החיפוש אחר גֶן ה”‏אלמוות”‏

בתרבויות רבות יש סיפורים ואגדות שמנסים להסביר מדוע האדם בן תמותה.‏ באפריקה למשל,‏ האגדה מספרת שאלוהים שלח זיקית להביא לאנושות אלמוות.‏ אך הזיקית זחלה כל כך לאט,‏ שהשיגה אותה הלטאה שבפיה בשורת המוות.‏ האנושות הפתיה קיבלה את המסר של הלטאה וכך הפסידה את האלמוות.‏

במשך הדורות ניסו פילוסופים להשיב על השאלה,‏ מדוע מת האדם?‏ במאה הרביעית לפה״ס,‏ לימד הפילוסוף היווני אריסטו שהמשכיות חיי האדם תלויה ביכולתו של הגוף לאזן את החום והקור.‏ הוא אמר:‏ ”‏המוות מגיע תמיד בשל כמות חום בלתי מספקת”‏.‏ לעומת זאת,‏ אפלטון לימד שלאדם נפש בת אלמוות שממשיכה להתקיים לאחר מות הגוף.‏

כיום,‏ אף שהמדע התקדם בצעדי ענק,‏ הסוגיה המנקרת במוחם של ביולוגים לגבי סיבת ההזדקנות והמוות נותרה בגדר תעלומה.‏ גארדיאן וויקלי הלונדוני ציין:‏ ”‏אחת החידות הגדולות ביותר שניצבות בפני מדע הרפואה אינה מדוע אנשים מתים ממחלת לב וכלי־דם או מסרטן,‏ אלא מדוע הם מתים גם כשהכל בסדר אצלם.‏ אם תאי הגוף מתחלקים וממשיכים להתחדש בשיטה זו במשך 70 שנה בקירוב,‏ מדוע הם חדלים לפתע,‏ בבת אחת,‏ לשכפל את עצמם?‏”‏

בניסיון להבין את תהליך ההזדקנות,‏ מיקדו מומחים לגנטיקה ולביולוגיה מולקולרית את תשומת לבם בתא.‏ מדענים רבים סבורים שהמפתח לחיים ארוכים טמון ביחידות מיקרוסקופיות אלה.‏ יש למשל מי שחוזים שבקרוב תאפשר ההנדסה הגנטית למדענים לנצח את מחלת הסרטן ואת מחלות הלב.‏ אך עד כמה קרוב המדע להגשמת חלומה של האנושות לחיות לנצח?‏

פענוח רזי התא

בדורות קודמים ניסו מדענים לפענח את רזי התא,‏ אולם לא היו בידם הכלים הדרושים למשימה זו.‏ רק במאה האחרונה היתה למדענים היכולת להתבונן מקרוב בתא ולחקור את מרכיביו הבסיסיים הרבים.‏ ומה העלו בחכתם?‏ ”‏התא”‏,‏ אומר הכתב לענייני מדע ריק גוֹר,‏ ”‏הפך ליקום מיקרוסקופי”‏.‏

כדי לקבל מושג מה על מורכבותו העצומה של התא,‏ תן דעתך לכך שכל תא מורכב מטריליוני יחידות קטנות בהרבה הנקראות מולקולות.‏ ואולם,‏ כשהמדענים בחנו את מבנה התא מצאו סדר מופתי וראיות לתכנון.‏ פיליפ הנוולט,‏ מרצה בכיר לגנטיקה ולביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת סטנפורד אומר:‏ ”‏הגידול הטבעי של התא החי הפשוט ביותר מצריך עשרות אלפי תגובות כימיות מתואמות”‏.‏ לדבריו,‏ ”‏ההישגים הטבועים במפעלים כימיים זעירים אלה עולים בהרבה על היכולות של מדען העורך ניסויי מעבדה”‏.‏

שווה בנפשך את המשימה המאתגרת לנסות להאריך את חיי האדם באמצעים ביולוגיים.‏ הדבר כורך בחובו לא רק הבנה מעמיקה של אבני הבניין הבסיסיות של החיים אלא גם יכולת להפעיל במיומנות את אבני הבניין הללו!‏ הבה נעיף מבט חטוף במתרחש בתוך תא אנושי כדי להדגים את האתגר שעומד בפני הביולוגים.‏

הכל כתוב בגנים

לכל תא יש מרכז בקרה מורכב הקרוי גרעין.‏ הגרעין מכוון את פעילויות התא באמצעות סדרת הוראות המוצפנות בו.‏ הוראות אלה מאוחסנות בכרומוזומים.‏

