צעירים שואלים...
מדוע אינני יותר חברותי?
”הביישנות משתקת אותך. זהו פחד שאוחז בך ואתה חייב להתמודד איתו. זה כל כך אמיתי” (ריצ׳ארד).a
”היתה לי בעיה רצינית עם הביישנות בגיל ההתבגרות. זה היה כאילו חייתי בתוך בועה” (אליזבת בת ה־18).
מה לא בסדר אצלי? מדוע אינני יותר חברותי? האם אתה שואל את עצמך לפעמים שאלות אלה? כמו ריצ׳ארד שצוטט לעיל, אפשר שאתה מתוח או עצבני כשאתה פוגש במישהו לראשונה. ייתכן שאתה ’מתכווץ’ בנוכחות בעלי סמכות. או אולי אתה כל כך דואג לתדמית שלך בעיני אחרים, שכאשר ניתנת לך הזדמנות להביע את רגשותיך או דעותיך, אתה משתתק. ”קשה לי לגשת ולדבר עם אנשים שאני לא מכירה מקרוב”, מספרת טרייסי הצעירה.
מה מסתתר מאחורי תחושות אלה? ירידה לשורש הבעיה עשויה להיות הצעד הראשון בפיתרונה (משלי א׳:5). אשה אחת אמרה: ”אף פעם לא הבנתי מדוע לא חשתי בנוח בחברת אנשים. אבל עתה משזיהיתי את הבעיה, אני יכולה להתמודד איתה”. הבה נבחן מספר סיבות לכך שיש בני נוער המתקשים להיות חברותיים.
בעיית הביישנות
הביישנות היא קרוב לוודאי הסיבה הנפוצה ביותר. נערים חברותיים יוצרים קשרי ידידות מגוונים, אך נער ביישן ומופנם עלול לחוש בדידות וניתוק. ”היתה לי בעיה רצינית עם הביישנות כשהגעתי לגיל ההתבגרות”, מספרת אליזבת בת ה־18. ”זה היה כאילו חייתי בתוך בועה”. דיאן זוכרת את הלחצים שעימם התמודדה בשנה הראשונה בתיכון. ”לא אהבתי להתבלט. היה לי מורה שביקש מאיתנו לדרג את מידת החשיבות של הפופולריות בעינינו. בסולם הדרגות מאפס עד חמש, הערך אפס משמעו היה לא חשוב כלל, והערך חמש: חשוב. כל הנערות הפופולריות בבית הספר סימנוּ חמש. אני סימנתי אפס. הייתי כל־כך ביישנית, שאפשר להגיד שפחדתי להיות פופולרית. אינך רוצה שישימו לב אלייך או להיות באור הזרקורים משום שאת מפחדת שלא יחבבו אותך”.
מובן שזה לא רע להיות קצת ביישנים. אחות הביישנות היא הצניעות — מודעות למגבלות שלנו. אנו מצווּים במקרא ’להצניע לכת עם אלוהינו’ (מיכה ו׳:8). נוח יותר להימצא בחברתו של אדם עניו או אף ביישן מעט מאשר בחברת מישהו שתלטן, תוקפני או תובעני. נכון אומנם ש”עת לדבר”, אך יש גם ”עת לחשות” (קהלת ג׳:7). לאנשים ביישנים קל לשתוק. יש להם נטייה להיות ’מהירים לשמוע, בלתי נחפזים לדבר’, ולכן הם זוכים לא אחת להערכת הזולת כאנשים שיודעים להקשיב (יעקב א׳:19).
אולם לעתים קרובות מדי הנער או הנערה כה שקטים, ביישנים או נחבאים אל הכלים, שקשה להם למצוא חברים. ובמקרים קיצוניים מסוימים, הביישנות עלולה ליצור את מה שכינה סופר אחד ”מעין תסביך כליאה עצמית” — בידוד חברתי (משלי י״ח:1).
ביישנות — בעיה שכיחה
אם אתה ביישן, דע לך שזוהי בעיה שכיחה מאוד. מחקר שנערך בקרב תלמידי תיכון ומכללות העלה ש”82 אחוז מהתלמידים אמרו שהיו ביישנים בשלב מסוים בחייהם” (גיל ההתבגרות ]Adolescence[ מאת איסטווּד אטווֹטר). הביישנות היתה בעיה של כמה אנשים כבר בתקופת המקרא. אנשים בעלי שיעור קומה כמו משה וטימותיאוס נאבקו בה (שמות ג׳:11, 13; ד׳:1, 10, 13; טימותיאוס א׳. ד׳:12; טימותיאוס ב׳. א׳: 6–8).
תן דעתך לשאול, המלך הראשון של עם ישראל הקדום. מטבעו היה אמיץ. כשאבדו לאביו האתונות, יצא שאול בעוז רוח למוצאן (שמואל א׳. ט׳:3, 4). אך כשנבחר להיות המלך, תקפה אותו לפתע ביישנות. במקום לעמוד מול ההמון המריע, שאול נחבא אל הכלים! (שמואל א׳. י׳:20–24).
חוסר הביטחון הגלוי של שאול נראה אולי תמוה. אחרי הכל, המקרא מתאר אותו כצעיר נאה ומושך, שהרי היה ”משכמו ומעלה גבוה מכל העם”! (שמואל א׳. ט׳:2) מלבד זאת, נביא אלוהים הבטיח לשאול שיהוה יברך את שלטונו (שמואל א׳. ט׳:17, 20). למרות זאת שאול היה חסר ביטחון. כשנאמר לו שיהיה מלך, אמר בענווה: ”הלוא בן ימיני אנוכי מקטני שבטי ישראל, ומשפחתי הצעירה מכל משפחות שבטי בנימין. ולמה דיברת אלי כדבר הזה?” (שמואל א׳. ט׳:21).
