האידיאלים האולימפיים במשבר

כאשר הציע הברון פּייֶר דה קוּבֶּרטֶן להנהיג מחדש את האולימפיאדות,‏ הציג כמה אידיאלים נאצלים.‏ הסיסמה האולימפית המודרנית המיוחסת לקוברטן מציינת:‏ ”‏העיקר במשחקים האולימפיים הוא לא הניצחון כי אם ההשתתפות.‏.‏.‏ העיקר אינו לנצח אלא להתחרות כראוי”‏.‏

קוברטן האמין שהשתתפות בתחרות בריאה תפתח מידות טובות,‏ תחדד את שיקול הדעת ותעודד הגינות.‏ הוא אף דיבר על ’‏הספורט כדת’‏.‏ הוא סבר שהאולימפיאדה תוכל ללמד אנשים לחיות בשלום.‏

אולם ב־1937,‏ שנת פטירתו של קוברטן,‏ נגוזו כל התקוות בנושא.‏ האולימפיאדה נדחתה פעם אחת עם פרוץ מלחמת עולם,‏ והמתחים גברו לקראת עימות נוסף.‏ כיום,‏ האידיאלים האולימפיים במשבר חמור אף יותר.‏ מדוע זהו המצב?‏

האולימפיאדה וסמים

במשך עשרות שנים ספורטאים נוהגים ליטול סמי מרץ לשיפור הביצועים כדי להגיע להישגים בתחרויות,‏ ו’‏מגיפה’‏ זו לא פסחה גם על האולימפיאדה.‏ כיום,‏ 25 שנה לאחר שהתחילו לערוך בדיקת סמים קפדנית לכאורה,‏ השימוש בחומרים אסורים בקרב הספורטאים המשתתפים באולימפיאדה ממשיך להוות בעיה.‏

יש ספורטאים שנוטלים סטרואידים כדי להשיג יתרון.‏ אחרים נוטלים סמי מרץ.‏ הורמוני גדילה פופולריים אצל האצנים וספורטאים אחרים שמפעילים כוח,‏ משום שהם מסייעים להם להתאושש במהירות מאימונים מפרכים ומחזקים את השרירים.‏ ובינתיים,‏ גרסה של אריתרופואיטין שעבר הנדסה גנטית היא הסם החביב על רבים מהאצנים בריצות ארוכות,‏ מהשחיינים ומגולשי הסקי.‏ סם זה מגדיל את הסיבולת בכך שהוא ממריץ את ייצור כדוריות הדם האדומות.‏

אפשר להבין מדוע ד״ר רוברט ווֹי,‏ לשעבר האחראי על בדיקות הסמים עבור הוועד האולימפי האמריקני,‏ מכנה את האתלטים ”‏מעבדה מהלכת”‏.‏ הוא מוסיף:‏ ”‏האולימפיאדה הפכה לשדה ניסויים עבור מדענים,‏ כימאים ורופאים החורגים מן האתיקה”‏.‏ ומה באשר לבדיקות הסמים?‏ ד״ר דונלד קתלין,‏ מנהל מעבדה לגילוי סמים בארצות־הברית,‏ אומר:‏ ”‏הספורטאי המתוחכם שמעוניין לצרוך סמים עבר לסוגים שאיננו מסוגלים לגלות”‏.‏

שוחד ושחיתויות

מאחר שרק ערים מעטות בעולם יכולות להרשות לעצמן להשתתף במכרז על אירוח משחקי האולימפיאדה,‏ חלקן יעשו הכל כדי שהאירוע יתקיים אצלן.‏ לפני שנתיים כמעט,‏ היה הוועד האולימפי הבינלאומי מעורב בשערורייה גדולה.‏ טענות לגבי מתן שוחד בגובה 000,‏400 דולר לחברי הוועד במהלך המכרז למשחקי החורף ב־2002,‏ אשר זכתה בו סוֹלְט לֵיק סיטי,‏ העמידו בסימן שאלה את האתיקה של המעורבים בתהליך בחירת המקום.‏