הכרומוזומים מורכבים בעיקר מחלבון ומחומצה דֶאוֹקְסִירִיבּוֹנוּקְלֶאית,‏ או בקיצור דנ״א.‏a אף שהמדענים מכירים את הדנ״א מסוף שנות השישים של המאה ה־19,‏ רק ב־1953 הצליחו להבין את מבנהו המולקולרי.‏ גם אז,‏ חלף כמעט עשור נוסף בטרם הבינו הביולוגים את ה”‏שפה”‏ שבה מעבירות מולקולות הדנ״א מידע גנטי.‏ (‏ראה מסגרת בעמוד 20.‏)‏

בשנות השלושים גילו מומחים לגנטיקה בקצה כל כרומוזום רצף קצר של דנ״א התורם לייצוב הכרומוזום.‏ קטעי דנ״א אלה,‏ הקרויים טֶלוֹמֵרים ואשר שמם נגזר מהמילים היווניות טלוס (‏קצה)‏ ומרוס (‏חלק)‏,‏ משמשים בתפקיד הדומה מאוד לכיפה הקטנה המגינה על קצותיהם של שרוכי הנעליים.‏ ללא הטלומרים,‏ היו הכרומוזומים ’‏נפרמים’‏ ומתפרקים לחלקים קטנים,‏ נצמדים זה לזה או מאבדים מיציבותם.‏

מאוחר יותר הבחינו החוקרים שברוב סוגי התאים מתקצרים הטלומרים לאחר כל חלוקת תא רצופה.‏ כך,‏ לאחר 50 חלוקות בערך קטנו הטלומרים והפכו לגושישים זעירים,‏ והתא חדל להתחלק ולבסוף מת.‏ האבחנה,‏ שמספר חלוקות התא מוגבל ושבסופן הוא מת,‏ דווחה לראשונה בשנות השישים על־ידי ד״ר לאונרד הייפליק.‏ לכן נקראת התופעה כיום בפי מדענים רבים ’‏גבול הייפליק’‏.‏

האם ד״ר הייפליק גילה את הסיבה להזדקנות התא?‏ היו שסברו כך.‏ ב־1975 נאמר בשנתון טבע/‏מדע שהחלוצים בחקר ההזדקנות סברו ש”‏כל היצורים החיים נושאים בגופם מנגנון מדויק ומתוזמן להשמדה עצמית,‏ מעין שעון הזדקנות שזמנו הולך ואוזל”‏.‏ ואכן,‏ גברו התקוות שהמדענים קיבלו דריסת רגל בתהליך ההזדקנות עצמו.‏

בשנות התשעים גילו מדענים שחקרו את הסרטן בתאי גוף האדם עדות חשובה נוספת ל”‏שעון תאי”‏ זה.‏ הם גילו שתאים ממאירים למדו איכשהו לבטל את ”‏השעון התאי”‏ שלהם והמשיכו להתחלק בלי סוף.‏ תגלית זו הובילה את הביולוגים לחקר אנזים מאוד יוצא דופן,‏ שנתגלה לראשונה בשנות השמונים ונמצא מאוחר יותר ברוב הסוגים של תאי הסרטן.‏ אנזים זה נקרא טֶלוֹמֵרס.‏ מהו תפקידו?‏ בפשטות,‏ ניתן להשוות את הטלומרס למפתח שממלא מחדש את ה”‏שעון”‏ של התא על־ידי הארכת הטלומרים שלו.‏

הקץ להזדקנות?‏

מחקר הטלומרס הפך תוך זמן קצר לאחד התחומים ה’‏חמים’‏ של הביולוגיה המולקולרית.‏ משתמע מכך שאם ביולוגים יוכלו להשתמש בטלומרס כדי להאריך את הטלומרים בחלוקת תאים רגילים,‏ ייתכן שניתן יהיה לעצור את ההזדקנות או לפחות להאט אותה במידה ניכרת.‏ מעניין שחדשות תאגיד ג׳רון מדווח,‏ שחוקרים שערכו ניסויי מעבדה בטלומרס כבר הוכיחו שניתן לחולל שינוי בתאים רגילים של גוף האדם כך שתהיה להם ”‏יכולת שכפול בלתי מוגבלת”‏.‏

