הזהב שהזיז הרים
מאת כתב עורו! בספרד
”קתדראלת סלע בעלת צריחים רבים פוסלה בהרים. הזהב ורומא היו אשמים בכך. הזמן והיופי מחלו להם” (פדרו גרסיה טרפיאלו).
בצפון מערב ספרד ניתן לראות תצורה מוזרה של סלעים המפוסלים באבן חול זהובה. שטיח ירוק של עצי ערמון תרבותי יוצר אשליה שאת הצוקים הסלעיים והמפורצים ואת המגדלים הנישאים גילפו איתני הטבע. רק פתחי המנהרות שנראים פה ושם רומזים על סוד קדום. כאן, במקום הנקרא כיום לאס מֶדוּלַס, היה קיים בעבר מכרה הזהב הגדול ביותר של האימפריה הרומית.
הזהב תמיד היווה אטרקציה, מה שהניע אנשים לעשות מאמצים כבירים לשים עליו יד. ספר איוב מתאר כיצד לפני אלפי שנים חפר האדם פירים של מכרות, ”הפך משורש [מן הבסיס] הרים” וחפר מנהרות בסלע תוך כדי חיפוש זהב, כסף ואבנים יקרות (איוב כ״ח:1–10).
כעבור מאות שנים, כשרומא היתה למעצמה עולמית, עדיין היה ביקוש רב לזהב. הקיסר אוגוסטוס רצה להשיג כלכלה יציבה, ובאותה עת היו דינרי הכסף והזהוּבים המטבעות המהימנים שלהם נזקק כדי לשמן את גלגלי הסחר הרומי. כדי לטבוע מטבעות בכמות מספקת, הוא דרש כמובן זהב וכסף. וכך הלכו מחפשי הזהב בעקבות לגיונות הצבא הרומי הכובש.
זמן קצר לפני הספירה, כאשר הצליחו לבסוף הלגיונות לכבוש את צפון מערב ספרד, הם גילו מרבצי זהב חדשים. אך לדאבונם היתה המתכת היקרה קבורה תחת הרים של מרבצי אַלוּבְיוּם, אשר לא ויתרו בנקל על הזהב הטמון בהם. היו עתידות לחלוף עוד מאתיים חמישים שנה של דם, יזע ודמעות עד שנחשפו האוצרות החבויים.
ואולם הרומאים לא נרתעו מכך. כוח העבודה היה זול וטכניקות הכרייה דאז, אף שהיו מייגעות, הפכו את הפרויקט לבר ביצוע. תוכניתם היתה להפיק את הזהב על־ידי גרימת סחף שימחוק בהדרגה את ההר. כדי להשיג את המטרה הם חפרו יותר מ־50 תעלות, הקימו כמה מאגרי מים גדולים במרומי ההרים וחפרו מנהרות לאורך מאות קילומטרים.
לאחר שהוקמה רשת מנהרות בתוך קטע של הר, הציפו אותן המהנדסים במים תחת לחץ. נחשולי המים הגועשים פוררו טונות של אדמה. החולות והסלעים שהכילו זהב נשטפו במורד ההר, שם ניתן היה להפריד את הזהב מהחצץ הדק על־ידי שטיפת העפרות וניפוי. ואז חזרו על התהליך כולו לאחר שהקימו רשת מנהרות נוספת.
האם המאמץ השתלם? הרומאים הפיקו בסבלנות כ־800 טונות זהב מלאס מדוּלס. כדי להפיק כמות זהב אדירה כזו, אלפי פועלים הזיזו הרים, פשוטו כמשמעו. הם הזיזו יותר מ־240 מיליון מטר מרובע של אדמה. מכל עשרה טונות אדמה שחפרו, הם הפיקו אונקיית זהב אחת.
בימינו לא נותרו אלא המנהרות והסלעים המשוננים של ההר שהתבקע, אשר הסחף ליטש אותם ומעטה יערות עצי ערמון כיסה אותם. למרבה האירוניה, עצי הערמונים המתוקים שהרומאים הביאו לספרד היו עמידים בפני שיני הזמן יותר מהזהב.
[תמונה בעמוד 22]
מטבע זהב (זהוּב) ועליו דיוקנו של הקיסר אוגוסטוס
[תמונה בעמוד 23]
לאס מדוּלס, מקום הימצאו של מכרה הזהב הגדול ביותר של האימפריה הרומית
[תמונה בעמוד 23]
קטע מרשת המנהרות העתיקה
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 23]
כל המטבעות: e de Normandie, Caen, FranceéMus