פרק 15
מדוע אני כה ביישן?
”כולם אומרים לי שאני יפה מאוד”, כתבה בחורה צעירה לבעל טור בעיתון. אולם הוסיפה: ”אני מתקשה לשוחח עם אנשים. אם בשעת שיחה אני מביטה לאדם בעיניים, פניי מסמיקות, ואני מרגישה מחנק בגרוני... בעבודה שמעתי לא פעם שאומרים עלי שאני סנובית, כי אינני מדברת עם איש. ... אני לא סנובית, אני פשוט ביישנית”.
בסקר אחד, טענו 80 אחוז מהנשאלים כי התנהגו בביישנות פרק זמן מסוים בחייהם ו־40 אחוז הגדירו עצמם כעת כביישנים. הביישנות מלווה את האדם עוד מימי קדם. במקרא מסופר שמביישנותו, מיאן משה להתייצב לפני עם־ישראל ולשמש כדובר אלוהים (שמות ג׳:11, 13; ד׳:1, 10, 13). נראה כי גם התלמיד המשיחי, טימותיאוס, היה ביישן והיסס לדבר ולממש את סמכותו כהלכה (טימותיאוס א׳. ד׳:12; טימותיאוס ב׳. א׳:6–8).
מהי ביישנות
ביישנות היא תחושת אי־נוחות בחברת אנשים — זרים, בעלי סמכות, בני המין השני או אפילו בחברת בני־גילך. זו תודעה עצמית מופרזת, המשפיעה על קורבנותיה במגוון דרכים. יש הבאים במבוכה; הם כובשים את פניהם בקרקע, לבם הולם בחוזקה ואין הם מצליחים להוציא הגה מפיהם. אחרים מאבדים את שלוותם ופולטים רצף של גיבובי מילים ללא הפסק. ויש המתקשים להשמיע את קולם ולהביע את דעותיהם ואת העדפותיהם.
עם זאת, לפעמים טוב להיות קצת ביישן. הביישנות דומה לענווה ולצניעות, ואחד הדברים שיהוה מחפש באדם ומציין בשבחו הוא ’להצניע לכת עימו’ (מיכה ו׳:8). מי שאינו מרבה לדבר אינו מתבלט ואינו שתלטן או תוקפני מדי — נהנה מיתרון נוסף. הביישן נחשב בדרך־כלל לאדם היודע להטות אוזן קשבת. אך כאשר הביישנות מצֵרה את צעדינו, אינה מאפשרת לנו לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בנו ומזיקה למערכות־היחסים שלנו, לעבודתנו ולרגשותינו, זה הזמן לפעול!
קודם כל מוטב לרדת לעומק הבעיה (משלי א׳:5). הביישנות אינה מציינת את מה שאתה; היא מציינת את התנהגותך, את תגובותיך למצבים שונים, את דפוסי־ההתנהגות שלמדת וחיזקת בעקבות התנסויות עם אחרים. אתה חושב ששופטים אותך לכף־חובה, שלא אוהבים אותך. אתה סבור שאחרים טובים ממך, נורמליים ממך. אתה מאמין שהכל ישתבש אם תנסה ליצור קשר עם זולתך. אתה מצפה שהדברים לא יתנהלו כשורה, וכך אכן קורה — משום שאתה מתוח ומתנהג על־פי ציפיותיך.
הביישנות והשפעתה על חייך
אם תסתגר בעולמך, לא תדבר, או תתרכז בעצמך עד כדי כך שלא תשים לב לזולת, עלול להיווצר הרושם שאתה מתנשא, לא־ידידותי, משועמם או אפילו אדיש וחסר דעת. כשמחשבותיך מתמקדות בך, קשה לך להתרכז בדיון המתנהל סביבך. לכן אתה מקדיש תשומת־לב מועטה למידע שנמסר לך. ואז מתממש חששך הגדול מכל — אתה מצטייר כטיפש.
בעצם, נעלת את עצמך מאחורי חומות כלא הביישנות והשלכת את המפתח. אתה נותן להזדמנויות לחלוף על פניך. אתה מקבל פריטים שונים או משלים עם כל מיני מצבים בניגוד לרצונך — מפני שאתה חושש לפצות את פיך ולהביע את דעתך. אתה מחמיץ את השמחה שממנה נהנים מי שפוגשים אנשים ורוכשים ידידים חדשים או עושים דברים המעשירים את חייהם. אבל גם אחרים מחמיצים דבר־מה. נגזלת מהם האפשרות להכיר את אישיותך האמיתית.
התגברות על ביישנות
עם הזמן ובעזרת מאמצים, ניתן לשנות דפוסי־התנהגות. ראשית כל, חדל להיות מוטרד בשאלה אם בן־שיחך תוהה על קנקנך. סביר להניח שהוא עסוק מדי במחשבות על עצמו ועל מה שיש לו לומר ולעשות. ואם אותו אדם מתנהג בילדותיות ולועג לך, עליך להבין שזו הבעיה שלו. ”בז לרעהו חסר לב” (משלי י״א:12). מי שראויים להיות חבריך לא ישפטו אותך על־פי מראך החיצוני, אלא על־פי מה שהנך כאדם.
כמו־כן, נסה לחשוב באופן חיובי. אין אדם מושלם; לכולנו צדדים חזקים וצדדים חלשים. זכור גם שקיימות נקודות־ראות שונות והעדפות שונות. אם למישהו דעה שונה משלך אין משמע הדבר שהוא דוחה אותך כאדם.
