הודאה באי־סובלנות דתית

מאת כתבנו בבריטניה

‏”‏בישופים מביעים חרטה על ’‏פשעים איומים’‏ של המלכה מרי”‏.‏ זו היתה כותרתו של מאמר בקתוליק הרלד מ־11 בדצמבר 1998.‏ הבישופים הקתולים של אנגליה ושל וֵילס הודו בכך ש”‏נגרמו עוולות נוראות בשם הדת הקתולית,‏ לדוגמה במקרה של הפרוטסטנטים בתקופת הרפורמציה בבריטניה הגדולה”‏.‏ מי היתה המלכה מרי?‏ אילו עוולות גרמה שהובילו להודאה שלעיל?‏ ומדוע הבישופים של אנגליה ושל וֵילס מצאו לנכון לצאת בהצהרה דווקא בעיתוי זה?‏

מרי טיוּדור נולדה באנגליה הקתולית ב־1516,‏ והיתה הבת היחידה שנותרה לקַתרינה מאַרַגון,‏ אשתו הראשונה של המלך הנרי ה־8.‏ אמה חינכה אותה באדיקות על ברכי הדת הקתולית.‏ קתרינה לא ילדה בן להנרי,‏ שרצה יורש עצר.‏ האפיפיור סירב לבטל את נישואיו של הנרי לקתרינה,‏ ולכן הנרי לקח את החוק לידיו וסלל את הדרך לרפורמציה הפרוטסטנטית באנגליה.‏ ב־1533 נשא לאשה את אַן בּולין,‏ ארבעה חודשים בטרם הכריז הארכיבישוף של קֶנטֶרבֶּרי,‏ תומס קרַנמֶר,‏ על ביטול נישואיו הראשונים של הנרי.‏

בשנה שלאחר מכן התמרד הנרי,‏ ניתק את כל קשריו עם רומא והכריז על עצמו כראש הכנסייה האנגליקנית.‏ מרי,‏ שנחשבה כעת לבת לא חוקית,‏ לא ראתה עוד את אמה משום שקתרינה נאלצה לבלות את שארית ימיה כשהיא מנותקת מהחיים הציבוריים.‏

אי־סובלנות פרוטסטנטית

ב־13 השנים הבאות,‏ מי שסירבו להכיר בהנרי כראש הכנסייה או שעדיין קיבלו את סמכותו של האפיפיור הוצאו להורג.‏ הנרי נפטר ב־1547 ואת מקומו ירש אדוארד בן התשע,‏ בנו החוקי היחיד שילדה לו השלישית מבין שש נשיו.‏ אדוארד ויועציו ניסו להפוך את אנגליה למדינה פרוטסטנטית.‏ הקתולים נרדפו בשל דתם,‏ ומן הכנסיות הוצאו הפסלים והמזבחות.‏

עד מהרה בוטל האיסור להדפיס ולקרוא את המקרא באנגלית,‏ ובדרשות בכנסיות תפסה האנגלית את מקום הלטינית בקריאת המקרא.‏ ב־1553 נפטר אדוארד משחפת והוא רק בן 15.‏ מרי נחשבה ליורשת החוקית והיתה למלכת אנגליה.‏

אי־סובלנות קתולית

בתחילה קיבל העם בברכה את מרי בת ה־37,‏ אולם היא לא נותרה אהודה זמן רב.‏ נתיניה הורגלו בדת הפרוטסטנטית,‏ ומרי היתה נחושה בדעתה להשיב לאנגליה את הקתוליות.‏ תחיקתו הדתית של אדוארד בוטלה תוך זמן קצר.‏ מרי ביקשה את מחילת האפיפיור בשם האומה,‏ ואנגליה שבה להיות קתולית.‏

הפיוס עם רומא הביא לגל רדיפות חדש,‏ והפעם נרדפו הפרוטסטנטים.‏ המשילו אותם לגידול ממאיר שיש להסירו בטרם יפגע בגוף כולו.‏ רבים שהתנגדו לעיקרי האמונה הקתוליים הועלו על המוקד ונשרפו חיים.‏

