוד.‏ גישה זו,‏ המביאה בחשבון שתי סיבות אלה,‏ מבוססת על דברי ישוע המשיח:‏ ”‏ואהבת את יהוה אלוהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל מאודך”‏ וגם ”‏ואהבת לרעך כמוך”‏ (‏מתי כ״ב:‏37–39‏)‏.‏ אדם הרוחש כבוד עמוק לבורא לא יפר לעולם את זכויותיו של רעהו,‏ משום שניתנו כמורשה מאת אלוהים.‏ מי שפוגע בזכויות פוגע במורשה.‏

חינוך המחולל שינויים

באיזו מידה מצליחה התוכנית החינוכית המקראית של עדי־יהוה להפחית את הפרות זכויות האדם?‏ הדרך הטובה ביותר לענות על כך היא לבחון את הישגיה,‏ כפי שאמר ישוע,‏ ”‏צדקתה של החוכמה הוכחה במעשיה”‏ (‏מתי י״א:‏19‏)‏.‏

כתובת מפורסמת על קיר בכיכר האומות המאוחדות בניו־יורק סיטי אומרת:‏ ”‏וכיתתו חרבותם לאִתים וחניתותיהם למזמרות.‏ לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה”‏.‏ בצטטו מספר ישעיהו פרק ב׳,‏ פסוק 4‏,‏ מצביע האו״ם על דרך חשובה להקטין את הפגיעה הקשה בזכויות האדם — לשים קץ למלחמות.‏ שהרי המלחמה,‏ לדברי פרסום מטעם האו״ם,‏ ’‏היא אנטיתיזה של זכויות האדם’‏.‏

התוכנית החינוכית של עדי־יהוה אף מגיעה אל מעבר לרעיון לחקוק את מילותיו של ישעיהו בקיר אבן.‏ היא ’‏כותבת’‏ את דברי ישעיהו על לב האנשים.‏ (‏השווה עברים ח׳:‏10‏.‏)‏ הכיצד?‏ היא ממוטטת מחסומים גזעיים ואתניים ומפוררת את חומות הלאומנות.‏ היא מלמדת את השקפת המקרא על הגזע:‏ קיים גזע אחד בלבד — הגזע האנושי (‏מעשי־השליחים י״ז:‏26‏)‏.‏ המצטרפים לתוכנית מפתחים שאיפה ’‏ללכת בדרכי אלוהים’‏,‏ שעליו אומר המקרא שהוא ”‏איננו נושא פנים,‏ אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו”‏ (‏אפסים ה׳:‏1;‏ מעשי־השליחים י׳:‏34,‏ 35‏)‏.‏

חינוך מקראי זה מביא לידי כך שמיליונים כיום ’‏לא לומדים עוד מלחמה’‏.‏ שינוי שנגע ללב והשפיע על דרך החשיבה אכן התחולל.‏ והשינוי בעינו עומד.‏ (‏ראה מסגרת ”‏חינוך לשלום”‏,‏ עמוד 14.‏)‏ נכון לעכשיו,‏ מדי יום יותר מ־000,‏1 איש בממוצע משלימים קורסים בסיסיים שמנהלים עדי־יהוה ומצטרפים לשורותיו של הכוח העולמי למען השלום.‏

עד כמה עמוקים שורשיו של שינוי זה בחשיבה ושל ההחלטה שבאה בעקבותיו,‏ לכבד את זכויות האדם ולסרב להשתתף במלחמה?‏ מסתבר שהוא מכה שורשים עמוקים.‏ לדוגמה:‏ מידת כיבוד זכויות האדם על־ידי עדי־יהוה הועמדה למבחן קשה במלחמת העולם השנייה,‏ ובמיוחד בגרמניה הנאצית.‏ ההיסטוריון בריאן דן הצהיר:‏ ”‏עדי־יהוה אינם משתלבים עם הנאציזם.‏ הסיבה העיקרית לרדיפתם על־ידי הנאצים היתה הניטרליות שלהם מבחינה פוליטית.‏ משמעה שאיש מן המאמינים לא נשא נשק”‏ (‏תגובת הכנסיות לשואה [‏The Churches’ Response to the Holocaust]‏)‏.‏ בספרו תולדות הנצרות (‏A History of Christianity)‏ כתב פול ג׳ונסון:‏ ”‏על רבים הוטל גזר דין מוות על שסירבו לשרת בצבא.‏.‏.‏ או שסופם היה שנלקחו לדכאוּ או אושפזו במוסדות לחולי נפש”‏.‏ למרות הכל,‏ הם עמדו איתנים.‏ הסוציולוגית אנה פאבלצ׳ינסקה תיארה את העדים כ”‏אי זעיר של התנגדות בלתי נלאית בחיקה של אומה אחוזת טרור”‏.‏

