קולה של ”עיר הנצח”
מאת כתב עורו! באיטליה
המראות והקולות של מזרקות רומא הרבות הניעו את המלחין האיטלקי אוֹטוֹרִינוֹ רֶסְפִּיגִי להלחין סוויטה בשם ”מזרקות רומא”. בואו נבקר באחת הדוגמאות המדהימות ביותר — מזרקת טרבי.
בעודנו עושים פעמינו בדרך צרה המוליכה למזרקה ופונים בקרן רחוב, מקדם את פנינו מראה עוצר נשימה. על כיכר קטנה חולשת מזרקת טרבי הענקית שרוחבה 20 מטר וגובהה 26 מטר. איזה מבנה מרשים במקום כל כך קטן!
מזרקת טרבי נבנתה על־פי בקשתו של האפיפיור קְלֶמֶנְס ה־12 ותוכננה על־ידי האדריכל האיטלקי ניקולא סלבי. בנייתה החלה ב־1732 והושלמה ב־1762. המזרקה ניזונה מאמת המים ”אקווה וירגו” מן המאה הראשונה לפה״ס, שראשיתה במקור מים המרוחק כ־13 קילומטר מן העיר.
המוטיב המרכזי של המזרקה הבנויה בחזית ארמון הוא הים. האל אוקיינוס המיתולוגי (או יש המכנים אותו נפטון) עומד גאה במרכבתו דמויית הצדף ושולט על הגלים הגועשים מתחתיו. כאשר המים קולחים בשטף מסביב לשאר הדמויות ונשפכים על הסלעים מתחת, נשמע קולם כקול גלים המתנפצים אל החוף. המזרקה תופסת חלק נכבד מהכיכר והרושם שנוצר הוא שכל הכיכר היא חלק מהמזרקה.
אל הכיכר הקטנטנה, שהיא ממוקדי המשיכה התיירותיים החשובים ביותר של רומא, נוהרים מדי יום מאות מבקרים ומשליכים לתוכה מטבעות. פעם בשבוע מרוקנים את המזרקה. הכסף שמשאירים התיירים, כ־000,11 דולר בממוצע בכל שבוע, נאסף ונתרם לארגון צדקה דתי.
אם, כפי שרֶסְפִּיגִי האמין, המזרקות שרות בקולה של העיר, אזי מזרקת טרבי בולטת כסולנית, ייחודית מבין המזרקות הרבות הנערצות על־ידי המבקרים ברומא המכונה עיר הנצח.