מנקודת המבט המקראית
כיצד לבחור בן־זוג לנישואין
אשה רווקה נשאלה, ”האם את חושבת להתחתן?” ”חושבת?” הזדרזה להשיב, ”אני מודאגת”.
תשובה קצרה ועניינית זו מדברת בעד עצמה ומראה עד כמה גדולה כמיהתם של בני־אדם לאהבה ולידידות. רבים מדרגים מציאת בן־זוג לנישואין כאחד הדברים החשובים ביותר בחיים. לכן צצים ברחבי העולם כפטריות אחרי הגשם מגוון שירותים שמטרתם לסייע לאנשים למצוא בן־זוג. אך באזורים נרחבים בעולם מספר הנישואין הכושלים מאפיל על מספר הנישואין המוצלחים.
במדינות המערב מקובל שאנשים בוחרים בעצמם את בן־זוגם לנישואין. לעומת זאת, בחלקים מסוימים של אסיה ואפריקה עדיין נהוגים שידוכים. בכל מקרה, אין להקל ראש בתהליך מציאת בן־הזוג. אין הרבה החלטות שאדם מקבל בחיים הקובעות במידה כה רבה אם יהיה מאושר או אומלל. נישואין שיש בהם אהבה יכולים להעשיר את החיים ולהעניק להם תוכן. לעומת זאת, נישואין רצופי מריבות עלולים לגרום לכאב ומתחים בלתי פוסקים (משלי כ״א:19; כ״ו:21).
כמו כל אחד אחר, המשיחיים האמיתיים רוצים להפיק שמחה ושביעות רצון מברית הנישואין. אך הם גם חפצים לשאת חן בעיני אלוהים ולהסב לו כבוד (קולוסים ג׳:23). אלוהים, בורא ומייסד הנישואין, יודע היטב מהם צרכינו האמיתיים ומה טוב בשבילנו (בראשית ב׳:22–24; ישעיהו מ״ח:17–19). מלבד זאת, הוא ראה מיליונים רבים של קשרי נישואין, טובים ורעים, במשך אלפי שנות קיומו של האדם. הוא יודע מה מצליח ומה לא (תהלים ל״ב:8). בדברו, המקרא, הוא קבע עקרונות ברורים ומוגדרים שיכולים לעזור לכל משיחי להחליט החלטה שקולה. מהם כמה מעקרונות אלה?
אל תסתכל בקנקן
במקומות שבהם אנשים חופשיים לבחור עם מי יתחתנו, הם פוגשים בני־זוג פוטנציאליים במקריות או שידידים או בני משפחה עורכים ביניהם היכרות. במקרים רבים העניין הרומנטי מתעורר בשל משיכה גופנית. משיכה זו טבעית והשפעתה עזה, אך המקרא מעודדנו לא להתמקד רק בהופעה החיצונית כשאנו שוקלים נישואין.
”שקר החן והבל היופי, אשה יראת יהוה היא תתהלל”, נאמר במשלי ל״א:30. השליח פטרוס דיבר על ”הפאר הבלתי נשחת של רוח ענווה ושקטה אשר יקרה היא מאוד בעיני אלוהים” (פטרוס א׳. ג׳:4). תכונותיו הרוחניות של בן־זוג אפשרי — נאמנותו ואהבתו לאלוהים ואישיותו כמשיחי — חשובות עשרת מונים מן היופי החיצוני. חיוני להקדיש זמן להערכה אובייקטיבית, לבחירת אדם בעל אותן מטרות רוחניות, שעושה מאמצים לטפח את פירות הרוח של אלוהים. הדבר יתרום רבות לאושר בנישואין (תהלים י״ט:2; גלטים ה׳:22, 23).
