מיהם העבדים בימינו?
תן דעתך לנתונים המספריים. על־פי אומדנים, בין 200 ל־250 מיליון ילדים מתחת לגיל 15 מבלים את רוב שעות היקיצה שלהם בעבודה. רבע מיליון ילדים, שחלקם סך הכל בני שבע, גויסו לקרבות מזוינים בשנים 1995 ו־1996 לבדן והפכו לעבדי המלחמה. מספר הנשים והילדים שנמכרים לעבדות מדי שנה מוערך ביותר ממיליון.
אלא שאין די בנתונים יבשים כדי ללמד על ייאושם של אנשים אלו. לדוגמה, באחת ממדינות צפון אפריקה פגשה הסופרת אלינור בּרקט את פַטמה, צעירה שהצליחה להימלט מאדונה האכזר. לאחר שבּרקט שוחחה עימה, התחוור לה שפַטמה ”תמיד תישאר שפחה בתודעה שלה”. התוכל פַטמה לחלום על עתיד טוב יותר? ”היא אינה מסוגלת לתכנן מעבר לעלות השחר”, אומרת בּרקט. ”העתיד הוא אחד המושגים המופשטים הרבים שחסרים לה”.
ברגע זה ממש, מיליוני בני־אדם כמונו הם עבדים חסרי תקווה. מדוע וכיצד הופכים כל האנשים הללו לעבדים? באילו צורות של עבדות הם מוצאים עצמם?
סוחרי עבדים
עלון לתייר הנפוץ בארצות־הברית קורא לתינוק בשמו: ”תיורי מין לתאילנד. בנות משהו. מין משהו. מחיר משהו... הידעת שבתולה תהיה לגמרי שלך תמורת 200 דולר בלבד?” אך העלון שכח לציין שסביר להניח שה”בתולות” נחטפו, קיבלו איומים ונמכרו בעל כורחן לבתי־בושת, כשלכל אחת מהן יש בין 10 ל־20 לקוחות ביום בממוצע. אם הן מסרבות לספק שירותים מיניים מכים אותן. כאשר פרצה שריפה בבית־בושת באי פּוּקֶט, איזור קיט בדרום תאילנד, נשרפו למוות חמש זונות. הסיבה? בעלי המקום כבלו אותן למיטה כדי למנוע מהן להימלט מהשבי.
מניִן באות הבחורות? נמסר כי תחום זה של תעשיית המין מוצף במיליוני נערות ונשים מרחבי העולם שנחטפו ונמכרו לזנות בניגוד לרצונן. הסחר הבינלאומי במין משגשג בגלל שילוב של מספר גורמים: עוני במדינות מתפתחות, שפע במדינות הרווחה וחוקים המעלימים עין מסחר בינלאומי לא חוקי וממשרתים־לפי־חוזה.
ארגוני נשים בדרום־מזרח אסיה העריכו שמאמצע שנות השבעים ועד תחילת שנות התשעים נמכרו ברחבי העולם 30 מיליון נשים. סוחרי עבדים משוטטים בתחנות רכבת, בכפרים עניים וברחובות הערים בחיפוש אחר נערות ונשים שנראות פגיעות. הקורבנות על פי רוב חסרות השכלה, יתומות, נטושות או חסרות כל. מוליכים אותן שולל בהבטחות עבודה, מעבירים אותן את הגבול ומוכרים אותן לבתי־בושת.
נפילת הגוש הקומוניסטי ב־1991 הולידה אוכלוסייה חדשה של נערות ונשים עניות. הסרת הפיקוח, ההפרטה והקצנת הבדלי המעמדות הביאו לעלייה בפשיעה, בעוני ובאבטלה. נשים ונערות רבות מרוסיה וממזרח אירופה הפכו לטרף קל לזנות הבינלאומית המאורגנת. ”בסחר בבני־אדם יש פחות סיכונים מאשר בסחר בסמים”, אומרת חברת בית הדין האירופי לשעבר אניטה גרדין.