אם אדם כשאול היה חסר ביטחון עצמי, אין זה מפתיע שגם אתה תחוש חוסר ביטחון לפעמים. בגילך הצעיר אתה נמצא בשלב של שינויים מהירים המתחוללים בגופך. אתה רק מתחיל ללמוד כיצד לתפקד בעולם המבוגרים. לכן אין זה אלא טבעי שתהיה לפעמים קצת נבוך וחסר ביטחון. ד״ר דיוויד אלקינד כתב בכתב־העת הורים (Parents): ”בתחילת גיל ההתבגרות רוב הצעירים עוברים תקופה של ביישנות, ומפתחים את מה שאני מכנה קהל דמיוני — הם חושבים שאחרים צופים בהם ושקועים ראשם ורובם בהופעתם החיצונית ובדברים שהם עושים”.
צעירים שופטים לעתים את בני גילם לפי חיצוניותם, ולכן רבים מהם מודאגים בנוגע להופעתם. (השווה קורינתים ב׳. י׳:7.) אולם לא מומלץ לדאוג יתר על המידה למראה החיצוני. צעירה צרפתייה ושמה ליליה נזכרת בניסיונה האישי בנידון: ”היתה לי בעיה שמטרידה הרבה צעירים. סבלתי מאקנה — פצעי בגרות! את לא מעזה לגשת לאנשים בגלל שאת חושבת שהמראה שלך דוחה”.
מעגל קסמים
לא אחת אנשים לא מבינים את הביישנים והם עלולים להילכד על נקלה במעגל בדידות. הספר גיל ההתבגרות מציין: ”למתבגרים ביישנים קשה יותר לרכוש ידידים משום שלעתים אנשים שופטים אותם שלא כראוי. רואים בהם מתבודדים, משועממים, חסרי עניין, מתנשאים, קרים ועוינים. מתייחסים אליהם בהתאם, והדבר עלול לגרום להם לריחוק רב יותר, לבדידות ולדיכאון”. אין זה מן הנמנע שביישנותם גוברת בשל כך, והדבר רק מחזק את הרושם המוטעה שהם סנובים או יהירים.
כמובן, כמשיחי אתה ”מחזה לעולם” ולכן הרושם שאתה מותיר על אחרים צריך להיות חשוב לך (קורינתים א׳. ד׳:9). האם אתה נמנע מקשר עין כשאתה מדבר עם הזולת? האם היציבה שלך ושפת הגוף שלך משדרות את המסר שאתה רוצה שיניחו לך? אם כן, הבן שאנשים עלולים להבין אותך שלא כשורה ולהתרחק ממך. הדבר עלול להקשות עליך עוד יותר להתחבר עם הזולת.
גורמים נוספים
בעיה נוספת היא הפחד מפני כישלון. נכון שנורמלי בהחלט להרגיש קצת חוסר ביטחון או הססנות כשעושים משהו חדש, בתחום שבו אינך מנוסה. אך יש צעירים שמגזימים בתגובתם. כשגייל היתה בגיל העשרֵה סבלה ממה שהיא מכנה פוביה חברתית. היא מספרת: ”לא השתתפתי בשיעורים בכיתה. את ההורים שלי הפגיזו כל הזמן בהערות כמו ’היא לא מצביעה. היא לא משמיעה קול’. אישית הרגשתי מאוד לא נוח ונלחצתי. אתה יודע, עד עכשיו קשה לי להצביע”. הפחד מכישלון עלול לשתק. ”אני מפחד לעשות טעויות”, אומר פיטר הצעיר. ”אני לא כל כך בטוח במה שאני עושה”. הקנטות אכזריות וביקורת מצד בני גילו עלולים להגביר את הפחדים של הנער ולגרום נזק כמעט בלתי הפיך לביטחונו העצמי.
חוסר ידע כיצד להיות חברותיים מציג בעיה נוספת. אפשר שאתה מהסס להציג את עצמך לפני מישהו פשוט משום שאינך יודע מה לומר לו. אולי תופתע לדעת שגם מבוגרים חשים לפעמים אי־נוחות בחברה. פרד, איש עסקים, אומר: ”בעולם העסקים, אני יודע לעשות את הדברים שאני מתמצא בהם. אם אני מדבר רק על עסקים, אין לי שום בעיה לעשות רושם טוב. אבל כשהשיחה גולשת לפסים חברתיים עם אותם האנשים, אני מתחיל להסס. הם אולי רואים בי אדם משעמם, רשמי, טכני מדי או לא מעניין במיוחד”.
בין שאתה ביישן, נבוך או פשוט לא נינוח בחברה, כדאי לך ללמוד כיצד להיות יותר חברותי. המקרא מעודד את המשיחיים לנהוג ”ברוחב לב” ולהרחיב את מעגל המכרים! (קורינתים ב׳. ו׳:13) כיצד תוכל לעשות זאת? נדון בכך באחת ההוצאות הבאות.
[הערת שוליים]
a כמה מהשמות בדויים.
[תמונה בעמוד 22]
לעתים קרובות הביישנים נחשבים כמתבודדים
[תמונה בעמוד 22]
הפחד מפני כישלון גורם לצעירים להתנתק מהחברה