רומא — פנים רבות לה
מאת כתב עורו! באיטליה
”דומה שרוֹמוּלוּס [מייסדה המיתולוגי של רומא ב־753 לפה״ס] חזה כבר מלכתחילה שיבוא יום ועיר זו תהיה בירתה ומקום משכנה של מעצמה אדירה”. (קִיקֶרוֹ, נואם ומדינאי רומי בן המאה הראשונה לפה״ס).
כדוגמת ערים אחרות בנות אלפי שנות היסטוריה, לרומא פנים רבות, שהשנים הותירו בהן את חותמן. האם היית רוצה לראותן? השעה יפה לכך, במיוחד אם אתה מוזמן לנכוח באחד הכינוסים הבינלאומיים של עדי־יהוה העומדים להיערך ב־10–12 באוגוסט ברומא, בַּרִי, טורינו ומילנו.
אך איזו רומא ברצונך לראות? ישנן רומא העתיקה, רומא הרפובליקנית ורומא הקיסרית. וקרוב יותר לתקופתנו, ניתן להזכיר את רומא של ימי הביניים, של תקופת הרנסנס, של תקופת הבארוק, ואחרונה חביבה, את העיר החדשה. כדי להשלים את התמונה, מן הראוי שנזכיר גם את קריית הוותיקן, את משכנות העוני ואת רובעי היוקרה. ובכל פינה במטרופולין זו נכונות לך הפתעות.
העיר העתיקה
דומה כי הישובים הקדומים ביותר באיזור, כפרי בקתות מתקופת הברזל, קמו שנים רבות לפני המאה השמינית לפה״ס על הגבעות הרומיות, וביניהן שכן מקום חצייה קדום של נהר הטִיבֶּר. מאחר שבעבר ניתן היה לזהות בנקל את הרמות שהקיפו את האיזור, נהוג היה לומר שהעיר הוקמה על פני שבע גבעות — קוִירינַלֶה, וימינַלֶה, אֶסקוִילינוֹ, קאיליוס, אַוֶנטינוֹ, פַּלַטינו וקַפִּיטוֹלינוֹ. עד היום יש בעיר רובעים הנקראים על־שם כמה מן הגבעות האלו.
אם ברומא חפצה נפשך לבקר אל תשכח להצטייד במדריך מעודכן ובמפה. תוכל לקבל מושג־מה כיצד נראתה רומא העתיקה לפני כ־000,2 שנה.
הבה נבקר בפוֹרוּם
”הפוֹרוּם היה המרכז של מוסדות השלטון, הדת והמשפט של רומא העתיקה”, נאמר במדריך טיולים אחד. הכניסה הראשית לאיזור היא דרך הוִיאָה דִי פוֹרִי אימפריאלי. ניתן להגיע למקום ברכבת התחתית או בכמה קווי אוטובוס.
עם השרידים ההיסטוריים המפורסמים ביותר באיזור נמנה הקולוסיאום, הידוע גם בשם האמפיתיאטרון הפלאווי, סמל לעידן הקיסרים. גובהו 48 מטר, כגובה בניין בן 16 קומות. אורכו כ־190 מטר ורוחבו כ־155 מטר. לקולוסיאום 80 כניסות, ויש בו מקום ל־000,55 צופים! הוא נבנה במצוות הקיסר אספסיינוס בשנת 72 לספירה. חשוב על כך כאשר תעמוד לידו. לוּ רק יכלו הקירות לדבר...
הממצאים שנתגלו לאחרונה רומזים כי בנייתו הושלמה בזכות השלל שהביאו עימם הלגיונות הרומים בשובם אל העיר ממסע הניצחון שלהם ליהודה, מסע שנסתיים בחורבן ירושלים ב־70 לספירה (מתי כ״ד:1, 2; לוקס כ״א:5, 6). במשך מאות שנים נערכו באמפיתיאטרון זה מלחמות גלדיאטורים אכזריות. אך בניגוד לדעה הרווחת, דומה שמשיחיים לא נהרגו כאן. בקרבת הקולוסיאום שוכן שער טיטוס, שהוקם לציון אותו מסע. בתבליט השער תוכל לראות את מצעד הניצחון, ובו שבויי המלחמה היהודים וכלי הקודש שנלקחו מבית־המקדש. קרוב לוודאי שהיהודים עברו בדיוק כאן!
שריד עתיק מפורסם אחר הוא הפַּנְתֵיאוֹן המרשים והשמור היטב. הוא שימש בעבר כמקדש אלילי המיועד לכל האלים גם יחד; וכעת הוא משמש ככנסייה קתולית. הקיסר אדריאנוס (76–138 לספירה), שנודע כמקים החומה בצפון אנגליה, תיכנן פנינת אדריכלות רומית זו בשנים 118–128 לספירה. גובהה וקוטרה של הכיפה המכסה את הפנתיאון זהים — 4.43 מטרים!
