מתנדבים בפעולה

כל שישי אחר הצהריים הופכת סירלי,‏ מורה ברזילאית בגיל העמידה,‏ את הסלון בביתה לכיתה.‏ בערך בשעה שתיים מגיעה אמיליה,‏ אחת התלמידות.‏ היא אינה מחמיצה אף שיעור,‏ וכבר עתה קוראת טוב יותר מהרבה תיכוניסטים.‏ אמיליה היא בת 82.‏

אמיליה הולכת בעקבותיהם של יותר מ־60 קשישים,‏ שסיימו את לימודיהם בכיתות ללימוד קרוא וכתוב שסירלי מלמדת חינם אין כסף בעיר מגוריה.‏ לאחרונה הופיעה כתבה בעיתון הברזילאי ז׳ורנל דוּ סוּדוֹאסטה‏,‏ שהזכירה את פעילותה ההתנדבותית של סירלי.‏ לאחר שהכתבה ציינה שהיא תרמה ”‏תרומה נכבדה לחיי הקהילה”‏,‏ נאמר שם ששיטת ההוראה שבה מלמדת סירלי את הקשישים כה יעילה,‏ ש”‏לאחר 120 שעות לימוד בלבד,‏ הם מסוגלים לכתוב מכתבים,‏ לקרוא עיתונים ולהתמודד עם מספרים ועם משימות יומיומיות אחרות”‏.‏ ספר הלימוד שבו משתמשת סירלי,‏ מוסיף המאמר,‏ הוא הספרון למד קרוא וכתוב (‏לועזית)‏ שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.‏a

מתחושת מבוכה לחיים מכובדים

תלמידה אחרת של סירלי,‏ דונה לודז׳יה בת ה־68,‏ מספרת שבטרם למדה קרוא וכתוב התביישה לשוחח עם אנשים.‏ אפילו עריכת קניות היתה משימה לא קלה.‏ ”‏כיום אני כותבת מכתבים לקרובי משפחתי שגרים בערים אחרות,‏ ואני מסתדרת עם הכסף לבד.‏ אף אחד כבר לא יכול לרמות אותי עם העודף”‏,‏ היא אומרת בחיוך.‏ מריה,‏ גם היא בת 68,‏ נזכרת כיצד נתקפה מבוכה כשהיתה צריכה לחתום על המחאת הפנסיה שלה באגודל.‏ ”‏הרגשתי כמו נכה”‏,‏ היא מספרת.‏ אולם בזכות שיעורי קרוא וכתוב,‏ מריה יכולה היום לחתום בכתב־ידה בשמחה.‏

שבחים מפי תלמידים ובוגרים הפכו את תוכנית הלימודים של סירלי שמתנהלת ללא תשלום לכל כך פופולרית,‏ שהסלון שלה מלא עד אפס מקום.‏ בקרוב תעבור הכיתה למקום מרווח יותר.‏

תוכנית נושאת פרסים

סירלי היא עֵדת־יהוה.‏ שמעת בוודאי על התוכנית החינוכית ללימוד המקרא שמקיימים בהתנדבות עדי־יהוה.‏ אבל סירלי אינה סיפור הצלחה בודד.‏ במאות אולמי־מלכות של עדי־יהוה ברחבי ברזיל נפתחו כיתות ללימוד קרוא וכתוב,‏ שעד עתה סייעו ליותר מ־000,‏22 איש במדינה זו ללמוד קרוא וכתוב.‏

תוכניות לימוד דומות שמנהלים עדי־יהוה הניבו פרי באזורים נוספים בעולם.‏ למשל,‏ במדינה האפריקנית בורונדי,‏ המועצה הלאומית להשכלת מבוגרים (‏מחלקה של משרד החינוך)‏ היתה שבעת רצון ביותר מתוצאות התוכנית של עדי־יהוה ללימוד קרוא וכתוב,‏ והעניקה פרסים לארבעה מורים המשתתפים בתוכנית עבור ”‏העבודה הקשה שנדרשה מהם כדי ללמד אנשים לקרוא”‏.‏ גורמי ציבור מתרשמים במיוחד מכך ש־75 אחוז ממי שלמדו קרוא וכתוב היו נשים מבוגרות — קבוצה שנרתעת בדרך כלל מהשתתפות בתוכניות כאלה.‏

במוזמביק רשומים 000,‏4 תלמידים לכיתות לימוד קרוא וכתוב של עדי־יהוה,‏ ויותר מ־000,‏5 תלמידים כבר למדו קרוא וכתוב במשך ארבע השנים האחרונות.‏ אחד הבוגרים כתב:‏ ”‏ברצוני להביע את הערכתי הכנה.‏ תודות לקורס,‏ אני יודע לקרוא ולכתוב”‏.‏

