מחדשות העולם
עלייה בשיעור האנאלפביתיות בעולם
”כמעט שישית מאוכלוסיית העולם המונה 9.5 מיליארד נפש אינה יודעת קרוא וכתוב”, מדווח ניו־יורק טיימס. לדברי קרן האו״ם למען הילד (יוניצֶ”ף), שיעור האנאלפביתיות צפוי לעלות. מדוע? מפני שנכון להיום, 3 מכל 4 ילדים במדינות העניות בעולם אינם לומדים בבית־ספר. לא די בכך שהמאבקים האתניים גורמים לבעיות כלכליות עולמיות, הם גם שוללים את החינוך ממיליוני ילדים. לא זו בלבד שבתי־ספר נהרסים במלחמות, אלא שילדים רבים במקום להיות תלמידים הופכים לחיילים. כמובן, האנאלפביתיות גם מחריפה את הבעיות החברתיות. הדו״ח מצבם של ילדי העולם 1999 מטעם יוניצ”ף מוסר, שקיים קשר ישיר בין האנאלפביתיות לשיעור הילודה. טיימס מציין למשל, שבאחת ממדינות דרום אמריקה ”נשים אנאלפביתיוֹת מביאות לעולם 5.6 ילדים בממוצע, ואילו נשים בעלות השכלה תיכונית יולדות 5.2 ילדים בממוצע”.
שיגעון המילניום
”ממשלת ישראל הקציבה 12 מיליון דולר לשיפור האבטחה בהר הבית” והיא נערכת לאלימות שעלולה לפרוץ עם פרוס המילניום, מוסר ננדו טיימס. המשטרה הביעה חשש שפנאטים יהודים או נוצרים ינסו להרוס מסגדים בהר הבית כדי לבנות את בית־המקדש. כמה כתות נוצריות מאמינות שכך יחישו את קץ העולם ואת ביאתו השנייה של המשיח. בדו״ח נאמר שהר הבית, הנקרא ’חרם א־שריף’ בפי המוסלמים, ”נחשב לנקודה הרגישה ביותר בסכסוך במזרח התיכון”. הוא ממוקם ”בירושלים, בעיר העתיקה המוקפת חומה, שכבשה ישראל מידי ירדן במלחמת ששת הימים”. צויין שנוצרים כבר שכרו מקום על הר הזיתים בציפייה לביאת המשיח.
אספירין לכאב־צֶמח?
צמחים אינם חשים כאב כמו בני אדם, אך הם מגיבים לפציעה ומייצרים את חומצת היסמוֹן. חלקם אף פולטים אדים שריחם כריח היסמין, העשויים לעורר את תגובתם של צמחים אחרים. ”זה שנים שהחוקרים יודעים שאספירין עוצר את פליטת חומצת היסמוֹן אצל צמחים”, מציין סיינס ניוּז. מדענים באוניברסיטת אריזונה הצליחו לאחרונה לפתור חלקית את התעלומה שבמנגנון זה. האספירין מנטרל את פעולתו של אנזים חיוני בצמח בעזרת אותה תגובה כימית שמנטרלת אנזים אחר הפועל בבני אדם. על כל פנים, הקשר שבין אופן פעולת האספירין בצמחים ובבני אדם עדיין אינו ברור כל צורכו, משום שנראה שלשני האנזימים אין כמעט דבר מן המשותף.
מחילה לאחר המוות ל”מכשפות”?
בשנת 1994 קרא האפיפיור לכנסייה הקתולית ’לבחון את חוש הצדק ההיסטורי שלה’. אחת המסקנות היתה הקמת ועדה קתולית בצ׳כיה, הראשונה מסוגה, במטרה לשקול אם למחול למאות אנשים שהועלו על המוקד באשמת כישוף. כתוצאה מציד המכשפות שניהלה הכנסייה, מתו אלפים רבים באירופה בשריפה או בעינויים בין המאות ה־12 וה־18. לאחר שהוציא האפיפיור אינוֹצֶנטיוּס ה־8 ב־1484 צו נגד כישוף, גבר ציד המכשפות והופעלו יותר מ־30 שיטות עינויים כדי להוציא הודאה מפי החשודים בכישוף. לא חסו אפילו על ילדים, ונעשו מאמצים לסחוט מהם עדויות נגד הוריהם. בגרמניה הועלו על המוקד המספר הרב ביותר של ”מכשפות”, אולם גזרי דין כאלה היו שכיחים גם בצרפת ובבריטניה. הכנסייה עשויה לשקול מחילות לאחר המוות, מדווח מלונדון סנדיי טלגרף.
הכנעת הנהר יַנְגְצֶה
סכר ”שלושת הגאיות” על הנהר יַנְגְצֶה שבסין יהיה עם השלמת בנייתו לתחנת הכוח ההידרואלקטרית הגדולה בעולם. גובהו של הסכר יהיה 185 מטר, הוא ישתרע לאורך 3.2 קילומטרים ויפיק 2.18 מיליון קילוואט חשמל. הסיבה העיקרית לבניית הסכר אינה הפקת כוח הידרואלקטרי, אלא הפחתת השיטפונות שמביא הנהר יַנְגְצֶה. הבנייה החלה ב־1994 וצפויה להסתיים ב־2009. לפרויקט עצום זה נדרשים פינוי של כ־150 מיליון מטרים מעוקבים של קרקע וסלעים, יציקת יותר מ־25 מיליון מטרים מעוקבים של בטון והתקנת כשני מיליון טונות פלדה. ”אולם המשימה הקשה ביותר היא פינוי יותר ממיליון איש שגרים באזורים המושפעים מהפרויקט”, נאמר בצ׳יינה טודיי.