הצ׳ירקוּס מקסימוּס, גבעת פַּלַטינו ומונומנטים ואתרים היסטוריים נוספים מזמינים אותנו לערוך מסע אל העבר. במקומות שונים בעיר זרועים עוד משרידי הפאר והגדולה של מעצמת העולם השישית בתולדות המקרא, כגון אובליסקים עתיקים ועמודי אבן מכוסי תבליטים, כדוגמת עמוד טריאנוס ועמוד מרקוס אאורליוס.
רומא בתקופת השליחים
אף־על־פי שאת מקומה של הדת המשיחית מתקופת השליחים תפסה עד מהרה הנצרות הכופרת, עדיין ניתן לדמיין ברומא מאורעות מחיי המשיחיים הקדומים. למשל, איך נוכל שלא להיזכר בסיפורו של השליח פאולוס, אותו ליוו אחיו המשיחיים עד רומא, כשאנו עוברים בדרך אפיוס? (מעשי השליחים כ״ח:14–16) אך ראוי לנקוט משנה זהירות ולא לקבל את ההסברים המקובלים בעיניים עצומות. לדוגמה, בקרבת הפורום שוכן כלא ממרטין, המקום בו הוחזק כביכול השליח פטרוס. עם זאת, אין כל עדות מקראית לכך שרגלו של פטרוס דרכה אי פעם על אדמת העיר.
בעודך בקרבת דרך אפיוס, תוכל לבקר בקטקוֹמבּוֹת המפורסמות — מנהרות תת־קרקעיות המשתרעות לאורך קילומטרים אשר שימשו כבתי־קברות. ממצאים הנוגעים לפולחן המתים ולקדושים מעונים ומושגים הנוגעים להישארות הנפש מעידים כי מי שהשתמשו בבתי־קברות עתיקים אלה נטשו את תורתו המקורית של ישוע ולא היו תלמידיו האמיתיים.a
השינוי שחולל ברומא הרנסנס
מתקופת הרנסנס (המאה ה־14 עד ה־16) החלו להתחולל ברומא תמורות, בין היתר בעקבות הכוח והמוניטין ההולך וגובר של האפיפיורות. אומנים, אדריכלים ובעלי מלאכה זומנו לחצר האפיפיור. אחד המפורסמים שבהם הוא מִיכֶּלאנגֶ׳לו. בקריית הוותיקן שמורות כמה מיצירות המופת שלו. הנודעות שבהן הן ”יום הדין האחרון” שבקַפֶּלָה הַסִּיסְטִינִית, וציורי התקרה (הפְרֶסְקוֹת) שניתן לראות כשעוברים דרך מוזיאון הוותיקן. ראוי לציין שב”יום הדין האחרון” לא נראה כל פּוּרגטוריוּם (כור־מצרף).
עוד אחת מיצירותיו של מיכלאנג׳לו היא פסל משה, הנמצא ברומא בכנסיית סן פְּייֶטרוֹ בכבלים. השפעתו ניכרת גם בכמה פרטים בבַּסיליקה של סַנט פֶּטרוס. ברשות כנסייה זו כמה יצירות מופת, וביניהן ה’פּייֶטה’ של מיכלאנג׳לו, פסל שבו נראה המשיח המת בזרועות אמו.
מה שעשוי לעניין את עדי־יהוה הוא שמו המפורש של אלוהים, יהוה, אשר מופיע בכתב עברי עתיק בכמה מקומות בבסיליקה. ניתן לאתר את השם במוֹנוּמנט הקבורה של קְלֶמֶנְס ה־13 ובקפלת ההצגה.
רומא המרהיבה בתקופת הבארוק
פניה המרהיבות ביותר של רומא הן מן הסתם אלה שמתקופת הבארוק. לפי אחת האנציקלופדיות, סגנון הבארוק מאופיין ב”מרחב גדול עשיר בפרטים דרמתיים”. הוא צמח בשלהי המאה ה־16, ועד המאה ה־18 כבר הפך לסגנון האינטימי יותר, סגנון הרוֹקוֹקוֹ. יצירת הבארוק הנודעת ביותר היא המונומנט שעשה בֶּרְנִינִי לאפיפיור אלכסנדר ה־7 בכנסיית סַנט פֶּטרוס. בֶּרְנִינִי היה האמן החביב על האפיפיורים. הוא שיפץ וחידש כנסיות, ארמונות, פסלים ומזרקות ברומא. התבונן בפיאצה (כלומר, בכיכר) שלפני הבַּסיליקה של סַנט פֶּטרוס, המוקפת בשדרת העמודים המרהיבה של ברניני, או בפּיאצה דל פּוֹפּוֹלוֹ, ה”יוצרת מעין פרוזדור סימטרי אדיר ללבה של רומא”. הבארוק וברניני נראים בכל פינה ברומא! אל תחמיץ את הסצינות הנראות במזרקת טְרֶבִי או במזרקות ברניני שבכיכר נאווֹנה, כגון ”מזרקת ארבעת הנהרות” (פונטנה דִי פְיוּמִי) ו”מזרקת הכושי” (פונטנה דֶל מוֹרוֹ).