הענשת הכופרים

הראשון שהוצא להורג בתקופת כהונתה של מרי היה ג׳ון רוג׳רס.‏ הוא ערך את תרגום התנ״ך הקרוי ’‏תנ״ך מֶתיו’‏,‏ אשר היווה בסיס לתרגום קינג גֵ‏’‏ימס‏.‏ הוא נאסר בעקבות דרשה שנשא נגד הכנסייה הקתולית,‏ שבה הזהיר נגד ”‏קתוליות מזיקה,‏ עבודת אלילים ואמונות תפלות”‏.‏ הוא ריצה שנת מאסר ובפברואר 1555 הועלה על המוקד באשמת כפירה.‏

ג׳ון הוּפּר,‏ הבישוף של גלוֹסטֶר ושל ווּסטֶר,‏ הואשם גם הוא בכפירה.‏ הוא הכריז שמותר לאנשי הכמורה להינשא ושגירושין בגין ניאוף מותרים.‏ עוד טען שהמשיח אינו נוכח פיזית במיסות.‏ הופר נשרף חיים,‏ כשהוא מתייסר כמעט שלושת רבעי שעה עד שנפח את נשמתו.‏ משהגיע תורו של הכומר הפרוטסטנטי יוּ לַטימֶר בן השבעים לעלות על המוקד,‏ עודד את ניקולס רידלי – רפורמטור כמותו שהועלה עימו על המוקד – במילים אלה:‏ ”‏התעודד,‏ מסטר רידלי,‏ ותתנהג כמו גבר.‏ אני בטוח שהיום הלהבה שנצית באנגליה תהא כה גדולה,‏ שבחסד האל לא תכבה לעולם”‏.‏

תומס קרֶנמֶר,‏ מי שהיה הארכיבישוף הפרוטסטנטי הראשון של קֶנטֶרבּרי בתקופתם של הנרי ואדוארד,‏ נשפט גם הוא והורשע בעוון כפירה.‏ הוא התכחש לדת הפרוטסטנטית,‏ אך ברגע האחרון חזר בו והצהיר בפרהסיה שהאפיפיור הוא אויב המשיח.‏ הוא דחף את יד ימינו לאש כדי שתישרף ראשונה,‏ משום שביד זו חתם על הצהרת ההתכחשות לאמונתו.‏

אף שעלה בידם של לפחות 800 פרוטסטנטים אמידים להימלט על נפשם מאנגליה,‏ במשך שלוש השנים ותשעת החודשים שלאחר מכן,‏ עד יום מותה של מרי,‏ הועלו על המוקד 277 איש לכל הפחות.‏ רבים מקורבנותיה של מרי היו אנשים מן השורה שהתבלבלו לגמרי וכבר לא ידעו במה להאמין.‏ צעירים שנתפסו מטים אוזן להשמצות כנגד האפיפיור הוענשו כאילו דיברו בגנותו.‏ אחרים למדו לקרוא בעצמם את המקרא וגיבשו דעות אישיות בנושאים דתיים.‏

רבים הזדעזעו ממות הייסורים האיטי של גברים,‏ נשים וטף שהועלו על המוקד.‏ ההיסטוריונית קרולי אריקסון מתארת מחזה טיפוסי:‏ ”‏לעתים קרובות מדי הענפים שהיו אמורים להבעיר את האש היו עדיין ירוקים או שגזרי העץ היו לחים ובערו לאט.‏ השקיקים שהכילו אבק שריפה ונקשרו לגוף הקורבנות כדי לקצר את ייסוריהם לא ניצתו,‏ או שבמקום לגרום למותם רק הטילו בהם מום”‏.‏ לא הושמו מחסומים לפיהם של הקורבנות,‏ לכן ”‏לעתים קרובות נשמעו זעקותיהם ותפילותיהם עד לרגע מותם”‏.‏

יותר ויותר אנשים החלו לפקפק בנכונותה של דת שצריכה להעלות אנשים על המוקד כדי להשליט את תורתה.‏ גל אהדה לקורבנות היווה מקור השראה למשוררים לכתוב בלדות על הקדושים המעונים הפרוטסטנטים.‏ ג׳ון פוֹקס החל בכתיבת ספר הקדושים המעונים‏,‏ שהיה בעיני הרפורמטורים הפרוטסטנטים חשוב כמעט כמקרא עצמו.‏ רבים ממי שהיו קתולים בראשית שלטונה של המלכה מרי הפכו לפרוטסטנטים עם סיומו.‏