האסתמה במגמת עלייה
דיווחים מארגון הבריאות העולמי קובעים שבעשור האחרון חלה עלייה של 40 אחוז בשכיחות מחלת האסתמה ובשיעור האישפוזים כתוצאה ממנה ברחבי העולם. מהי הסיבה לכך? חברי המכללה האמריקנית לרפואת בית החזה מייחסים זאת לעלייה החדה בהחזקת חיות מחמד, ובמקביל למגמה הנפוצה של בתי מגורים צפופים ולא מאווררים די הצורך. הסיבות האפשריות להתקפי אסתמה הן ”קשקשת של בעלי־חיים (עור, פרווה ונוצות), אקָריוֹת, עובש, עשן סיגריות, אבקת פרחים, גורמים סביבתיים מזהמים וריחות חריפים”, מוסר טורונטו סטאר. שיער החתולים הוא האָלרגֶן החמור ביותר. העיתון ציין שהאסתמה זוכה להתייחסות מיוחדת משום שניתן למנוע את רוב מקרי המוות ממחלה זו. נכון להיום יש בקנדה כ־5.1 מיליון חולי אסתמה, והמחלה מקפדת את חייהם של כ־500 איש מדי שנה.
שיא בנזקי מזג האוויר
ב־11 החודשים הראשונים של 1998 נרשם ברחבי העולם שיא בעלות נזקי מזג האוויר — 89 מיליארד דולר. נזקים אלה ”עלו בהרבה על ההפסדים שהסתכמו ב־55 מיליארד דולר בכל שנות השמונים גם יחד”, מדווח אֶסוֹשייֶטֶד פּרֶס. בדו״ח נאמר: ”גם כשמצמידים את הסכום למדד, ההפסדים בשנות השמונים מסתכמים ב־7.82 מיליארד דולר, עדיין פחות מ־11 החודשים הראשונים” של 1998. נוסף על הפסדים כספיים, נגרמו אבידות בנפש של 000,32 איש כתוצאה מאסונות טבע כמו סערות, שיטפונות, שריפות ובצורת. סת’ דן מהמכון לבקרה עולמית אומר ש”ידו של האדם ניכרת יותר ויותר באסונות טבע”. הכיצד? לדברי דן, בירוא יערות החריף את הבעיה, משום ששטחים מיוערים ושטחי ביצות המשמשים כ’ספוג של הטבע’ הפכו לאזורים קירחים.
המשפחה בלחץ
סקר דעת קהל שנערך לאחרונה בקנדה קובע, שמשפחות כיום מרגישות שהלחצים הכלכליים והרגשיים המופעלים עליהן עזים מהלחצים שהופעלו על המשפחות שלאחר המלחמה לפני יובל שנים. העיתון נשיונל פוסט מדרג את הגירושין ואת הרס המשפחה בראש רשימת הגורמים למתחים. גורמים נוספים למתח במשפחה הם, בסדר יורד, ”ההורים עובדים קשה מדי ויותר מדי שעות, אי יציבות בתעסוקה, מיסוי כבד וחוסר הערכה למאמצים שההורים משקיעים בגידול הילדים”. הנשאלים אמרו שלחצים אלה אף כבדים יותר ברוב המשפחות החד־הוריות.
איסוף קרחונים
”תושבי ניוּפוֹנדלֶנד יודעים זה שנים שמי קרחונים נקיים מאוד”, נאמר בפיננשיאל טיימס בלונדון, אולם כעת החלו באיסוף ”משאב בלתי נדלה זה הצף וחולף על פני החופים שלהם”. הם לוכדים ברשתותיהם קרחון צף, ובזמן הגיאות ספינת גרר גוררת אותו לכיוון החוף. הספינה נעה במהירות מרבית ועושה תפנית חדה סמוך לקו החוף. אנשיה משחררים את הרשתות והקרחון נדחף בכוח אל החוף. בזמן השפל הקרחון נשאר על היבשה. עגורן ענק שובר את הקרח לגושים ומטעין אותם על ארבָּה, ”ושם כותשים את הקרח, ממיסים אותו ומסננים את המים לפני שחושפים אותם לקרניים אולטרה־סגוליות” כדי לטהרם.
תוקפנות כלפי נשים
”בברזיל, 63 אחוז מהתוקפנות כלפי נשים מתרחשת בבית, ושליש בלבד מדווחת”, מציין העיתון או גלובּוֹ. ועוד נאמר בו: ”בעיקר נשים עניות הן הקורבנות של האלימות בבית, והן שבדרך כלל מגישות תלונות במשטרה. נשים עשירות כמעט שאינן מופיעות בסטטיסטיקות”. מדינות אחרות מדווחות על נתונים דומים. למשל, סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת שלפי סקר שפרסם משרד המשפטים האמריקני, ”יותר ממחצית הנשים בארה״ב הותקפו בזמן זה או אחר, וכמעט 1 מכל 5 נשים נאנסה או נפלה קורבן לניסיון אונס”. דונה שלָלה, מזכירת משרד הבריאות והרווחה בארה״ב, אומרת: ”כל מספר בסקר הזה מייצג את בנותינו, את אמהותינו ואת שכנותינו”.