העיר החדשה
חידושים בתכנון העיר כיום הם נדירים. פרויקט הבנייה הגדול האחרון נערך בשנות ה־30 של המאה ה־20, והיה עיר התערוכות (אספוזיציונֶה אוניברסלֶה די רומא [.R.U.E]), אשר נועד לפאר את הפאשיזם בימי שלטונו של מוסוליני.
הרשות המקומית של רומא מעוניינת כעת לשמר את המורשת האומנותית היקרה לאין ערוך של העיר ולנהוג בה בכבוד הראוי לה. מזיוה של מורשת זו ניתן ליהנות לא רק ברחובות העיר וכיכרותיה אלא גם ביותר מ־100 המוזיאונים שבה. אך לפני שתתחיל לבקר במוזיאונים, במונומנטים ובאתרים הארכיאולוגים של העיר, כדאי שתברר את שעות הפתיחה אם דרך האתרים המתאימים באינטרנט ואם במדריך טיולים טוב.
ברומא, הידועה כמקום מושבו של הוותיקן, יש מגוון דתות. שוכנים בה משרד הסניף ואולם־כינוסים של עדי־יהוה. באיזור המטרופולין חיים כמעט 000,10 עדים, המתאספים בכ־130 קהילות וקבוצות. האסיפות נערכות ב־12 שפות נוסף לאיטלקית. אתה מוזמן לבקר בסלה דל ריינו (אולם־מלכות).
עתה, בחר לך אילו מפניה הרבות של רומא ברצונך לראות, ובוא לבקר, משום שכדברי הסופר הגרמני יוהן וולפגנג פון גֶתֶה, ”רק ברומא תוכל להשכיל על רומא”.
[הערת שוליים]
a עיין בחוברת עורו! מ־8 באוגוסט 1995, עמודים 16–20 (אנג׳).
[תיבה/תמונות בעמודים 18, 19]
בַּרִי — בירתה התוססת של אַפּוּלְיָה
אפוליה הוא האיזור היוצר את ה’עקב’ של ה’מגף’ האיטלקי. (עיין במפה שבעמוד 14.) הוא ידוע בשמן הזית שלו וביינותיו. בַּרִי היא בירת אַפּוּלְיָה, ומתגוררים בה כ־000,350 איש. היא עיר עתיקה, שתולדותיה קדומות אף מהתקופה הרומית. ניכר שבעבר היתה תחת השפעה יוונית. הרומים, שנכנסו לאיזור במאה הרביעית לפה״ס, קראו לעיר בּאריוּם, והפכו אותה למוניקיפיום, כלומר ליישוב של אזרחי רומי אשר לו עצמאות מנהלית.
למן מסע הצלב הראשון (1096 לספירה), צברה ברי חשיבות כציר תחבורה למזרח. היא גם שימשה כנמל האֵם של ספינות רבות שיצאו למסעי צלב.
עירו של ”סבא חג המולד”?
למונומנטים החשובים ביותר של ברי יש קשר הדוק עם מאורעות היסטוריים. מבנה הקשור במיוחד לתולדות ברי הוא הבסיליקה די סַן ניקוֹלַה. סבורים כי הניקוֹלַה הנידון חי במאה הרביעית והיה בישוף מירה, עיר באסיה הקטנה. אלא שבתקופה קדומה כלשהי התמזגו קורות חייו עם אלו של ניקולה אחר בן המאה השישית לספירה, גם הוא איש כמורה, וכך ניטוו סביב האיש אגדות מאגדות שונות. באחת מהן, שהיא אחת מני רבות, נקרא ניקולה ’פטרון הילדים’, משום שאומרים כי הקים לתחייה שלושה ילדים, שפונדקאי חתך לחתיכות וביקש לשמר כחמוצים. אין פלא אפוא שבימי הביניים נפוצה הערצה לא־מקראית לאישיות זו, ונוצר ביקוש רב למה שנחשבים כשרידי גופתו.
