קוּרוּקוּ — עוף מרשים
מאת כתבנו בקוסטה ריקה
קוסטה ריקה תופסת פחות מ־03.0 אחוז משטח כדור־הארץ, ועם זאת היא מהווה בית גידול ל־875 מיני עופות ידועים. לדברי אחד המקורות, מספר זה עולה על מספר המינים המצויים בקנדה ובארצות־הברית גם יחד. לכן אין זה מפתיע שקוסטה ריקה היא מוקד המשיכה העיקרי של הצַפָּרִים. הצטרפו אלינו לטיול כדי לצפות באחד מעופות אלה, העוף המרשים קוּרוּקוּ.
בתחילת המאה ה־16 הגיע למכסיקו הכובש הספרדי אֶרנַן קורטֶס. הוא קיבל מהאצטקים מתנה — מצנפת מעוטרת בנוצות קורוקו. רק לבית המלוכה האצטקי היתה הזכות להתהדר בקישוטים יקרי ערך שכאלה. על פי הסברה, ערכן של נוצות הקורוקו שצבען כזה של אבן החן ירקן היה רב יותר מזהב.
בית הגידול של עוף זה, שיופיו יוצא מן הכלל, משתרע כיום על שטח נרחב ממכסיקו ועד פנמה. ניתן למצוא את הקורוקו ביערות הגשם באזורים הרריים בגובה של 200,1 עד 000,3 מטר. העננות ביערות אלה נוצרת מעליית אוויר חם אשר מתקרר במהירות. כתוצאה מכך יש באיזור צמחייה עשירה וירוקת־עד וכן עצים ענקיים בגובה 30 מטר ויותר, שצמרותיהם אפופות ערפל.
כ־200 קילומטר צפונית לסן־חוסֶה נמצאת שמורת הטבע יער סנטה אלנה, מיקום מצוין לצפייה בקורוקו בסביבתו הטבעית. אנו מתחילים בחיפושנו אחר הקורוקו המרשים בלוויית מדריך. קשה להבחין בעוף זה בשל צבעו הירוק כשל הירקן, המתמזג בעלוות היער. המדריך מתחיל לחקות את קריאתו הנעימה והעשירה. הצליל דומה ליבבת כלבלב. כאשר שמענו לראשונה את הקורוקו עונה, אשה אחת בקבוצה חשבה שכלב הלך לאיבוד ביער!
כעבור זמן קצר מגיח הזכר בביישנות במרחק 15 מטר מאיתנו ונוחת על ענף כדי לבדוק את המצב. כשצפינו בקורוקו במשקפת, צבעיו הבוהקים נראו אף מרהיבים יותר משהעלינו בדמיוננו. חזהו שצבעו ארגמן עז בולט על רקע הנוצות הירקרקות. מה שמוסיף לזוהרו המדהים הן נוצות הזנב הלבנות שלו, העומדות בניגוד לזוהר הססגוני של שתי נוצות זנבו הירוקות. הנוצות הירוקות נראות כדגלונים ואורכן כ־60 סנטימטר. מראהו של הקורוקו היושב גבוה על ענף כש’דגלוניו’ הארוכים מתנפנפים קלות ברוח הוא מחזה של יופי שליו.
התבוננות בעוף הקורוקו היא חוויה מיוחדת במינה. המדריך מספר לנו שבדרך־כלל צריך לשוטט ביער יותר מפעם אחת כדי להיתקל בו. הזמן המתאים ביותר לצפות בקורוקו הוא עונת הקינון שנמשכת ממרס עד יוני. בעונה זו הם דוגרים פעמיים, בכל פעם על שתי ביצים.
בדרכנו חזרה למשרד השמורה אנו שומעים קורוקו נוסף. הוא דואה בחן כשמאחוריו שובל של ’דגלונים’ ירוקים ונוחת על ענף במרחק של לא יותר מ־5 מטרים מאיתנו! המדריך מספר לנו שגוזל אחד נעלם מהקן. הקורוקו האב מתעופף מעץ לעץ בחיפוש אחר הצאצא. נודע לנו, כמו כן, שרק כ־25 אחוז מהביצים שורדות עד לבקיעת הגוזלים. השאר נופלות לידי טורפים כגון סנאי, טוקנית האמרלד, עורבני, חמוֹס, וטַיְרָה. אתגר נוסף הקשור להישרדות עופות הקורוקו קשור במיקום הקנים שלהם, שהם שקעים הדומים לאלה של הנקָר. בגובה של 3 עד 20 מטר מהקרקע הקורוקו מנקבים גזעי עצים זקנים ומתפוררים. כאשר יורד גשם כבד, שקעים אלה עלולים להיות מוצפים או להתמוטט.
אנו למדים, כמו כן, שהמזון החביב על הקורוקו אבוקדו בר. הוא מתיישב על ענף ועינו צדה אבוקדו התלוי לו על ענף העץ הסמוך. אזי, במשק כנפיים נלהב מתביית העוף על המטרה, תופס את הפרי במקורו ושב לענף שלו. הוא בולע את הפרי בשלמותו וכעבור כ־20 עד 30 דקות הוא פולט את גלעין האבוקדו הגדול.
בחיפושיהם אחר אבוקדו בר נודדים עופות הקורוקו למדרונותיו של גשר היבשת. לדוגמה, מיולי עד ספטמבר הם בוחרים כביתם את השפלה של חוף האוקיינוס השקט. באוקטובר הם נודדים אל הצד הפונה לים הקריבּי כדי להיזון מיבול חדש של אבוקדו.
אנו חוצים גשר תלוי בגובה כ־30 מטר מקרקע היער, והנה מתעופף לו קורוקו וכמעט מתנגש בנו! נראה שהעוף היה עסוק בחיפוש אחר ארוחת הצהריים שלו כשחצינו את מסלולו. הנקבה ישבה ממש מעלינו ונתנה בנו מבט נוזף על ההפרעה.
נאמר לנו שפרי נוסף החביב על הקורוקו הוא אוכמניות, הגדלות על שיחים קוצניים. לפעמים נוצות הזנב של הקורוקו מסתבכות בין הקוצים והוא מאבד אותן בשעה שהוא עט על הפרי וקוטף אותו. אך אל דאגה, הנוצות גדלות מחדש.
בדרך זו יכול עוף זה להצדיק את שמו. משמעות שמו, ”קצלי” בשפת האצטקים, היא ”יקר” או ”יפהפה”. למרבה הצער, יופיו היה בעוכריו. הקורוקו נמצא ברשימת המינים הנתונים בסכנת הכחדה. עוף זה ניצוד בשל עורו, הנמכר כמזכרות. חלק מהעופות ניצודים חיים והם נמכרים כחיות מחמד. ואולם לדברי המדריך שלנו, כיום מוגן הקורוקו מפני גזלנים אלה על פי חוק.
איום נוסף על הישרדותו של הקורוקו הוא ברוא היערות, המביא לאובדן בית הגידול שלו. לכן כ־27 אחוז משטחה של קוסטה ריקה הוקצה לשמורות טבע במטרה לשמר עוף מרשים זה וחיות בר נוספות.
הטיול שערכנו כדי לצפות בקורוקו היה כדאי ביותר. ניתן אומנם לראות במוזיאון הבריטי שבלונדון את המצנפת המעוטרת בנוצותיו של הקורוקו שניתנה לאֶרנַן קורטֶס, אך הנוצות מעניינות הרבה יותר כשמתבוננים בהן בטבע! לפחות לעת עתה, יכול הקורוקו ליהנות מחופש וביטחון יחסי ביערות הגשם באזורים הרריים של אמריקה המרכזית.