מדוע אנו מזדקנים?‏

‏”‏אדם ילוד אישה,‏ קצר ימים ושבע רוגז”‏ ‏(‏איוב י״ד:‏1‏)‏.‏

אתה ודאי מתאר לעצמך שסופם של כל היצורים החיים להתבלות ושאין מנוס מכך.‏ מכוניות ושואבי אבק שנעשה בהם שימוש יומיומי בסופו של דבר שובקים חיים.‏ על פניו נראה שבעלי חיים מזדקנים ומתים באופן דומה.‏ אבל סטיבן אוסטַד,‏ פרופסור לזואולוגיה,‏ מסביר:‏ ”‏יצורים חיים שונים בתכלית ממכונות.‏ המאפיין המהותי ביותר המייחד את היצורים החיים הוא יכולתם לתקן את עצמם”‏.‏

האופן שבו גופך מתקן את עצמו לאחר פציעה הינו מדהים,‏ אבל התיקונים השוטפים הנעשים בו מפליאים אף יותר.‏ קח לדוגמה את עצמותיך.‏ ”‏העצמות נראות חסרות חיים.‏ אך עצם היא רקמה חיה ההורסת ובונה את עצמה מחדש ללא הרף במהלך חייו של אדם בוגר”‏,‏ מסביר המגזין סיינטיפיק אמריקן‏.‏ ”‏בתהליך זה של בנייה ושיקום מחדש,‏ השלד כולו מתחלף כל 10 שנים”‏.‏ חלקים אחרים בגופך מתחדשים לעתים תכופות יותר.‏ ישנם תאים בעור,‏ בכבד ובמעיים המתחלפים כמעט מדי יום.‏ בכל שנייה גופך מייצר כ־25 מיליון תאים חדשים המחליפים את התאים הישנים.‏ אם כל זה לא היה מתרחש,‏ וכל חלקי גופך לא היו עוברים באופן קבוע תהליכי תיקון או החלפה,‏ היית מזדקן בשנות ילדותך.‏

העובדה שגופנו אינו מתבלה נראתה מרשימה יותר כאשר החלו הביולוגים לחקור את המולקולות בתוך התאים החיים.‏ בהתחלפות תאיך,‏ כל תא חדש חייב להכיל העתק של הדנ״א שלך,‏ המולקולה המכילה את כל המידע הנדרש לשחזור כל גופך.‏ תאר לעצמך כמה פעמים שוכפל הדנ״א,‏ לא רק בתוך גופך,‏ אלא מתחילת המין האנושי!‏ כדי להבין עד כמה מדהים הדבר,‏ חשוב מה היה קורה אילו שכפלת מסמך במכונת צילום ואחר כך היית משתמש בהעתק החדש כדי להכין ממנו את ההעתק הבא.‏ אם היית חוזר על כך שוב ושוב,‏ איכות ההעתקים הייתה יורדת ובסופו של דבר לא היית יכול לקרוא את הכתוב.‏ למרבה השמחה איכות הדנ״א שלנו אינה יורדת או נשחקת כאשר תאינו מתחלקים שוב ושוב.‏ מדוע?‏ מכיוון שלתאים יש דרכים רבות לתקן טעויות המתרחשות במהלך שכפול הדנ״א.‏ אלמלא כן,‏ האנושות הייתה חדלה כבר מזמן להתקיים.‏

מאחר שכל חלקי גופנו — החל במבנים הגדולים וכלה במולקולות הזעירות — מתחלפים או משתקמים ללא הרף,‏ אין די בהתבלות כדי להסביר את ההזדקנות.‏ מערכות הגוף הרבות מתקנות או מחליפות את עצמן במשך עשרות שנים,‏ כל אחת בדרך שונה ובקצב שונה.‏ אז מדוע כולן מתחילות לצאת מכלל פעולה בערך באותו זמן?‏

האם ההזדקנות מתוכנתת באופן גנטי?‏

מדוע חתול הבית חי 20 שנה,‏ אבל אוֹפּוֹסוּם שמידותיו דומות חי רק 3 שנים?‏a מדוע עטלף יכול לחיות 20 או 30 שנה,‏ אבל עכבר חי רק 3 שנים?‏ מדוע צב ענק חי 150 שנה,‏ אבל פיל רק 70 שנה?‏ גורמים כגון תזונה,‏ משקל גוף,‏ גודל המוח,‏ או קצב חיים אינם מסבירים את ההבדלים באורך החיים.‏ האנציקלופדיה בריטניקה מציינת:‏ ‏”‏בתוך החומר הגנטי מצויות הוראות המגדירות מפורשות את גילם המרבי של המינים”‏.‏ אורך החיים המקסימלי מתוכנת בגנים.‏ אבל כאשר החיים עומדים להסתיים,‏ מה גורם לכל תפקודי הגוף להתחיל לדעוך?‏