למרות פריצת דרך זו,‏ אין בסיס לצפות שבעתיד הקרוב יצליחו הביולוגים להאריך את חיינו במידה ניכרת בעזרת טלומרס.‏ מדוע לא?‏ אחת הסיבות היא שבהזדקנות כרוך הרבה יותר מהתקצרות הטלומרים.‏ תן דעתך למשל להערותיו של ד״ר מייקל פוֹסל,‏ מחבר הספר עצירת תהליך הזדקנותו של האדם (‏Reversing Human Aging)‏:‏ ”‏אם נשלוט בהזדקנות כפי שהיא מוכרת לנו כיום,‏ עדיין נזדקן באופן אחר שפחות מוכר לנו.‏ אם נמשיך להאריך ללא סוף את הטלומרים שלנו,‏ אפשר שלא נחלה במחלות הנובעות כיום מזִקנה,‏ אך בכל זאת נישחק בסופו של דבר ונמות”‏.‏

ואכן,‏ מתקבל על הדעת שקיימים מספר גורמים ביולוגיים שמזרזים את תהליך ההזדקנות.‏ אולם למדענים אין עדיין תשובות.‏ לאונרד גוורנטה ממכון מֶסֶצ׳וסֶטס לטכנולוגיה אומר:‏ ”‏ההזדקנות היא כעת ברובה המכריע קופסה שחורה”‏ (‏סיינטיפיק אמריקן‏,‏ סתיו 1999)‏.‏

בשעה שביולוגים ומומחים לגנטיקה ממשיכים במחקריהם על התא כדי להבין מדוע בני האדם מזדקנים ומתים,‏ מגלה לנו דבר־אלוהים את הסיבה האמיתית.‏ הוא מצהיר בפשטות:‏ ”‏על־ידי אדם אחד בא החטא לעולם,‏ ועקב החטא בא המוות,‏ כך עבר המוות לכל בני אדם משום שכולם חטאו”‏ (‏רומים ה׳:‏12‏)‏.‏ ואומנם,‏ הסיבה למות האדם נעוצה בגורם שהמדע לא יוכל לרפא לעולם,‏ בחטא התורשתי (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏22‏)‏.‏

מצד שני,‏ בוראנו מבטיח לבטל את השלכות החטא התורשתי באמצעות קורבן הכופר של המשיח (‏רומים ו׳:‏23‏)‏.‏ נוכל להיות סמוכים ובטוחים שבוראנו יודע להשיב לאחור את מחוגי שעון ההזדקנות והמוות,‏ ככתוב בתהלים קל״ט:‏16‏:‏ ”‏גולמי [‏היותי עוּבר]‏ ראו עיניך,‏ ועל ספרך כולם [‏כל איבריי]‏ ייכתבו”‏.‏ כדי לוודא זאת,‏ המציא יהוה אלוהים את הצופן הגנטי ודאג ’‏לכתוב’‏ אותו.‏ כך,‏ במועד שקבע,‏ יערוב לכך שהגנים יאפשרו חיי נצח למי שיעמדו בדרישותיו (‏תהלים ל״ז:‏29;‏ ההתגלות כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 20]‏

‏”‏שפת”‏ הדנ״א

היחידות הבסיסיות של הדנ״א,‏ או ה”‏אותיות”‏ המרכיבות את ה”‏שפה”‏ שלו,‏ הן כימיקלים הקרויים בסיסים.‏ קיימים ארבעה בסיסים שונים:‏ תִימִין,‏ אַדֶנִין,‏ גוּאָנִין וצִיטוֹזִין,‏ שבדרך כלל מוזכרים בקיצוריהם G ,A ,T ו־C. ”‏אפשר לתאר את ארבעת הבסיסים האלה כאותיות באלף־בית של ארבע אותיות בלבד”‏,‏ נאמר בנשיונל ג׳יאוגרפיק‏.‏ ”‏כשם שאנו מסדרים את אותיות האלף־בית שלנו כך שייצרו מילים משמעותיות,‏ כך מסודרים הבסיסים G ,T ,A ו־C בגנים שלנו ב’‏מילים’‏ בנות שלוש אותיות,‏ המובנות למנגנון התא”‏.‏ ”‏מילים”‏ גנטיות יוצרות ”‏משפטים”‏ המצווים על התא לייצר חלבון מסוים.‏ סדר חיבורן של אותיות הדנ״א קובע אם החלבון יתפקד כאנזים שיסייע לך לעכל ארוחה,‏ כנוגדן המתגייס למלחמה בזיהום או כאחד מאלפי החלבונים שנמצאים בגופך.‏ אין תימה אפוא שהספר התא מגדיר את הדנ״א כ”‏תוכנית המיתאר הבסיסית של החיים”‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 19]‏

קצותיהם של הכרומוזומים (‏החלקים הזוהרים)‏ מאפשרים לתאים להתחלק שוב ושוב

‏[‏שלמי תודה]‏

באדיבות Geron Corporation