ילדות אבודה
במפעל שטיחים קטן באסיה ילדים קטנים בני חמש עובדים מארבע בבוקר עד 11 בלילה ללא תשלום. במקרים רבים נשקפות סכנות חמורות לבריאותם של הילדים העובדים בתנאים כאלה: מכשור לא בטיחותי, שעות ארוכות בסביבה שאינה מוארת ומאווררת במידת הצורך וחשיפה לכימיקלים מסוכנים המשמשים בתהליך הייצור.a
מדוע אנשים להוטים להעסיק ילדים? הסיבות לכך הן ששכר הילדים זעום ושמטבעם הם כחומר ביד היוצר, קל להטיל עליהם משמעת והם מפחדים להתלונן. מבנה גופם הקטן ואצבעותיהם הזריזות נחשבים בעיני מעבידיהם חסרי המצפון כנכס בביצוע עבודות מסוימות, כגון אריגת שטיחים. לא אחת מעסיקים את הילדים, בשעה שהוריהם מובטלים ויושבים בבית.
ומה שמוסיף על אומללותם של ילדים שעובדים בבתים הוא, שהם חשופים במיוחד להתעללות מינית ופיזית. ילדים רבים נחטפים, מוחזקים במחנות מרוחקים ונכבלים בלילות כדי למנוע את בריחתם. ביום מעבידים אותם בסלילת כבישים ובחציבה.
דרך נוספת שבה אובדת הילדוּת היא נישואי עבדות. הארגון הבינלאומי למלחמה בעבדות מתאר מקרה טיפוסי: ”אומרים לילדה בת 12 שמשפחתה ארגנה את נישואיה לגבר בן 60. למראית עין יש לה זכות לסרב, אך במציאות אין לה הזדמנות לנצל זכות זו ולא מביאים לידיעתה שמותר לה לעשות כן”.
עבדים לחובות
מאות אלפי עובדים מוחזקים כעבדים של מעסיקיהם ומקומות העבודה שלהם בשל הלוואות שלקחו הם או הוריהם. בדרך כלל, שעבוד חובות מתרחש בעיקר באזורים חקלאיים, שבהם העובדים מועסקים כמשרתים או חקלאים. במקרים מסוימים החובות עוברים מדור לדור, וכך בני המשפחה נתונים במעגל קסמים של עבדות. במקרים אחרים מעבידים בעלי חוב מכרו את החוב למעביד אחר. ובמקרים קיצוניים, הנתונים בשעבוד חובות לא מקבלים שכר תמורת עבודתם. אפשרות אחרת היא שהם משועבדים בגלל מקדמות קטנות יחסית על חשבון משכורתם, החוזרות ונשנות כך שהם משתעבדים למעסיק.
עבדות פולחנית
בּינטי בת ה־12 ממערב אפריקה נמנית עם אלפי נערות שמשרתות כטרוקוסי, שמשמעו בשפת האווה ”שפחות האלים”. נכפו עליה חיי עבדות וכפרה על חטא שלא ביצעה — האונס שהביא להולדתה! נכון להיום היא רק מבצעת עבודות בית אצל כהן דת פטישיסט. בשלב מאוחר יותר יתווספו לתפקידיה שירותי מין עבור הכהן שהיא בבעלותו. בגיל העמידה יחליף אותה הכהן בנערות אחרות מושכות יותר שישרתוהו כטרוקוסי.
בדומה לבּינטי, אלפי נערות נופלות קורבן לעבדות פולחנית. משפחותיהן מוסרות אותן לעבוד כשפחות חרופות כדי לכפר על מעשה הנחשב לחטא או לעבירה על צו קדוש. בכמה מקומות בעולם מאלצים נערות ונשים לבצע מטלות דתיות ולספק שירותי מין לכוהני דת או לאנשים אחרים — בתואנה שנשים אלה נישאות לאֵל. במקרים רבים הנשים מעניקות שירותים נוספים ללא תשלום. אסור להן להחליף מקום מגורים או מקום עבודה, ולא אחת הן משרתות כשפחות שנים רבות.