תאר לעצמך כיצד היתה חלה מייד נסיגה דרמטית בהפרת זכויות האדם אם כל האנשים ברחבי העולם היו נוקטים עמדה זו כיום ו’‏לא לומדים עוד מלחמה’‏!‏

ממשלה עולמית ’‏אוטופיה’‏?‏

‏’‏שינוי דרך החשיבה הוא אתגר,‏ אך הקמת ממשלה עולמית היא אוטופיה’‏,‏ העירה עובדת האו״ם.‏ ואכן,‏ העובדה שהאומות לא הראו כל נכונות לוותר על הריבונות שלהן לטובת האו״ם או כל ארגון אחר,‏ מאמתת מסקנה זו.‏ עם זאת,‏ על מי שמתייחסים בביטול לרעיון של ממשלה עולמית,‏ מציין פרופסור ברקאור,‏ ”‏מוטלת החובה המוסרית להצביע על דרכים אחרות לפתרון בעיות העולם.‏ אך אין בנמצא פתרונות חלופיים”‏.‏ והכוונה לפתרונות של בני אנוש.‏ לעומת זאת יש פתרון ממקור על אנושי.‏ מהו?‏

המקרא מספר שהבורא הוא מקור התכונות שביסודן של זכויות האדם,‏ ושבזכותו תצמח ממשלה עולמית שתבטיח אותן.‏ אף שממשלה שמימית זו סמויה מן העין,‏ היא ממשית ביותר.‏ למעשה מיליונים מתפללים,‏ לעתים שלא ביודעין,‏ לבואה של ממשלה עולמית זו בתפילה המוכרת כ’‏תפילת האדון’‏:‏ ”‏תבוא מלכותך,‏ ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ”‏ (‏מתי ו׳:‏10‏)‏.‏ ראש המלכות או הממשלה הזו מוּנה מטעם אלוהים והוא שר שלום,‏ ישוע המשיח (‏ישעיהו ט׳:‏5‏)‏.‏

ממשלה עולמית זו תצליח ליצור תרבות של זכויות אדם שתהא באמת חובקת עולם ונצחית.‏ אחת הדרכים להשגתה תהא חיסול תמידי של המלחמות.‏ המקרא מנבא לגבי הבורא:‏ ”‏משבית מלחמות עד קצה הארץ.‏ קשת יְשַׁבֵּר,‏ וקיצץ חנית;‏ עגלות ישרוף באש”‏ (‏תהלים מ״ו:‏10‏)‏.‏

מתי יתרחש הדבר בקנה־מידה עולמי?‏ בתוכנית שיעורי המקרא של עדי־יהוה נמצאת תשובה משביעת רצון.‏ אנו מעודדים אותך להכיר תוכנית זו.‏a אם זכויות האדם חשובות לך,‏ לא תתאכזב.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 12]‏

מקור זכויות האדם

בסעיף א של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם נקבע ש”‏כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם”‏.‏ זכויות האדם מתוארות כאן כזכויות מלידה,‏ העוברות מאב לבן,‏ כפי שנהר נושא את המים למי שגרים על גדותיו.‏ מהיכן נובע נהר זה של זכויות אדם?‏

בהכרזה האוניברסלית נאמר,‏ שלבני האדם מגיעות זכויות משום ש”‏כולם חוננו בתבונה ובמצפון”‏.‏ בפרסום מטעם האו״ם נכתב:‏ ”‏האדם הוא יצור תבוני ומוסרי.‏ בכך הוא שונה משאר היצורים עלי־אדמות ולפיכך מוקנות לו זכויות וחירויות מסוימות שאינן נחלתם של יצורים אחרים”‏.‏ (‏ההדגשה שלנו.‏)‏ אם כן,‏ המסקנה היא שהתבונה והמצפון הם הבסיס לקבלת הזכויות.‏ נובע מכך שמקור התבונה והמצפון האנושיים הוא מקור זכויות האדם.‏