ד״ר ג׳ון מדינה,‏ ביולוג מולקולרי,‏ כותב:‏ ”‏נראה כי קיימים אותות מסתוריים שפשוט מופיעים בזמנים מסוימים ומורים לתאים לחדול מתפקודם כתאים בוגרים”‏.‏ הוא מוסיף ומציין:‏ ”‏ישנם גנים המורים לתאים ובעצם לאורגניזמים שלמים להזדקן ולמות”‏.‏

ניתן להשוות את גופנו לחברה המשגשגת זה עשרות שנים.‏ לפתע המנהלים מפסיקים לגייס ולהכשיר עובדים חדשים,‏ מפסיקים לתקן ולהחליף מכונות וחדלים לתחזק ולשפץ את המבנים.‏ לא יחלוף זמן רב והעסק יתדרדר.‏ אבל מדוע שינו המנהלים את המדיניות המצליחה שלהם?‏ שאלה דומה מעלים ביולוגים החוקרים את תהליך ההזדקנות.‏ הספר שעון הגילים (‏The Clock of Ages)‏ מציין:‏ ”‏אחת התעלומות הגדולות ביותר בחקר ההזדקנות היא מדוע התאים חדלים לחדש את עצמם ומתחילים לגסוס”‏.‏

היש מרפא לזקנה?‏

ההזדקנות מכונה ”‏הבעיה הביולוגית המורכבת ביותר”‏.‏ עשרות שנות מחקר מדעי לא הצליחו להביא לחשיפת הגורם להזדקנות,‏ שלא לדבר על מציאת מרפא.‏ בשנת 2004 פרסם כתב העת סיינטיפיק אמריקן אזהרה מפי 51 מדענים החוקרים את ההזדקנות,‏ וזו לשונה:‏ ”‏אין כיום בשוק שום תרופה שהוכיחה כי היא מסוגלת להאט,‏ לעצור או להפוך את תהליך ההזדקנות”‏.‏ אומנם תזונה מאוזנת ופעילות גופנית עשויות לתרום לבריאותך ולהפחית את הסיכון למות בטרם עת ממחלות,‏ אך אף גורם לא הוכח כמעכב את תהליך ההזדקנות.‏ מסקנות אלו מזכירות לנו את דבריו של ישוע הכתובים במקרא:‏ ”‏ומי מכם בדאגתו יכול להוסיף טפח אחד על שנות חייו?‏”‏ (‏מתי ו׳:‏27‏)‏.‏

ד״ר מדינה מסכם את ההתקדמות שהושגה עד כה וכותב:‏ ”‏אנחנו לא ממש יודעים למה אנו מזדקנים.‏ .‏.‏.‏ לאחר שהכרזנו מלחמה על הסרטן לפני עשרות שנים,‏ עדיין לא מצאנו לו מרפא.‏ ותהליך ההזדקנות הוא הרבה יותר מסובך מאשר המנגנונים המונחים ביסוד מחלת הסרטן”‏.‏

מחקרים המובילים למסקנה חשובה

מחקרים הנוגעים לתפקודם של היצורים החיים ולגורמי הזדקנותם אינם מנפצים כל תקווה לאריכות ימים.‏ יש שמצאו כי מחקריהם הובילו אותם למסקנה בלתי נמנעת החשובה להבנת ההזדקנות.‏ הביוכימאי המולקולרי מייקל ג׳.‏ בהי כותב:‏ ”‏בארבעת העשורים האחרונים,‏ חשפה הביוכימיה המודרנית את סודות התא.‏ .‏.‏.‏ התוצאה של מאמצים מצטברים אלה בחקר התא — בחקר החיים ברמה המולקולרית — זועקת בקול רם וברור ‏’‏תכנון!‏’‏”‏ מישהו תבוני תכנן את היצורים החיים.‏ כמובן,‏ בהי אינו הראשון המסיק מסקנה זו.‏ לאחר שהרהר במבנה הגוף האנושי כתב מחבר התהלים:‏ ”‏נוראות נפליתי [‏נוצרתי באורח פלאי]‏”‏ (‏תהלים קל״ט:‏14‏)‏.‏

אם כל היצורים החיים הם פרי תכנון,‏ אזי מתעוררת שאלה מסקרנת,‏ האם אלוהים,‏ המתכנן הגדול,‏ חנן את המין האנושי באורך חיים הדומה פחות או יותר לזה של חיות רבות,‏ או האם רצה שנחיה יותר מבעלי החיים?‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 6]‏

‏’‏נוראות נפלינו’‏

‏[‏תמונה בעמודים 4,‏ 5]‏

האם ההזדקנות היא תולדה של התבלות?‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 6]‏

דנ״א:‏ צילום:‏ www.comstock.com