לדברי הספר פּוּגְלִיָה — דַל גַרְגַנוֹ אַל סַלֵנְטוֹ (Puglia-Dal Gargano al Salento) ניקולה, הנודע בשמו הלטיני סנקטוס ניקולאוס, ”הפך לסנטה קלאוס בארצות שמצפון להרי האלפים ומאוחר יותר גם בארצות אמריקה הצפונית; גלימת הכמרים שלו הפכה לגלימה שפרווה באמרותיה, מצנפת הבישוף שלו הפכה לכובע בד בעל קצה מחודד, והקדוש הפך לנדבן קשיש בעל זקן לבן הנושא שק מתנות”. והרי לכם סבא חג המולד!b
בעיר יש מונומנטים מעניינים נוספים, אך המבנה שעשוי להוות מוקד עניין מיוחד לעדי־יהוה הוא כנסיית השילוש הקדוש והקדושים קוֹסְמַס ודֶמְיַאן, שנבנתה בשנות השישים של המאה ה־20. בגומחה המקומרת שבחזית הכנסייה יש פסיפס ובו מופיעות האותיות העבריות ”יהוה”.
האם ראית טרוּלוֹ?
תמצא שבקרבת בַּרִי יש שפע אתרים מעניינים. באלבֶּרוֹבֶּלוֹ, השוכנת כ־55 קילומטר מדרום־מזרח לבַּרִי, נמצאים בתי הטרוּלוֹ המפורסמים. הללו הם מבנים לבנים בעלי צורה בלתי שגרתית שגגותיהם דמויי חרוט. הם מכונים אוהלים מאובנים וביתנים מוזרים שנבנו בין העצים. הם עשויים אבנים שהונחו זו על גבי זו ללא מלט. שיטת הבנייה גורמת אולי לבתי הטרוּלוֹ להיראות לא כל כך יציבים ואפילו מסוכנים, אך הם עומדים על תילם, ורבים מהם אף מאות שנים. הם מבודדים חום, ולכן קריר בהם בקיץ וחמים בהם בחורף.
אם אתה חסיד נלהב של המצלמה, אולי תרצה לצלם כמה תמונות באחוזה המרשימה הקסטל דל מונטה, השוכנת כ־40 קילומטר מערבית לברי. היא נבנתה במצוות פרידריך ה־2 במאה ה־13. באחד המדריכים נאמר שהקסטל דל מונטה ”עולה ברמתה על אחוזות רבות המיוחסות לפרידריך ה־2. היא גם מן הבניינים המתוחכמים ביותר שנבנו בימי הביניים שלא למטרה דתית”. היא מתוארת בספר גם כ”מודל לארכיטקטורה גיאומטרית הרמונית ובו שתי קומות, ובכל קומה שמונה חדרים”. צורתה מתומנת, בכל אחת מפינותיה מגדל והיא נראית מכל כיוון אותו דבר. כדאי לבקר.
ב־18 הקהילות שבעיר ברי נאספים כ־600,1 עדי־יהוה ועוד רבים נוספים. כולם מצפים בכיליון עיניים לקבל את פניהם של המבקרים הרבים שיגיעו לכינוס המחוזי ”מורי דבר־אלוהים” שייערך בשנת 2001 באיצטדיון סַן ניקוֹלַה שבעיר.
[הערת שוליים]
b עיין בחוברות המצפה מ־15 בדצמבר 1989, עמודים 26–28, ועורו! מ־8 בדצמבר 1989, עמוד 14 (אנג׳).
[תמונות]
שם יהוה בכנסיית השילוש הקדוש והקדושים קוֹסְמַס ודֶמְיַאן
הטיילת
קסטל דל מונטה
בתי טרוּלוֹ באלבֶּרוֹבֶּלוֹ
[מפה בעמוד 14]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
רומא
בַּרִי
[שלמי תודה]
.Mountain High Maps® Copyright © 1997 Digital Wisdom, Inc
[תמונה בעמוד 14]
שער טיטוס, שבראשו תבליט המתאר את השלל שנבזז מבית־המקדש בירושלים
[תמונה בעמוד 14]
הקולוסיאום
[תמונה בעמוד 15]
עמוד מרקוס אאורליוס
[תמונה בעמוד 15]
דרך אפיוס
[תמונה בעמוד 15]
הפַּנְתֵיאוֹן, בעבר מקדש אלילי המיועד לכל האלים גם יחד, וכיום כנסייה קתולית
[תמונה בעמוד 16]
משרד הסניף של עדי־יהוה
[תמונה בעמוד 16]
מזרקת טְרֶבִי
[תמונה בעמוד 16]
האגדה מספרת שזאבה היניקה את רוֹמוּלוּס ורֶמוּס, מייסדיה האגדיים של רומא
[תמונה בעמודים 16, 17]
מזרקת ארבעת הנהרות של בֶּרְנִינִי
[תמונה בעמוד 17]
חלק מ”יום הדין האחרון” של מִיכֶּלאנגֶ׳לו, הקַפֶּלָה הַסִּיסְטִינִית