לעתים מיטשטש הגבול הדק בין הכנסת־אורחים ושוחד גלוי,‏ כאשר ערים שהן ברשימת המועמדות להיות ערים מארחות מרעיפות תשורות נדיבות על מי שאמורים לבחור במקום האירוע.‏ בשערוריית סולט לֵיק סיטי היו מעורבים 20 מחברי הוועד,‏ ו־6 מהם סולקו ממנו בסופו של דבר.‏ ובאשר לאולימפיאדה שתתקיים השנה באוסטרליה,‏ כל הניסיונות לשמור על תדמית הגונה עלו בתוהו כאשר נשיא הוועד האולימפי האוסטרלי הודה:‏ ”‏ובכן,‏ לא זכינו [‏במכרז]‏ רק בגלל יופיה של העיר ומתקני הספורט שיש לנו להציע”‏.‏

אורח החיים הפזרני שמנהלים כמה מחברי הוועד הבכירים עורר סימני שאלה נוספים.‏ מי שהיה ראש ההתאחדות הבינלאומית לחתירה,‏ השוויצרי טומי קלר,‏ אמר פעם שלדעתו כמה גורמים בכירים בתחום הספורט רואים באולימפיאדה דרך ”‏לניפוח האגו שלהם”‏.‏ עוד אמר,‏ שנראה כי הכוח המניע הוא ”‏בצע כסף ושאפתנות”‏.‏

שיווק רב עוצמה

איש אינו מכחיש את העובדה שהאולימפיאדה פירושה הרבה כסף.‏ עד היום,‏ אחוזי הצפייה הגבוהים של שידורי התחרויות בטלוויזיה ותשדירי החסות שהם עסק פרסומי מכניס,‏ הפכו את מתן החסות למשחקים לכלי שיווקי אדיר.‏

תן דעתך לאולימפיאדה שנערכה ב־1988.‏ בשנה ההיא שילמו תשע חברות רב־לאומיות סך של יותר מ־100 מיליון דולר לוועד האולימפי הבינלאומי עבור זכויות שיווק.‏ ההכנסות ממשחקי הקיץ שהתקיימו באטלנטה ב־1996 הגיעו לסך של 400 מיליון דולר עבור זכויות אלה.‏ סכום זה אינו כולל זיכיונות לכיסוי טלוויזיוני.‏ רשת טלוויזיה אמריקנית שילמה יותר מ־5.‏3 מיליארד דולר עבור זכויות השידור של האולימפיאדות שיתקיימו בין השנים 2000 ו־2008,‏ ודוּוח שבמשך ארבע שנים כל אחד מ־11 נותני החסות מרחבי העולם יצטרך לשלם 84 מיליון דולר.‏ לכן היו שהביעו את הדעה שאף שבעבר האולימפיאדה ייצגה את האידיאל של המצוינות האנושית,‏ כיום המשחקים הם בראש ובראשונה הזדמנות להרוויח כסף,‏ המשקפת את חמדנות האדם.‏

מה השתבש?‏

לדברי כמה מומחים ניתן לייחס את משבר האולימפיאדה לשתי התפתחויות עיקריות שהתרחשו בתחילת שנות השמונים.‏ הראשונה היתה ההחלטה להעניק להתאחדויות ספורט בינלאומיות שונות את הזכות לקבוע אילו ספורטאים כשירים להשתתף באולימפיאדה.‏ אף שהוועד האולימפי הבינלאומי הגביל בעבר את ההשתתפות לחובבנים בלבד,‏ ההתאחדויות החלו להרשות לספורטאים מקצוענים להשתתף בתחרויות האולימפיאדה.‏ אולם המקצוענים הביאו עימם גם את הגישה המקצועית.‏ ב’‏להתחרות כראוי’‏ אין דולרים מפרסום,‏ ולכן לא חלף זמן רב והניצחון הפך למטרה האחת והיחידה.‏ אין פלא שגישה זו דרבנה את הספורטאים ליטול סמים לשיפור הביצועים.‏

ההתפתחות העיקרית השניה אירעה ב־1983 כאשר הוועד רצה לעשות הון ממה שכינה מומחה השיווק שלו ”‏הסמל הבלתי מנוצל ובעל הערך הרב ביותר בעולם”‏ — הטבעות של הסמל האולימפי.‏ הדבר יצר אווירה של מסחור שלוח רסן שהפך לסמל המסחרי של האולימפיאדה.‏ ג׳ייסון זנגרלה ציין:‏ ”‏עם כל הדיבורים על קידום השלום והאחדות בין עמי העולם.‏.‏.‏ האולימפיאדה אינה שונה בעצם.‏.‏.‏ מכל אירוע ספורט ראוותני אחר”‏.‏ אך האם פירושו של דבר שהאידיאלים שמציגה התנועה האולימפית אינם ניתנים להשגה?‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 5]‏