’להינשא ובלבד שזה יהיה באדון’
חשוב מאוד שלך ולבן־הזוג המיועד יהיו מטרות ואמונה משותפות. בנישואין כרוך אתגר של ממש, והם דורשים שינויים רבים בהתנהגות ובגישה של שני בני־הזוג. מן ההיגיון שככל שיש לך ולבן־הזוג המיועד יותר מן המשותף, ההסתגלות תהא קלה יותר.
הדבר מסייע לנו לראות מדוע האיץ השליח פאולוס במשיחיים שלא ’להירתם לעול אחד עם הבלתי מאמינים’ (קורינתים ב׳. ו׳:14). פאולוס ידע שנישואין למישהו שאמונתו והבנתו את עקרונות המקרא שונות משלנו עלולים ליצור עימותים ומריבות. ההמלצה ’להינשא ובלבד שזה יהיה באדון’ אינה אלא הגיונית (קורינתים א׳. ז׳:39). היא משקפת את דרך חשיבתו של אלוהים. מי ששועים לה בחוכמה מונעים מעצמם קשיים ובעיות רציניים (משלי ב׳:1, 9).
שידוכים
ומה באשר למקומות שבהם נהוגים שידוכים? בדרום הודו למשל, מעריכים ש־80 אחוז מהזוגות הנשואים שודכו על־ידי ההורים. ההחלטה אם לקיים מנהג זה היא החלטה אישית של הורים משיחיים. בכל אופן, השידוך יצליח אם הקריטריונים בבחירה הם ערכים רוחניים.
מי שמעדיפים שידוכים סבורים שבדרך זו תהליך קבלת ההחלטה מופקד בידיהם של אנשים מבוגרים ובעלי ניסיון. ”יש הורים שחושבים שבשל גילם הצעיר של ילדיהם וחוסר ניסיונם, הם אינם מסוגלים להעריך נכונה את בגרותו הרוחנית של בן־הזוג המיועד”, אומר זקן־קהילה באפריקה. ”הצעירים חסרי ניסיון בחיים ועלולים להחליט מתוך דחף רגשי”, מוסיף משגיח נודד מהודו. ההורים מכירים את אופי ילדיהם טוב יותר מכל אדם אחר, ולכן לדעתם יש להם היכולת הייחודית לבחור עבורם בחוכמה בן־זוג. מן התבונה שגם יביאו בחשבון את דעתם של צעירים אלה.
אך כאשר ההורים מתעלמים מעקרונות המקרא, סופם שיישאו בתוצאות אם בני־הזוג ייתקלו בקשיים בשלב מאוחר יותר. בעיות עלולות להתעורר במקרים רבים כאשר לבני־הזוג לא ניתנה הזדמנות להכיר זה את זה היטב לפני הנישואין. אב משיחי בהודו מספר שכאשר צצות בעיות, ”הנטייה היא להאשים את ההורים”.
הורים משיחיים שמשדכים את ילדיהם צריכים לערוך בחינה עצמית לגבי מניעיהם. אם הם בוחרים לילדם בן־זוג בשל מצבו הכלכלי או מפני שהם מחפשים יוקרה, הם מזמינים בעיות (טימותיאוס א׳. ו׳:9). לכן, השדכנים צריכים לשאול את עצמם: ”האם מטרת בחירתי היא להבטיח את אושרם ובריאותם הרוחנית של שני הצדדים? או שמא ברצוני לשפר את מעמד המשפחה או את מצבה הכלכלי וליהנות מיתרונות חומריים?” (משלי כ׳:21).
עצת המקרא ברורה ומועילה. כאשר בוחנים בן־זוג פוטנציאלי, הקריטריונים העיקריים חייבים להיות מידותיו הטובות ומצבו הרוחני, תהא אשר תהא הדרך שבה נעשית הבחירה. בדרך זו מכבדים את יהוה אלוהים, מייסד הנישואין, ולבני־הזוג יש בסיס רוחני יציב לנישואיהם (מתי ז׳:24, 25). הדבר יתרום רבות לנישואין מאושרים ומעשירים.