סוד כמוס

‏”‏לא יהיה אדם עבד או משועבד;‏ עבדות וסחר עבדים ייאסרו לכל צורותיהם”‏.‏ הכרזה בדבר זכויות האדם.‏

בפעם הבאה שתוסיף סוכר לקפה,‏ חשוֹב על פְּרֵיבו מטהיטי,‏ שהובטחה לו עבודה טובה באחד האיים הקריביים,‏ אך בעצם מכרו אותו תמורת שמונה דולר.‏

פְּרֵיבו שותף לגורלם של אלפי בני מולדתו המשועבדים,‏ שעובדים בכפייה בחיתוך קנה סוכר במשך שישה או שבעה חודשים תמורת פרוטות או בחינם.‏ שבויים אלה מוחזקים בתנאי צפיפות וזוהמה.‏ לאחר שמיטלטליהם נלקחים,‏ הם מקבלים סכיני מַשֶטָה.‏ מי שרוצה לאכול חייב לעבוד.‏ אם הם מנסים להימלט,‏ הם חוטפים מכות.‏

מקרה אחר הוא של לין־לין,‏ נערה מדרום־מזרח אסיה.‏ אמה של לין־לין נפטרה כשהיתה בת 13.‏ סוכנות תעסוקה קנתה אותה מאביה ב־480 דולר והבטיחה לה משרה טובה.‏ הכסף ששולם עבורה הוגדר ”‏כמקדמה עבור שירותיה”‏ — דרך בטוחה ’‏לקשור’‏ אותה אל בעליה החדשים לצמיתות.‏ במקום לקבל עבודה הגונה,‏ נלקחה לין־לין לבית־בושת שלקוחותיו משלמים עבורה לבעלי המקום 4 דולר לשעה.‏ לין־לין היא בעצם אסירה,‏ משום שאין היא יכולה לעזוב עד שתפרע את חובה.‏ החוב כולל את העלות שלה לבעלי בית־הבושת בתוספת ריבית והוצאות.‏ אם לין־לין תסרב לעמוד בדרישות המעסיק,‏ יכו או יענו אותה.‏ וגרוע מכך,‏ ניסיון בריחה עלול לעלות לה בחייה.‏

חירות לכל?‏

רוב האנשים סבורים שהעבדות פסה מן העולם.‏ ואומנם לאחר הרבה ועידות,‏ הכרזות וחוקים שנחקקו,‏ היא בוטלה רשמית ברוב הארצות.‏ אנשים מכל העולם מגנים בתוקף את העבדות.‏ חוקי מדינות אוסרים אותה וביטולה מעוגן בהסכמים בינלאומיים — שהבולט שביניהם הוא סעיף ד׳ בהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם משנת 1948,‏ שצוטט לעיל.‏

ואולם,‏ העבדות צוברת תנופה — אף שהיא בגדר סוד לגבי חלק מהאנשים.‏ מפְנוֹם פֶּן ועד פאריז,‏ מבּומבֵּי ועד ברזיליה,‏ מיליוני בני אדם כמונו — גברים,‏ נשים וטף — נאלצים להיות עבדים או לחיות ולעבוד בתנאים הדומים לעבדות.‏ הארגון הבינלאומי למלחמה בעבדות שמרכזו בלונדון,‏ הארגון הראשון בעולם שהחל לערוך מעקב אחר עבודת כפייה,‏ מעריך כי מספר העבדים מגיע למאות מיליונים.‏ ואומנם,‏ בהחלט סביר להניח שמספר העבדים בעולם כיום הוא הגבוה בהיסטוריה האנושית!‏

כמובן,‏ התמונות המוכרות של שלשלאות,‏ שוטים ומכירות פומביות של עבדים אינן אופייניות לעבדות בת־זמננו.‏ עבודת כפייה,‏ נישואי עבדות,‏ שעבוד חובות,‏ עבודת ילדים ולעתים קרובות גם זנות הן רק כמה מהצורות הידועות יותר שלובשת העבדות בדורנו.‏ בהגדרת העבדות נכללים פילגשים,‏ רוכבים במירוצי גמלים,‏ חותכי קנה סוכר,‏ אורגי שטיחים וסוללי כבישים.‏ אומנם רובם המכריע אינם נמכרים במכירה פומבית אך מצבם אינו שפיר משל קודמיהם.‏ ובחלק מהמקרים חייהם טרגיים אף יותר.‏

מי הופכים לעבדים?‏ כיצד הם הופכים לעבדים?‏ מה נעשָׂה כדי לעזור להם?‏ האם הקץ לעבדות נראה באופק?‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 4]‏

מהי עבדות מודרנית?‏

על שאלה זו מתקשה להשיב אפילו ארגון האומות המאוחדות,‏ וזאת לאחר שנים של נסיונות מאומצים.‏ אחת ההגדרות של העבדות נוסחה בכנס בנושא העבדות שהתקיים בשנת 1926,‏ וזו לשונה:‏ ”‏עבדות היא מעמדו או מצבו של אדם שמופעלים עליו הכוחות הקשורים בחלקם או במלואם לזכות הבעלות”‏.‏ אך בהגדרת המונח יש עדיין מקום לפרשנות.‏ לדברי העיתונאית ברברה קרוסֶט,‏ ”‏עבדות היא מונח המתייחס לעובדים בשכר נמוך בתעשיות ההלבשה האלגנטית והספורטיבית בחו”‏ל ובבתי־חרושת נצלניים בערים באמריקה.‏ מונח זה משמש לגינוי תעשיית המין ועבודת פרך”‏.‏

לדעתו של מייק דוטריג’‏,‏ העומד בראש הארגון הבינלאומי למלחמה בעבדות,‏ ”‏כאשר נראה שהעבדות לובשת צורות חדשות — או כשמשמעות מילה זו נרחבת יותר — קיימת סכנה שתאבד מערכה ותהא חסרת משמעות”‏.‏ הוא סבור ש”‏ניתן לזהות עבדות כשקיים אלמנט של בעלות או שליטה על חייו של מישהו אחר”‏.‏ יש בה כפייה והגבלת התנועה — העובדה ש”‏אין האדם חופשי לעזוב ולהחליף מעביד”‏.‏

א.‏ מ.‏ רוזנטל,‏ כתב ניו־יורק טיימס‏,‏ מציין:‏ ”‏לעבדים חיי עבד — עבודה רצחנית,‏ אונס,‏ רעב,‏ עינויים,‏ כל סוגי ההשפלות”‏.‏ הוא מוסיף:‏ ”‏ניתן לקנות עבד בחמישים דולר,‏ כך שאין זה משנה [‏לבעליו]‏ כמה זמן ישרוד עד שגופתו תושלך לאחד הנהרות”‏.‏

‏[‏שלמי תודה]‏

Ricardo Funari