צעירים שואלים...
כיצד אוכל להיות יותר חברותי?
”אף פעם לא הייתי איש שיחה. חשבתי שאם אדבר, יתרחקו ממני. אמא שלי מאוד ביישנית, ואולי זו הסיבה שאני כזה” (ארטי).
האם לפעמים היית רוצה להיות קצת פחות ביישן וקצת יותר חברותי ומקובל? ביישנות היא תכונה נפוצה, כפי שציין המאמר הקודם בסדרה.a לכן אל תחשוב שמשהו לא בסדר איתך אם אתה שקט, רציני או סגור. אך ביישנות קיצונית יכולה להיות בעיה רצינית. היא עלולה לגזול ממך את ההנאה שבידידות, ועוד דברים רבים אחרים. היא גם עלולה למנוע ממך להרגיש נינוח ולהתנהג בטבעיות בחברת אנשים.
גם מבוגרים נאבקים לפעמים בביישנות. בארי b הוא זקן־קהילה. אבל יש לו נטייה להיאלם דום בחברה. הוא מספר: ”אני לא מרגיש שאני מסוגל לומר דברי טעם”. לדיאן, אשתו, יש בעיה דומה. מה הפתרון שמצאה? היא אומרת: ”אני אוהבת להיות בחברת אנשים חברותיים משום שאני מרגישה שהם כבר מנהלים את השיחה”. איך תוכל להיות יותר חברותי?
הפסק להמעיט בערכך
קודם כל, בדוק מהי התדמית שלך בעיני עצמך. האם אתה נוהג להמעיט בערכך, לומר לעצמך שאינך חביב על אנשים או שאין לך מה לתרום לשיחה? גם אם היית רוצה להיות חברותי, רגשות שליליים כאלה ימנעו זאת ממך. ישוע אמר ”ואהבת לרעך כמוך” — כמו שאתה אוהב את עצמך! (מתי י״ט:19) מכאן שבריא וגם ראוי שתאהב את עצמך במידה סבירה, מה שיקנה לך את הביטחון הדרוש כדי לפנות לאחרים.
אם אתה סובל מרגשי נחיתות, כדאי שתקרא פרק 12 בספר צעירים שואלים... תשובות מעשיותc בנושא ”למה אינני מרוצה מעצמי?” בעזרת מידע זה תוכל להבין שיש לך הרבה מה להציע. עצם העובדה שאתה משיחי מוכיחה שאתה ראוי להערכה בעיני אלוהים, שכן ישוע אמר ש”אין איש יכול לבוא אלי אלא אם כן ימשוך אותו האב אשר שלחני” (יוחנן ו׳:44).
התעניין באחרים
משלי י״ח:1 מזהיר ש”לתאווה יבקש נפרד”, כלומר המתבודד מבקש רק את תאוותו שלו. אם אתה פורש מן האחרים קרוב לוודאי שאתה מתמקד בעצמך יותר מדי. בפיליפים ב׳:4 אנו נקראים ש’לא לדאוג רק לעניינינו, אלא גם לענייני זולתנו’. כשאתה מתמקד בענייניו ובצרכיו של הזולת, אתה פחות עסוק בעצמך. וככל שתתעניין באחרים, כך תרצה יותר לנסות להתוודע אליהם.
תן דעתך, למשל, ללידיה, שנודעה כמופת לידידות והכנסת אורחים. המקרא מספר שלאחר ששמעה את דברי השליח פאולוס ונטבלה, פנתה בבקשה לפאולוס ולבני לווייתו: ”אם ראיתם אותי נאמנה לאדון, בואו נא לביתי” (מעשי השליחים ט״ז:11–15). לידיה אומנם היתה מאמינה חדשה, אך היא נקטה יוזמה כדי להכיר את אחֶיה — ואין ספק שזכתה לברכות רבות בשל כך. לאן הלכו פאולוס וסילא לאחר שיצאו מן הכלא? מעניין לציין שהם שבו דווקא לביתה של לידיה! (מעשי השליחים ט״ז:35–40).
דע לך שרוב האנשים מעריכים שמתעניינים בהם. כיצד תוכל להתחיל לעשות כן? להלן כמה הצעות מועילות.
• עשה צעד קטן. אדם חברותי הוא לאו דווקא מוחצן ותוסס או בַּליין עסוק. השתדל לשוחח בכל פעם עם אדם אחד. תוכל להציב לך מטרה: בכל אסיפה לפתוח בשיחה לפחות עם אדם אחד. נסה לחייך. התרגל לשמור על קשר עין.
• שבור את הקרח. ’אבל איך?’ אתה שואל. טוב, אם אתה באמת מתעניין בזולת, בדרך כלל לא תתקשה למצוא נושאים לשיחה. צעיר ספרדי בשם חורחה מספר: ”שמתי לב שאם אני שואל אנשים לשלומם או שואל אותם על העבודה שלהם, אני מצליח להכיר אותם טוב יותר”. פרד הצעיר מציע: ”אם אינך יודע מה לומר, פשוט שאל שאלות”. כמובן, לא היית רוצה לתת להם תחושה שהם בחקירה. אם אדם מתחמק מלהשיב על שאלותיך, נסה לספר לו משהו על עצמך.
