ההיסטוריה הכתובה — האם היא מהימנה?
”ידע היסטורי מעניק... תחושה שאנו חלק מאחווה אנושית שנמשכת דורי דורות, אשר החלה זמן רב לפני שנולדנו ותימשך זמן רב אחרי שנמות”. מדריך ללימוד ההיסטוריה )A COMPANION TO THE STUDY OF HISTORY(, מאת מייקל סטנפורד.
לחיות ללא היסטוריה זה כמו לחיות ללא זיכרון. אי־ידיעת ההיסטוריה תגרום לכך שייראה כאילו אתה, משפחתך, שבטך ואפילו עמך מחוסרי שורשים, נטולי עבר. יהא זה כאילו ההווה משולל יסוד וחסר משמעות.
ההיסטוריה יכולה להוות מאגר עצום של לקחים הקשורים לחיינו. בכוחה לעזור לנו להימנע מלחזור על טעויות העבר שוב ושוב. וכפי שטען פילוסוף אחד, אצל אנשים ששוכחים את העבר — ההיסטוריה חוזרת. ידיעת ההיסטוריה יכולה להרחיב את אופקינו בנוגע לתרבויות קדומות, לתגליות מדהימות, לדמויות מרתקות ולזוויות ראייה שונות.
אך מאחר שההיסטוריה הכתובה עוסקת באנשים ובמאורעות מן העבר הרחוק, כיצד נוכל לדעת אם היא מהימנה? אם בכוונתנו ללמוד מן ההיסטוריה לקחים חשובים, ברור שהם חייבים להסתמך על האמת. כאשר נחשפת בפנינו האמת, עלינו לקבל אותה כמות שהיא, אף שאין היא תמיד נעימה. העבר משול לגן של שושנים — הוא יפה אך גם קוצני; הוא יכול לשמש כמקור השראה והוא גם יכול לדקור ולייסר.
המאמרים הבאים יעסקו בכמה היבטים של ההיסטוריה שיכולים לסייע לנו לאמוד את מידת הדיוק של מה שאנו קוראים. כמו כן נדון בשאלה, כיצד יכול תיעוד היסטורי אותנטי להועיל לקורא בעל כושר הבחנה.
[תמונה בעמוד 3]
המלכה נֶפֶרְתִיתִי
[תמונה בעמוד 3]
אילו לקחים ניתן להפיק מההיסטוריה?
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]
נֶפֶרְתִיתִי: Ägyptisches Museum der Staatlichen Museen Preußischer Kulturbesitz, Berlin
שוליים: צולם באדיבות British Museum