למד גם לשפוט את הזולת בהגינות. צעיר, שבעבר היה ביישן, מספר: ”גיליתי אצלי שני דברים... ראשית, התרכזתי יותר מדי בעצמי. חשבתי על עצמי יותר מדי ודאגתי מה יחשבו על מה שאני אומר. שנית, ייחסתי לאחרים מניעים שליליים — לא בטחתי בהם, וחשבתי שרוצים לזלזל בי”.
הבחור הצעיר הגיע לאסיפה של עדי־יהוה. ”שמעתי שם הרצאה, והיא עזרה לי”, הוא נזכר. ’הנואם ציין שאהבה היא חברותית; שאם יש בך אהבה אינך חושב רעוֹת על אחרים אלא טובות. אז למדתי להפסיק לייחס מניעים שליליים לזולת. אמרתי לעצמי: ”הם יבינו, הם יהיו טובי לב ומתחשבים”. התחלתי לבטוח בבני־אדם. הבנתי שיהיו שישפטו אותי שלא כהלכה, אבל ידעתי שזו הבעיה שלהם’.
”למדתי גם שצריך להתחיל לאהוב בפועל — לתת יותר מעצמי לאחרים”, הסביר. ”בהתחלה ניסיתי ליישם זאת עם הצעירים. אחר־כך, התחלתי לבקר אצל אחרים בביתם. למדתי להיות רגיש לצורכיהם, לחשוב איך לעזור להם”. הצעיר נוכח אפוא באמיתוּת העצה שנתן ישוע בלוקס ו׳:37, 38: ”אל תשפטו ולא תישפטו. אל תרשיעו ולא תורשעו. ... תנו ויינתן לכם... כי במידה שאתם מודדים יימדד לכם”.
צעד ראשון
ובכן, לְמד להיות חברותי — ברך לשלום ופתח בשיחה. זה יכול להיות פשוט מאוד — אולי הערה על מזג־האוויר. זכור: רק חצי האחריות מוטלת עליך. החצי השני תלוי באחר. אם אמרת דבר שטות, אל תחמיר עם עצמך. במקרה שאחרים יצחקו, למד לצחוק עימם. תוכל לומר ”לא לזה התכוונתי”, ולהירגע ולהמשיך בשיחה.
לבש בגדים נוחים וודא שהם נקיים ומגוהצים. אם תדע שאתה לבוש במיטבך יצטמצמו חששותיך בנושא ותוכל להתרכז בשיחה. עמוד זקוף — אך הייה רגוע. הייה נחמד וחייכן. שמור על קשר עין ידידותי והנהן בראשך או אמור מילים כאות להבנת שותפך לשיחה.
במצב קשה, כגון נאום לפני קהל או ראיון עבודה, התכונן היטב ככל האפשר. תרגל מראש מה שתאמר. ניתן להתגבר גם על בעיות דיבור או להקטינן בתרגולים. זה ידרוש זמן, כפי שדרוש זמן לרכישת כישורים חדשים. אך כשתיווכח בתוצאות החיוביות, תהיה לך מוטיבציה רבה יותר להצליח.
אין להתעלם מן העזרה שאלוהים יכול להושיט. שאול, ראשון מלכי ישראל, נחבא אל הכלים בתחילת דרכו (שמואל א׳. פרקים ט׳ ו־י׳). אך בהגיע הזמן לפעול, ’צלחה רוח־אלוהים על שאול’, והוא הנהיג את העם לניצחון! (שמואל א׳. פרק י״א).
היום רובצת על בני־נוער משיחיים האחריות לעזור לזולת ללמוד על אלוהים ועל עולמו החדש רב־הצדק המובטח (מתי כ״ד:14). אין ספק שנשיאת בשורה טובה זו וייצוג הסמכות הנעלה ביותר ביקום ינסכו בך ביטחון עצמי ויעזרו לך לחדול מלהתמקד בעצמך. על כן, הייה סמוך ובטוח שאם תשרת את אלוהים נאמנה, הוא יברכך ויסייע בידך להתגבר על ביישנותך.
שאלות לדיון
◻ מהי בדיוק ביישנות, וכיצד מתנהג אדם ביישן בנוכחות אחרים? האם זה נכון במידה מסוימת גם לגביך?
◻ מדוע מאבד הביישן את ביטחונו במחיצת אחרים?
◻ מה מפסיד הביישן?
◻ מהן כמה מן הדרכים להתגבר על הביישנות? האם הצעה מסוימת היתה מוצלחת במקרה שלך?
[קטע מוגדל בעמוד 121]
הביישן מחמיץ קשרי ידידות והזדמנויות שונות
[תיבה בעמוד 124]
תוכל להתגבר על הביישנות אם
תרצה להשתנות ותאמין שהשינוי האפשרי
תחליף את המחשבות השליליות בצעדים חיוביים
תציב לך מטרות מציאותיות ומלאות משמעות
תדע כיצד להירגע וכיצד להתמודד עם החרדה
תתכונן מראש למצבים מסוימים
תצבור ביטחון על־ידי יותר ויותר מקרים מוצלחים
תזכור שיש כל מיני דעות ושגם אחרים טועים
תפעל לשיפור כישוריך וללימוד כישורים חדשים
תחתור לגלות אהבה ולסייע לזולת
תתלבש בטוּב־טעם ותתנהג בביטחון
תישען על העזרה שמעניק אלוהים
תשתתף באסיפות המשיחיות ובהטפת אמונתך לזולת
[תמונות בעמוד 123]
הביישן מדמיין שאחרים מזלזלים בו
[תמונה בעמוד 125]
לְמד להיות חברותי — לחייך, לברך לשלום ולנהל שיחה