עובדות על האולימפיאדה

← הסמל האולימפי מורכב מחמש טבעות,‏ המסמלות את היבשות:‏ אוסטרליה,‏ אירופה,‏ אמריקה הצפונית והדרומית,‏ אסיה ואפריקה.‏ הטבעות משולבות זו בזו לציון הרֵעות הספורטיבית של כל העמים.‏

← הסיסמה האולימפית היא קיטיוּס,‏ אלטיוּס,‏ פורטְיוּס — שמשמען בלטינית ”‏מהיר יותר,‏ גבוה יותר,‏ אמיץ יותר”‏.‏ התרגום האלטרנטיבי ”‏מהר יותר,‏ גבוה יותר,‏ חזק יותר”‏,‏ חובר על־ידי מחנך צרפתי.‏

← המשואה האולימפית דלקה במזבח זאוס במשחקים הקדומים.‏ כיום מודלק באולימפיה לפיד בעזרת קרני השמש,‏ והוא מועבר למקום שבו מתנהלים המשחקים.‏

← המסורת האולימפית היא בת אלפי שנים.‏ המשחקים האולימפיים הראשונים המתועדים התנהלו ב־776 לפה״ס,‏ אולם רבים טוענים שמקור המשחקים הוא לפחות חמש מאות שנה קודם לכן.‏

‏[‏שלמי תודה]‏

AP Photo/Eric Draper

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 6‏]‏

אתר האולימפיאדה בסידני

מספטמבר 1993,‏ כאשר זכתה סידני במכרז על אירוח האולימפיאדה של שנת 2000,‏ היתה העיר כמרקחה והחלו ההכנות לקבלת האורחים שמספרם עשוי להגיע לעשרות אלפים.‏ עבודה רבה הושקעה בניקוי האתר,‏ בבניית זירות ברמה עולמית ובהפיכת מזבלות ישנות לסדרה של ביצות,‏ פארקים ומפרצונים המשתרעים על שטח של כ־600,‏7 דונם.‏

הכפר האולימפי בסידני,‏ שנבנה כדי לאכסן את כל הספורטאים וגורמי הציבור,‏ הוא הכפר הסולארי הגדול בעולם.‏ וה”‏סופרדוֹם”‏ — האיצטדיון הסגור הגדול ביותר בחצי־הכדור הדרומי — משמש כמרכז ספורט ובידור.‏ מותקנת בו רשת קולטי שמש פרטית משלו שהיא הגדולה באוסטרליה,‏ והוא מופעל באנרגיה שכמעט ואינה פולטת גזים שגורמים לאפקט החממה.‏

אי אפשר שלא להבחין באופק מאחורי ה”‏סופרדוֹם”‏ בשיפועים המתעקלים ובקשתות השזורות של האיצטדיון האולימפי.‏ עלות בנייתו היתה 000,‏000,‏435 דולר.‏ איצטדיון אולימפי זה הוא הגדול בעולם,‏ ומותקנים בו 000,‏110 מושבים.‏ מתחת לכיפה המרכזית של האיצטדיון,‏ המקום גדול מספיק לארבעה מטוסי בואינג 747 החונים זה לצד זה!‏ ולמעלה,‏ רעפי התקרה השקופים למחצה מגינים על הצופים מפני קרני השמש האולטרה־סגוליות.‏ ”‏למשך מספר חודשים בשנת 2000”‏,‏ אמר המנהל של האיצטדיון אלן פצ׳ינג,‏ ”‏ייהפך המקום הזה ללִבה של אוסטרליה”‏.‏ ואז העז לנבא:‏ ”‏הוא ייהפך אחרי כן לסמל,‏ כמו בית האופרה”‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 4]‏

הברון פּייֶר דה קוּבֶּרטֶן

‏[‏שלמי תודה]‏

Culver Pictures

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 7]‏

AP Photo/ACOG, HO