פעולות סיוע שהן ’‏מעשיות ולא כדי לצאת ידי חובה’‏

פעולות סיוע הן עוד סוג של שירות התנדבותי שמבצעים עדי־יהוה.‏ לפני זמן לא רב,‏ מחסן סחורה ליד פריז,‏ צרפת,‏ היה שוקק פעילות.‏ כ־400 מתנדבים בילו סופשבוע במילוי ארגזי קרטון במזון,‏ ביגוד ותרופות ובאריזתן.‏ בסוף השבוע היו מוכנות למשלוח תשע מכולות גדולות עמוסות לעייפה באספקת סיוע בשווי של קרוב למיליון דולר.‏ זמן קצר לאחר מכן,‏ הגיע המשלוח למדינות מרכז אפריקה השסועות מלחמה,‏ ושם חילקו את האספקה במהירות העדים המקומיים שהתנדבו לשם כך.‏ למותר לציין שאת רוב האספקה תרמו עדי־יהוה.‏

עיתון אחד בקונגו (‏קינשסה)‏ שיבח את הפעילות ההומניטרית של עדי־יהוה כ”‏מעשית ולא כדי לצאת ידי חובה”‏.‏ גורמים בכירים מטעם הנציב העליון לענייני פליטים של האו״ם (‏UNHCR)‏ הביעו גם הם את תמיכתם.‏ נושאת בתפקיד בכיר ב־UNHCR בקונגו היתה כה מרוצה מפעולות הסיוע המסודרות של העדים,‏ שהעמידה לרשות המתנדבים את הרכב הפרטי שלה.‏ גם המקומיים התרשמו מהם.‏ כאשר צופים מן הצד שמו לב באיזו מהירות הגיעה אספקת הסיוע לכל הנזקקים,‏ היו ששאלו בפליאה:‏ ”‏איך התארגנתם כדי להגיע לכולם?‏”‏

מאמצי הסיוע של עדי־יהוה ותוכניותיהם ללימוד קרוא וכתוב הם רק שתי דוגמאות לשירותים שמגישים העדים בעולם כולו מזה עשרות שנים.‏ עדי־יהוה מעורבים גם בפאן אחר של פעילות התנדבותית — שירות שתועלתו ארוכת טווח.‏ בכך יעסוק המאמר הבא.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמודים 6,‏ 7]‏

תחום ההתנדבות הולך ומשתנה

בזמן שג׳ולי חוצה את העולם לאורכו ולרוחבו בנסיעות לרגל עסקים,‏ היא מצליחה ’‏להשחיל’‏ ללוח הזמנים שלה גם עבודה התנדבותית — כמה שעות או יום שלם פה ושם.‏ כשביקרה לאחרונה באמריקה הדרומית,‏ בילתה אחר צהריים אחד בעזרה בבית יתומים שנמצא ליד סַנטיַגוֹ,‏ צ׳ילה.‏ היא מספרת שהנסיעות פותחות בפניה ”‏אפשרויות בלתי נדלות”‏ בתחום ההתנדבות.‏

בדומה לג׳ולי,‏ מספר הולך וגדל של מתנדבים נותנים מזמנם,‏ אולם הרבה פחות מתמיד.‏ ”‏זו מגמה חדשה”‏,‏ אומרת שרה מלינדז,‏ נשיאת קבוצת חוקרים שאוספת נתונים סטטיסטיים על פעילות התנדבותית.‏ ”‏אנשים אומנם מתנדבים,‏ אך כשהם עושים כן זה בדרך כלל לפרויקטים ספציפיים ותו לא”‏.‏ כתוצאה מכך המארגנים נתקלים במחסור במתנדבים ועושים מאמצים כבירים לאייש את הפרויקטים שלהם.‏

‏”‏התנדבות גמישה”‏

יש מארגנים הסבורים שמגמה חדשה זו — התנדבות לפרקי זמן קצרים — נובעת משינוי בגישתם של המתנדבים.‏ ”‏הגישה של ’‏אני לרשותך כל עוד אתה זקוק לשירותיי’‏ פסה מן העולם”‏,‏ אומרת סוזן אליס,‏ יועצת לקבוצות מתנדבים.‏ ”‏אנשים אינם רוצים להתחייב”‏.‏ העיתונאית אַילין דאספּין מצטרפת לקביעה זו.‏ לאחר שריאיינה מספר מנהלים של קבוצות מתנדבים בנוגע למחסור במתנדבים,‏ הגיעה למסקנה ש”‏בנושא ההתנדבות משתלט פחד קיצוני מפני מחויבות”‏.‏

ואולם לדעתה של קתלין ברנס,‏ שהוזכרה קודם לכן בסדרה זו והעומדת בראש ניו־יורק קֵרְז,‏ מי שמתנדבים לפרקי זמן קצרים אינם נוהגים כך בשל פחד מפני מחויבות,‏ אלא משום שאין להם פנאי.‏ לאנשים שצריכים לתמרן בין שבוע עבודה של 50 שעות ומעלה ובין טיפול בילדים או בהורים קשישים אין אפשרות להתנדב דרך קבע.‏ ”‏אבל העובדה שאנשים עסוקים אלה מבצעים בכל זאת שירות קהילתי כחלק משגרת חייהם”‏,‏ היא אומרת,‏ ”‏מצביעה על כך שתחושת המחויבות שלהם היא בעצם חזקה מאוד”‏.‏

