אספירין כל יום — כדאי או לא כדאי?
להלן תרחיש מהחיים על־פי תיאורו של רופא. הוא משקף בעיה שכיחה למדי.
כל המשפחה היתה מודאגת. והנה גם הרופא נתקף דאגה. ”אם הדימום לא ייפסק בקרוב”, אמר, ”ניאלץ לשקול עירוי דם”.
במשך מספר שבועות איבד החולה דם אט אט דרך המעיים, והבעיה אובחנה כדלקת קיבה. ”אתה בטוח שאינך נוטל שום תרופות?” שאל הרופא בתסכול.
”כן. רק את התרופות הטבעיות האלה, ללא מרשם רופא, נגד דלקת המפרקים שלי”, השיב האיש.
לפתע נדלקה אצל הרופא נורה אדומה. ”תן לי לראות אותן”. לאחר שבדק ביסודיות את הרכב התרופות, מצא את מה שחיפש. אספירין! הבעיה נפתרה. כשהחולה הפסיק ליטול את התרופות שהכילו אספירין וקיבל תוספת ברזל ותרופות לריפוי הקיבה, חדל הדימום וספירת הדם שלו שבה אט אט לרמה הנורמלית.
דימום כתוצאה מתרופות
דימום בקיבה ובמעיים שנגרם מתרופות מהווה בעיה רפואית חמורה כיום. אף שניתן לערוך רשימה ארוכה של תרופות הגורמות לכך, רוב הבעיות נובעות מתרופות נגד דלקת מפרקים ומתרופות לשיכוך כאבים. ביניהן נמנית קבוצת תרופות שנקראות תרופות אל־סטרואידיות נגד דלקות, ובקיצור NSAIDS. שמות התרופות עשויים להשתנות ממדינה למדינה.
האספירין משמש מרכיב בהרבה תרופות שנמכרות ללא מרשם רופא, ובשנים האחרונות נפוץ במדינות רבות שימוש יומיומי באספירין. מדוע?
התלהבות מאספירין
ב־1995 ציין ידיעון לבריאות של הַרווַרד ש”נטילת אספירין דרך קבע מצילה חיים”. החוקרים ציטטו מספר מחקרים שנערכו בעולם, אשר חזרו עליהם פעמים רבות מאז, וסיכמו: ”כמעט כל מי שעבר התקף לב או שבץ, שסובל מאנגינה או שעבר ניתוח מעקפים חייב ליטול חצי טבליית אספירין או טבלייה שלמה ליום, למעט חולים שהם אלרגים לתרופה”.a
חוקרים אחרים טוענים שכדאי לגברים מעל גיל 50 בעלי סיכוי גבוה ללקות בהתקף לב וכן לנשים בקבוצת סיכון זו ליטול אספירין מדי יום. מלבד זאת, לפי מספר מחקרים נטילת אספירין כל יום עשויה להקטין את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס, ונטילת מינון גבוה לאורך זמן יכולה לעזור בהפחתת רמת הסוכר בדם אצל חולי סוכרת.
מהי פעולת האספירין שמקנה יתרונות כגון אלה? אף שלא הכל ידוע, יש הוכחות לכך שאספירין מקטין את דביקותן של טסיות הדם וכך מונע היווצרות קרישי דם. יש להניח שבאופן זה ניתן למנוע חסימת עורקים קטנים המובילים ללב ולמוח, וכתוצאה מכך לא נגרם נזק לאיברים חיוניים.
אם אכן יש לאספירין כל כך הרבה יתרונות, מדוע אין הוא תרופת חובה לכל? אחת הסיבות היא שהידע בנושא עדיין לוקה בחסר. לא נקבע עדיין המינון האידיאלי. ההמלצות נעות מטבלייה רגילה פעמיים ביום עד לכמות קטנה של אספירין לילדים כל יומיים. האם דרוש מינון שונה לנשים ולגברים? הרופאים אינם יודעים זאת בוודאות. בשעה שאספירין המתמוסס במעיים נחשב למועיל במידת מה, היתרון של קפליות אספירין המכילות חומר סותר חומצות עדיין שנוי במחלוקת.
סיבות להיזהר
אף־על־פי שמבחינה טכנית האספירין הוא תרופה טבעית, ואפילו האינדיאנים הפיקו מרכיבי אספירין מקליפת עץ הערבה, יש לו הרבה תופעות לוואי. פרט לגרימת דימום אצל חלק מהאנשים, נטילת אספירין גורמת לסיבוכים פוטנציאליים רבים, כולל תגובות אלרגיות אצל מי שרגיש לאספירין. למותר לציין ששימוש יומיומי באספירין אינו מתאים לכל אחד.
כדאי שמי שנמצא בקבוצת סיכון ללקות בהתקף לב או בשבץ, או שגורמי הסיכון שלו משמעותיים, ישאל את רופאו לגבי הסיכונים והיתרונות שבנטילת אספירין כל יום. ללא ספק, המטופל ירצה לוודא שאין לו בעיה של דימומים, שאינו אלרגי לאספירין ושאינו חולה במחלות קיבה ומעיים. לפני שנוטלים את התרופה יש לבדוק עם הרופא בעיות אפשריות אחרות או תגובות בין־תרופתיות.
כנאמר לעיל, קיים סיכון גבוה לדימום כתוצאה מנטילת אספירין ותרופות דומות. אפשר שהדימום מועט ולא מורגש בהתחלה, אך לגוף נגרם נזק מצטבר. יש לבחון בזהירות גם תרופות אחרות, במיוחד תרופות אנטי־דלקתיות. עליך ליידע את הרופא שלך בנוגע לכל תרופה מסוג זה שאתה נוטל. על פי רוב מומלץ להפסיק לקחת תרופות לפני ניתוח. מעקב קבוע הכולל ספירות־דם עשוי לעזור.
אם ברצוננו להגן על עצמנו מבעיות שעלולות לצוץ בעתיד, כדאי שננהג על־פי המשל המקראי: ”ערום ראה רעה ונסתר, ופתיים עברו ונענשו” (משלי כ״ב:3). בנושא רפואי זה הבה נחקה את ה”ערום” כדי שלא ניענש בבריאות לקויה.
[הערת שוליים]
a עורו! אינו ממליץ על טיפול רפואי זה או אחר.
[תיבה/תמונה בעמוד 23]
למי כדאי לשקול נטילת אספירין כל יום
● אנשים הסובלים ממחלת לב כלילית או מעורקי ראש צרים (כלי־הדם העיקריים בצוואר).
● אנשים שעברו התקף פקקת (מהסוג הנגרם מקרישי דם) או התקף איסכמי חולף (אירוע קצר הדומה לשבץ).
● גברים מעל גיל 50 שמתאפיינים בגורמי הסיכון למחלת לב וכלי־דם, כרשומים להלן: עישון, יתר לחץ דם, סוכרת, רמה גבוהה של הכולסטרול הרע, רמה נמוכה של הכולסטרול הטוב (HDL), שמנוּת חמורה, שתייה מופרזת של משקאות חריפים, בעיות תורשתיות של התפתחות מחלת לב כלילית בגיל צעיר (התקף לב לפני גיל 55) או של שבץ בגיל מוקדם, וכן סגנון־חיים שבו מרבים בישיבה.
● נשים מעל גיל 50 שמתגלים אצלן שניים או יותר מגורמי הסיכון שלעיל.
אפשר שתרצה להיוועץ ברופא בטרם תגיע להחלטה בנידון.
[שלמי תודה]
מקור: דוח”ות לבריאות הצרכן (Consumer Reports on Health)