מרי, אם לנער, אומרת: ”גיליתי שהדרך הטובה ביותר לגרום לאדם לחוש נינוח היא פשוט לתת לו לדבר על עצמו”. קייט הצעירה מוסיפה: ”זה טוב להחמיא לאנשים על הלבוש שלהם או על משהו אחר, משום שכך הם מרגישים שאתה מחבב אותם”. חשוּב, כמובן, להיות כנים ולא חנפנים (תסלוניקים א׳. ב׳:5). אנשים בדרך כלל מעריכים אמרי נועם כנים (משלי ט״ז:24).
• הייה מאזין טוב. המקרא מייעץ ’להיות מהירים לשמוע, ובלתי נחפזים לדבר’ (יעקב א׳:19). שיחה היא דו־שיח ולא מונולוג. אם אינך דברן, זה יירשם לזכותך. אנשים יודעים להעריך מאזינים טובים.
• השתלב. לאחר שאתה כבר שולט באומנות השיחה עם בן־שיח אחד, השלב הבא הוא לשוחח עם קבוצה. גם הפעם, המקום האידיאלי לרכוש מיומנות זו הוא באסיפות הקהילה. לפעמים הדרך הקלה ביותר להשתלב בשיחה כזו היא פשוט להצטרף לשיחה שכבר מתנהלת. במקרה זה דרושים, כמובן, הבחנה ונימוס. אל תתפרץ לשיחה שניתן להבחין שהיא שיחה אישית. אך כשברור שהחבורה מנהלת שיחה קלה, נסה להשתלב. גלה טקט; אל תפריע ואל תנסה להשתלט על השיחה. בשלב הראשון נסה להקשיב זמן מה, וכשתחוש נינוח תרצה אולי להשחיל כמה מילים.
• אל תצפה מעצמך לשלימות. הצעירים דואגים לפעמים יותר מדי שלא לומר דבר לא לעניין. נערה איטלקייה בשם אליזה נזכרת: ”תמיד פחדתי שאם אומר משהו, זה לא יהיה לעניין”. אך המקרא מזכיר לנו שכולנו לא מושלמים, ולכן לא ייתכן שלא ניכשל בדיבור (רומים ג׳:23; השווה יעקב ג׳:2). אליזה אומרת: ”הבנתי שבעצם אלה הידידים שלי. הם יבינו אותי גם אם אומר משהו לא מדויק”.
• שמור על חוש הומור. פליטות פה הן בהחלט מביכות. אך כמו שפרד אמר, ”אם אתה נרגע וצוחק על חשבונך, המבוכה מייד עוברת. אם אתה מתחיל לכעוס על עצמך, לדאוג ולהיות מתוסכל, אתה עושה מזבוב פיל”.
• הייה סבלני. הבן שלא כולם יעריכו את מאמציך כבר מן הניסיון הראשון. שתיקה מביכה במהלך שיחה אינה מעידה בהכרח על כך שבן־שיחך אינו סובל אותך או שכדאי שתשתוק. לפעמים אנשים פשוט טרודים או ביישנים בדיוק כמוך. במקרים כאלה תן לאדם קצת יותר זמן להתרגל אליך.
• נסה לדבר עם מבוגרים. לפעמים המבוגרים, בעיקר המשיחיים הבוגרים, מגלים אהדה כלפי צעירים הנאבקים בביישנותם. לכן אל תחשוש לפתוח בשיחה עם מישהו מבוגר ממך. קייט אומרת: ”בחברת מבוגרים אני יותר רגועה, משום שאני יודעת שהם אינם שופטים אותי, מלגלגים או מקשים עלי כמו שקורה עם בני גילי”.
האהבה היא המניע
הצעות אלה אומנם עשויות לעזור לך להתגבר על ביישנותך, אך אין נוסחת פלא. בסיכומו של דבר, לא מדובר בנקיטת כמה צעדים בדוקים או שימוש בטכניקות טובות. המפתח הוא ”ואהבת לרעך כמוך” (יעקב ב׳:8). לְמד להתעניין באנשים, ובייחוד באחיך ואחיותיך המשיחיים (גלטים ו׳:10). אם בלבך אהבה כנה, תוכל להתגבר על החששות וחוסר הביטחון שלך, ולהשתדל ליצור קשר עם אחרים. ישוע הרי אמר: ”מתוך השופע בלב מדבר הפה” (מתי י״ב:34).
בארי, המוזכר בראשית המאמר, אומר: ”ככל שאני מכיר אנשים מקרוב, קל לי יותר לשוחח איתם”. במילים אחרות, אם תנסה שוב ושוב להיות חברותי, בסופו של דבר לא תצטרך להתאמץ. תרכוש ידידים חדשים, תהיה מקובל יותר בחברה ואין ספק שתגיע למסקנה שהתוצאות שוות את המאמץ!
[הערות שוליים]
a קרא את המאמר ”צעירים שואלים... מדוע אינני יותר חברותי?” שיצא לאור בחוברת עורו! מ־8 בנובמבר 1999.
b חלק מהשמות בדויים.
c יצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
[תמונה בעמוד 15]
נקוט יוזמה והשתלב בשיחה!