ההצהרה שזכויות האדם קשורות לתבונה ולמצפון היא חידה בעיני פעילים לזכויות האדם הדוגלים באבולוציה.‏ הספר התפתחות החיים (‏Life Ascending)‏,‏ אשר תומך באבולוציה,‏ מודה בצדק:‏ ”‏כאשר אנו מנסים לבחון כיצד תהליך [‏האבולוציה]‏.‏.‏.‏ יכול היה להוליד תכונות כגון אהבת היופי והאמת,‏ חמלה,‏ חירות ומעל לכל — נפשו העשירה של האדם,‏ אנו נבוכים”‏.‏ הטענה שתבונתו של האדם ומצפונו נובעים מאבות קדמונים תת־אנושיים חסרי תבונה ומצפון דומה לטענה שנהר נובע ממקור אכזב.‏

התבונה והמצפון האנושיים אינם יכולים לנבוע ממקור תת־אנושי,‏ ולכן מקורן של תכונות אלה חייב להיות על־אנושי.‏ בני האדם בלבד ניחנו בתכונות הקשורות לזכויות האדם — תבונה ומצפון — משום שבניגוד לבעלי חיים,‏ הם נבראו ב”‏צלם”‏ אלוהים,‏ כפי שכתוב במקרא (‏בראשית א׳:‏27‏)‏.‏ לפיכך,‏ הספר זכויות האדם — מסות על צידוקים ויישומים (‏Human Rights—Essays on Justiifcation and Applications)‏ מציין שתשובה הגיונית לשאלה,‏ מדוע יש לבני אדם זכויות מוסריות היא ש”‏יש להם ערך עצמי או כבוד או שהם.‏.‏.‏ ילדי אלוהים”‏.‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 14]‏

חינוך לשלום

לפני מספר שנים,‏ כאשר מדינות הבלקן היו שסועות מלחמה,‏ היה ברנקו שומר חמוש במרפאה בחלקה הקרואטי של בוסניה.‏‏*‏ רופא במרפאה למד את המקרא עם עדי־יהוה,‏ ובאחד הלילות סיפר לברנקו את שלמד.‏ הדברים ששמע הניעו את ברנקו להניח את נשקו.‏ מאוחר יותר,‏ עקר למדינה אירופית אחרת ונכח באסיפה של עדי־יהוה.‏ שם פגש את סלובודן.‏

גם סלובודן בא מבוסניה.‏ הוא לחם באותה מלחמה כברנקו — אלא שמהצד השני של המתרס.‏ סלובודן נלחם לצד הסרבים נגד הקרואטים.‏ בזמן שנפגשו השניים,‏ סלובודן כבר היה לעד־יהוה והוא הציע לברנקו,‏ אויבו לשעבר,‏ שיעור מקרא.‏ ברנקו התקדם בלימודיו ואהבתו לבורא יהוה גדלה.‏ תוך זמן קצר החליט להיות עד־יהוה.‏^‏#‏

סלובודן עצמו היה לעד־יהוה בעזרת אויב לשעבר.‏ כיצד אירע הדבר?‏ לאחר שסלובודן עזב את איזור הקרבות בבוסניה,‏ ביקר אצלו מוּיו,‏ אף הוא מבוסניה.‏ מוּיו גדל על ברכי דת השונה בתכלית מזו של סלובודן.‏ אך אז היה מויו עד־יהוה.‏ אף שהיו בעבר אויבים,‏ קיבל סלובודן את הצעת מויו ללמוד את המקרא עימו.‏ כעבור זמן,‏ נקט את הצעדים להיות עד־יהוה.‏

מה גרם לגברים אלה להתגבר על שנאה אתנית כה מושרשת ולהפוך מאויבים לידידים?‏ שיעור המקרא הוא שסייע להם לפתח אהבה ליהוה.‏ לאחר שלמדו,‏ היו מוכנים להיות ’‏למודי אלוהים ולדעת שעליהם לאהוב איש את רעהו’‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ד׳:‏9‏)‏.‏ פרופסור וויצ׳ק מוז׳לסקי מעיר באופן כללי לגבי עדי־יהוה:‏ ”‏גורם המפתח בגישתם שוחרת השלום הוא הרעיון שכבר עתה עליהם ליישם את העקרונות המופיעים במקרא”‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

השמות במסגרת בדויים

לאושרו של ברנקו,‏ נודע לו מאוחר יותר שהרופא שדיבר עמו בתחילה הפך גם הוא לעד־יהוה.‏

‏[‏תמונות בעמוד 11]‏

שינוי בדרך החשיבה ושינוי השלטון — האם יתרחשו אי־פעם?‏

‏[‏שלמי תודה]‏

U.S. National Archives photo

‏[‏תמונה בעמודים 12,‏ 13]‏

חינוך מקראי משנה לטובה את דרך החשיבה