עבדות במובנה המקובל
אף שרוב המדינות טוענות שהעבדות בוטלה על פי חוק, במקומות מסוימים קמה לאחרונה לתחייה העבדות במובנה המקובל. הדבר מתרחש על פי רוב באזורים שיש בהם מלחמת אזרחים או מאבקים מזוינים. ”באזורי עימותים שלטון החוק מבוטל”, מדווח הארגון הבינלאומי למלחמה בעבדות, ”ובכוחם של החיילים או המיליציות החמושות לאלץ אנשים לעבוד עבורם חינם אין כסף... ללא פחד מפני עונש; על מעשים כגון אלה דווח בעיקר באזורים הנשלטים על־ידי כוחות מזוינים שלא זכו להכרה בינלאומית”. ואולם הארגון שלעיל מוסר כי ”היו דיווחים לאחרונה על חיילים מצבא המדינה שהכריחו אזרחים לעבוד בעבודות כפייה מחוץ לכל מסגרת חוקית. כמו כן דווח כי חיילים ומיליציות היו מעורבים בסחר עבדים, ומכרו את שבוייהם לעבודה אצל אחרים”.
למרבה הצער, קללת העבדות עדיין מרחפת מעל ראש האנושות והיא לובשת צורות ומסיכות רבות. עצור לרגע וחשוב על המספרים שבהם מדובר — על מיליוני העבדים המתייסרים ברחבי העולם. ואזי תן דעתך לשפחה או שתיים בנות זמננו, שאת סיפורן קראת מעל דפי חוברת זו — כמו לין־לין או בּינטי. האם אתה חפץ לראות את קִצו של הפשע הקרוי עבדות מודרנית? האם ביטול העבדות יהא למציאות אי פעם? בטרם יתאפשר הדבר, יש לחולל שינויים מרחיקי לכת. קרא נא עליהם במאמר הבא.
[הערת שוליים]
a ראה ”הקץ לעבודת ילדים באופק!” בעורו! הוצאת 8 ביוני 1999.
[תיבה/תמונה עמוד 6]
מחפשים פתרונות
כמה ארגונים ציבוריים, כגון קרן האו״ם למען הילד וארגון העבודה הבינלאומי, עמלים לכונן ולהוציא לפועל אסטרטגיות לביטול העבדות המודרנית. נוסף לכך, הרבה ארגונים לא ממשלתיים כמו הארגון הבינלאומי למלחמה בעבדות וארגון זכויות האדם עושים מאמצים להגביר את מודעות הציבור לנושא העבדות המודרנית ולשחרר את קורבנותיה מהשעבוד. חלק מארגונים אלה מבקשים להנהיג שימוש בתוויות מיוחדות שיוצמדו למוצרים ואשר יציינו שהם לא יוצרו על־ידי עבדים או ילדים. ארגונים אחרים קוראים לתחיקה במדינות המוצא של ”תיורי המין”, כדי שאנשים המקיימים יחסי מין עם ילדים יועמדו לדין מייד עם שובם למולדתם. כמה מהפעילים למען זכויות האדם הרחיקו לכת עד כדי תשלום סכומי כסף גדולים לסוחרי עבדים ולאדוני עבדים כדי לשחרר כמה שיותר אנשים. מעשה זה שנוי במחלוקת משום שהוא עלול ליצור שוק עבדים רווחי שבו יאמירו מחיריהם.
[תמונה בעמוד 7]
מאלצים נערות רבות להינשא
[שלמי תודה]
UNITED NATIONS/J.P. LAFFONT
[תמונה בעמוד 8]
עבדים עומדים בתור למזון
[שלמי תודה]
Ricardo Funari
[תמונה בעמוד 8]
לעתים ילדים קטנים מגויסים בכוח לצבא
[שלמי תודה]
UNITED NATIONS/J.P. LAFFONT