קתלין ברנס אומרת שעבור המתנדבים הללו,‏ שאין להם פנאי רב,‏ ”‏התנדבות גמישה”‏ היא הפתרון.‏ רבים מארגוני המתנדבים אפילו מציעים כעת פרויקטים בני יום אחד.‏ ”‏בדרך זו אנשים יכולים להתנדב ולהועיל,‏ ועדיין לשמור על הגמישות להתנדב שלא על בסיס קבוע לגמרי”‏.‏

כמו כן,‏ יותר ויותר אנשים מנדבים זמן מחשב בבית בהקלדת נתונים ובמחקר.‏ ”‏התנדבות מקוונת”‏,‏ נאמר בוול סטריט ז׳ורנל‏,‏ ”‏היא אולי ההיבט יוצא־הדופן ביותר,‏ ויש אומרים המבטיח ביותר,‏ של מה שנקרא ’‏התנדבות גמישה’‏”‏.‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 8]‏

קדימה,‏ לסייע לקוֹבֶּה!‏

כאשר פקדה רעידת אדמה את עיר הנמל המשגשגת קוֹבֶּה שביפן בינואר 1995,‏ היא זרעה בה הרס עצום.‏ מספר ההרוגים היה יותר מ־000,‏5 נפש,‏ והיה זה רעש האדמה הקטלני ביותר שפקד את יפן משנת 1923.‏ עדי־יהוה ביפן ובעולם כולו נרתמו מייד למלאכת הסיוע לקורבנות.‏ כאשר הוקמה קרן סיוע,‏ נתרמו יותר ממיליון דולר בתוך שלושה ימי עסקים.‏ מבול של אספקות סיוע מסוגים שונים הגיע לקוֹבֶּה.‏

זקן־קהילה אחד שהשתתף בפעולות הסיוע גילה שאולם־המלכות שלו היה עמוס באספקה רבה מדי.‏ מה יעשה בנידון?‏ הוא הציע לתרום חלק מהאספקה לבית החולים הסמוך.‏ העדים העמיסו עד לעייפה משאית קטנה ופילסו דרכם בין עיי החורבות.‏ נסיעתם,‏ שבימים כתיקונם אורכת מספר דקות,‏ נמשכה הפעם שעות.‏ בבית החולים הציעו לרופא הראשי את האספקה,‏ שכללה בין היתר שמיכות,‏ מזרנים,‏ חיתולים,‏ פירות טריים ותרופות ללא מרשם רופא.‏ הרופא הנרגש אמר שבית החולים יקבל בשמחה את כל מה שהעדים יכולים לתת.‏ הפירות במיוחד נתקבלו בברכה,‏ משום שלא היה מספיק אוכל טרי לכל החולים.‏

בשעה שהעדים פרקו את האספקה,‏ הרופא עמד בשקט והתבונן בהם,‏ אף שציפתה לו עבודה דחופה.‏ אזי קד קידה בענווה והודה להם.‏ כאשר נסעו לדרכם,‏ הוא המשיך לעמוד שם כדי להראות עד כמה הוא אסיר תודה.‏ זקן־הקהילה שהוזכר לעיל ציין,‏ שלאחר מכן גילה בית החולים הזה שיתוף פעולה רב עם חולים שהם עדי־יהוה.‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 9]‏

פעילות התנדבותית — תרומה שבצדה יתרונות

כאשר קבוצת מתנדבים בקבֶּזי,‏ עיירה קטנה בבורונדי,‏ רצתה לבנות אולם־מלכות של עדי־יהוה,‏ ביקש נציג הרשות המקומית בקשה יוצאת דופן.‏ הוא שאל את העדים אם יוכלו לתקן את הכביש הסמוך לאתר הבנייה.‏ העדים ניאותו בשמחה לתקן את הכביש שניזוק,‏ וביצעו את המלאכה במו ידיהם.‏ המתנדבים עשו עבודה כל כך טובה,‏ שהרשויות המקומיות הביעו הערכה על עבודתם הקשה ועל הנכונות שגילו.‏ לאחר מכן הם החלו לבנות אולם־מלכות,‏ הנראה בתמונה למעלה.‏ כעת יש להם בניין יפה שיתרום להקניית השכלה מקראית עוד שנים רבות.‏ אכן,‏ לפעילות ההתנדבותית על צורותיה הרבות נודעים יתרונות מרחיקי לכת.‏

‏[‏תמונות בעמודים 6,‏ 7]‏

סירלי רווה נחת מלימוד הזולת לקרוא

‏[‏שלמי תודה]‏

Nelson P. Duarte-Jornal do Sudoeste