מורשתה של מרי

עם עלייתה לשלטון ביקשה מרי להינשא לדודנה פֶליפֶּה,‏ יורש כתר ספרד.‏ הוא היה מלך זר וקתולי נלהב,‏ הדבר האחרון שבו חפצו האנגלים.‏ המרד הפרוטסטנטי שפרץ במחאה על הנישואין נכשל,‏ והוצאו להורג 100 מורדים.‏ פֶליפֶּה ומרי נישאו ב־25 ביולי 1554,‏ אף שפֶליפֶּה לא הוכתר מעולם למלך.‏ מכל מקום,‏ הם היו חשוכי ילדים והדבר ציער מאוד את מרי,‏ שחפצה ביורש עצר קתולי.‏

בריאותה של מרי הידרדרה,‏ ולאחר חמש שנות שלטון קצרות נפטרה והיא בת 42.‏ היא הלכה לעולמה מוכת יגון.‏ בעלה עייף ממנה והיא היתה שנואה על רוב נתיניה.‏ במותה,‏ רבים מתושבי לונדון יצאו לרחובות לחגוג.‏ הפנטיות שלה לא השיבה את הקתוליות על כנה אלא קידמה דווקא את הפרוטסטנטיות.‏ את המורשת שלה ניתן לתמצת בכינוי שלו זכתה:‏ ’‏מרי אשת הדמים’‏ (‏בּלָדי מרי)‏.‏

מצפון שבטעות יסודו

מדוע ציוותה מרי להעלות המונים על המוקד?‏ לימדו אותה שהכופרים בוגדים באלוהים,‏ והיא סברה שמחובתה לעקור מן השורש את השפעתם בטרם יטמאו את האומה כולה.‏ היא פעלה לפי צו מצפונה תוך התעלמות מזכויותיהם של אחרים,‏ שמצפונם הורה להם אחרת.‏

אולם בעניין האי־סובלנות גם הפרוטסטנטים לא טמנו ידם בצלחת.‏ גם בתקופת שלטונם של הנרי ואדוארד הועלו אנשים על המוקד בגלל אמונתם.‏ יורשתה הפרוטסטנטית של מרי,‏ אליזבת ה־1,‏ קבעה שהאמונה הקתולית היא בגידה במולדת,‏ ובתקופת כהונתה הוצאו להורג יותר מ־180 אנגלים קתולים.‏ במאה שלאחר מכן מתו מאות אנשים בגלל דתם.‏

מדוע מתנצלים כעת?‏

ה־10 בדצמבר 1998 סימן את שנת היובל להכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם שנתקבלה באו”‏ם.‏ סעיף י״ח של ההצהרה מכיר בזכות ”‏לחירות המחשבה,‏ המצפון והדת”‏ כמו גם הזכות להמיר את הדת,‏ ללמד אותה ולחיות לפיה.‏ הבישופים הקתולים באנגליה ובוֵילס בחרו בשנת היובל כ”‏עיתוי הולם עבור הקתולים לבחינת מצפונם בנושאים אלה”‏ ולהודות ב”‏עוולות הנוראות”‏ שנגרמו,‏ במיוחד בתקופת מרי טיוּדור.‏

כיום מתחרטים על אי־סובלנות דתית מלפני 450 שנה,‏ אך האם השתנו פני הדברים?‏ בימינו לא מעלים אנשים על המוקד,‏ אך רבים מהמתיימרים להיות משיחיים ממשיכים לאנוס ולטבוח בני דתות אחרות.‏ אי־סובלנות שכזו אינה נושאת חן בעיני אלוהים.‏ ישוע המשיח,‏ ששיקף בשלימות את תכונותיו של אלוהים,‏ אמר:‏ ”‏בזאת יֵדעו הכל שתלמידיי אתם:‏ אם תהיה אהבה ביניכם”‏ (‏יוחנן י״ג:‏35‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 14]‏

המלכה מרי

‏[‏שלמי תודה]‏

מן הספר A Short History of the English People

‏[‏תמונה בעמוד 15]‏

לטימר ורידלי הועלו על המוקד

‏[‏שלמי תודה]‏

מן הספר s Book of Martyrs’‏Foxe

‏[‏תמונה בעמוד 15]‏

קרנמר מכניס את יד ימינו לאש כדי שתישרף ראשונה

‏[‏שלמי תודה]‏

מן הספר (‏1 .Vol)‏ The History of England

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 14]‏

‏.Alexander Nesbitt/Dover Publications, Inc/‏200 Decorative Title-Pages :Border